חידון התנ"ך

חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ כאן. בשנת 2010 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל[1].

חידון התנ"ך הפך לנושא לפרודיה מפורסמת (המערכון "חידון התנ"ך") במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ונתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

Peresohad1985hidon
ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אוהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה 1985

היסטוריה

חידון התנ"ך הראשון

במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, התקיים ביוזמת פרופ' חיים גבריהו, ראש החברה לחקר המקרא, ואורה הרצוג[2], מזכ"לית ועדת העשור, חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בישראל. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, הבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב, והמחנך וכותב ספרי הלימוד מנשה דובשני[3].

בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול חליפה מחבר. הצעיר, עמוס חכם שמו, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש (במקום השני זכה יצחק שלו ובשלישי - הרב יחיא אלשיך שזכה 3 שנים מאוחר יותר בתואר חתן התנ"ך העולמי).

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי", שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא-יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון "ידיעות אחרונות" יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו, ורבים האזינו לשידור. על פי סקר של המכון למחקר חברתי שימושי האזינו לשידור כ-66% מהציבור היהודי בישראל[4].

המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו לגיבורים וכוכבים בינלאומיים. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת, סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהן כמעט ללא קושי, והפך ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".

בעקבות החידון הראשון

PikiWiki Israel 16146 kiryat gat
חידון התנ"ך העירוני בהשתתפות בתי ספר מרחבי העיר קריית גת

בעקבות הצלחת חידון התנ"ך התפתחה מסורת של קיום חידוני תנ"ך בכל רחבי ישראל, בבתי ספר וברשויות מקומיות. התקיימו חידונים נוספים למבוגרים והתקיים חידון צה"ל לחיילים. בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות, חידון התנ"ך היוקרתי ביותר.

חידונים אחרים

חידוני התנ"ך למבוגרים עד שנות השמונים

נשיא המדינה זלמן שזר עם יהודה אילן 1963
נשיא המדינה זלמן שזר מקבל את ספר התנ״ך הרשמי של החידון מאת מארגן האירוע יהודה אילן, 1964

בשנת 1959 התקיים בישראל חידון תנ"ך ארצי שני, בו זכה ד"ר יהושע השל ייבין, אף על פי שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות[5]. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. באותה שנה התקיים פעם נוספת חידון בינלאומי וכדי לקבוע מי יהיה נציג ישראל התקיים מבחן מכריע בין ייבין ואלשייך, בו גבר אלשייך[6], שלאחר מכן זכה בחידון הבינלאומי, כשגבר בשאלה מכריעה לאחר תיקו בגמר החידון, על נציגת ברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה[7].ולמקום השלישי הגיע עו"ד טוביה גולדמן מירושלים שייצג את ארצות הברית.

יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך ברוך בן יהודה.

בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב[8][9]. אף על פי שקרסניאנסקי לא ניצח הוא לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[10], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון[11]. בשנת 1969 נערך חידון התנך הבינלאומי הרביעי. בחידון זה זכה בתואר נציג ישראל יעקב חומרי, פועל במפעל למוצרי גומי בן 44 מנתניה. היה הוא הזוכה השלישי מישראל בחידון הבינלאומי והשני יליד תימן. לאחר זכייתו לא התקיימו חידונים למבוגרים במשך 12 שנה.

Judges2
חידון התנ"ך למבוגרים חנוכה תשע"א, 2010

ב-1981, נערך חידון התנך הבינלאומי החמישי[12]. בחידון זה זכה נציג ישראל הרב אהרן בן שושן[13]. הרב בן שושן היה עיוור וראש הממשלה דאז מנחם בגין חרג מכללי הטקס וניגש אליו כדי לתת לו את התעודה. לאחר זכייתו של בן שושן פסק החידון לכשלושה עשורים. החברה הישראלית למדליות ולמטבעות הנפיקה לכבוד החידון מדליה[14].

