חורבת קסטרא

חורבת קסטרא היא אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10. האתר נמצא במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה על שלוחה של הר הכרמל בשטח היישוב כפר סמיר במרחק 1.5 קילומטר מהחוף, ומשתרע על שטח של כ-250 דונם. זיהוי האתר עם "קסטרא של השומרונים" נעשה בהנחה ששמו של כפר סמיר, שנוסד בתקופה העות'מאנית וישב על חורבותיה של קסטרא, שימר את השם שומרונים בשמו. ממצאי החפירה באתר אינם מאשרים זיהוי זה.[1]

חורבת קסטרא
Hurbat Castra – Oil Presses 1
בית בד מחורבת קסטרא, מתקן כבישה של זיתים מסוג מכבש קורה ומשקולות. נמצא היום בדרך הדורות השייך למוזיאון הכט ליד חורשת הארבעים
שטח 250 דונם
היסטוריה
תקופות התקופה הרומית,
התקופה הביזנטית
תקופה המוסלמית הקדומה
ננטש המאה ה-10
סוג יישוב
אתר ארכאולוגי
התגלה נסקר ב-1965 על ידי יעקב עולמי ואברהם רונן.
חפירות 1988 נערכה חפירת הצלה קטנה, ובשנת 1989 חפירת בדיקה. 1993–1997, 2000–2001
ארכאולוגים עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין
גישה לציבור נגיש, אבל לא מתוחזק
מיקום
קואורדינטות 32°47′35″N 34°58′11″E / 32.793111°N 34.969841°E
Castra Museum 9
אמפורה מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית, מאות רביעית חמישית לספירה
Hurbat Castra (11)
שרידי רצפת פסיפס במבנה מידות באתר
Hurbat Castra – Oil Presses 2
תוכנית בתי הבד בקסטרא. צילום שלט בדרך הדורות
Hurbat Castra – Oil Presses 8
מתקן ריסוק הזיתים, חורבת קסטרא בדרך הדורות
Castra Museum 12
אולם קבורה מס' 16; צילום המוצג במוזיאון קסטרא, צלם: סנדי מנדואה
Castra Museum 26
צלמית אפרודיטה מקנידוס נשענת על עמוד, לרגליה אמפורה, מחרס, התקופה הרומית, המאה ה-2–3
Hurbat Castra 1
שרידי מבנים ליד הכניסה למנהרות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה

קסטרא במקורות

בספרות חז"ל מוזכרת העיר קסטרא (או קצרה) בדברי רבי אבהו (בן סוף המאה ה-3 ותחילת המאה ה-4), כעיר נוכרית עוינת בסמוך לחיפה. כך לדוגמה במדרש איכה רבה: ""צִוָּה ה' ליעקב סביביו צריו" - כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחופה, יריחו לנוערן, לוד לאונו. וכן הוא אומר: "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה"".[2]

בכתביו של אנטונינוס מפיאצ'נצה מהמאה ה-6 מופיע השם "קסטרא של השומרונים". אנטונינוס מתאר את הדרך מעכו לחיפה וכותב: "מפתולמאיס היישר דרך הים לעיר היהודים שקמונה, חצי מיל, ודרך חוף הים שישה מילין, קסטרא של השומרונים נמצאת מיל אחד משקמונה, למרגלות הר הכרמל".[3]

החפירות הארכאולוגיות

האתר נסקר בשנת 1965 במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל על ידי יעקב עולמי ואברהם רונן. בין השנים 1990–1995 נעשו באתר סקרים ארכאולוגים, בשנת 1988 נערכה חפירת הצלה קטנה בידי עזריאל זיגלמן, ובשנת 1989 נערכה חפירת בדיקה על ידי שלום ינקלביץ. ההחלטה על פרויקט מנהרות הכרמל הביאה בין השנים 1993–1997 לחפירת הצלה גדולה שבוצעה באתר על ידי רשות העתיקות. החפירה מומנה על ידי חברת "נתיבי כרמל" ונוהלה על ידי הארכאולוגים זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין. בחפירה זו נחפר שטח של כ-32 דונם. חפירות נוספות נערכו בשנים 2000–2001 הורחבו החפירות לתחילת מדרון ההר לכוון מזרח.

