חטיבת יפתח

חֲטִיבַת יִפְתָּח (חטיבה 11, בעבר נקראה גם חטיבה 576), היא חטיבת פלמ"ח שהוקמה בגליל בעצומה של מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948. החטיבה, שהייתה תחת פיקוד עוצבת עידן ושימשה כחטיבת שריון במילואים, פורקה בשנת 2014. בשנת 2016 הוקמה החטיבה מחדש על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה, והיא משמשת כחטיבת הקומנדו במילואים של פיקוד הצפון[1] תחת עוצבת הבשן.

חטיבה 11
סמל חטיבת יפתח
פרטים
כינוי חטיבת יפתח
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג חטיבת חי"ר במילואים (לשעבר חטיבת שריון)
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה מאי 1948 (הקמה מחודשת ב-2016)
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע חומת מגן
פיקוד
יחידת אם תג עוצבת הבשן.png  עוצבת הבשן

היסטוריה

מלחמת השחרור

בראשיתה, כללה החטיבה שני גדודים: הגדוד הראשון ("גדוד העמק") שחנה במשקי העמק, פעל בעמק בית שאן, בגלבוע, באזור חיפה ובגליל המערבי, והגדוד השלישי ("גדוד הגליל") שפעל בגליל העליון ובסביבתו. בשלהי 1948 הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני ("גדוד הנגב הצפוני"), שחנה בנגב בראשית המלחמה והשתייך אז לחטיבת הנגב (היא חטיבה 12).

בתחילה הייתה החטיבה כוח משימה שהורכב מהגדודים הראשון והשלישי, בפיקודו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המבצע הגדול הראשון של החטיבה היה מבצע יפתח (ששמו נקבע על ידי יגאל ידין, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על-פי כינויו המחתרתי של יגאל אלון (פייקוביץ), יפתח, (יגאל פייקוביץ, תל-חי). ערב הכרזת המדינה והקמת צה"ל, עת התארגנו גדודי הפלמ"ח וחילות ההגנה מחדש בחטיבות, אוחדו שני הגדודים הצפוניים לחטיבה שנשאה את שם המבצע שבו השתתפה, ומולה כהן מונה למפקדה.

מראשיתה ועד לימיה האחרונים של מלחמת העצמאות, התבססו גדודי יפתח בעיקר על אנשי משקים, קבוצות הכשרה, מגויסים בודדים ואנשי גח"ל. בפרוץ המלחמה היו אנשי הפלמ"ח פזורים במחנותיהם במשקי העמקים ובגליל. הם הוטלו למשימות בנקודות תורפה של האזורים שבהם שכנו: אבטחת דרכים והקשר הרצוף בין הגליל, העמקים ומרכז הארץ, אבטחת יישובי הספר ושמירה על הגבולות הצפוניים ומעברות הירדן.

כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ביצעו הגדודים פעולות התקפיות: ב-15 בפברואר 1948 ביצעה יחידה מהגדוד השלישי פשיטה ארוכת-טווח על הכפר הערבי סעסע, והטילה מבוכה במחנה הערבי.[2] יחידות מהגדוד התערבו בהתקפה על טירת צבי, תקפו מהאגף את צבא ההצלה וגרמו לו אבידות קשות. בתחילת אפריל 1948 פעל הגדוד הראשון לראשונה בפעולה גדודית, והנחיל מפלה לצבא ההצלה שתקף את משמר העמק.

פעולותיה העיקריות של החטיבה בגליל המזרחי היו בכיבוש טבריה וצפת, במבצעי יפתח ומטאטא, בהתקפות על משטרת נבי יושע, בקרבות מלכיה, ובהדיפת הסורים מעמק הירדן. ביוני 1948 הועברה החטיבה למרכז הארץ, השתתפה במבצע יורם, בניסיון לכבוש את לטרון ומאוחר יותר במבצע דני. בקיץ 1948 החטיבה ירדה לנגב לקראת קרבות ההכרעה, אשר בשלב זה של המלחמה נערכו בעיקר בדרום. החטיבה נטלה חלק במבצע גי"ס ובמבצע יואב, וכן בהגנה על מנחת מטוסים ליד רוחמה ערב מבצע יואב (קרב חרבת מחאז). לקראת סוף המלחמה החטיבה חזרה לצפון. בעת עלייתה לצפון, הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני של הפלמ"ח, אשר השתייך עד לאותה העת לחטיבת הנגב.

