חורבת יתיר

חוּרְבַּת יַתִּיר היא אתר הכולל שרידי מבנים בדרום הרי חברון ליד "דרך הפטרולים", הכוללים מבנה שצבי אילן מגדירו "אולי בית כנסת". עם זאת הוא מונה אותו ברשימת בתי הכנסת הקדומים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל היה במקום כפר נוצרי גדול. האתר מזוהה כיתיר המקראית

BeershebaNorthNegev

אזכורים מקראיים

במקרא היא מוזכרת בתור אחד מערי הכוהנים, כמו אשתמוע, כפי שנאמר בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד).

יתיר היא אחת הערים שדוד שולח לה שלל. שנאמר בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.. (פרק ל' כ"ז).

כפר נוצרי

אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 מזכיר את יתיר שלוש פעמים:

  • בתור מרכז "דרומא" הדרומית כאשר הוא מכנה אותה "דרומא הפנימית".
  • הוא מזהה אותה עם יַתִּר המקראית.
  • כפר גדול מאוד, כולו נוצרים, כ-20 מיל מבית גוברין.

המקום מופיע במפת מידבא. אשתורי הפרחי, בן המאה ה-14, מזכיר ששם המקום "עתיר" ואכן זה גם שם השייח' הקבור במקום, אולי עדות לשימור השם המקראי. לפי חרסים במקום יש עדות ליישוב ישראלי.

המבנה

בשנת 1806 שמע החוקר אולריך יאספר זטצן על כתובת במקום ושרידי מבנה, אולי כנסייה. החוקר מאדר מספר על שתי כנסיות במקום. סקר של צבי אילן משנת 1987 - 1989 השלים את המידע על האתר. הכפר היה גדול ואמיד. הבנייה מאבני גזית משובחות. אותרה כנסייה וגם מבנה ציבורי נוסף, אולי בית כנסת.

המבנה הציבורי, בולט על סביבתו ופונה לירושלים. המכלול שלו דומה למעון העתיקה בנגב. הקיר הצפוני, בו הייתה אמורה להיות גומחה לארון הקודש נהרס. על המשקופים יש חריטות הדומות לאלו שבסוסיא העתיקה: רוזטות ומרובעים בולטים. לידו מצאו פריטים העשויים להציע על קיום בית כנסת: על קשתות העמודים מדליונים משריגי גפן. עמודי לב מהסוג שנמצאו בחזית בימת ארון הקודש.

ההשערה כי המבנה הוא בית כנסת מבוססת על מיקומו, כיוונו, אופיו הציבורי והפריטים שנמצאו לידיו.

צבי אילן מנסה להסביר מדוע אין אוסביוס מזכיר את היישוב היהודי. ייתכן כי המבנה הציבורי הוא מתקופה קודמת לתקופתו. אולי בצד הנוצרים היו גם יהודים - אם כי במספר מועט יותר. המבנה הוקם לאחר תקופת אוסביוס.

גלריית תמונות

Hirbat yatir7

מבנה בחורבת יתיר, נתן לראות את הקמרון בחלק העליון של הקיר

Hirbat yatir5

עמוד ששרד

Hirbat yatir8

כניסה למערה בסמיכות למבנה

Hirbat yatir12

פנים המערה

לקריאה נוספת

חבל יתיר

חבל יתיר הוא אזור בדרום יהודה, הגובל בצפון-מזרח הנגב מדרום וממזרח, בהר חברון מצפון ובקצה הצפוני של הערבה. בחבל ארץ זה השוכן משני צדי הקו הירוק, מצויים היישובים בית יתיר, ליבנה, הר עמשא, מיתר, טנא עומרים, שמעה, עשהאל, כרמים ומחנה יתיר. כמו כן, שוכן בו יער יתיר, הגדול שביערות בארץ ישראל.

יתיר

האם התכוונתם ל...

Eshtemoa menorah.jpg דרומא
כרמלאשתמועסוסיאחורבת עניםיוטהתלהמעוןעין גדי – המקראיתרימון • חורבת יתיר
ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני
תשע ערים משבט יהודה ושמעון חברוןלִבְנָהיַתִּראֶשְׁתְּמוֹעַחלןדְּבִר • עין • יֻטָּהבית שמש
ארבע ערים משבט בנימין גבעוןגבעעֲנָתוֹתעַלְמוֹן
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני מירוןציפוריפסוטהעילוטבית לחם הגליליתיודפתעיילבוןשדה עמודיםחירבת אירבידכאבולכפר כנאצפת • תל מעון (טבריה) • שיחיןמע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרתעראבהמגדלכוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאןתל צלמוןחמי טבריה (חמת אריח)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.