בחפירות הובחנו באתר חמישה שלבים:

  1. התקופה הרומית
  2. תחילת המאה ה-4 - התקופה הביזנטית - תקופה נוצרית בעיר.
  3. שני שלבי פריחה ממחצית המאה ה-4 ועד מחציתה הראשונה של המאה ה-6 - תקופה נוצרית בעיר.
  4. תקופת דעיכת העיר מחצית שנייה של המאה ה-6 ועד למחצית המאה ה-8. בתקופה זו הפכה העיר למוסלמית
  5. המאה ה-15 והמאה ה-16 - התקופה העות'מאנית. בתקופה זו נוסד כפר סמיר.[1]

באתר נמצאו שרידים הקדומים לתקופה הביזנטית שהיא העיקרית באתר. נמצאו בעיקר קברים, הקדום ביותר הוא קבר מהתקופה הכלקוליתית. נמצאו גם קברים מתקופת הברונזה הבייניימית שנשדדו כבר בעת העתיקה. מהתקופה הרומית נמצאו מספר קברים שהכילו בתוכם ממצאים. מתקופה זו נמצא גם מקווה טהרה וכן חותם לחם עשוי חרס עליו חרותה המילה "שביעית". ממצאים אלה מעידים על קיומה של אוכלוסייה יהודית ביישוב בתקופה זו.

ניתן לראות בשטח שרידי שני מבנים גדולים שנחפרו. מבנה בעל מספר חדרים מרוצפים בריצפת פסיפס ומבנה המכיל מספר גתות. המבנים נמצאים משמאל לכביש הגישה למנהרות הכרמל, בין הכביש לאכסניית הנוער.

התקופה הביזנטית באתר

בתקופה זו התקיימה באתר עיר ביזנטית שהייתה בעיקרה נוצרית על כל מרכיביה. בחפירות נחשפו דרכים חלקן מרוצפות, בתי אמידים הבנויים באבני גזית מרוצפים באבני פסיפס וכן מבני מגורים. נחשפה מערכת אספקת מים שכללה תעלות, בורות ובריכות מים. השרידים כללו שתי כנסיות עם רצפות פסיפס וכן מבני תעשייה.

העיר

בניגוד לתקופה הרומית, העיר לא הייתה מתוכננת. הגידול בעיר נעשה על פי הגידול באוכלוסייה, ורחובותיה לא היו מקבילים. העיר שכנה על מדרון ההר שהכתיב את הדרכים בעיר. כיוון הרחובות הראשיים היה ממערב למזרח, עם רחובות קטנים חוצים שכיוונם הכללי היה מצפון לדרום. חלק מהרחובות ירדו בשיפוע ונמצאו בהם מדרגות חצובות או בנויות. בחלק מהרחובות נמצא ריצוף באבן. מבני המגורים השתרעו בחלקה המזרחי של העיר, ובמערבה הוקם בית הקברות.

מבני המגורים נבנו לרוב עם חצר פנימית. המבנים נבנו באבני גזית ובאבני גוויל. רצפות הבתים היו מגוונות. נמצאו רצפות מעפר מהודק, טיח גס וגם רצפות פסיפס בחדרים המרכזיים. בחצרות הבתים נמצא מגוון של מתקנים שונים כגון: בורות מים, שקתות, מתקני שחיקה, גתות ועוד.

בסמוך לכנסייה המזרחית נמצאו מספר מבנים מפוארים שנבנו באבני גזית ורוצפו באבני גיר מסותתות או ברצפת פסיפס צבעונית. המבנים כללו אולם מרכזי וסביבו חדרי מגורים. בחלק מרצפות הפסיפס נמצאו שרידי צלבים. השערת החופרים היא שמבנים אלה היו שייכים לאנשי הכנסייה.

בתוך העיר נמצאו מבני תעשייה שונים. מבנים אלה לא היו מרוכזים באזור אחד. נמצאו מבני תעשייה באזור המגורים, בשטח בית הקברות ובקרבת הכנסיות.[4]

הגת המשוכללת

בחורבת קסטרא נתגלה מבנה בעל מספר גתות. מבנה זה הוא שכלול של הגת הפשוטה. הגת המשוכללת נאטמה על ידי טיח הידראולי.

