חורבת רקית

חורבת רקית היא אתר ארכאולוגי בתחום גן לאומי הר הכרמל, על מורדות הר שוקף, בגובה כ-370 מטר מעל פני הים.

במקום שרידים של ישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית והערבית הקדומה[1]. השם הערבי של החורבה הוא רוקיטיה שפירושו כנראה יונת הבר[2]. בעבר היה כאן כפר דרוזי קטן שחרב בימי מרד הפלאחים נגד אבראהים פאשא בשנת 1840[3]. השרידים כוללים שרידי מבנים, בריכת אגירה מכוסה עפר ולידה אבן שוקת שבורה, בית בד, גת עם משטח א-סימטרי לדריכת ענבים ובור היקוות עגול, ומערת קבורה חצובה בסלע.

שביל ישראל עובר בחורבת רקית. למקום ניתן להגיע רגלית מחניון רקית הסמוך.

Rakit cave entrance
איור 1: פתח מערת הקבורה ברקית

בית הבד

Rakit olive press
איור 2: שרידי בית הבד
Rakit olive press2
איור 3: ה"ים" ה"ממל" (מעליו בתמונה) ובור "העוקה"? (משמאל)

בין הריסות בית הבד נמצאת אבן "ים" ענקית (קוטר 1.95 מ' וגובה 65 ס"מ[4]). במרכז אבן הים חור מרובע דרכו הוצב מוט עץ אנכי ארוך. על מוט זה הורכב ציר אופקי שהוחדר דרך האבן השנייה, הטוחנת, המכונה "ממל" או "מפרכה" שנראית גם היא בצילומים כאן ליד הים. אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום בהמה בדרך כלל חמור. הבהמה צעדה קדימה במעגלים ועם תנועתה סביב הים, הסתובב הממל וכתש את הזיתים. לאחר כתישתם התבצעה פעולת סחיטה באמצעות מערכת נפרדת. הזיתים הכתושים הועברו ל"עקלים" (סלים קלועים) עליהם לחצה קורת העץ כבדת המשקל (היא ה"בד" שעל שמו נקרא כל המתקן) שקצה אחד שלה נשען בגומחה בקיר באזור העקלים והקצה השני נשאר חופשי. כדי להגביר את הלחץ של הבד על העקלים באופן הדרגתי ניתלו אבנים כבדות על הבד[5] (בימין איור 2 ניתן לראות משקולת כזאת ולה חור שדרכו הועבר החבל שנקשר לבד). השמן שנסחט בלחץ הבד נזל אל בור איסוף שמן הנקרא "עוקה" (אולי הבור המרובע בשמאל איור 3). לאחר מספר ימים בהם צף השמן מעל המוהל, הופרדו הנוזלים לכלים שונים.

מערת הקבורה

Rakit door inscription
איור 4: כתובת ביוונית ("MAREINOVIN IHMION") חקוקה מעל מסגרת בצורת טבלת אזניים המכילה רוזטה
Rakit inside cave
איור 5: פנים המערה

מבוא חצוב באורך 8.2 מ' מוביל לפתח מרובע בתוך מקמר. מעל הפתח חקוקה מסגרת בצורת טבלת אזניים (טבולה אנסטה) ובה רוזטה, ומשני צדי הפתח חקוקות רוזטות דומות. מעל המסגרת חקוקה כתובת ביוונית - "MAREINOVIN IHMION". ראו איורים 1 ו- 4. בפנים המערה (איור 5) חדר מרובע קטן. בקירות השמאלי והאחורי מקמרים עם אגני קבורה (כיום הרוסים). מעל האגן של הקיר האחורי כוך מרובע בעל פתח עם שקע לציר דלת ולבריח[4]. מימין לאגן האחורי כוך קבורה נמוך, ובקיר הימני שלושה כוכי קבורה נוספים (לא נראים בצילום).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מחורבת רקית ועד הר ערקן, באתר החברה להגנת הטבע
  2. ^ חורבת רקית, באתר "מפה"
  3. ^ צבי גילת, מדריך מפה - שביל ישראל, הוצאת מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003
  4. ^ 4.0 4.1 מנחם מרקוס, הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול, בהוצאת החברה להגנת הטבע, 1997, עמ 80
  5. ^ יורם צפריר, ארץ-ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - הממצא הארכאולוגי והאומנותי, בהוצאת יד יצחק בן-צבי, 1984, עמ' 360
בקעת אלון