חידוש חידוני התנ"ך למבוגרים

לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל בעקבות הפצרותיו הנשנות של הנשיא לשעבר יצחק נבון, הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט[15], ובחנוכה תשע"א התקיים חידון תנ"ך ארצי למבוגרים מגיל 18 ומעלה[16], שבו זכה רפאל מיוחס מנתניה. בין המשתתפים היה המורה שאדי אבו עראר, ערבי ראשון מישראל שהשתתף בחידון, מתוך רצון לגשר בין העמים[17]. שאדי השתתף במחוז דרום, גרף תוצאות מצוינות בסיבוב הראשון ועלה לסיבוב השני.

בחנוכה תשע"ב התקיים החידון המחודש למבוגרים בשנית, וזכה בו שמואל עמרוסי מאלעד. בשנת תשע"ג לא התקיים חידון ארצי, אלא רק חידון עולמי, בו השתתפו הזוכים בחידון הארצי של ישראל משנים קודמות. זכה בחידון העולמי, רפאל מיוחס מנתניה, זוכה החידון הארצי בשנת תשע"א. בשנת תשע"ד זכה מנחם שמשי מאלון מורה בתואר חתן התנ"ך הארצי[18]. בשנת תשע"ה התקיים חידון עולמי נוסף בהשתתפות שני הנציגים הישראלים שזכו בחידון הארצי בתשע"ד, ובו זכה חננאל מלכה מאור עקיבא. בשנת תשע"ו התקיים חידון ארצי, ובו זכו ביחד הרב לוי סודרי מבית שמש ויפית סלימן מכפר יעבץ. בחידון העולמי שנערך בשנת תשע"ז זכו במקום הראשון במשותף יפית סלימן מישראל ויאיר שחק מארצות הברית.

בשנת תשע"ח זכה ידידיה מיוחס ממודיעין מכבים רעות. ידידיה הוא אחיו של רפאל מיוחס שזכה בשנת תשע"א.

בשנת תשע"ט נערך החידון בפורמט 'אלוף האלופים', בו המתמודדים היו זוכים בחידוני תנ"ך קודמים. בחידון זכה אליאור בביאן וסגניתו הייתה צורית מולה.

חידון התנ"ך לילדים

Shimon Shitrit1959
שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"ט

בעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין[19].

בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".

חידון התנ"ך של צה"ל

החל משנת 1960 עד 1972 התקיים מדי שנתיים חידון התנ"ך של צה"ל, לרוב בערב חג שבועות. החידון אורגן על ידי הרבנות הצבאית ושפטו בו הרב הצבאי וסגנו. לחידונים של שנות ה-60 הגיע נשיא המדינה, זלמן שזר[20][21][22][23][24][25][26].

חידוני התנ"ך של צה"ל התקיימו גם בשנות ה-80, הפעם באמצע הקיץ בסביבות ט"ו באב[27]. בתקופה זאת השתתפו בחידוני התנ"ך של צה"ל משתתפים רבים מחידון התנ"ך העולמי לנוער והזוכים היו לרוב חתני תנ"ך עולמיים לנוער, בהם נריה פנחס (1984, חתן לנוער ב-1980), יואב שלוסברג (1988, חתן לנוער ב-1986) ויחזקאל שץ (1990, חתן לנוער ב-1987).

חידון התנ"ך לנוער

בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות. חומר הלימוד לחידון התנ"ך לנוער כולל לרוב למעלה מ-400 פרקים, מתוך 929 הפרקים שבתנ"ך. רשימת הפרקים מוחלפת בכל 3 שנים.