מערכת המים

מתחת לחלק מהרחובות נמצאה מערכת לאיסוף מי גשמים. חלק מחצרות הבתים כללו בורות מים דמויי פעמון. בשטח נמצאו גם שרידי מעיין שיבש בתקופה הביזנטית. לידו נחצבה בריכת אגירה גדולה בנפח של 900 מ"ק לאיסוף מי גשמים. השערת החוקרים היא שבריכה זו נחצבה לאחר שמי המעיין יבשו. בריכות נוספות נמצאו בחצר הכנסייה המערבית, בצפון העיר מתחת לבתי המגורים. בריכה נוספת הרוסה התגלתה בדרום העיר. בנוסף למערכות אלה התגלתה מערכת ניקוז למי שופכין שהוליכה מהבתים בתעלה חצובה שהייתה מכוסה בלוחות אבן עד לבריכה לא מטוייחת בשולי העיר. בריכה זו שימשה כנראה כבור ספיגה.[4]

כנסיות

באתר נחשפו שתי כנסיות שנבנו בסגנון הבזיליקה. הכנסיות מתוארכות למאות הרביעית-השישית. כנסייה אחת נמצאה בצפון-מזרח השטח שנחפר, והשנייה במערבו.

הכנסייה הצפון-מזרחית נבנתה בחלקה על מבנים קדומים יותר מהתקופה הביזנטית. רצפות הפסיפס בכנסייה עוטרו בדגמים גאומטריים ובצמחים. נתגלו שרידי מספר רצפות פסיפס אחת על גבי השנייה. באחד השלבים נמצא שטיח מעוטר בצלבים, ולשלב זה מיוחסת גם רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית. נמצאו גם משקופים וסורגי כנסייה מעוטרים בצלבים.

ליד הכנסייה נמצא אגן טבילה בצורת צלב וכן קפלה ובמרכזה תיבה לשרידים קדושים מצופה שיש ומעוטרת בעמודים קטנים.

הכנסייה במערב תוארכה למועד מאוחר יותר מהכנסייה הצפון-מזרחית והיא קטנה יותר. במערבה נחשף משטח מלבני שבמרכזו בריכת מים מקורה בקשתות ומרוצפת פסיפס. בכנסייה נמצאו פסיפסים צבעוניים, אגן משושה ועוד.

כלכלת העיר

כלכלת העיר התבססה על תעשיית ייצור שמן ויין. נמצאו 14 גתות יין עם כושר ייצור של 200,000 ליטר, ו-13 בתי בד עם כושר ייצור של 8,000 ליטר שמן. מספרם הגדול של הגתות ובתי הבד הם עדות לכך שקסטרא הייתה עיר תעשייתית. באתר נמצאו מספר רב של אמפורות שמקורן באגן הים התיכון, הים השחור וצפון אפריקה, וכן קנקנים רבים מייצור מקומי. כלים אלה שימשו לייצוא ולייבוא.

בתי הבד נמצאו בצידי הדרכים, היו בעלי גישה נוחה. ברובם נמצאה מפרכה (מתקן ריסוק הזיתים) אחת ומספר מסחטות. נמצאו שני סוגי מתקני סחיטה, מערכת סחיטה המופעלת באמצעות קורה ומשקולות בד, ומערכת סחיטה שבה הוסף בורג לקורה ולמשקולת. הסוג האחרון נמצא בשני בתי בד. כל בתי הבד שנמצאו הם מהתקופה הביזנטית, אך לדעת החוקרים לא כולם פעלו בו זמנית. תוצרת בתי הבד יועדה בעיקר לייצוא בדרך הים או היבשה.

הגתות נמצאו ברחבי העיר בין הבתים, ליד הכנסיות ובבית הקברות. בקסטרא נמצאו סוגי גתות שונים, פשוטות עם משטח דריכה אחד, בור סינון קטן ובור איסוף אחד, וכן גתות מורכבות בעלות מספר משטחי דריכה ומספר בורות איסוף. בורות אלה רוצפו בפסיפס אבני גיר לבנות, ולעיתים שולבו בהם דגמים גאומטריים צבעוניים. באחת הגתות נמצאה כתובת הקדשה ביוונית בתוך רצפת הפסיפס.[5]

בתי הקברות

בבית הקברות אשר שכן במערב העיר נחפרו 52 קברים חתומים. מרבית הקברים הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית. בחלק גדול מהקברים נמצאו ארונות קבורה עשויים מחרס. כל ארונות הקבורה הם מהתקופה הרומית. הם יובאו מקפריסין ומטורקיה שני ארונות היו מעוטרים, אחד בעיטור חבל על שפתו. על הארון השני נמצא עיטור בצבע אדום בדגמים גאומטריים פשוטים. מכסי הארונות היו מעוצבים כרעפים.

