חזיר הבית

החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם. ישנם למעלה מ-100 גזעים של חזיר הבית. לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים החזיר היה אחת מחיות המשק הראשונות שבויתו על ידי האדם, ככל הנראה לפני כ-10,000 שנים במזרח התיכון. באופן היסטורי גודל חזיר הבית בדיר, אך לאחר המהפכה התעשייתית עבר עיקר גידולו במדינות המפותחות לחוות תעשייתיות. עיקר השימוש בו הוא כחיית משק, לשם אכילתו, ושימושים נוספים כוללים איתור חומרי נפץ ופטריות כמהין, וכחיית מחמד. על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ברחבי העולם קיימים כיום כ-920 מיליון פרטים, כאשר קרוב למחציתם חיים ברפובליקה העממית של סין. תושבי סין גם אוכלים כמחצית מכ-100 מיליון טון של בשר חזיר הנצרך בשנה בעולם. עם מאכלי בשר חזיר נמנים צ'וריסו, נקניקיית קארי ובייקון. חזירי בית אשר ברחו מהשבי ועברו תהליך התפראות (Feral, חזרה לטבע) גורמים לנזקים סביבתיים חמורים, למשל בניו זילנד.

חזיר הבית
Cerdo Turopolje, Tierpark Hellabrunn, Múnich, Alemania, 2012-06-17, DD 05
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
תת־סדרה: דמויי חזיר
משפחה: חזיריים
סוג: חזיר
מין: חזיר בר
תת־מין: חזיר הבית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sus scrofa domesticus
‏(1758) .L
קולו של החזיר נקרא בעברית נחירה ונכתב כ"אוינק" או כ"חרר"[1]
Tamworth Pig at an Agricultural show, Corley, Warwickshire
חזיר Tamworth
Piglets at Ardmore - geograph.org.uk - 914942
חזירים צעירים בחווה
Cerdos ibericos
עדר חזירים בספרד
USDA ARS Meishan pig-Cropped
חזירים מגזע Meishan
ZOO Chleby, göttingenské miniprase
חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית
Göttingen Minipig
חזרזיר
Butcher's window, Madrid
בשר חזירים במדריד

אטימולוגיה וסמנטיקה

המילה "חזיר" קיימת בצורה דומה בשפות שמיות אחרות. באכדית humşîru או hamşêru, בארמית חזירא, ובערבית ח'נזיר (خنزير).[2] נקבת החזיר נקראת "חזירה" ואילו גור החזיר נקרא "חזירון" או "חזרזיר".

שתי חיות קיבלו את שמן מהחזיר. הקביה כונתה "חזיר הים" מכיוון שכשהובאה לאירופה מאמריקה הדרומית, האירופאים מצאו שהקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר.[2] הטפיר כונה "חזיר הפיל" מאחר שהוא דומה לחזיר במראהו, ובייחוד באפו, ברגליו ובעורו. שמן של שלוש מחלות נגזר משם החזיר - חזרת (Mumps), חזירית (Scrofula) וחזירית העור (Scrofulodorma).[2]

