חוק עבודת הנוער

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסחת בכתב, שמסדירה את העסקת הנוער בישראל. הסוגיות בהן עוסק החוק הן סוגיות בסיסיות כגון שכר מינימלי, חופשות ,דיני עבודה ועוד.

חוק עבודת הנוער הוא אחד מחוקי המגן הקיימים במדינת ישראל. מטרתו היא להסדיר את זכויותיהם של הנערים העובדים מגילאי 15 עד 18 ולמנוע פגיעה בחייהם: בלימודיהם, בבריאותם או בהתפתחותם התקינה.

היסטוריה חוקתית

חוק עבודת הנוער נחקק ב-1953 וקובע את הזכויות המוענקות לבני הנוער המועסקים בשנות החמישים.

כשהחוק נחקק רוב הנוער העובד לא למד במקביל בבית הספר מתוך קשיים כלכלים באותה תקופה,אך עם הזמן החוק השתנה בהתאם לזמן בעיקר בשנות ה-70 וה-90.

בשנת 2012 בעקבות כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, רבים מן המעסיקים של בני הנוער נקנסו על ידי  הפקחים של המשרד תמ"ת בשל שעות נוספות שבני הנוער עבדו מעבר למסגרת שעות העבודה על פי החוק. שר התמ"ת באותה תקופה, שלום שמחון, החליט לבחון מחדש את החוק באמצעות מועצת הנוער שבה השתתפו נציגי ההסתדרות,תנועות נוער ונציגי הממשלה. לבסוף המחלקה משפטית של המשרד הכינה הצעת חקיקה שהתקבלה ונכנסה לעדכון האחרון של החוק בשנת 2016.

מבנה החוק

החוק מורכב מ-7 חלקים. זה פירוט החלקים העיקריים:

גיל עבודה ועבודות אסורות

גיל העסקה המינימלי לנוער במהלך שנת הלימודים הוא 16 אם חל עליו חוק לימוד חובה. אם לא חל על הנער חוק לימוד חובה הגיל המינימלי להעסקתו הוא 15. גיל העסקה מינימלי במהלך חופשות רשמיות (החופש הגדול) הוא מי שמלאו לו 14 שנים.

העסקות בתקופת הלימודים

  • העסקת בני נוער בגילאי 15-16 במהלך שנת הלימודים מותרת רק אם ניתן אחד מהאישורים הבאים:
  1. אישור משר החינוך להפסיק את הלימודים (על פי חוק לימוד חובה)
  2. אישור ממפקח מטעם משרד החינוך כי הנער השלים את חובותיו לפי חוק לימוד חובה בתקופה הקצרה מהתקופה של בני גילו (הקפצת כיתה)
  • העסקת בני נוער בגילאי 16-18 במהלך שנת הלימודים מותרת באחד מהמקרים הבאים:
  1. ההעסקה נעשית לאחר שעות הלימודים.
  2. ניתן לנערים אישור לנשור מהלימודים.
  3. השלימו את חובת הלימוד בתקופה קצרה מתקופה של בני גילם.[1]

עבודות אסורות

    החוק אוסר על העסקת בני הנוער בעבודות מסוכנות או שאינן הולמות כמו עבודות פיזיות,סביבתיות ולא הולמות. כגון:

  1. עבודת בניין[2].
  2. עבודה תת-קרקעית במכרה.
  3. עבודה בבית מטבחיים.
  4. ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן חיתוך בחמצן או גז אחר.
  5. עבודה בבית חולים לחולי נפש או חולי שחפת או צרעת אלא אם מלאו לנער 17 שנה והוא למד בבית ספר לאחיות ואחים.
  6. ייצור ועיבוד של חומרי נפץ.
  7. עבודות שגורמות לנער להיות חשוף לחומרים רדיואקטיביים ומסוכנים.[3]

בדיקות רפואיות

התנאי להעסקת נער הוא בדיקה רפואית על ידי רופא משפחה וקבלת אישור רפואי להעסקתו.

הבדיקה כוללת:

  • אנמנזה רפואית כללית (ראיון רפואי בע"פ)
  • בדיקה קלינית כללית (בדיקה גופנית)
  • כל בדיקה נוספת הדרושה לדעת רופא המשפחה לאור תוצאות הבדיקות שצוינו.

לא כולל בדיקות מיוחדות בעבודות המחייבות בדיקות התאמה.[1]

שעות עבודה ושכר

חוק עבודת הנוער מפרט את זכויותיהם של בני הנוער שעובדים ואת חובות מעסיקיהם.