על פי הממצאים בתוך הקברים, בית הקברות שימש את תושבי קסטרא תקופה ארוכה, חלקם מספר מאות שנים. נמצאו קברי כוכים גדולים וגם קברים עם כוך קבורה אחד. באחד הקברים שהיה חצוב בסלע, נמצאו 500 נקברים שמחציתם הם ילדים. לצד הנקברים נמצאו כלי מנחה רבים.

שני קברים נחצבו בתוך בורות האיסוף של הגתות, לאחר יציאתם מכלל שימוש. הממצאים בקברים תוארכו למאה הרביעית, התקופה הביזנטית, קברים אלה אפשרו את תיארוך יציאתן של הגתות מכלל שימוש.[6][1]

ממצא קטן באתר

בחפירות קסטרא נמצאו כמויות גדולות מאד של ממצא קטן. מרביתו נמצא בתוך הקברים, הם הושארו שם כמנחות קבורה. הממצאים כוללים כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, צלמיות, נרות, תכשיטים, כלי ברונזה וברזל, כלי עצם ומטבעות.

  • כלי זכוכית - נמצאו מאות כלי זכוכית שלמים. כלים אלה נעשו בשיטת ניפוח שהומצאה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה הרומית הקדומה. הכלים העיקריים שנמצאו היו פכים, פכיות, צנצנות וכלי תמרוקים.
  • תכשיטים - באתר נמצאו תכשיטים רבים, רובם בקברים. התכשיטים היו עשויים מ- זהב, כסף, ברונזה וברזל, זכוכית, עצם ואבן. התכשיטים הנפוצים היו עגילי זהב בצורת חישוק. נמצאו גם עגילים בצורת סהרון. עיצובים אלה אופייניים לתקופה הרומית. נמצאו גם טבעות זהב, צמידים ועוד. אחת הטבעות כללה שיבוץ של קרנליאן עליו הייתה חרותה דמותה של טיכה אלת המזל והשפע, בתה של טתיס. התכשיטים תוארכו מבחינה טיפולוגית לתקופה הרומית - רומית מאוחרת.
  • כלים עשויים עצם - נמצאה כמות גדולה של כלים עשויים מעצם בעיקר סיכות. חלק מהסיכות היו עשויות משנהב. הסיכות שימשו לרכיסת בגדים, קישוט ואיסוף השיער. הן נמצאו ליד הנקברים באזור החזה או הראש. החוקרים הסיקו שהנקברים נקברו לבושים בבגדים. עיצוב הסיכות היה מגוון.
  • צלמיות - נמצאו מספר צלמיות, אחת הצלמיות הייתה של אפרודיטה שעוצבה בהשראת הפסל אפרודיטה מקנידוס. נמצאה גם צלמית נער מחרס מהתקופה הרומית שתוארכה למאות הראשונה-שנייה. וכן צלמית של דמות רוכבת על אריה מחרס מהתקופה הביזנטית מאות רביעית-שישית.
  • מסכות - באחד הקברים נמצאו זוג מסכות חרס, אחת בדמות האל דיוניסוס והאחרת בדמות נשית.[7]

מוזיאון קסטרא העתיקה

חלק מהממצאים שנמצאו באתר מוצגים ב"מוזיאון קסטרא העתיקה". המוזיאון הוקם בקניון קסטרא הנקרא על שם האתר. המוזיאון מכיל ממצאים מכל התקופות שהתגלו באתר, התקופה הכלקוליתית, ברונזה ביניימית, רומית מאוחרת, ביזנטית והתקופה המוסלמית. רוב הממצאים הם מהתקופה הביזנטית. המוצגים כוללים כלים מזכוכית, כלים מחרס, צלמיות, כלים מברונזה כולל ציוד דיג וכלי איפור, סרקופג שנמצא בקברים, פריטי אדריכלות מאבן גיר שהוסרו מהכנסיות, תכשיטים ומטבעות. הממצאים מוצגים באדיבות רשות העתיקות. הכניסה למוזיאון בחינם.