מקורות ותפוצה

חזיר הבית בוית מחזיר הבר במזרח התיכון (אזור הלבנט או אנטוליה), לפני כ-10,000 שנה, במהלך התקופה הנאוליתית, מעט לאחר ביות הצאן והבקר. בתקופה זאת מוצאים עצמות חזיר רבות בכפרים נאוליתיים, אשר מעידות על הקטנה בגודל הגוף, התקצרות החוטם ותמותה מוגברת של בעלי חיים צעירים. אלה מאפייני הביות העיקריים, המבדילים את חזיר הבית מחזיר הבר.[3] עם זאת, קיימות טענות לניהול מוקדם עוד יותר של חזירי בר לפני ביותם המלא, למשל באתר הלאן שמי (טורקיה) לפני כ-11,500 שנה ובקפריסין, לשם הובאו חזירים בערך באותו זמן.[4] משוער כי חזיר הבר בוית לאחר מכן באופן נפרד בסין, ואולי אף בוית בשבעה מועדים נפרדים ברחבי העולם.[5] עדויות DNA שמוצו ממאובני שיניים ולסת תחתונה של חזירים נאוליתים באירופה מצביעים על כך שמוצאם במזרח הקרוב. הבאתם של החזירים המבויתים לאירופה הובילה לביות חזירי הבר המקומיים, דבר שבא לידי ביטוי במאגר הגנים של חזירי הבית האירופאים. לפי עדויות היסטוריות, חזירים נוספים הובאו לאירופה במאות ה-18 וה-19 מאסיה, והורבעו עם חזירי הבית המקומיים. השימוש בחזירי הבית היה בעיקר לצריכת בשרם ונעשה גם שימוש בעורם, עצמותיהם, שומנם ובשערותיהם. החזירים הובאו לאמריקה מאירופה על ידי ארננדו דה סוטו, ומגלי ארצות ספרדים אחרים זמן מועט לאחר גילוי אמריקה. כיום תפוצתו של חזיר הבית היא גלובלית, וכוללת את כל היבשות למעט אנטארקטיקה, ואיים מיושבים רבים כאי הצפוני והדרומי של ניו זילנד, גינאה החדשה ומדגסקר.

גידול

במדינות מתפתחות, ולעיתים קרובות גם במדינות מפותחות, מרחב המחיה של חזיר הבית הוא בשדה או בחצר. לפעמים נותנים לחזירי הבית לשחור אחר מזון ביער, תחת השגחתו של רועה חזירים. בעולם המתועש גידול החזיר עבר מהדיר אל החוות התעשייתיות, ובכך עזר להגדיל את תפוקת הייצור, אך גם הביא לפגיעה ברווחת חיי החזירים.

יכולות קוגניטיביות

חזיר הבית ידוע כחיה אינטליגנטית, והוא ניתן לאילוף בדומה לכלב ואף יכול לעלות עליו בביצועים מסוימים. לדוגמה, במחקרים שנעשו באוניברסיטת פנסילבניה למדו חזירים להשתמש בחוטמם כדי להניע ג'ויסטיק המניע סמן על צג מחשב. לאחר מכן ניתנה לחזירי הבית משימת זיכרון - הוצג להם שרבוט ולאחר שהוא הוסר הוצג אותו שרבוט ולצידו שרבוט שונה. החזיר זכה באוכל, כגון M&M's, כאשר הזיז את הסמן אל השרבוט שהופיע לפני כן. בדומה לשימפנזה, חזיר הבית למד את כללי המשימה לאחר 5 עד 10 ניסיונות.[6] במחקרים מדעיים נעשה שימוש במראה כדי לבחון מידת מודעות בקרב בעלי חיים, ובניסוי שנערך באוניברסיטת קיימברידג' למדו חזירי בית מידע בזכות שימושם בהשתקפויות, אך לא הוכח כי החיה זיהתה את עצמה בראי.[7] במחקר אחר חזירי הבית הראו התנהגות של מעקב אחר חזירים אחרים המראים סימנים שהם נעים לעבר מזון, שבתורם הראו ניסיונות להתחמק מהחזיר הדולק אחריהם.[8]

כמזון

בעברית מודרנית מכונה לעיתים בשרו של החזיר "בשר לבן", והוא מוכן מחלקים שונים של הבשר, ובהם צלעות, צוואר, סינטה, פילה וירך. ישנם מספר סוגים שונים של בשר חזיר מעושן ובהם בייקון, שינקן ופרושוטו. חלקים אחרים של החזיר אשר משמשים למאכל הם הכבד, המעיים וחלקי פנים. ישנו גם שימוש בראשו של החזיר לייצור ג'לי לשימור. בשר החזיר זול יחסית, מכיוון שהחזיר מגיע בקלות למשקל גבוה, והיותו אומניבור מאפשרת גמישות בהזנתו. לא מקובל לחלוב את נקבת החזיר, כי חלבה מועט והוא מספיק בדרך כלל רק להאכלת החזרזירים. בשר חזיר הוא הבשר הנאכל הנפוץ בעולם ומהווה כ-38% מכל צריכת הבשר העולמית. על פי משרד החקלאות של ארצות הברית סך צריכת בשר החזיר העולמית בשנה הוא 98.9 מיליוני טון, כאשר תושבי הרפובליקה העממית של סין צורכים 52.5 מיליוני טון, ולאחריהם תושבי האיחוד האירופי (20.1) וארצות הברית (9). צריכת בשר החזיר העולמית עלתה ב-20% בין השנים 2002 ל-2006.