בקעת אלון היא בקעה באפיק נחל אורן בהר הכרמל. הבקעה משתרעת מערבית לעספיא ותחילתה באזור בו נשפך מצפון נחל חיק לנחל אורן. חלקה הצפוני מערבי של הבקעה נמצא בתחום פארק הכרמל שמורת "הר אלון". בחלקה הדרומי של הבקעה עובר שביל ישראל בדרכו מנחל חיק מצפונה להר שוקף בדרומה.

גבעת וולפסון

גבעת וולפסון היא קבוצה של שישה בתים פרטיים בכרמל, בצדו המערבי של הר ערקן, בהמשך הדרך העולה מ "חניון האגם" שבנחל אורן בסמוך לכביש 721. השכונה נקראת על שמו של דוד וולפסון.

הר ערקן

הר ערקן הוא הר ברכס הכרמל. פסגתו נמצאת ברום של 480 מטר מעל פני הים, והיא אחת מהפסגות של הכרמל התיכון.

הר שוקף

הר שוֹקֵף הוא הר ברכס הכרמל. פסגתו – המגיעה ל-497 מטר מעל פני הים – היא הנקודה הגבוהה ביותר בכרמל התיכון, המשתרע מדרום לנחל אורן. ההר נמצא על גבי שלוחה בין נחל אורן מצפון ונחל בוסתן מדרום, שעל אף גובהה – 480-450 מטרים – היא בולטת אך במעט מעל סביבתה. ההר בנוי מקירטון חווארי והקרקע המצויה באזור היא רנדזינה.ההר נמצא ב"גן לאומי שוקף" המשתרע על שטח של 4,000 דונם וכולל גם את חורבת שוקף מדרום למרגלות ההר ואת נחל בוסתן העליון. גן לאומי זה הוא חלק מפארק הכרמל. מסלולו של שביל ישראל עובר בשטח ההר ומגיע עד לפסגה, שם נמצאים שרידיו של מבנה הרוס. מפסגת ההר ניתן להשקיף על היישובים ניר עציון, עתלית, בית אורן, דלית אל-כרמל ועספיא, וכן על חוף דור, אוניברסיטת חיפה והר טללים.

ההר הוא אתר פריחה של אירוס הסרגל, ערבז סוככני, סחלב פרפרני, סחלב שלוש שיניים, דבורנית דינסמור, דבורנית צהובה. ניתן לראות את הפריחה בפיסגת ההר ומדרום מזרח לפיסגה.

באזור נמצאות קרקעות בבעלות פרטית, רובן של תושבי דלית אל כרמל וקרקעות נוספות בבעלות יהודית. בשנת 2005 אושרה תוכנית להפקיע 4,123 דונם בהר שוקף ובנחל בוסתן לטובת הגן הלאומי. בחודש אוגוסט 2007 אישרה ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה את ההחלטה, במסגרתה הושארו 600 דונם לשימושים חקלאיים.

חורבת דובה

חורבת דוּבָּה הוא אתר ארכאולוגי השוכן על גבעה בסמוך לכביש המוביל מכביש 672 לקרן הכרמל. האתר שוכן על פסגה המתנשאת לרום של 475 מטר.

באתר שרידי מבנים מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית. השרידים נמצאים חלקם בפסגת הגבעה וחלקם על גבי המדרון. מהמבנים שרדו חלקי קירות, דפנות של דלתות ומשקופים, מפתנים ואבני פותה. בנוסף שרדו במקום בורות מים ושרידי בתי בד. באתר נמצא סרקופג חצוב בסלע, שחציבתו לא הסתיימה. כ- 200 מטר מצפון מערב לחורבה נמצאים שרידי גת. בור האיסוף גודלו 2 על 1.3 מטר. אל הבור מגיעה תעלה רדודה שתחילתה במשטח דריכה ששטחו 2 על 2.3 מטר.

