חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

במשפט העברי, חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו היא חזקה הלכתית, מסוגת החזקות שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו.

חזקה זו אומרת כי אנו מניחים שאדם לא יעיז לשקר, ולטעון שאינו חייב כסף, בפני האדם שלו הוא חייב את הכסף. לכן אם יהיה דין ובו צד א' יטען שהשני חייב לו כסף וצד ב' יכחיש, נניח שאכן הצדק עם צד ב' והוא לא חייב כסף, שכן אם הוא היה משקר הוא היה 'מעיז פניו בפני בעל חובו' בניגוד לכלל הנקבע בחזקה.

פרטי ההלכה

במודה במקצת

מהתורה, אדם המודה במקצת חייב להשבע לבעל דינו כי הוא אינו חייב לו כסף, לעומת אדם הכופר בכל התביעה, שאינו חייב להשבע. את ההסבר לכך הסביר רבה: אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו לכפור הכול, ולכן כאשר אדם מודה במקצת, אנו חוששים אולי הסיבה לכך שהוא מודה במקצת הוא מכיוון שהוא חושש להעיז בפניו בפני בעל חובו ולכפור הכול כאשר חבירו שעשה לו טובה מכיר בשקרו, ולכן הוא כופר חלקית. ייתכן גם, שהסיבה לכפירה אינה מכיוון שהוא גנב, שהרי מהתורה אדם החשוד להשבע לשקר חשוד גם לגזול, אלא ייתכן שאין לו כסף, והוא רוצה להשתמט מבעל חובו זמנית עד שיהיה לו כסף, ולכן הוא כופר בחלק מהכסף, ולכן הטילה עליו התורה שבועה, כדי שיודה.

למעשה, חזקה זו משמשת כתשובה לסברת מיגו, האומרת כי במקרה של אדם הטוען לזכותו, בלא להביא כל הוכחה לנכונות הטענה, אלא שהוא היה יכול לטעון, במידה שווה או פחותה של סיכון ולפחות באותה מידה של רווח, טענה אחרת טובה ממנה.- עובדה זו כשלעצמה מעניקה תוקף לטענתו העכשווית, "מתוך" שהיה יכול לטעון טענה אחרת. אלא שמיגו כזה, בו האדם בוש לטעון את טענתו האחרת נחשב כ"מיגו דהעזה", מיגו מטענה אחרת שהוא אינו מעיז פניו לטעון אותה, ולכן אין למיגו כוח, שהרי אין להחשיב שהיה בכוחו לטעון טענה אחרת, אם קיימת הגבלה המונעת ממנו לטעון את הטענה האחרת.

כופר הכל

האמורא רב נחמן, שהתפרסם כדיין מומחה, קבע שגם כאשר הנתבע כופר לחלוטין בתביעה ואין כל ראיה לתובע - עליו להישבע שבועת היסת[1]. התלמוד מסביר את הטעם לתקנתו: "חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו" (מסכת שבועות מ, ב), כלומר, דרכו של עולם שלתביעה יש יסוד כלשהו, ולכן ראוי שהנתבע ישבע על טענתו. מנגד, קיימת אכן החזקה האומרת כי אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו,, ולפיה יש להניח שהנתבע דובר אמת ואינו מעיז להכחיש לגמרי תביעה צודקת. אך התלמוד מסביר, שייתכן שהנתבע אכן מתכוון לשלם את חובו כשיתאפשר לו הדבר, ובינתיים הוא משתמט על ידי הכחשתו עד שישיג את הסכום הדרוש, והשבועה תעודד אותו להודות בחובו ולשלם מיד.

התורה פטרה את מי שכופר הכל משבועה, מפני שאינו מעיז פניו לכפור הכל, ורק אם הודה במקצת - יש להניח שאולי כוונתו רק להשתמט זמנית מתשלום החוב. אולם בימי רב נחמן, מסבירים הראשונים, "רבו עזי פנים", והחלו לכפור בבעלי חובותיהם לגמרי[2], ולכן תיקן רב נחמן את השבועה.

