חורבת בעת

חורבת בעת (ח'רבת בואטי במקור) הוא אתר ארכאולוגי בבקעת בית שאן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד.

החורבה שוכנת כשלושה קילומטרים מצפון מזרח לבית שאן, בצמוד ממזרח לכביש 90, וכשני קילומטרים ממערב לנהר הירדן.

באזור החורבה נתגלו מספר אבני מיל, שהוצבו לאורך הדרך הרומית שבין בית שאן וטבריה אשר עברה במקום. בשטח החורבה עצמה אותרו חרסים ושרידי כלים מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית.

בסמוך לחלק העליון של החורבה נתגלו שרידי מבנה במידות 15 על 25 מטרים, בכיוון צפון-דרום, ובו אבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים נוספים האופייניים לבתי כנסת מתקופת התלמוד באזור.

לקריאה נוספת

א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 52 - בתי כנסת בגליל ובגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 77.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.