מסורת מקומית נוצרית מייחסת לאתר את מקום העימות בין אליהו הנביא ונביאי הבעל.

חורבת כרך

חורבת כרך (או חרבת כרך; מערבית: ח'רבת אלכַּרַך) היא שרידי יישוב יהודי מהמאה השנייה עד השישית לספירה (התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית) ברכס הכרמל, בסמוך לקרן הכרמל.

בתקופה זו ישבו במקום יהודים אשר גורשו במרד הגדול על ידי הרומאים מאזור יהודה ושומרון[דרוש מקור], שהיה אזור ההתיישבות העיקרי של יהודים באותה עת. התושבים במקום התבססו על חקלאות ומרעה. למרות שלא נמצא בחורבת כרך בית כנסת ידוע כי האנשים אשר חיו ביישוב זה היו יהודים, וזאת בשל כך שקיימים יישובים דומים באזור אשר בהם נמצא בית כנסת[דרוש מקור]. בחורבת כרך בורות מים רבים שנחפרו כדי לפצות על מחסור במעיינות באזור הכרמל, מחסור במשקעים ובשל סוג הקרקע הסדוק. באתר מערכת חקלאותית מפותחת (שימוש בטרסות) בשל הטופוגרפיה המחייבת זאת וכן שוכנים בה בית בד, מערות קבורה, גת, מספר מאגרי מים מטויחים ומחצבה מקומית.

באתר אשר מעולם לא נחפר ניתן למצוא שברי חרסים, זכוכיות עתיקות ואפילו פסיפסים.

מחצבות קדומים

מחצבות קדומים היא מחצבה קדומה של אבן גיר מהתקופה הרומית-ביזנטית הנמצאת על הר הכרמל. המחצבה שוכנת בצד פיתול חד של כביש 721 העולה מעתלית לבית אורן לאורך אפיקו של נחל אורן ובצמוד לאפיק נחל דמון. באתר נותרו סימני חציבה קדומה בצורת מדרגות רבות בגדלים ובכוונים שונים. בשטח ניתן לראות את עקבות עבודת החוצבים בצורת חריצים אלכסוניים ורדודים.

בתוך המחצבה הותירו החוצבים קיר זקוף מעוגל שבמרכזו גוש סלע בצורת קובייה. השערות החוקרים בעבר היו שמדובר במזבח כיום משערים שבמקום נחצבו עמודים מעוגלים.

בצד מערב של המחצבות נמצאת מערת קבורה גדולה חצובה בסלע. פתח המערה נפגע במהלך השנים. בתוך המערה נמצאו שני מקמרי קבורה, אחד בצידה הימני והשנייה בפאתיה. בצד מזרח של המחצבות חצובה מערה בעלת פתח גדול מעוגל.

ליד המחצבות נמצא גם חלק מבית בד המכונה "ים". זוהי האבן הראשונה עליה הונחו הזיתים לכתישה. הים חצוב על דרגש מוגבה בצורת עיגול בקוטר 1.8 מטר ובגובה 0.5 מטר עם שפה בולטת. במרכז הים בליטה עם חור מרובע.

כ-30 מטר ממזרח לכביש יש מרפסת תצפית מגודרת במעקה המשקיפה על נחל אורן. על הקיר באזור מרפסת התצפית חצובה מערת קבורה נוספת. המערה סגורה בשער ברזל.

אזור מחצבות קדומים משמש כאחד מאתרי גלישת מצוקים בישראל.

מערות אורנית

מערות אורנית הן מכלול של מערות גדולות במערב הכרמל, מערות המסה (קרסט) שאורכן כמה עשרות מטרים והן כוללות אולמות רחבים ומחילות.