כחיית מחמד ועבודה

בסוף המאה ה-20 החלו גזעים מסוימים של החזיר הביתי לשמש כחיית מחמד פופולרית במדינות המערב. הגזעים הנפוצים למטרה זו הם Pot bellied pig ו-Juliana. גזעים אלו נוטים להיות קטנים בהרבה מחזירי חווה, אך גודלם הסופי עולה בדרך כלל על הציפיות של הבעלים, דבר שמוביל לעיתים קרובות לנטישת או מסירת החיה. באירופה וצפון אמריקה נפוצים בתי מחסה לחזירים נטושים (Pig sanctuary), שמהווים בעצם מוסד דומה לכלבייה.

בזכות חוש הריח המפותח של חזיר הבית נעשה בו שימוש לאיתור חומרי נפץ ופטריות כמהין.

ביהדות ובאסלם

החזיר מוזכר בתורה ברשימת הבהמות הטמאות האסורות במאכל.[9] והוא נחשב בתנ"ך לסמל של כיעור, מיאוס וגסות כפי שמבוטא למשל בספר ישעיהו פרק סה פסוק ד: "הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר (ופרק) וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם" ובמשלי יא כב: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר - אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם".

בימי הבית השני נתקנה תקנה מיוחדת האוסרת לא רק על אכילת חזיר אלא גם על גידולו ונאמר: "ארור שיגדל חזיר".[10] החזיר היה אחד מסמליו של הלגיון העשירי שנטל חלק משמעותי בהחרבת ארץ ישראל במרד הגדול ובמרד בר-כוכבא, וחז"ל השתמשו בקונוטציה השלילית של חזיר כדי לתאר את רומי.[11] חז"ל הוסיפו ואמרו :"המגדל כלב בביתו כמגדל חזיר בביתו".

איסור אכילת חזיר וגידולו הפך עם השנים לאחד הסמלים הדתיים והלאומיים היהודים. ויש כאלו אשר במקום לבטא את שם החיה עושים שימוש בכינוי "דבר אחר".[12]

גם בימינו ההקפדה עליו, גם בקרב מסורתים וחילונים, שכיחה יותר מההקפדה על מצוות אחרות. בישראל, הטאבו היהודי הבולט על החזיר קיבל גם ביטוי ב"חוק איסור גידול חזיר", האוסר על גידול חזירים, ובחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), תשי"ז-1956, המסמיך רשות מקומית להתקין חוק עזר עירוני שיגביל או יאסור מכירת בשר חזיר ומוצריו הנועדים לאכילה. סוגיית מכירת בשר חזיר וגידול חזירים בישראל כיום מעוררת מחלוקת, וחזירים מגודלים למאכל, למשל בקיבוץ להב, אשר פועל בו מכון למדע ולמחקר החי, המגדל כ-2,000-3,000 חזירים בהתאם להיתר גידול חזירים במוסדות מדע ומחקר המופיע בחוק הישראלי. כ-60% מחזירים אלה מוגדרים כ"עודפים" ונשלחים למפעל הבשר של הקיבוץ.[13]

חזיר הבית נאסר לאכילה על ידי מספר דתות נוספות ובהן האסלאם. בקוראן משתמשים במילה חזיר בהשאלה כסמל למיאוס ותיעוב, כדי לתאר את "אנשי הכתב": "האנשים אשר אררם [=קיללם] אלוהים, ואשר חרה אפו בהם, שם לקופים ולחזירים".[14]