מבצע קדש

במבצע קדש החטיבה בפיקוד אל"ם אהרון דורון כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 115 בפיקוד רס"ן יהודה זיו, גדוד 128 בפיקוד רס"ן שאול גבעולי, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל ישראל גרמן. החטיבה ששימשה כחטיבה מרחבית בגיזרת רצועת עזה עד מלחמת ששת הימים, כבשה בסיוע צג"ם 278 בפיקוד סא"ל זאב אשכולות מחטיבה 37, את העיר עזה ואת חלקה הצפוני של רצועת עזה. גדוד 115 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבת גולני, ולחם עמה על מערכי רפיח. כמו כן גדוד 54 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבה 37, ולחם עמה על מערכי אום כתף ואבו עגילה.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים החטיבה בפיקוד אל"ם יהודה רשף כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 81 בפיקוד סא"ל שלמה גולדברג, גדוד 115 בפיקוד סא"ל אורן אליהו, גדוד 128 בפיקוד סא"ל יחזקאל רביד, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל צבי לבנון. החטיבה מתוגברת בגדוד 86 טנקי 13-AMX בפיקוד סא"ל יעקב הדר, ובגדוד 202 בפיקוד סא"ל צבי בר לחמה בקרבות על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה ובקרבות הקשים לכיבוש מבואותיה הדרומיים של העיר עזה במהלך ה-5 ביוני, והייתה שותפה לכיבוש העיר ביום שלמחרת.

מלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים, החטיבה בפיקוד אל"ם אהרן פלד כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 54 בפיקוד סא"ל גדליה גל, וגדוד 128 בפיקוד סא"ל זאב ליטמן, וגדוד טנקי שרמן - גדוד 226 בפיקוד סא"ל יוסף רביב, ולחמה בחזית המצרית. השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר כחלק מהכוח שבפיקוד קלמן מגן בגזרה הצפונית, וב-14 באוקטובר בלמה יחד עם חטיבה 204 את המתקפה באזור קנטרה של חטיבה 15 מדיוויזיה 18 המצרית, בקרב בו הושמדו כ-40 טנקים מצרים. בהמשך הלחימה הצטרפו כוחות מהחטיבה לאוגדה 252 בחציית התעלה ולחימה בשטח מצרים.

לאחר מלחמת יום כיפור

לאחר מלחמת יום כיפור, אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת, עם 3 גדודי טנקי מגח, ושמה שונה לחטיבה 576.

מבצע חומת מגן

במבצע חומת מגן פעלה החטיבה בפיקוד אל"ם אורן בן גויה כחטיבת שריון במילואים בגזרת שכם, היא כבשה את מחנות הפליטים בלאטה, מסכאן וא-שעבייה ואת מתחם קבר יוסף. גדוד 445 מהחטיבה בפיקוד סא"ל חיים בר סלע, לחם בעיר בית לחם וכיתר את מתחם כנסיית המולד שבה התבצרו מחבלים.

פירוק חטיבת השריון

באוקטובר 2013 שלח המח"ט אל"ם אורן סולומון, מכתב לחיילי ומפקדי החטיבה, ובו פירט על תהליך רה-ארגון הסד"כ בצה"ל שלאורו הוחלט לפרק את החטיבה.[3] החטיבה שהייתה שייכת לעוצבת עידן, פורקה ב-2014.

הקמת חטיבת החי"ר

בשנת 2016 הוחלט על הקמת החטיבה מחדש כחטיבת חי"ר מובחרת במילואים שנקראת "חטיבת הקומנדו במילואים" על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". מרבית החיילים המשרתים בחטיבה הם בוגרי יחידת אגוז וגדס"ר גולני.

לזכר חללי החטיבה הוקמה אנדרטת חטיבת יפתח בנגב. קיבוץ יפתח הוקם באוגוסט 1948 על ידי יוצאי החטיבה.