המערות נמצאות בנחל גלים, בשולי העיר טירת כרמל, כקילומטר וחצי דרום מזרחית מהשטח הבנוי. המערות נקראות בשם הנחל שבו הן נמצאות (נחל אורנית), בגדתו הצפונית.הפתח הצפון מזרחי של המערות, שהוא הפתח הגבוה מוביל לאולם גדול וממנו יוצא מסדרון גבוה המתפצל לשתי קומות. בשתי הקומות יש חלונות טבעיים שמהן נשקף נוף לצפון ולמערב.

המערות נסקרו על ידי יעקב עולמי, שגילה קטעי ברקציה עם כלי צור ושברי עצמות מלוכדים. הכלים שייכים לתרבות המוסטרית של תקופה הפלאוליתית התיכונה, וכן נמצאו כלים השייכים לתקופה הכלקוליתית.

בנוסף, בכמה מחדרי המערות קיימים מכתשים וספלולים חצובים בסלע, ללא שרידים ארכאולוגיים אחרים שהשתמרו. לפי צורת הספלולים ייתכן שהם שייכים לראשית התקופה הנאוליתית הקדם-קירמית כ-11,000 שנים לפני זמננו.

מערות אלו הן אתר מקלט חשוב לעטלפי חרקים שהם בע"ח מוגנים, ולכן הכניסה לתוכן אסורה בחודשים אוקטובר עד מרץ, תקופת תרדמת החורף של העטלפים.

קיים שביל המוביל את המבקרים מטירת הכרמל אל המערות, וממשיך משם אל נחל ספונים.נחל אורנית- המסלול באורך 3 קילומטר בכרמל, ראשיתו של הנחל כ-2.5 קילומטר מדרום מזרח לטירת הכרמל, משם הוא יורד לכיוון צפון מערב ומתחבר אל נחל גלים- כחצי קילומטר ממזרח לטירת הכרמל.

מצוק מגדים

מצוק מגדים הוא חלק ממצוק הכרמל המשתרע בצידו המערבי של הכרמל הגבוה. המצוק משתרע בקטע שבין שפך נחל מגדים מצפונו ושפך נחל ספונים מדרומו, מול מושב מגדים. גובה המצוק נע בין 5 ל-25 מטר והוא רצוף כמעט לכל אורכו.

המצוק – המתנשא מעל מישור חוף הכרמל – מהווה חלק מפארק הכרמל.

מצפה עופר

מצפה עופר הוא מצפה יערנים של קק"ל, השוכן ביער חוף הכרמל, על מורדותיו המערביים של הכרמל, בין היישובים כרם מהר"ל ממזרח וצרופה ממערב. המקום קרוי על שמו של מושב עופר הסמוך.

במקום שכן בעבר הכפר הפלסטיני ג'בע (כרמל), שהיה אחד משלושת יישובי המשולש הקטן אשר הטרידו את התחבורה היהודית לאורך מישור החוף. במהלך מבצע שוטר ב-24 ביולי 1948 וביום המחרת, נכבש האתר בידי חטיבות אלכסנדרוני וכרמלי. בשנותיה הראשונות של המדינה ניטע במקום יער עצי אורן, בין היתר, כדי לספק תעסוקה לתושבי האזור. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם בלב היער מגדל תצפית מכספי תרומות של יהודי אוסטרליה, ניו זילנד והונג קונג. כאשר גבהו אמירי העצים סביב המגדל שנועד לאתר שריפות, הוספה לו קומה נוספת, וכיום הוא מתנשא לגובה של ארבע קומות. מראש המגדל נשקף נוף פנורמי על רכס הכרמל ואל מישור חוף הכרמל. במקום הוכשר חניון ואתרים לעריכת פיקניקים, חלקם נגישים לבעלי מוגבלות פיזית, שבילי הליכה ורכיבה על אופני הרים. בנוסף חולף שביל ישראל בסמוך למצפה.