סברת החזקה

בראשונים מובאים מספר סיבות לחזקה זו, בה אין אדם מעיז בפניו בפני בעל חובו, לכפור בפניו את הכסף שהלווהו.

  1. מפני שעשה לו טובה (רש"י בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק"ז, עמוד א')
  2. מפני שמכיר בשקרו (תוספות שם).

הערות שוליים

  1. ^ שבועה דרבנן, ששונה בדיניה משבועה דאורייתא, שבועות מ עמוד ב
  2. ^ תוספות רי"ד וחידושי הרמב"ן בבבא מציעא ו א; רבי מנחם המאירי שבועות לח, ב.
אין אישה מעזה פניה בפני בעלה

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק. ישנן חזקות רבות הידועות בהלכה, הקובעות מהו המצב הסביר והטבעי במצבים שונים. חזקה יכולה להיסמך על מקרי עבר נקודתיים (כגון שור שנגח ההופך להיות מועד לנגוח) או על טבעו המובנה של אדם, בהמה או נכס.. כלל החזקה הוא שסבירות זאת גוברת כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה, כולל דברים שתוקפם מדאורייתא.

ישנם תחומי השקה בין דיני רוב לדיני חזקה, שכן על פי רוב ניתן לקבוע חזקה ורוב יכול להגדיר כי מצב מסוים הוא הפשוט יותר. לדוגמה, החזקה הקובעת שאישה יולדת בחודש התשיעי, מבוססת על המציאות שמוכיחה כי ברוב המקרים כך הוא המצב.יש להבחין בהבדל בין ה"חזקה" המשמשת ככלי משפטי והדומה לחזקה במשפט הישראלי, לבין קניין חזקה הקרוי גם הוא בשם "חזקה" ומשמעו עשיית פעולה מסוימת שנעשית באופן שגרתי רק על ידי הבעלים, ומשמשת כמעשה קניין.

מיגו

מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך". כלל המיגו חל במקרה של אדם הטוען לזכותו, בלא להביא כל הוכחה לנכונות הטענה, אלא שהוא היה יכול לטעון, במידה שווה או פחותה של סיכון ולפחות באותה מידה של רווח, טענה אחרת טובה ממנה. בהתאם לכלל המיגו - עובדה זו כשלעצמה מעניקה תוקף לטענתו העכשווית, "מתוך" שהיה יכול לטעון טענה אחרת.

ספק ממון

במסגרת הלכות ספקות, מתקיים עיסוק עצמאי בספקות בדיני ממונות. בניגוד לשטחי הלכה אחרים שבהם ניתן להשתמש בכללים ספקא דאורייתא לחומרא וספקא דרבנן לקולא, בספקות בדיני ממונות המושגים האלו אינם תקפים, כי כאשר ישנם שני צדדים לדיון, מה שחמור לצד אחד הופך לקל בצד שני, ולהפך. לכן למצבי ספק בדיני ממונות ישנם כללים אחרים להכרעה במצבי ספק.

הכלל העיקרי בספק ממון הוא המוציא מחברו עליו הראיה. מעבר לכך, יש שני סוגים של כללים שנאמרו בעניין:

כללים המורים במקרים ייחודיים על הכרעות שיש בהן הימנעות מהעדפת אחד הצדדים: יחלוקו, כל דאלים גבר ויהא מונח עד שיבוא אליהו.

כללים המורים על סיבות להעדיף את טענת אחד הצדדים על פני טענת הצד השני, כגון: חזקה, "ברי ושמא – ברי עדיף" ו"אין ספק מוציא מידי ודאי".

שבועת היסת

במשפט עברי, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע. שבועה זו היא תקנה מאוחרת באופן יחסי שתיקן רב נחמן, וקיימים מספר הבדלים בינה לבין שבועה המוטלת על הנתבע מן התורה, ואף משבועות מדברי חכמים המוזכרות במשנה.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.