בתרבות

מספר סיפורי עם עוסקים בחזירים, וכנראה שהמוכר בהם הוא הסיפור שלושת החזרזירים, אשר פורסם לראשונה ב-1843 בספר Nursery Rhymes and Nursery Tales.‏[15] בסיפור החזרזיר הראשון בונה בקתה מקש אך הזאב הרשע מפזר אותה. החזרזיר השני בונה בקתה מזרדים, וגם אותה הזאב הרשע מפזר בקלות. שני החזרזירים מתחבאים בביתו של אחיהם, החזרזיר השלישי, אשר בונה בית מלבנים, אותו הזאב לא יכול להרוס. הסיפור עובד לסרטון אנימציה של דיסני במסגרת Silly Symphonies בשנת 1933 ולספר ילדים פארודי בשם The True Story of the Three Little Pigs, המתאר את הסיפור מנקודת מבטו של הזאב.

חזיר ספרותי נוסף הוא ג'וּ בָּאגְיֵה מהספר המסע למערב, אחד מארבעת הרומנים הקלאסיים הסיניים אשר הודפס במקור בעילום שם בשנות ה-90 של המאה ה-16 בתקופת שושלת מינג. החזיר "חזרזיר" מסדרת הספרים פו הדוב, אשר נכתבה על ידי א. א. מילן והחלה להתפרסם ב-1926, הוא חברו הקרוב של פו ומתואר כחיה קטנה וחששנית. בספרו האלגורי של ג'ורג' אורוול חוות החיות אשר פורסם ב-1945 החזירים ייצגו מנהיגים סובייטים שונים. ברומן הגרפי של ארט ספיגלמן "מאוס: סיפורו של ניצול" משנת 1986 ייצגו החזירים את הפולנים .

מספר דמויות מצוירות של חזירים נוצרו במהלך השנים, כאשר הידוע שבהם הוא פורקי החזיר מלוני טונס שהופיע לראשונה ב-1935. הבובה מיס פיגי הופיעה לראשונה ב-1975 בפרק הפיילוט של החבובות. בעוד שהיא החלה כדמות משנית בתוכנית, דמותה התפתחה עד שהפכה לאחת מהדמויות המרכזיות. סרט הקולנוע האוסטרלי בייב, אשר זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי ב-1995 עסק בחזיר אשר רוצה להיות כלב רועים. אלבומה של הלהקה הבריטית פינק פלויד, Animals, עוסק בכלבים, כבשים וחזירים וכמו כן, לעיתים, בהופעותיה של הלהקה שימשה דמות ענקית של חזיר מתנפח כמיצג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איך עושה כבשה באתר "השפה העברית"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מילון אבן שושן, כרך א', הוצאת קריית ספר, 1993
  3. ^ Zeder, M. A. (2006). Central questions in the domestication of plants and animals. Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews, 15(3), 105-117.
  4. ^ Vigne, J. D., Zazzo, A., Saliège, J. F., Poplin, F., Guilaine, J., & Simmons, A. (2009). Pre-Neolithic wild boar management and introduction to Cyprus more than 11,400 years ago. Proceedings of the National Academy of Sciences, 106(38), 16135-16138.
  5. ^ BBC NEWS | Science/Nature | Pigs domesticated 'many times'
  6. ^ Tags: Probing Question | Penn State University
  7. ^ "חזירים לומדים מה מייצגת השתקפות במראה ובמשתמשים בכך כדי לרכוש ידע", פורסם ב-2009
  8. ^ "חזירים מוכיחים את חוכמתם, ואף את גנדרנותם", מאמר בניו יורק טיימס
  9. ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק ז'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ד, עמוד ב'
  11. ^ מדרש ויקרא רבה יג ה
  12. ^ דף שבועי של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן באתר אוניברסיטת בר-אילן
  13. ^ תמר נהרי‏, מי מרוויח מהניסויים בחזירים בקיבוץ להב?, באתר וואלה! NEWS‏, 07 בפברואר 2002
  14. ^ כינוי ליהודים ולנוצרים המאמינים באל אחד אך כופרים באסלאם, סורת אל-מאידה, פסוק 60, בתרגום רקנדורף
  15. ^ Pigs: Webster's Quotations, Facts and Phrases, עמוד 382, הוצאת ICON Group International, Inc, 2008
אוכל-כול

אוכל-כול (באנגלית: Omnivore) הוא בעל חיים שתזונתו מורכבת מפריטים הן מממלכת בעלי חיים והן מממלכת הצומח. המונח מתאר כל בעל חיים אשר מערכת העיכול שלו יכולה לעכל מזון צמחי ובשרי כאחת, בין אם הוא מממש יכולת זו או לא.