גלריית תמונות

Castra Museum 3

תליונים עם טביעה של אדם ואריה בצבע כחול תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית. מאות חמישית -שישית לספירה

Castra Museum 7

תצוגה במוזיאון

Castra Museum 5

דו-שפופרת תמרוקים מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית מאות רביעית-שישית לספירה

Castra Museum 22

תבנית יציקה למתכת, היציקות שימשו כנראה לייצור קמעות או תכשיטים, על הגב מצויה כתובת בערבית שטרם פוענחה, אבן גיר, תקופה מוסלמית קדומה. מאות שביעית-שמינית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 קסטרא בימי המשנה והתלמוד — עיירה יהודית-נוצרית באתר רשות העתיקות
  2. ^ איכה רבה (מהדורת בובר) פרשה א ד"ה צוה ה' ליעקב
  3. ^ זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין, קסטרא למרגלות הכרמל המוזיאון הימי הלאומי, 1999. עמ' 9
  4. ^ 4.0 4.1 קסטרא למרגלות הכרמל עמוד 10
  5. ^ קסטרא למרגלות הכרמל עמודים 13-12
  6. ^ קסטרא למרגלו הכרמל, עמוד 13
  7. ^ קסטרא למרגלות הכרמל עמודים 15-13
בקעת אלון

בקעת אלון היא בקעה באפיק נחל אורן בהר הכרמל. הבקעה משתרעת מערבית לעספיא ותחילתה באזור בו נשפך מצפון נחל חיק לנחל אורן. חלקה הצפוני מערבי של הבקעה נמצא בתחום פארק הכרמל שמורת "הר אלון". בחלקה הדרומי של הבקעה עובר שביל ישראל בדרכו מנחל חיק מצפונה להר שוקף בדרומה.

גבעת וולפסון

גבעת וולפסון היא קבוצה של שישה בתים פרטיים בכרמל, בצדו המערבי של הר ערקן, בהמשך הדרך העולה מ "חניון האגם" שבנחל אורן בסמוך לכביש 721. השכונה נקראת על שמו של דוד וולפסון.

הר ערקן

הר ערקן הוא הר ברכס הכרמל. פסגתו נמצאת ברום של 480 מטר מעל פני הים, והיא אחת מהפסגות של הכרמל התיכון.

חורבת דובה

חורבת דוּבָּה הוא אתר ארכאולוגי השוכן על גבעה בסמוך לכביש המוביל מכביש 672 לקרן הכרמל. האתר שוכן על פסגה המתנשאת לרום של 475 מטר.

באתר שרידי מבנים מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית. השרידים נמצאים חלקם בפסגת הגבעה וחלקם על גבי המדרון. מהמבנים שרדו חלקי קירות, דפנות של דלתות ומשקופים, מפתנים ואבני פותה. בנוסף שרדו במקום בורות מים ושרידי בתי בד. באתר נמצא סרקופג חצוב בסלע, שחציבתו לא הסתיימה. כ- 200 מטר מצפון מערב לחורבה נמצאים שרידי גת. בור האיסוף גודלו 2 על 1.3 מטר. אל הבור מגיעה תעלה רדודה שתחילתה במשטח דריכה ששטחו 2 על 2.3 מטר.

מסורת מקומית נוצרית מייחסת לאתר את מקום העימות בין אליהו הנביא ונביאי הבעל.

חורבת רקית

חורבת רקית היא אתר ארכאולוגי בתחום גן לאומי הר הכרמל, על מורדות הר שוקף, בגובה כ-370 מטר מעל פני הים.

במקום שרידים של ישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית והערבית הקדומה. השם הערבי של החורבה הוא רוקיטיה שפירושו כנראה יונת הבר. בעבר היה כאן כפר דרוזי קטן שחרב בימי מרד הפלאחים נגד אבראהים פאשא בשנת 1840. השרידים כוללים שרידי מבנים, בריכת אגירה מכוסה עפר ולידה אבן שוקת שבורה, בית בד, גת עם משטח א-סימטרי לדריכת ענבים ובור היקוות עגול, ומערת קבורה חצובה בסלע.

שביל ישראל עובר בחורבת רקית. למקום ניתן להגיע רגלית מחניון רקית הסמוך.

מחצבות קדומים

מחצבות קדומים היא מחצבה קדומה של אבן גיר מהתקופה הרומית-ביזנטית הנמצאת על הר הכרמל. המחצבה שוכנת בצד פיתול חד של כביש 721 העולה מעתלית לבית אורן לאורך אפיקו של נחל אורן ובצמוד לאפיק נחל דמון. באתר נותרו סימני חציבה קדומה בצורת מדרגות רבות בגדלים ובכוונים שונים. בשטח ניתן לראות את עקבות עבודת החוצבים בצורת חריצים אלכסוניים ורדודים.

בתוך המחצבה הותירו החוצבים קיר זקוף מעוגל שבמרכזו גוש סלע בצורת קובייה. השערות החוקרים בעבר היו שמדובר במזבח כיום משערים שבמקום נחצבו עמודים מעוגלים.