מפקדי החטיבה

PikiWiki Israel 20650 The palmach
הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, בעת ההכשרה קציר ראשון בעמק יזרעאל, 1949
שם תקופת כהונה הערות
מולה כהן 1948 - 1949
אסף שמחוני 1949 - לימים אלוף פיקוד הדרום
יוסף טרמר
עוזי נרקיס לימים אלוף פיקוד המרכז
אורי בן ארי
יהודה ואלך לימים מפקד אוגדה 38
צבי זמיר לימים אלוף פיקוד הדרום
אביב ברזילי
אהרון דורון מפקדה במלחמת סיני. לימים ראש אגף כוח אדם
אריאל שרון לימים אלוף פיקוד הדרום וראש הממשלה ה-11
מאיר פעיל לימים מפקד בה״ד 1, היסטוריון וח״כ.
יהודה רשף - 1968 מפקדה במלחמת ששת הימים
מרדכי צפורי
מנחם מרון לימים נספח צה"ל בארצות הברית
גדעון גורדון - 1972
יצחק בן שוהם
אהרן פלד 1973 - מפקדה במלחמת יום הכיפורים
אמיר דרורי לימים סגן הרמטכ"ל
אורי שגיא לימים ראש אמ"ן
דני בנדל
דוד כץ 1976 - לימים מפקד אוגדה 49
יואב גולן
יעקב שדה
יצחק אשל 1981 - 1983 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אהרון ברק
שלמה טנגר
אלי אלפסי
אלחנן שמואלי 1998 - 2001 נהרג בשנת 2011 בתאונת מטוס
אורן בן גויה מפקדה במבצע חומת מגן
בועז אברהם
איציק כהן
אורן סולומון - 2014 המפקד האחרון של החטיבה כחטיבת שריון
אלישב בהרב 2016 - 2018 המפקד הראשון של החטיבה כחטיבת חי"ר
אביחי זפרני יולי 2018 -

לקריאה נוספת

  • עמיקם גורביץ, פלמ"ח - יפתח : משפחה של לוחמים, (ערכה נורית ברוורמן), ירושלים : משרד החינוך והתרבות - מרכז ההסברה - שירות הפרסומים בשיתוף עם מטה חגיגות שנת ה-40, תשמ"ח 1988.
  • יודקה הלמן (עורך), יפתח אחוזת הסופה : סיפורה של חטיבת יפתח - פלמח, (ציורים ועיטורים - שמואל כץ ; עריכה ועיצוב - ישראל אבן נור), בת ים, יוצאי חטיבת יפתח-פלמח, תשל"א 1970.
  • אריה חשביה, פלמ"ח יפתח, תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח-1978.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האם ללוחמי המילואים של חטיבת הקומנדו עדין יש את זה?, באתר דובר צה"ל, 24 באוקטובר 2018.
  2. ^ עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, ‏07.10.2009.
  3. ^ יוחאי עופר, מפקדי חטיבת יפתח שמתפרקת מבקשים לשמור על השם המיתולוגי, באתר nrg‏, 22 בינואר 2014
אביב ברזילי

אביב ברזילי (1926 - 6 בספטמבר 1970) היה קצין בדרגת אלוף-משנה בצה"ל, שכיהן כמפקד בית הספר לקצינים וכמושל רצועת עזה וצפון סיני.

אהרון דורון

אהרון ארווין דורון (17 בפברואר 1922 – 14 בדצמבר 2016) היה איש צבא וחינוך ישראלי, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף לאחר שכיהן כראש אגף כוח אדם במטה הכללי. לאחר שחרורו כיהן במגוון תפקידים במוסדות ציוניים, באוניברסיטת תל אביב, בארגוני ספורט וכנציב קבילות החיילים.

אורי שגיא

אוּרי שגיא (איזנברג) (נולד ב-5 באוגוסט 1943) הוא אלוף לשעבר בצה"ל, שכיהן בתפקידו האחרון כראש אמ"ן בשנים 1991–1995.

אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. מייסד רשות העתיקות ומנהלהּ הראשון. בעל עיטור העוז.

אסף שמחוני

אסף שמחוני (6 באוקטובר 1922 – 6 בנובמבר 1956) היה אלוף בצה"ל. שימש מפקד פיקוד הצפון, עוזר וממלא מקום ראש אג"ם במטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום ומפקד בפועל של מלחמת סיני ("מבצע קדש"). נהרג בהתרסקות מטוס בלילה שלאחר סיום המבצע.