החל משנת תש"ע (2010), חידון התנ"ך הארצי לנוער נערך במתכונת חדשה, לפיה מתמודדים בחידון תלמידים מזרם החינוך הממלכתי ומזרם החינוך הממלכתי - דתי בנפרד. זאת כדי לעודד תלמידי בתי ספר ממלכתיים להשתתף בחידון. מאותה שנה, ארבעת נציגי מדינת ישראל לחידון העולמי היו שניים מהחינוך הממלכתי ושניים מהחינוך הממלכתי דתי.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עפרי אילניהיום לפני 50 שנה: אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו, באתר הארץ, 29/11/2009
  2. ^ ענבר טויזר, מסורת בכחול לבן: ההיסטוריה של אירועי יום העצמאות, באתר ynet
  3. ^ סופרי דבר, ויבינו במקרא, דבר, 1 באוגוסט 1958.
  4. ^ למעלה ממיליון איש הקשיבו לחידון התנ"כי, חרות, 25 באוגוסט 1958
  5. ^ ד"ר יהושע ייבין הוכתר חתן התנ"ך, דבר, 22 באוקטובר 1959
  6. ^ הרב אלשייך - חתן התנ"ך תשכ"ב, דבר, 28 בספטמבר 1961
  7. ^ http://www.jta.org/1961/09/21/archive/non-jewish-woman-wins-bible-contest-in-brazil-will-go-to-israel
  8. ^ א. מרדכי, פגישה עם חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 24 בספטמבר 1964
  9. ^ יצחק דיש, כתר התנ"ך נדד לאוסטרליה. מעריב 27 בספטמבר 1964
  10. ^ בקשה למחוק תביעת חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 29 ביוני 1965
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 2769/04 , סעיף 6
  12. ^ חתן התנ"ך הבין לאומי יוכתר הערב, דבר, 2 בספטמבר 1981
  13. ^ נציג ישראל חתן התנ"ך הבין לאומי, דבר, 3 בספטמבר 1981
  14. ^ מדליה ממלכתית לחידון התנ"ך, דבר, 3 בספטמבר 1981
  15. ^ חתן חידון התנ"ך: ספיר מלכא, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2009
  16. ^ חידון התנ"ך למבוגרים, אתר משרד החינוך
  17. ^ שאדי יתמודד בחידון התנ"ך: "למען הדו-קיום", באתר ynet, 10 במאי 2010
  18. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/266492
  19. ^ רות בונדי, ראשון מתוך רבבה, דבר, 30 בינואר 1959
  20. ^ על חודה של נקודה, דבר, 3 ביוני 1960
    הערב חידון התנ"ך של צה"ל, דבר, 30 במאי 1960
  21. ^ רב"ט חיים פנחס מההדרכה אלוף התנ"ך של צה"ל לתשכ"ב, דבר, 30 במאי 1962
  22. ^ יעקב העליון, מי מאויבנו התנכל למים שלנו, מעריב, 13 במרץ 1964
  23. ^ יעוד גליבטר אלוף התנ"ך של צה"ל, דבר, 24 במאי 1966
  24. ^ מ. כהן חתן התנ"ך של צה"ל, דבר, 29 במאי 1968
  25. ^ סמ"ר רפי נוירט מחיל הקשר, מעריב, 25 ביוני 1970
  26. ^ טר"ש אבנר כהן חתן התנ"ך בצה"ל, דבר, 18 במאי 1972
  27. ^ אבינעם בר יוסף, פנחס נריה מהשריון חתן התנ"ך בצה"ל, מעריב, 14 באוגוסט 1984
אביחי שלי

אביחי (דוד) שלי (באנגלית: Avichai Sheli, נולד ב-15 באוגוסט 1983, ו' באלול התשמ"ג) הוא חתן חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת 2002 (במשותף עם מאיר בן אדמון), והעיוור הראשון שזכה בחידון התנ"ך לנוער.

בלפור חקק

בלפור מידד חקק (נולד ב-1948), משורר וסופר ישראלי. לשעבר יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952. מטרת החברה היא הפצת לימוד וחקר התנ"ך בישראל. בין היתר מקיימת החברה כינוסי תנ"ך, עשרות חוגים ברחבי הארץ ללימוד התנ"ך וכן טיולים וסיורים באתרי עתיקות ובחפירות ארכאולוגיות.

בראשות החברה עמדו בעבר נשיאי המדינה יצחק בן צבי וזלמן שזר. כנשיא החברה והרוח החיה בה כיהן ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בין המיזמים שהגתה החברה ופרופסור גבריהו נמצאים גם: החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, חידון התנ"ך למבוגרים ולנוער והקמת בית התנ"ך. כמו כן הוציאה החברה עשרות ספרים של מחקר-התנ"ך, ואת כתב-העת "בית מקרא".