נחל בוסתן

נַחַל בּּוּסְתָּן הוא נחל אכזב בהר הכרמל באזור הכרמל התיכון. תחילתו בשני יובלים היוצאים משכונותיה המערביות של דלית אל כרמל (אזור "בית אוליפנט") המתחברים יחדיו ויוצרים ממערב לדלית אל כרמל את נחל בוסתן. הנחל זורם מערבה, בדרכו מול ימין אורד נשפך אליו מצפון נחל דוכן שתחילתו בהר שוקף. ובסופו נשפך נחל בוסתן לנחל אורן מצפון ל"רכס אצבע", כחצי ק"מ ממזרח לצומת בית אורן. הנחל בהיותו חלק מאגן הניקוז המערבי של הכרמל הוא ארוך, בעל שיפוע מתון, ובעלי עמק רחב ומפולס.

בתחילתו עובר הנחל באזור של סלע קירטון רך ויוצר נוף של גבעות מעוגלות מתונות מיוערות, לאחר שנשפך אליו נחל דוכן, משתנה נוף הנחל. הנחל מתחתר בסלע גיר קשה . באפיק הנחל ניתן למצוא חלוקי גיר עשירים במאובנים. בסופו לקראת חיבורו לנחל אורן הופך הנוף לעמק רחב נטוע עצי זית. במקום מותקנים שולחנות וספסלים לרווחלת המטיילים ומיתקני שירותים.

נחל חיק

נחל חֵיק הוא נחל אכזב במורדותיו המערביים של הר הכרמל. ראשית הנחל באזור בסמוך לעספיא ליד רום כרמל. הוא זורם מקו פרשת המים לכוון מערב דרך בקעת אלון לנחל אורן. הנחל הוא חלק ממסלול שביל ישראל. אף שהנחל הזורם לכוון מערב, ניתן לראות בו נקיקי מעוקים שהם פרי שחיקת קרקעית הנחל על ידי מים וסחף.

מערכת הניקוז המערבית של הכרמל קדמה למערכת המזרחית, ולכן שיפועי נחליה (כגון נחל ספונים, נחל אורן ונחל חיק) מתונים, והם רחבים ומפולסים יותר מאשר נחלי המזרח כגון נחל נשר.

תחילתו של הנחל היא בתוך חורש של עצי אקליפטוס, באפיק רחב לכוון דרום מערב עד אל בקעת אלון. לכל אורכו ניתן לראות עצי אורן, קטלב ואלון מצוי. בנחל ניתן למצוא גם הדס מצוי הנדיר בכרמל. בהמשך המסלע הקירטוני מפנה מקומו לאבן גיר קשה. הנחל שהתחתר בגיר, הופך לצר ויצר אשדות וגבי מים. חלקו התחתון של הנחל מתחתר לעומק מחשוף הגיר הקשה, ויוצר קניון בעל קירות נמוכים אך תלולים שאורכו כ-130 מטר. בתחילת הקטע התלול יש מפל שגובהו 4 מטר, ולמרגלותיו בריכה קטנה שבחורף מתמלאת במי גשמים. נחל חיק מתחבר לנחל אורן בבקעת אלון.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל נדר

נַחַל נֵדֶר הוא נחל בהר הכרמל באזור הכרמל הגבוה. תחילתו ליד שכונת דניה בחיפה ליד קו פרשת המים וכביש 672 והוא זורם על הצלע המערבית של הכרמל לכוון דרום מערב ונשפך לנחל גלים באזור מדרום לטירת כרמל. שמו של הנחל ניתן לו על פי שמו הערבי של המעיין "עין-נד'יר" שממשמעותו אינה ידועה. שפך הנחל וגדותיו הם אתרי פריחה לאירוס ארצישראלי, כלנית מצויה, חצב מצוי ועוד. אופי הצמחייה בנחל הוא חורש ים תיכוני שחלקו נפגע בשריפה שהתרחשה בשנת 1989. בערוץ הנחל עובר שביל מסומן שחור. ב-12 בדצמבר 2010, הוכרז שטח של 203.7 דונם בנחל כגן לאומי והוא הרחבה צפונית לפארק הכרמל.

