חורבת קציון

חורבת קציון (ח'רבת קציון במקור) היא אתר ארכאולוגי במזרח הגליל העליון, בו שכנה לפי הסברה העיר מתקופת המשנה והתלמוד קציון הנזכרת במקורות חז"ל.

החורבה שוכנת כשניים וחצי ק"מ ממערב למושב שדה אליעזר, על גבעה ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים, ומצפון לה עובר נחל קציון, המתחבר לנחל דישון.

השם "קציון" נזכר בתלמוד הירושלמי כמקום מושבו של רבי יוחנן דקציון, הן במסכת ביצה (ה, ד) והן במסכת ברכות (ח, ז).

במרכז האתר שרידי בריכה גדולה, ולצדה מבנה ציבורי גדול (20 על 37 מ"ר), אשר נחקר עוד בידי ראשוני חוקרי הארץ במאה ה-19. במבנה ולצדיו פזורות אבני גזית גדולות ומעוצבות, וכן משקופים מעוטרים, כותרות ועמודים.

בשנת 1860 נתגלתה באתר אבן הקדשה ביוונית לכמה מקיסרי רומא החתומה בידי יהודים. על בסיס שמות הקיסרים שנמנו בכתובת היא תוארכה לשנת 197 לספירה.

לקריאה נוספת

חנה ודוד עמית, מראי מקום - לטייל עם המקורות בצפון הארץ, יד יצחק בן צבי, עמ' 174-173.

קישורים חיצוניים

סיור בחורבת קציון באתר Inature

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

שדה אליעזר

שְׂדֵה אֱלִיעֶזֶר הוא מושב בעמק החולה השייך למועצה אזורית מבואות החרמון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.