כיום עומד בראשות החברה ישראל קריסטל (מנכ"ל).

חגי בן ארצי

ד"ר חגִי בן ארצי (נולד בי"ד באייר ה'תש"י, 1 במאי 1950) הוא איש חינוך ומרצה למחשבת ישראל, לתנ"ך ולתלמוד.

חגיגות העשור למדינת ישראל

חגיגות העשור היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל בשנת תשי"ח-1958, שהוכרזה כ"שנת העשור", במלאת עשר שנים למדינה. קדמה לחגיגות ועדת העשור, ועדה ממשלתית עליה הוטל תפקיד הכנת החגיגות.

חידון

חידון הוא שעשועון שבו המשתתפים מתחרים ביניהם במתן תשובות נכונות לשאלות המוצגות להם על ידי מנחה החידון, ובכך מפגינים את בקיאותם, שנינותם וזריזות מחשבתם. חידונים נערכים בבתי ספר, במפגשים חברתיים וכדומה, מודפסים בכתבי עת ומוצגים כן בשידורי רדיו וטלוויזיה, שבהם החידון פונה אל משתתפים באולפן ולעיתים גם אל המאזינים. חידונים מוצעים גם כמשחק קופסה. בנוסף למטרה התחרותית והבידורית, חידון משמש לעיתים כאמצעי חינוכי, להגברת הבקיאות בתחום מסוים.

החידון עשוי לכלול שאלות טריוויה, שאלות בקיאות (כגון חידון התנ"ך) וחידות. חידון מוזיקלי הוא חידון שבו נדרשים המתמודדים לזהות יצירה מוזיקלית על פי קטע קצר ממנה.

המתחרים בחידון פועלים כיחידים, המתמודדים זה נגד זה, כקבוצות, שבהן כל קבוצה מורכבת מבני משפחה אחת, בני כיתה אחת וכדומה, וגם בהתמודדות של מתחרה יחיד מול קבוצה גדולה של מתחרים. לעיתים מוקצב זמן קצר למענה על כל שאלה, ולעיתים מוקצב זמן מסוים למענה על כל השאלות, והישגו של המתחרה נקבע לפי מספר השאלות שעליהן הספיק לענות בזמן זה.

חידון התנ"ך (מערכון)

חידון התנ"ך הוא מערכון פרודי נודע שכתבו אריק איינשטיין ואורי זוהר ומתאר את חידון התנ"ך המסורתי המתקיים ביום העצמאות, ובו משתתפים נציגים ממדינות שונות. את תפקיד המתחרים במערכון גילם איינשטיין ואת תפקיד המתורגמן גילם זוהר. לצדם השתתפו במערכון דורי בן זאב כשדרן ואורי גרוס כשופט.

המערכון שודר לראשונה במסגרת תוכנית הטלוויזיה "לול" ששודרה בטלוויזיה הישראלית ב-18 באוקטובר 1971. הוא חותם את אלבומו של איינשטיין, "יסמין", שיצא לאור בשנת 1972, ונכלל בסרט הקולנוע "לול", שיצא לאקרנים בשנת 1988, ובאלבום הכולל את פסקול הסרט.

עלילת המערכון היא שלב הגמר בחידון התנ"ך העולמי, שלב השאלה הזהה, שבה נמצאים שלושה מועמדים: הנציג השוודי, הסודני והישראלי. השאלה היא "אחת עשרה פעמים נזכר הביטוי בנביאים ראשונים ואחרונים המשפט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" היכן מוזכר הפסוק גֶּפֶן במובן גָּפֶן והיכן גָּפֶן במובן גֶּפֶן." במהלך הראיון רואים את המתרגמים של הנציגים מסתבכים עם השאלה ומנסים לתרגם עבור המתמודדים את השאלה כהלכה, ואילו השופטים נותנים את הניקוד על שום דבר בעיקרו. סופו של המערכון הוא במתמודד הישראלי, שנותן תשובה שלמה ומלאה וזוכה בחידון.