דוד כץ

דוד כץ (נולד בשנת 1946) הוא תת-אלוף לשעבר בצה"ל.

יהודה רשף

יהודה רשף (רייף) (1926–2004) היה קצין בצה"ל ומנכ"ל רכבת ישראל. פיקד על גדוד 890 ועל חטיבת הבקעה.

יפתח (קיבוץ)

יִפְתַּח הוא קיבוץ בגודל בינוני של התק"ם באזור הצפון ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל-לבנון. הוא ממוקם בקצה הדרומי של רכס רמים שבהרי נפתלי, והוא משתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ שוכן בסמוך למצודת ישע, על גבעה שטוחה בשולי בקעת קדש אל מול הלבנון. יפתח ממוקם ברום 430 מ', בק"מ 64 בכביש 886.

היישוב הוקם ב-18 באוגוסט 1948 על ידי חיילים משוחררים מארגון הפלמ"ח שהיו חברים בחטיבת יפתח, על שמה נקרא הקיבוץ.

יצחק אשל

יצחק אשל (נולד ב-1945) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, פיקד על חטיבה 401 ועל עוצבת עמוד האש.

אשל התגייס לצה"ל ב-1964 ושירת במשך 35 שנים בחיל השריון. ב-1978 מונה למפקד גדוד שריון וב-1981 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת שריון במילואים, חטיבה 576. ב-1983 מונה למפקד חטיבה סדירה, חטיבה 401, ב-1985 מונה לסגן קצין שריון ראשי וב-1987 מונה למפקד אוגדה 560 בפיקוד הדרום בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון שירת כראש מטה גיס 446. השתחרר משירות הקבע ב-1989.

לאחר שירותו הצבאי, התמודד מספר פעמים על ראשות עיריית יבנה מטעם מפלגת העבודה, אך לא ניצח. הוא כיהן כחבר מועצת העיר, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת בניין עיר. בבחירות להסתדרות הכללית שימש ראש מטה הבחירות של מרצ. ב-2001 מונה על ידי שר התחבורה אפרים סנה למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והוא כיהן בתפקיד עד יוני 2003. בנוסף כיהן כיו"ר עמותת ברית יוצאי מרוקו בישראל.

אשל בוגר תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ביחסים בינלאומיים ומנהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה.

מאיר פעיל

מאיר (מאיר'קה) פָּעִיל (פִּילַבסקי) (19 ביוני 1926 - 15 בספטמבר 2015) היה אלוף-משנה בצה"ל, היסטוריון צבאי, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי.

מבצע גי"ס

מבצע גי"ס או גי"ס 1 היה מבצע של צה"ל במהלך מלחמת העצמאות. המבצע, אשר נערך במהלך ההפוגה השנייה, ב-28 ביולי 1948, נקרא על שם ראשי התיבות של החטיבות שנטלו בו חלק: חטיבת גבעתי, חטיבת יפתח ו'סרגיי', כינויה של חטיבת הנגב (במקור- כינויו של מפקדה, נחום שריג). גם גדוד 82 של חטיבה 8 נטל בו חלק. מטרת המבצע, פריצת הדרך לנגב, לא עלתה יפה. מבצע גי"ס 2 נערך לצורך העברת שיירה לנגב, בלא השתלטות של קבע על שטחים והוא הוצא לפועל בליל 31 ביולי-1 באוגוסט. מבצע זה הסתיים בהצלחה.

מבצע דני

מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה"ל בקרבות עשרת הימים במהלך מלחמת העצמאות. מבצע זה נערך מ-10 ביולי עד ל-18 ביולי 1948. המבצע נקרא בתחילה מבצע לרל"ר - ראשי תיבות של היעדים המרכזיים לכיבוש במבצע - לוד, רמלה, לטרון ורמאללה. אם כי הושגו רק שני היעדים הראשונים, נחשב המבצע להצלחה גדולה. כוחות הלגיון הירדני הורחקו במידה ניכרת ממרכז הארץ, ובעיקר מגוש דן. כמו כן הורחב במידה ניכרת פרוזדור ירושלים. מבצע זה היווה נקודת ציון בתולדות צה"ל משתי בחינות, הראשונה, היה זה, למעשה, המבצע האוגדתי הראשון, והשנייה, הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעלו טנקים של צה"ל בקרב, אם כי בתוצאות לוקות בחסר.

