חורבת כנף

חורבת כנף (חֻרְבַּת כָּנָף) הוא אתר ארכאולוגי בדרום רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד וכן בית כנסת קדום.

החורבה שוכנת על שלוחה בגובה של כ-190 מטרים מעל פני הים, למרגלות המושב כנף, וכארבעה קילומטרים ממזרח לחופי צפון מזרח הכנרת.

בית הכנסת שבאתר נחקר עוד בשנות השבעים של המאה ה-19, ועל שרידיו נבנה בתקופה זו מבנה מודרני, ששימש כמחסן. מידותיו של בית הכנסת הן כ- 13 על 16 מ"ר, וחזיתו למערב. בית הכנסת היה עשוי כולו מאבני גזית העשויות בזלת.

באתר נתגלו כותרות ומזוזות מעוטרות בשריגי גפנים, ומעל למשקוף בית הכנסת נתגלתה כתובת הקדשה בארמית. כתובת זו נחשפה לראשונה בידי החוקר לורנס אוליפנט, ופורסמה בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 בידי פרופ' אליעזר ליפא סוקניק שסייר במקום.

לשון הכתובת היא: "..תה דכיר לטב יוסה בר חלפו בר חנ..".

על בסיס הממצאים באתר, תוארכה הקמתו של בית הכנסת לראשית המאה השישית לספירה הנוצרית. מתחת לחורבות מתקופה זו נמצאו בחפירות שנערכו במקום גם שרידי יישוב קדומים יותר, החל מתקופת ההתנחלות (המאה ה-12 לפני הספירה).

כשני קילומטרים ממזרח לאתר נמצאו גם שרידי בית הכנסת העתיק בדיר עזיז (שנקרא במקור לפי הכתובת שנמצאה במקום - עזיזו).

לקריאה נוספת

חנה ודוד עמית, מראי מקום - לטייל עם המקורות בצפון הארץ, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 213-212.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

כנף (מושב)

כָּנָף הוא מושב שנמצא במדרון היורד מרמת הגולן לכיוון הכנרת, סמוך למעלה גמלא.

כנף (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מעלה גמלא

מַעֲלֵה-גַּמְלָא הוא מושב של תנועת המושבים הנמצא במערב רמת הגולן.

היישוב נמצא בתצפית נוף, במעלה הכביש המטפס מצפון הכנרת לגמלא העתיקה, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים (320 מטרים מעל פני הכנרת ובמרחק של כ-4 קילומטרים מחוף הכנרת). היישוב שוכן בין בקעת בית צידה וקניון נחל דליות. מצפון ליישוב נמצאת שמורת יער יהודיה. המושב הוקם בשנת 1976 במקום זמני ועבר למיקומו הנוכחי בשנת 1979. בסמוך ליישוב נתגלו שרידים של בתי כנסת רבים מתקופת התלמוד, בין היתר באתרים חורבת חוחה, חורבת זיתה, חורבת בתרה, חורבת כנף ודיר עזיז.

היישוב חילוני ומבוסס על ערכי שיתוף, חקלאות, אירוח תיירותי ומעורבות קהילתית. נכון לשנת 2013, ביישוב מעל 100 משפחות המתבססות על עבודה חקלאית, מקצועות חופשיים ותיירות. היישוב מנוהל על ידי אגודה קהילתית המאגדת את כל תושבי היישוב (החקלאים והתושבים הקהילתיים). כלכלת החקלאים במושב מתבססת בחלקה על חקלאות שלחין (מנגו, אבוקדו, ענבי מאכל, תמרים, הדרים) וכן מגדלים ביישוב צמחי נוי, דקליים ועצים סובטרופיים. משק החי של היישוב כולל לולי תרנגולי הודו, וכוורות דבורים לייצור דבש.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.