בבירוסת בולה בטו

בבירוסת בולה בטו (שם מדעי: Babyrousa bolabatuensis) הוא מין של חזיר נדיר מהסוג בבירוסה החי בדרום ומרכז האי סולאווסי ואולי גם באי בוטון שבאינדונזיה. הוא נחשב לתת-מין של בבירוסה מצויה עד לשנת 2002 אז נחשב למין עצמאי על ידי החוקרים קולין גרובס ואריק מייג'רב, שבחנו את הלסתות של מין זה ושל המין המצוי ובבירוסת טוג'יאן ואחר כך החשיבו אותו למין עצמאי.

מין זה כלל לא נצפה בטבע והוא מתואר כדומה מאוד למין הבבירוסה המצוי. חי ביערות הגשם ואזורי גדת הנהרות באזור דרום ואולי גם מרכז האי סולאווסי ואוכל כל הניזון הן מהחי והן מהצומח. מצב השימור של המין לא ידוע.

בבירוסת טוג'יאן

בבירוסת טוג'יאן (שם מדעי: Babyrousa togeanensis) הוא מין של חזיר מהסוג בבירוסה האנדמית לאי טוגיאן שבאינדונזיה ומצויה בסכנת הכחדה בטבע.

זהו המין הגדול ביותר בסוג בבירוסה, אך נחשב עד לשנת 2002 לתת-מין של בבירוסה מצויה. הוא שונה מקרוביו בכך שהוא גדול יותר, בעל ציצת שיער עבה בזנבו, ו4 הניבים הצומחים על לסתו של הזכר, קצרים יותר ומופנים קדימה.

הם אנדמיים לאי טוג'יאן וחיים ברחבי היערות, הביצות ושולי הנהרות וחיים בקבוצות קטנות.

מין זה נמצא בסכנת הכחדה גדולה יותר משאר הבבירוסות כתוצאה מפגיעה באי טוגיאן ומכריתת היערות בו וכן מציד.

דמויי חזיר

דְּמוּיֵי חֲזִיר (שם מדעי: Suina בעבר: Suiformes) היא תת-סדרה של יונקים בסדרת מכפילי הפרסה הכוללת את מכפילי הפרסה הקדומים ביותר. תת-הסדרה כוללת שתי משפחות קיימות: חזיריים ופקאריים. אחד ממיני תת-הסדרה בוית - חזיר הבית.

חזיר (סוג)

חזיר (שם מדעי: Sus) הוא סוג יונק ממשפחת החזיריים. הכינוי חזיר בשפת יומיום מתייחס בדרך כלל לחזיר הבית, אבל הסוג כולל כמה מינים נבדלים, כולל חזיר בר. חזיר הבית הוא תת-המין הנפוץ ביותר במשפחת החזיריים ואוכלוסייתו נאמדת במעל ל-2 מיליארד פרטים. החזירים הם אוכלי כול, יש להם מוניטין של גרגרנים והם בדרך כלל בעלי חיים חברותיים ובעלי אינטליגנציה גבוהה.

חזיר אדום

חזיר אדום או חֲזִיר נְהָרוֹת (שם מדעי: Potamochoerus) הוא סוג במשפחת החזיריים הכולל שני מינים שתפוצתם באפריקה שמדרום לסהרה וצבע פרוותם אדום.

מינים אלה בעלי פרווה אדומה ושיער פנים לבן עם שערות ארוכות לאורך הפנים והאוזניים, אך העיניים והחוטם הארוך כהים. כמרבית החזירים הם ניזונים ממגוון מזונות מהחי ומהצומח. בנוסף לאפריקה שמדרום לסהרה הם חיים גם במדגסקר ובאיי קומורו, אך ייתכן שהם הובאו לשם על ידי האדם.