בצד מערב של המחצבות נמצאת מערת קבורה גדולה חצובה בסלע. פתח המערה נפגע במהלך השנים. בתוך המערה נמצאו שני מקמרי קבורה, אחד בצידה הימני והשנייה בפאתיה. בצד מזרח של המחצבות חצובה מערה בעלת פתח גדול מעוגל.

ליד המחצבות נמצא גם חלק מבית בד המכונה "ים". זוהי האבן הראשונה עליה הונחו הזיתים לכתישה. הים חצוב על דרגש מוגבה בצורת עיגול בקוטר 1.8 מטר ובגובה 0.5 מטר עם שפה בולטת. במרכז הים בליטה עם חור מרובע.

כ-30 מטר ממזרח לכביש יש מרפסת תצפית מגודרת במעקה המשקיפה על נחל אורן. על הקיר באזור מרפסת התצפית חצובה מערת קבורה נוספת. המערה סגורה בשער ברזל.

אזור מחצבות קדומים משמש כאחד מאתרי גלישת מצוקים בישראל.

מערות אורנית

מערות אורנית הן מכלול של מערות גדולות במערב הכרמל, מערות המסה (קרסט) שאורכן כמה עשרות מטרים והן כוללות אולמות רחבים ומחילות.

המערות נמצאות בנחל גלים, בשולי העיר טירת כרמל, כקילומטר וחצי דרום מזרחית מהשטח הבנוי. המערות נקראות בשם הנחל שבו הן נמצאות (נחל אורנית), בגדתו הצפונית.הפתח הצפון מזרחי של המערות, שהוא הפתח הגבוה מוביל לאולם גדול וממנו יוצא מסדרון גבוה המתפצל לשתי קומות. בשתי הקומות יש חלונות טבעיים שמהן נשקף נוף לצפון ולמערב.

המערות נסקרו על ידי יעקב עולמי, שגילה קטעי ברקציה עם כלי צור ושברי עצמות מלוכדים. הכלים שייכים לתרבות המוסטרית של תקופה הפלאוליתית התיכונה, וכן נמצאו כלים השייכים לתקופה הכלקוליתית.

בנוסף, בכמה מחדרי המערות קיימים מכתשים וספלולים חצובים בסלע, ללא שרידים ארכאולוגיים אחרים שהשתמרו. לפי צורת הספלולים ייתכן שהם שייכים לראשית התקופה הנאוליתית הקדם-קירמית כ-11,000 שנים לפני זמננו.

מערות אלו הן אתר מקלט חשוב לעטלפי חרקים שהם בע"ח מוגנים, ולכן הכניסה לתוכן אסורה בחודשים אוקטובר עד מרץ, תקופת תרדמת החורף של העטלפים.

קיים שביל המוביל את המבקרים מטירת הכרמל אל המערות, וממשיך משם אל נחל ספונים.נחל אורנית- המסלול באורך 3 קילומטר בכרמל, ראשיתו של הנחל כ-2.5 קילומטר מדרום מזרח לטירת הכרמל, משם הוא יורד לכיוון צפון מערב ומתחבר אל נחל גלים- כחצי קילומטר ממזרח לטירת הכרמל.

מצוק מגדים

מצוק מגדים הוא חלק ממצוק הכרמל המשתרע בצידו המערבי של הכרמל הגבוה. המצוק משתרע בקטע שבין שפך נחל מגדים מצפונו ושפך נחל ספונים מדרומו, מול מושב מגדים. גובה המצוק נע בין 5 ל-25 מטר והוא רצוף כמעט לכל אורכו.

המצוק – המתנשא מעל מישור חוף הכרמל – מהווה חלק מפארק הכרמל.

מצפה עופר

מצפה עופר הוא מצפה יערנים של קק"ל, השוכן ביער חוף הכרמל, על מורדותיו המערביים של הכרמל, בין היישובים כרם מהר"ל ממזרח וצרופה ממערב. המקום קרוי על שמו של מושב עופר הסמוך.