מהמערכון נבעו מטבעות לשון כגון "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". במערכון חיקה זוהר את אחד משופטי חידון התנ"ך, ברוך בן יהודה, באינטונציה ובמימיקה מדויקים.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות שר החינוך וראש ממשלת ישראל.

חיים גבריהו

חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (נולד חיים גוטסמן; 19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.

טל פוליטיס

טל פוליטיס (נולד ב-22 בנובמבר 1976) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד חטיבה 55. בצעירותו זכה בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

י"ח באב

י"ח באב הוא היום השמונה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

יהושע השל ייבין

יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, מאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

יחיא אלשיך

הרב יחיא אלשיך הלוי (י"ג בתמוז תרע"ה, 25 ביוני 1915 - כ"א בחשוון תשנ"ז, 3 בנובמבר 1996) היה רב תימני שהתפרסם בבקיאותו הרבה וזכה בחידון התנ"ך העולמי.

יסמין (אלבום)

יסמין הוא אלבום הסולו השמיני של הזמר הישראלי אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1972.

לול (תוכנית טלוויזיה)

לול הייתה תוכנית טלוויזיה בת ארבעה חלקים ששודרה בטלוויזיה הישראלית בין השנים 1970 ל-1973, פרק חמישי היה אמור להיות מופק בשנת 1973 אך עקב פרוץ מלחמת יום הכיפורים הפקתו בוטלה עקב חוסר זמן שידור. התוכנית נכתבה והופקה על ידי חברת ההפקות "הגר" וקבוצת אמנים נוספים בהנהגתו ובבימויו של אורי זוהר שכונתה בעקבות תוכנית זו "חבורת לול". התוכנית כללה מערכונים, קטעי קישור ושירים.

התוכנית שודרה לראשונה ב-17 ביולי 1970. יתר החלקים שודרו ב-4 בדצמבר 1970, ב-18 באוקטובר 1971 וב-18 במרץ 1973 התוכנית הייתה חלק מעבודה משותפת של "חבורת לול" שכללה בין היתר גם את תקליטיו של אריק איינשטיין מאותן שנים, את סרטי הקולנוע "שבלול", "מציצים" והסרט "לול", שהכיל מקטעי שירים ומערכונים נבחרים ששודרו במהלך התוכנית וקטעים נוספים שצולמו מאחורי הקלעים.

נוער חובב תנ"ך

ארגון נוער חובב תנ"ך (נח"ת) הוא ארגון ארצי שמטרתו להפיץ את לימוד התנ"ך ולהוות מקום מפגש לבני נוער יהודיים החשים קשר לתנ"ך ואוהבים ללמוד אותו.

עמוס חכם

עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה". בתקופה מאוחרת יותר היה חוקר המקרא. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ד (1984).

של"ח

של"ח (ראשי תיבות "שדה לאום חברה"; השם המלא: של"ח וידיעת הארץ), הוא אגף במינהל חברה ונוער במשרד החינוך המפעיל במחוזות המשרד ובאמצעות כ-700 מורים תוכנית לימודים חינוכית ערכית, הנלמדת בחלק מחטיבות הביניים ובתיכונים. כמו כן אחראי האגף על תחום הטיולים במשרד החינוך, על חידון התנ"ך ועוד.

בעבר פעילויות ידיעת הארץ והיציאה לשדה וליטולים הופעלו במסגרת הגדנ"ע, עד שהועברו לאגף של"ח במינהל חברה ונוער.

של"ח מופעל בחטיבות הביניים ובתיכונים. קהל היעד העיקרי הוא תלמידי כיתות ח'-ט', אך בבתי ספר רבים נלמד המקצוע גם בכיתות ז' ובתיכונים אחדים גם בכיתות י'-י"א.

נכון לשנת הלימודים תשע"ט, מפקח השל"ח הארצי הוא אלי שיש. שיש משמש בתפקידו מאז שנת 1995, והחל את דרכו כמורה לשל"ח.

שמעון שטרית

שמעון שטרית (נולד ב-1 במרץ 1946) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.