חזיר בר

חזיר בר (שם מדעי: Sus scrofa) הוא מין חזיר והאב הקדמון של חזיר הבית. הוא יונק אוכל-כול שחי בעדרים. בשנות האלפיים, חזירי הבר חיים בטבע ביערות בצפון אירופה, במזרח התיכון, בדרום אסיה ובאינדונזיה.

חזיר גמדי

חזיר גמדי (שם מדעי: Porcula salvania) הוא מין קטן של חזיר, יחידי בסוג Porcula, החי בדרום אסיה באזור הודו ובמדינות הסמוכות לה באזורים הנמוכים של הרי ההימלאיה. חזיר זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה כשמספרו בטבע הוא רק 150 פרטים בוגרים.

חזיר יבלות

חזיר יבלות (שם מדעי: Phacochoerus), סוג במשפחת החזיריים הכולל את המינים:

חזיר יבלות מדברי (P. aethiopicus)

חזיר יבלות מצוי (P. africanus)שתי יבלות עצם בכל צד של פניו הקנו לחזיר זה את שמו. הוא מצוי ברוב חלקי אפריקה, ומעדיף מישורי עשב ושיחים על פני יערות. חזירי היבלות ניצודים בידי חתוליים גדולים, צבועים ותנים, אך הם לוחמים בעוז כאשר הם מכותרים. הם אוכלים בעיקר מזון צמחי וגם חרקים וזחלים.

חזיר יבלות וייטנאמי

חזיר יבלות וייטנאמי (שם מדעי: Sus bucculentus) הוא מין של מכפיל פרסה ממשפחת החזיריים והוא מין נדיר החי בעיקר ביערות בלאוס ווייטנאם.

חזיר זה נחשב כבר כנכחד, עד שב-1995 התגלתה גולגולת טרייה שלו ברכס אנאמייט בגבול וייטנאם-לאוס. ישנם מדענים הטוענים שחזיר זה הוא תת-מין של חזיר בר החי ממזרח לנהר המקונג.

הוא כלל לא נצפה בטבע אבל מעריכים שמבנה חייו דומה לשאר החזירים. חי ביערות וביצות ברחבי לאוס ווייטנאם וניזון ממגוון מזונות מהחי והצומח.

חזיר יבלות מדברי

חזיר יבלות מדברי (שם מדעי: Phacochoerus aethiopicus) מין בסוג חזיר יבלות ממשפחת החזיריים. חזיר היבלות המדברי נפוץ באפריקה שמדרום לסהרה.

משקלו של חזיר היבלות המדברי 50 עד 150 ק"ג, כשהזכרים גדולים בדרך כלל מהנקבות.

בעונת הרבייה, המתרחשת במהלך התקופה הגשומה, מתקבצים הזכרים בקבוצות ומתחרים ביניהם על הנקבות. משך ההיריון 170–175 יום ובסופו נולדים 1–8 ולדות. הם נגמלים מיניקה בגיל 4 חודשים ומגיעים לבגרות מינית בגיל 18–20 חודשים.

הם פעילי יום, אף שבמקומות בהם הם ניצודים על ידי האדם הם עשויים להפוך לפעילי לילה. להם חוש ריח ושמיעה מפותחים.

חזיר יבלות מצוי

חזיר יבלות מצוי (שם מדעי: Phacochoerus africanus) הוא מין של יונק ממשפחת החזיריים החי בערבות הסוואנה של מרכז אפריקה ומזרחה.

חזיר מזוקן

החזיר המזוקן (שם מדעי: Sus barbatus) הוא מין בסוג חזיר.

חזיר מזוקן פאלאווני

חזיר מזוקן פאלאווני (שם מדעי: Sus ahoenobarbus) הוא מין של חזיר נדיר החי באיים בלבק וקלמיין שבארכיפלג פלאוואן שבפיליפינים.

אורכו של חזיר זה נע בין 1 ל-1.6 מטרים, גובהו מטר אחד ומשקלו עד 150 ק"ג. הוא נחשב בעבר לתת-מין של חזיר מזוקן, עד שסווג מחדש כמין עצמאי.

