חורבת דביה

חורבת דביה (ח'רבת דביה במקור) היא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד ובית כנסת עתיק.

החורבה שוכנת כשלושה קילומטרים מצפון מזרח לקצרין, ברום של כ-520 מטרים מעל פני הים. בשטח החורבה נתגלו שרידי בית כנסת קדום, שמידותיו כ-12.5 על כ-15 מטרים, ואשר חזיתו הדרומית בנויה מאבני גזית.

בחפירת הצלה שנערכה במקום בשנת 1982 אותרו במבנה שרידי ארון קודש, פריטים ארכיטקטוניים האופייניים לבתי כנסת באזור, וכן אבנים עם חריטה של מנורת שבעת הקנים ועם כתובות הקדשה ביוונית.

על פי מטבעות שנמצאו בשטח בית הכנסת, תוארכה בנייתו לסוף המאה החמישית עד תחילת המאה השישית לספירה הנוצרית.

לקריאה נוספת

  • א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 - רמת הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 150.
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.