על פי החוק נער יכול לעבוד עד 40 שעות שבועיות ושכרו גם בהתאם (נכון לשנת 2016):

  • נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 19.52 ש"ח לשעה.
  • נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 20.92 ש"ח לשעה.
  • נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 23.15 ש"ח לשעה.
  • חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 16.73 ש"ח לשעה.
  • שכר המינימום לבוגר (מי שמלאו לו 18 שנה): 25.94 ש"ח לשעה.[4]

חופשה שנתית

מכסת החופשה השנתית לנער גדולה מזו הניתנת לבוגר, והיא 18 יום בשנה לעומת 14 יום לבוגר (בשני המקרים כוללים ימי חופשה אלה גם את המנוחה השבועית). נער שעבד רק בחופשת הקיץ זכאי למכסה זו כפול מספר ימי עבודתו חלקי 240 (כלומר יותר מהמתבקש באופן יחסי למשך תקופת ההעסקה). אם לא ניתנה לנער חופשה בתשלום כמתבקש מכלל זה, יש לשלם לו פדיון חופשה בסיום עבודתו.

נער שעובד צריך למלא טופס 101 של מס הכנסה, אך נערים עצמם אינם צריכים לשלם מס בגלל המשכורת הנמוכה שלהם. בנוסף נער עובד אינו צריך לשלם לביטוח הלאומי אלא המעסיק צריך להפריש לו.[4]

הוראות בדבר היתרים

כדי להעסיק בני נוער ישנם על המעסיק לעמוד במספר תנאים: ראשית, לא יינתן היתר להעבדת נער אם העבודה תפגע בביטחונו, בריאותו, חינוכו והתפתחותו, הנער יקבל הפסקות במהלך היום ובין הימים עצמם, כמו כן הנער יוכל לחוות את דעתו והיא תילקח בחשבון על פי בגרותו וגילו.[5]

ביצוע עונשין

כל אדם אשר יעסיק בן נוער בניגוד לחוקים יועמד למשפט וייענש על פי חוק העונשין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חוק עבודת הנוער (חוק), כל זכות, ‏7.2.2017
  2. ^ עבודת בניין הוספה לרשימת העבודות האסורות בשנת 2018, וזאת לחמש שנים, ראה תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995.
  3. ^ תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995.
  4. ^ 4.0 4.1 דוד שי, עבודת נוער, חילן
  5. ^ חוקים ואמנות- חוק עבודת הנוער, זכויות התלמיד
אלוניאל

אלוניאל בע"מ (הידועה גם בשם הלא רשמי "מקדונלד'ס ישראל") היא חברה פרטית העוסקת בהפעלת מותג המזון המהיר מקדונלד'ס בישראל כזכיינית בלעדית.

החברה נמצאת בבעלותו של איש העסקים עמרי פדן ומעסיקה כ-6,000 עובדים בכ-191 סניפים.

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו, תשל"ט) הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). כראש הממשלה, הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולדה מאיר היא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל. נוסף על היותה ראש הממשלה הרביעית של ישראל, היא האישה השלישית בעולם שנבחרה לראשות ממשלה.

דני דנון

דני (בן יוסף) דנון (נולד ב-8 במאי 1971, י"ג באייר התשל"א) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשגריר ישראל באו"ם וכסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם. החל מיוני 2017 הוא גם ראש ועדת המשפט של העצרת הכללית. בעבר היה שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, סגן שר הביטחון וחבר הכנסת מטעם הליכוד. במהלך כהונתו בכנסת ה־18 היה סגן יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

החופש הגדול

החופש הגדול הוא השם הישראלי לחופשת הקיץ ברחבי העולם המסיימת את שנת הלימודים במוסדות החינוך. השם אינו תקין לשונית, משום שמדובר בחופשה ולא בחופש, אך הוא נקלט בשפה המדוברת בצורתו זו. החופש הגדול מתקיים במרבית מדינות העולם במהלך חודשי הקיץ יולי ואוגוסט. בתקופת החופש הגדול לא מתקיימים לימודים בבתי הספר אך ילדים רבים הולכים לקייטנות ומחנות קיץ בזמן החופשה.

הכנסת השביעית

כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה זלמן שזר, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת הנוכחים, יצחק מאיר לוין. מיד אחר כך נבחר ראובן ברקת ליושב ראש הכנסת. לראשונה הוצעו שני מועמדים לתפקיד זה, ואולם בעוד שברקת נהנה מתמיכתם של 70 מחברי הכנסת (1 הצביע נגד ו-29 נמנעו), במועמדותו של חבר הכנסת אורי אבנרי תמכו רק שני חברי כנסת, בעוד ש-87 התנגדו ושלושה נמנעו.

הבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתקיים ב-30 באוקטובר 1973, ואולם בשל מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר, נדחו הבחירות ל-31 בדצמבר, והכנסת כיהנה עד להשבעתה של הכנסת השמינית, ב-21 בינואר 1974, ובסך הכל תקופה של 4 שנים וחודשיים.

הנוער העובד והלומד

הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) היא תנועת נוער שיסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. "הנוער העובד" התמזגה בשנת 1959 עם התנועה המאוחדת ליצירת "הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). התנועה מהווה היום את מעגל החיים הצעיר של תנועת דרור ישראל.

בתנועה כיום עשרות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ. בתנועה חברים עשרות אלפי חניכים. החניכים מתחלקים לשלוש קבוצות. חניכים בכיתות ד'-ז' משתייכים לשכבה הצעירה. חניכים בכיתה ח' משתייכים לשכבה "מתבגרת", ומכיתה ט' ומעלה הם חברי השכבה הבוגרת.

את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה המסמלת את מעמד הפועלים העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה.

לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם.

תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במתכונת של פדרציה. היא מורכבת ממספר חלקים.

התנועה חברה, יחד עם תנועת המחנות העולים במעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות וכן חברה יחד עם תנועת השומר הצעיר בתנועת הפאלקון העולמית.

העסקת ילדים

העסקת ילדים או עבודת ילדים היא עבודה המוטלת על ילדים ונוער (מי שטרם מלאו להם 18 שנים). העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. במהלך השנים קמה התנגדות לכך, ונוצרו אמנות וחוקים המגבילים העסקת ילדים ומסדירים אותה. בישראל עוסק בכך חוק עבודת הנוער.

סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעיתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.

חוק הנוער

האם התכוונתם ל...

חוקי מגן

חוקי מגן (באנגלית: protective labor law) הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים. חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן). עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו, גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי. הסכמים יכולים לשפר את זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן.

נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, גיל עבודה מינימלי ועוד, וכן מוטלות הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים, לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים. חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה, בתחילת המאה ה-19 וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש, בהדגשים שונים הנובעים מאופי המקום, מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים-תרבותיים.

חלק מחוקי המגן, כמו חוק חופשה שנתית וחוק פיצויי פיטורים, הם אוניברסליים ומשפיעים על כלל העובדים. חוקים אחרים נועדו להגן רק על אוכלוסיות עובדים מסוימות, כגון נשים או עובדים זרים.

יש הטוענים כי חקיקת המגן משקפת תפיסה פטרנליסטית המאמינה כי המחוקק יודע בעבור הצדדים ליחסי העבודה, העובד והמעסיק, מה טוב בשבילם ומחייב אותם לציית לנורמות "טובות" אלו.

לאור האמור סופגת חקיקת המגן ביקורת רבה - הן במישור ההצדקה התיאורתית מצד התפיסה הליברטריאנית והן במישור היישום בעיקר מצד אנשי אסכולת הניתוח הכלכלי של המשפט. מנגד, יש הטוענים כי חקיקת המגן הכרחית בשל עמדתם העדיפה של מעסיקים על פני עובדים בענפי תעשייה רבים.

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסביבות גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

זכר אנושי בתקופת הילדות מכונה "ילד" ואילו נקבה אנושית בתקופה זו מכונה "ילדה". לעיתים מנעשה שימוש במונחים "בן" ו"בת" כמילים נרדפות לכינויים אלו, אך הם גם משמשים לתיאור יחס שארות שאינם תלויים בגיל או בתקופת החיים של אותו האדם.

מצב חירום (ישראל)

בישראל, מצב חירום שעליו מכריזות הכנסת או הממשלה, מאפשר לממשלה להפעיל הסדרים ייחודיים, לעיתים תוך פגיעה מידתית בחירויות יסוד דמוקרטיות. מצב חירום הוחל בישראל סמוך להקמתה כחלק מאישור פקודת סדרי השלטון והמשפט, שבעיקרה הותירה בתוקף את החוקים שהיו תקפים תחת שלטון המנדט הבריטי. מצב החירום בישראל בתוקף מיום הכרזתו ומעולם לא הופסק.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.