הוא חי ביערות הגשם של הפיליפינים בחבורות קטנות. הגוף עגלגל עם פרווה קצרה בצבע אפור. כמו רוב החזירים הוא אוכל כל וניזון הן מהחי והן מהצומח. הוא משתמש באפו כדי לחפור באדמה אחר מזון.

הוא נדיר מאוד בטבע ונמצא במצב שימור המוגדר כ"קרוב לסיכון", עקב כריתת היערות בהם הוא חי.

חזיר נהרות

חזיר הנהרות (שם מדעי: Potamochoerus porcus) מין בסוג חזיר אדום. חזיר הנהרות, הקרוי גם חזיר שיחים (שלא להתבלבל עם Potamochoerus larvatus ששמו הנפוץ הוא חזיר הסבך), הוא מין חזיר שחי בבר באפריקה, ביערות הגשם (כמו ביערות קונגו), בהרים ובשיחים.

המבוגרים שוקלים עד 45-100 ק"ג וגובה הכתף הוא 60-75 ס"מ. צבע הפרווה הוא חום, הרגליים שחורות וחוטם לבן, פס לבן נמתח מקצה אחד של עמוד השדרה לקצה השני. הם חיים בעדרים של 6 עד 20 פרטים, המונהגים על ידי הזכר החזק ביותר. בדרך כלל, נולדים בין 3-6 חזירונים בהמלטה אחת.

חזיריים

חֲזִירִיִּים (שם מדעי: Suidae) הם משפחה בתת-סדרת דמויי חזיר בקבוצת מכפילי פרסה.

פקארי

פקארי (שם מדעי: Pecari) הוא סוג של יונקים דמויי חזיר אך שייכים למשפחת הפקאריים. בסוג ישנם 2 מינים:

פקארי מגוון (Pecari tajacu) - המין המוכר המצוי ברחבי אמריקה מדרום ארצות הברית עד צפון ארגנטינה.

פקארי ענק (Pecari maximus) - מין שהתגלה בברזיל ותואר באופן מפורט ב-2007.מינים אלה חיים באמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית ובדרום אמריקה הצפונית והם הנפוצים שבמיני משפחת הפקאריים. הם חיים בחבורות קטנות במגוון אזורים חמימים סביב יערות, ערבות ואף מדבריות.

פקאריים

פקאריים המכונים גם חזירי העולם החדש (שם מדעי: Tayassuidae) היא משפחה של מכפילי פרסה בתת-סדרת דמויי חזיר. מבין הסוגים במשפחה, שורשי הקטגונוס עתיקים יותר ועל כן הם פרימיטיביים מהפקארי. תפוצת המשפחה מדרום-מערב ארצות הברית עד למרכז ארגנטינה.

קטגונוס צ'אקו

קטגונוס (Catagonus), סוג במשפחת הפקאריים הכולל מין יחיד: קטגונוס צ'אקו (Catagonus wagneri). הקטגונוס אנדמי לפרגוואי, בוליביה ודרום ברזיל. עד שנת 1975 היה נחשב הקטגונוס בקהילת החוקרים כחיה שנכחדה וזוהה רק על סמך שלדים.

דמויי חזיר
פקאריים
טאיאסו לבן-שפתיים טאיאסו לבן-שפתיים Collared peccary

Sus scrofa piglet

קטגונוס צ'אקו קטגונוס צ'אקו
פקארי פקארי מגווןפקארי ענק
חזיריים
חזיר חזיר מזוקן פאלאווניחזיר מזוקןחזיר יבלות ויסאיאניחזיר יבלות סולוואסיחזיר יבלות וייטנאמיחזיר יבלות מינדוראיחזיר יבלות פיליפיניחזיר יבלות ג'אווניחזיר בר (תת-מין חזיר הבית)
בבירוסה בבירוסה מצויהבבירוסת בולה בטובבירוסת צפון-סולאווסיבבירוסת טוג'יאן
חזיר יבלות חזיר יבלות מצויחזיר יבלות מדברי
חזיר יער ענק חזיר יער ענק
חזיר גמדי חזיר גמדי
חזיר אדום חזיר נהרותחזיר הסבך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.