נחל נשר

נַחַל נֶשֶׁר (בערבית: ואדי א-טבל) זורם במורדותיו המזרחיים של הר הכרמל ומתחבר לנחל הקישון.

משמעות שמו בערבית של הנחל, ואדי א-טבל - נחל התוף, משום רעש התיפוף היוצרות האבנים המידרדרות בזמן שיטפון, כנראה בשל הימצאות חללים קרסטיים בתשתית הסלע.

נחל רקפת

נַחַל רַקֶּפֶת הוא נחל בכרמל. הוא יורד מאזור המוחרקה וחורבת כרך דרומה לנחל יקנעם.

הנחל בעל קטעים אחדים תלולים בשל בגובה הרב אותו הוא יורד. זהו אחד הנחלים הבודדים בכרמל המתנקז דרומה. בסמוך לראשית הנחל נמצאת חורבת כרך - חורבה רומית ביזנטית ולה אזור תעשייה עתיר ממצאים ארכאולוגיים: בית בד על שני חלקיו, גת, מאגר מים, בורות מים ומערות קבורה בעלות מקמר יפהפה.

בראש המדרון המזרחי של הנחל נמצאת מערת רקפת. המערה נמצאת ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. במערה התגלו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית).

נחל שיח

נַחַל שִׂיחַ (בערבית: وادي السياح (ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח); בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה ברחוב לוטוס שבשכונת כרמליה, והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.

פארק הכרמל

פארק הכרמל הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שלושה יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עספיא, דלית אל כרמל ובית אורן. גודל הפארק המקורי היה 101,590 דונם, מתוכם 63,950 דונם שהוגדרו כ-"גן לאומי" ו-37,640 דונם הוגדרו כ"שמורת טבע".. שטח השמורות משולב בתוך פארק הכרמל כאשר שטחי הגן הלאומי מקיפים את השמורות ויוצרים רצף של שטחים ירוקים.

במהלך השנים נעשו הכרזות והרחבות נוספות לגן הלאומי בסך 255 דונם, לשמורת הר כרמל בסך של 22,226 דונם. נכון ל-12 בדצמבר 2010 הגן הלאומי משתרע על שטח של 64,250 דונם, ושטח שמורת הר כרמל הוא 59,864 דונם. סך הכל גודל פארק הכרמל הוא 124,114 דונם. בכך מהווה הפארק את אחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של מדינת ישראל; הוא אף הוכר בידי ארגון אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית. הפארק מהווה דוגמה טיפוסית של אקוסיסטמה ים-תיכונית, וכולל מצאי עשיר של תופעות גאולוגיות, ממצאים פרהיסטוריים, ומגוון ביולוגי ונופי.

פארק נשר

פארק קק"ל בנשר הוא פארק יערני מטרופוליני בשטח של 275 דונם, השוכן בפאתי העיר נשר, על מורדותיו הצפון-מזרחיים של הכרמל. הפארק משתרע בין שכונת רמות יצחק מצפונו ונחל נשר מדרומו, והוא תחום על ידי כביש 705 המקיף אותו מדרום וממערב. במרכזו של הפארק זורם נחל קטיע (ואדי מוקטע) (יובל של נחל נשר), והוא משתרע בין גבהים של 100 עד 300 מטרים מעל פני הים. אורכו של הפארק הוא כ-800 מטר ממזרח למערב ורוחבו כ-400 מטר.

כבר בתקופת המנדט סומן שטח הפארק כשמורת יער, והחל בשנות ה-50 החל מנהג נטיעת עצי אורן בחלקו הדרומי בכל ט"ו בשבט. חורשה זו קרויה על שמו של אבא חושי. בפארק חורש ים-תיכוני צפוף של עצי אלון, אולם האזור הוזנח והיה למזבלה. מאוחר יותר איימו על קיומו תוכניות בנייה של שכונות מגורים חדשות ותוואי הדרך של כביש 705. התנגדויות שהוגשו כנגד תוכניות אלה התקבלו, וקק"ל נטלה את המקום תחת חסותה ופיתחה אותו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.