חורבת רומא

חורבת רומא נמצאת בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כק"מ וחצי מערבית לרומאנה, וסמוך לכפר הבדואי המודרני רומת אל-הייב. הממצאים במקום מתוארכים מהמאה ה-4 לפנה"ס.

חורבת רומי
חורבת רומא

היסטוריה

במקום היה יישוב יהודי בשם "רומא" (וגם: "רומה" או "רומי"), אשר נזכר בכתבי חז"ל, כיישוב הסמוך לציפורי. בספר הערוך[דרוש מקור] נזכר שבתקופת בית שני היה יישוב בשם רומי בגליל. מוצאה של זבודה בת פדיה אמו של יהויקים, מלך יהודה הוא מהעיר רומה, כפי שנאמר בספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו. לדעת כמה חוקרים העיר רומה הנזכרת במלכים כמקום מוצאה היא רומא שגליל התחתון.[1] בקטעי אנלים המתעדים את כיבושי תגלת-פלאסר השלישי בכתובות ששרדו מוזכרת העיר אַרֻמַ וייתכן כי הכוונה לעיר רומה המזכרת בספר מלכים.[2]

בתלמוד מופיעים תנאים ואמוראים שהתגוררו ברומא או רומי, ויש טוענים שחלקם התגוררו ברומא שבגליל. בין הדמויות: רבי אלעזר דמן רומה[3] ורבי יוסה תודוס איש רומי[4], תודוס איש רומי[5]. כמו כן התנאים רבי חילפא דרומייה ורבי יעקב דרומייה אך יש המפקפקים וטוענים שאין הכוונה לרומה אלא מהדרום. על התנא רבי מתיא בן חרש מסופר שהתגורר והקים ישיבה ברומי[6], ויש מפרשים שהכוונה לעיר בארץ ישראל[7].

כמו כן, העיר נזכרת בימי המרד הגדול ברומאים (70-66 לספירה), על ידי יוסף בן מתתיהו, אשר מציין את "רומא" כמקום מוצאם של האחים נטירס ופיליפוס, אשר לחמו בגבורה יתרה במצור על יודפת[8] (על שמם "הר האחים" הסמוך).

במספר ספרים קדומים[9], וכן בספרי מסעות, נכתב שממקום זה ייצא משיח בן דוד, על פי מאמר הגמרא[10] שהמשיח יושב ב"פיתחא דרומי", כאשר כך גם כתוב בספר הזוהר[11]. במקום אחר בספר הזוהר[12], צוין שהמשיח יבוא מהגליל. בהצלבת שני המקורות, הרי שרומי הנזכרת בגמרא היא רומי שבגליל. כמו כן, יש שהראו[13] מפירוש רש"י על מאמרו של רבי יוסי בן קיסמא[14] כי המשיח יגיע כאשר ייפול שער זה שלוש פעמים, ורש"י פירש כי הכוונה לרומי, ובהמשך עשה רבי יוסי מופת, בכך שהפך את מימי הפמייאס לדם, מה שמוכיח כי דיבר על רומי שבארץ ישראל[15]. כמו כן, בכך פירשו את דברי הגמרא, כי בין ביתו של רבי יהודה הנשיא בציפורי לרומי הייתה מערה, ודרכה היה הולך אנטונינוס ללמוד עמו (במקום קיימת עד היום מערכת מחילות).

על פי מסורות מסוימות במקום קבורים אביה בן ירבעם[16], בנימין בן יעקב[17] וראובן בן יעקב[18]. בקצה הדרום-מזרחי של הכפר יש שתי מערות קבורה שהיו בהן סרקופגים[19].

הערות שוליים

  1. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.
  2. ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור והבבל: מאות ט'- ו' לפסה"נ, ירושלים, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 55
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ז, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק ב', הלכה ז'; תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה א'.
  5. ^ חתם סופר פסחים עד, א.
  6. ^ סנהדרין לב, ב
  7. ^ חידושי היעב"ץ סנהדרין שם. עם זאת השערה זו נסתרת מסיפור מסעו של רבי שמעון בר יוחאי לבטל את גזירת המלכות, שם מסופר שפגש את רבי מתיא בן חרש ברומי (מעילה יז, א-ב).
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ג, פרק ז, פסקה כא, סעיף 233.
  9. ^ המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי בספרו "משרא קטרין", סדר הדורות, שושנת העמקים לאלשיך. ראו כאן וכאן בהרחבה.
  10. ^ סנהדרין, צ"ח, א,
  11. ^ רעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנ"ב א', "שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף דאתמר ביה בכור שורו הדר לו, ושם ירבץ דא משיח בן דוד, חד אעבר רומי רבתי וחד אעבר רומי זעירתא דמיכאל וגבריאל לקבלייהו אינון". לפי דברי הזוהר האלו, אחד משני המשיחים יהיה בשערי רומי הקטנה. רבי משה הירושלמי מקשר את מקום קבורתו של אביה בן ירבעם שהוא ניצוץ נשמתו של משיח בן יוסף, לדברי הזוהר האלו שמשיח ישב בשערי רומי הקטנה.
  12. ^ שמות, ז', ב'
  13. ^ מאור עיניים לרבי יאשיהו פינטו.
  14. ^ סנהדרין צח א'.
  15. ^ המהרש"א שם התקשה שהרי רבי יוסי התגורר בארץ ישראל כמו שכתוב שם בגמרא בסמוך, וכן ממאמרים נוספים. כמו כן, יש מוכיחים שדיבר על רומי שבגליל על פי מה מובא בגמרא מסכת עבודה זרה דף י"ח עמוד א' שבלוויותו השתתפו כל גדולי רומי.
  16. ^ רבי משה הירושלמי.
  17. ^ ספר מקומות הקדושים בשם תלמיד הרמב"ן, רבי משה הירושלמי.
  18. ^ כתב יד מוסקבה משנת ר', אגרת יחוס האבות, איגרת מספרת, חיבת ירושלים, מסעות משה.
  19. ^ רשמי סיור ותמונה מהמקום.
זבודה בת פדיה

זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא דמות מקראית הנזכרת בספר מלכים, אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס. פירוש שמה הוא מתנה.

מוצאה של זבודה הוא מהעיר רומה שבגליל התחתון, המזוהה על ידי כמה חוקרים עם ח'רבת א-רומה באזור בקעת בית נטופה. זבודה נישאה ליאשיהו, מלך יהודה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. ייתכן כי היו אלו נישואים פוליטיים, שבאמצעותם ניסו מלכי יהודה לחזק קשרים פוליטיים עם שבטי הצפון.מסיפור גלות יהויכין (597 לפנה"ס) בספר מלכים, ניתן ללמוד כי היה קיים הרמון נשים בזמנו. חמוטל בת ירמיהו, הנזכרת לצד זבודה אם יהויקים, מרמזת כי ליאשיהו היו כמה נשים. חמוטל קשרה קשרים עם גוף הנקרא "עם הארץ", כדי להמליך את בנה יהואחז. נראה כי ניצלה את מוצאה של זבודה בת פדיה אשר לא הגיעה משבט יהודה אלא הייתה מזוהה עם שבטי הצפון. יש הסוברים כי שיקוליה היו אישיים וזאת כדי לזכות בתואר "גבירה", באמצעות המלכת בנה. אך לאחר זמן מה יהואחז הודח והוגלה למצרים בידי פרעה-נכה ואת מקומה תפסו זבודה אשר בנה הומלך תחתיו ונחשתא בת אלנתן.

ייתכן כי בניו של יאשיהו משתי נשותיו אלו מייצגים שתי תפישות מדיניות: הפרו-בבלית, אשר אותה מייצג יהואחז בנה של חמוטל בת ירמיה, שהודח על ידי פרעה נכה, ותפישה פרו-מצרית, אשר אותה מייצג יהויקים בן זבודה שהומלך על ידו, ולכן יש הסוברים כי זאת הסיבה לבחירתו של נבוכדנצר בצדקיהו.

קבר ראובן

קברו של ראובן בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של ראובן אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו.

רומא (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רומאנה

רומאנה (בערבית: رمانة) הוא כפר ערבי בבקעת בית נטופה השייך למועצה אזורית אל-בטוף. מילולית: "רימון".

היישוב הוקם ככל הנראה בתקופת הברונזה והמקום היה מיושב מתקופה זו לסירוגין.

רומת אל-הייב

רומת אלהייב (בערבית: رُومة الهـَيـْب) הוא כפר בדואי בבקעת בית נטופה, מצפון לציפורי, השייך למועצה אזורית אל-בטוף (נטופה).

היישוב הוקם בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי בני השבט ערב אל-הייב אשר קראו ליישוב בהתחלה כשם השבט. בשנת 1968 הוסב שם היישוב ל"רומת אלהייב", על שם חורבת רומא הסמוכה ממערב.

בפי הבדואים באזור נקרא היישוב בשם "פרוש רומאנה" (בעברית: "שדות רומאנה") - על שם הכפר הסמוך, רומאנה, שהוא לפי הסברה רימון המקראית.

בקרבת היישוב נמצאת אנדרטת הלוחם הבדואי. בשנת 2017 מנה היישוב 1,979 נפש. רוב המפרנסים מועסקים בעבודות מחוץ ליישוב, כולל עבודה בכוחות הביטחון.

בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, נדד שבט אלהייב לצפון ארץ ישראל והתיישב בשולי עמק החולה. בימי המנדט הבריטי רכשו בני השבט קרקעות. חלק מבני השבט נשארו בכפר טובא-זנגרייה, וחלקם רכשו אדמות בבקעת בית נטופה והשאר ביישוב בית זרזיר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.