במקום שכן בעבר הכפר הפלסטיני ג'בע (כרמל), שהיה אחד משלושת יישובי המשולש הקטן אשר הטרידו את התחבורה היהודית לאורך מישור החוף. במהלך מבצע שוטר ב-24 ביולי 1948 וביום המחרת, נכבש האתר בידי חטיבות אלכסנדרוני וכרמלי. בשנותיה הראשונות של המדינה ניטע במקום יער עצי אורן, בין היתר, כדי לספק תעסוקה לתושבי האזור. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם בלב היער מגדל תצפית מכספי תרומות של יהודי אוסטרליה, ניו זילנד והונג קונג. כאשר גבהו אמירי העצים סביב המגדל שנועד לאתר שריפות, הוספה לו קומה נוספת, וכיום הוא מתנשא לגובה של ארבע קומות. מראש המגדל נשקף נוף פנורמי על רכס הכרמל ואל מישור חוף הכרמל. במקום הוכשר חניון ואתרים לעריכת פיקניקים, חלקם נגישים לבעלי מוגבלות פיזית, שבילי הליכה ורכיבה על אופני הרים. בנוסף חולף שביל ישראל בסמוך למצפה.

נחל אזוב

נַחַל אֵזוֹב הוא נחל אכזב היורד בחיפה מהמורדות המערביים של רכס הכרמל. גיא הנחל מפריד בין שכונת כרמליה מצפון, ושכונת אחוזה מדרום. מצפון לו זורם נחל שיח. לנחל מספר יובלים קצרים. מוצא הנחל מצפונו ובצמוד לפתח הכניסה המערבי של מנהרות הכרמל ולשרידי חורבת קסטרא.

בנחל מסלול טיול מוסדר שתחילתו ברחוב אופקים וסופו במוצא הנחל. הצמחייה בנחל היא של חורש ים תיכוני הכולל עצי אלון מצוי חלקם טבעיים וחלקם נטועים, עצי ער אציל ועצי חרוב מלווים בשיחים שונים כגון רתמה קוצנית, מרווה משולשת ואלת המסטיק. בנוסף צומח במוצא הנחל חלבלוב השיח שהוא צמח נדיר בארץ וצומח רק בנחל אזוב ונחל שיח. במוצא הנחל צומחים פרחי חצב מצוי, נרקיסים, חבצלת קטנת פרחים ועוד.

בסקר ארכאולוגי שנערך בנחל נמצאה על המדרון המשתפל אל יובל הנחל מחצבה קדומה שסביבה חרסים מהתקופה הביזנטית וכן כבשן סיד בקוטר 4.5 מטר.

ביובלו הדרומי של הנחל נבנה בעבר מכון טיהור שפכים שאינו פעיל. במוצא הנחל על הצלע בצידו הצפוני של הואדי הרחב נבנו בעבר מבנים עגולים של אכסניית נוער, המבנים נטושים.

לאורך הגדה הדרומית של הנחל עובר שביל אופניים שהוקם לכבוד אליפות אירופה באופני הרים שנערכה באזור בחודש יולי 2010. מתחת לוואדי עוברת מנהרת הכרמל בקטע שבין הכניסה הדרומית לכניסה בנווה שאנן.

תוכניות בנייה בוואדי של שכונה וכביש, הביאו למאבק ציבורי על שמירת השטחים הירוקים בכרמל. המאבק החל באוקטובר 2011 ונכון לאמצע 2012 עדיין לא הסתיים. במסגרת המאבק שוקם ביחד עם החברה להגנת הטבע שביל הטיול בנחל.

נחל בוסתן

נַחַל בּּוּסְתָּן הוא נחל אכזב בהר הכרמל באזור הכרמל התיכון. תחילתו בשני יובלים היוצאים משכונותיה המערביות של דלית אל כרמל (אזור "בית אוליפנט") המתחברים יחדיו ויוצרים ממערב לדלית אל כרמל את נחל בוסתן. הנחל זורם מערבה, בדרכו מול ימין אורד נשפך אליו מצפון נחל דוכן שתחילתו בהר שוקף. ובסופו נשפך נחל בוסתן לנחל אורן מצפון ל"רכס אצבע", כחצי ק"מ ממזרח לצומת בית אורן. הנחל בהיותו חלק מאגן הניקוז המערבי של הכרמל הוא ארוך, בעל שיפוע מתון, ובעלי עמק רחב ומפולס.

בתחילתו עובר הנחל באזור של סלע קירטון רך ויוצר נוף של גבעות מעוגלות מתונות מיוערות, לאחר שנשפך אליו נחל דוכן, משתנה נוף הנחל. הנחל מתחתר בסלע גיר קשה . באפיק הנחל ניתן למצוא חלוקי גיר עשירים במאובנים. בסופו לקראת חיבורו לנחל אורן הופך הנוף לעמק רחב נטוע עצי זית. במקום מותקנים שולחנות וספסלים לרווחלת המטיילים ומיתקני שירותים.