המבצע נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל"ה.

מבצע יואב

מבצע יואב, אשר נערך בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, היה מבצע של צבא הגנה לישראל במלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה פריצת הדרך אל הנגב המנותק, ודחיקת הצבא המצרי ממנו. מבצע זה, שהיה אחד הגדולים באותה מלחמה, החל במהלומה של חיל האוויר. למרות שבסוף המבצע, לצבא המצרי נותרה דריסת רגל בארץ ואף שמר על כושר לחימה ניכר, נחל המבצע הצלחה: הדרך לנגב נפרצה, השטח שתפס הצבא המצרי הצטמצם במידה ניכרת, וכוח מצרי גדול כותר בכיס פאלוג'ה. לקראת סוף המבצע כבש צה"ל את באר שבע.

מבצע יורם

מבצע יורם היה הניסיון השלישי של ישראל לכבוש את לטרון במלחמת העצמאות, ובכך לנסות ולפתוח את הדרך לירושלים (ראו רקע בקרבות לטרון). הוא נערך בלילה שבין ה-8 ל-9 ביוני 1948, לקראת כניסת ההפוגה הראשונה. כמו כל קודמיו, וכמו אלה שאחריו, ניסיון זה נכשל אף הוא, אך נחשב לזה שהיה הקרוב ביותר להשגת המטרה.

מבצע יפתח

מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי שנערך בגליל המזרחי, בעת מלחמת העצמאות, על ידי ארגון ההגנה.

מטרות המבצע היו:

כיבוש הגליל העליון המזרחי, כולל העיר צפת;

טיהור שטחי הגליל העליון המזרחי מהכוחות הערביים השונים.

לקראת פלישת צבאות ערב, אשר הייתה צפויה באמצע מאי, נוספה כמטרה חסימת צירי פלישה אפשריים.במבצע השתתפו הגדוד הראשון והגדוד השלישי של הפלמ"ח וכן גדוד חי"ש 11 של חטיבת גולני. בעקבות המבצע, שני גדודי הפלמ"ח האמורים אורגנו במסגרת חטיבת יפתח. הישגי המבצע לא נוצלו במלואם, כיוון שגדודי הפלמ"ח, אשר נטלו בו חלק, הוזעקו לסיוע בקרב על הדרך לירושלים.

עם זאת, המבצע השיג את רוב מטרותיו.

בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שכינויו המחתרתי 'יפתח', (ראשי תיבות של יגאל פייקוביץ' תל חי) ניתן כשם למבצע.

מבצע מטאטא

מבצע מטאטא היה חלק ממבצע יפתח בגליל העליון המזרחי במלחמת העצמאות. המבצע נערך בתחילת מאי 1948 באזור שבין הכנרת לעמק החולה, ואילץ את השבטים הבדואים באזור לחצות את הירדן לסוריה. בעקבות המבצע חובר הגליל העליון לתחתון והתאפשרה תחבורה חופשית אליו וממנו.

מולה כהן

שמואל (מולה) כהן (23 ביוני 1923 - 17 בינואר 2002) היה מפקד חטיבת יפתח של הפלמ"ח, מייסד המשמר האזרחי וראש מועצה אזורית עמק יזרעאל.

מצודת כ"ח

מצודת כ"ח (שמה נֶהֱגֶה "מצודת כוח"; נקראת גם "מצודת ישע" ו"נבּי יושע", על שם חורבות הכפר הערבי הסמוך, נבי יושע) היא מצודת טגארט באזור הצפון בקרבת קריית שמונה. המצודה נקראת על שם 28 הלוחמים שנהרגו בכיבושה במלחמת העצמאות.

המצודה משמשת כיום כבסיס מג"ב, ולצידה אנדרטה וקבר אחים בו קבורים 19 מחללי הקרבות במקום. בראשית 2014 נפתח בסמיכות למצודה מוזיאון הרעות, המנציח את הקרבות ואת החללים שנפלו במקום.

עוזי נרקיס

עוזי נרקיס (6 בינואר 1925 - 17 בדצמבר 1997) היה מפקד פיקוד המרכז של צה"ל במלחמת ששת הימים ומייסד המכללה לביטחון לאומי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.