נחל חיק

נחל חֵיק הוא נחל אכזב במורדותיו המערביים של הר הכרמל. ראשית הנחל באזור בסמוך לעספיא ליד רום כרמל. הוא זורם מקו פרשת המים לכוון מערב דרך בקעת אלון לנחל אורן. הנחל הוא חלק ממסלול שביל ישראל. אף שהנחל הזורם לכוון מערב, ניתן לראות בו נקיקי מעוקים שהם פרי שחיקת קרקעית הנחל על ידי מים וסחף.

מערכת הניקוז המערבית של הכרמל קדמה למערכת המזרחית, ולכן שיפועי נחליה (כגון נחל ספונים, נחל אורן ונחל חיק) מתונים, והם רחבים ומפולסים יותר מאשר נחלי המזרח כגון נחל נשר.

תחילתו של הנחל היא בתוך חורש של עצי אקליפטוס, באפיק רחב לכוון דרום מערב עד אל בקעת אלון. לכל אורכו ניתן לראות עצי אורן, קטלב ואלון מצוי. בנחל ניתן למצוא גם הדס מצוי הנדיר בכרמל. בהמשך המסלע הקירטוני מפנה מקומו לאבן גיר קשה. הנחל שהתחתר בגיר, הופך לצר ויצר אשדות וגבי מים. חלקו התחתון של הנחל מתחתר לעומק מחשוף הגיר הקשה, ויוצר קניון בעל קירות נמוכים אך תלולים שאורכו כ-130 מטר. בתחילת הקטע התלול יש מפל שגובהו 4 מטר, ולמרגלותיו בריכה קטנה שבחורף מתמלאת במי גשמים. נחל חיק מתחבר לנחל אורן בבקעת אלון.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל נדר

נַחַל נֵדֶר הוא נחל בהר הכרמל באזור הכרמל הגבוה. תחילתו ליד שכונת דניה בחיפה ליד קו פרשת המים וכביש 672 והוא זורם על הצלע המערבית של הכרמל לכוון דרום מערב ונשפך לנחל גלים באזור מדרום לטירת כרמל. שמו של הנחל ניתן לו על פי שמו הערבי של המעיין "עין-נד'יר" שממשמעותו אינה ידועה. שפך הנחל וגדותיו הם אתרי פריחה לאירוס ארצישראלי, כלנית מצויה, חצב מצוי ועוד. אופי הצמחייה בנחל הוא חורש ים תיכוני שחלקו נפגע בשריפה שהתרחשה בשנת 1989. בערוץ הנחל עובר שביל מסומן שחור. ב-12 בדצמבר 2010, הוכרז שטח של 203.7 דונם בנחל כגן לאומי והוא הרחבה צפונית לפארק הכרמל.

נחל נשר

נַחַל נֶשֶׁר (בערבית: ואדי א-טבל) זורם במורדותיו המזרחיים של הר הכרמל ומתחבר לנחל הקישון.

משמעות שמו בערבית של הנחל, ואדי א-טבל - נחל התוף, משום רעש התיפוף היוצרות האבנים המידרדרות בזמן שיטפון, כנראה בשל הימצאות חללים קרסטיים בתשתית הסלע.

נחל רקפת

נַחַל רַקֶּפֶת הוא נחל בכרמל. הוא יורד מאזור המוחרקה וחורבת כרך דרומה לנחל יקנעם.

הנחל בעל קטעים אחדים תלולים בשל בגובה הרב אותו הוא יורד. זהו אחד הנחלים הבודדים בכרמל המתנקז דרומה. בסמוך לראשית הנחל נמצאת חורבת כרך - חורבה רומית ביזנטית ולה אזור תעשייה עתיר ממצאים ארכאולוגיים: בית בד על שני חלקיו, גת, מאגר מים, בורות מים ומערות קבורה בעלות מקמר יפהפה.

בראש המדרון המזרחי של הנחל נמצאת מערת רקפת. המערה נמצאת ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. במערה התגלו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית).

נחל שיח

נַחַל שִׂיחַ (בערבית: وادي السياح (ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח); בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה ברחוב לוטוס שבשכונת כרמליה, והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.

קסטרא

האם התכוונתם ל...

קסטרא (קניון)

קסטרא הוא שמו של מרכז קניות ואמנויות המצוי במבואות הדרומיים של חיפה. המבנה קרוי על שם חורבת קסטרא - אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, שהתגלה בקרבת המקום בו מצוי מרכז הקניות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.