חוק יישום תוכנית ההתנתקות

חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, הידוע בכינוי חוק פינוי-פיצוי, נחקק בעקבות החלטת ראש הממשלה אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות ונועד לאפשר את ביצועה באופן חוקי.

ב-3 בנובמבר 2004 אושר החוק בקריאה ראשונה ברוב של 64 כנגד 44 ו-9 נמנעים.

ב-ז' באדר א' תשס"ה (16 בפברואר 2005) אושר החוק סופית ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים וחמישה נמנעים.[1]

החוק קבע שמועצה אזורית חוף עזה תבוטל ושהמתיישבים ברצועת עזה ובהתנחלויות שפונו בצפון השומרון יפונו, אך יקבלו פיצוי כספי המחושב לפי הרכוש שיאבד להם, גודל משפחתם ומספר השנים שגר ביישוב, לרבות פיצוי בגין עוגמת הנפש, סיוע להתאקלמות מחדש, ופיצוי בגין עלות המעבר, למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע. בנוסף, החוק מציע מענק למפונים שייתיישבו מחדש באזורי עדיפות לאומית כגון הנגב והגליל. שהות בלתי מורשית באזורים המפונים לאחר המועד הקובע, נקבעה כעבירה פלילית שדינה מאסר ושלילת שליש מהפיצויים - סנקציות שביחס למתנחלים לא מומשו בסופו של דבר.

החוק עבר מספר תיקונים בוועדות הכנסת בעקבות פניות של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שקבלו על כך שהפיצויים נמוכים ואינם מאפשרים התחלה מחדש אחרי הפינוי. בעקבות מאמציהם, הוגדלו סכומי הפיצויים במיליארד וחצי שקלים.

כנגד החוק הוגשה גם עתירה לבג"ץ, שפסק (ב-9 ביוני 2005), ברוב של עשרה שופטים מול אחד, כי החוק בעיקרו תקף. בדעת מיעוט היה השופט אדמונד לוי, שפסק שהחוק אינו חוקתי.

עם זאת, תיקן בג"ץ כמה סעיפים כלכליים:

  • ביטול "ייחוד העילה", לפיו המגורשים לא יהיו זכאים לתבוע את המדינה בגין הנזק שנגרם להם (מעבר לפיצויים שיקבלו).
  • קביעה שכל אחד מהמפונים, גם אם גילו פחות מ-21 שנה, זכאי לפיצוי.

ועוד תיקונים קלים.

למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע, נקבע פיצוי בגין עלויות המעבר.

תוכנית ההתנתקות
המאבק על תוכנית ההתנתקות
ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות
ביצוע ההתנתקות
ההתנחלויות שפונו
חבל עזה
(גוש קטיף
והתוחמת
הצפונית)
נוה דקלים | נצר חזני | פאת שדה
קטיף | רפיח ים | שירת הים
שליו | תל קטיפא | בדולח
בני עצמון | גדיד | גן אור
גני טל | כפר ים | כרם עצמונה
מורג | נצרים | אלי סיני
דוגית | כפר דרום | ניסנית
צפון השומרון גנים | כדים | חומש | שא-נור
רשימת ערכים הקשורים לתוכנית ההתנתקות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פירוט תוצאות ההצבעה לאישור החוק, באתר הכנסת, 16 בפברואר 2005
16 בפברואר

16 בפברואר הוא היום ה-47 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 318 ימים (319 בשנה מעוברת).

2005

שנת 2005 היא השנה החמישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2005 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2005 בישראל

2005 בישראל (ה'תשס"ה-ה'תשס"ו) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 57 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה ביצוע תוכנית ההתנתקות.

אביעד הכהן

אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים שבו.

בג"ץ אייל ניר

בג"ץ 1213/10, אייל ניר ואחרים נ' יו"ר הכנסת ואחרים הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ, על ידי אייל ניר ומבקשים אחרים, ביניהם נתן זך ויוסי שריד, ועסקה בשאלת חוקתיות חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות שהתקבל בשנת 2010, שנקט מדיניות מקלה עם המתנגדים לתוכנית שנפתחו נגדם הליכים פליליים.

בג"ץ דחה את העתירה ואישר את החוק. לפי הפסיקה, החוק אכן קובע תנאים של אכיפה סלקטיבית, שכן הוא מבחין בין מתנגדים למחאות אחרות על רקע אידאולוגי, אך גם אם ייתכן שהחוק פוגע בשוויון - הפגיעה מידתית והתכלית ראויה.

ביצוע תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוין מישראלים. התוכנית יצאה לדרך ב-15 באוגוסט 2005 (י' באב תשס"ה). פינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים. תוכנית זו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, עוררה ויכוח פוליטי עז בין שולליה לתומכיה.

התכנון המקורי היה פינוי הרצועה ללא כל משא ומתן עם הפלסטינים, אולם לאחר מותו של נשיא הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת וחילופי ההנהגה ברשות בעת עלייתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) לשלטון, נעשה מאמץ לתאם את התוכנית עם הפלסטינים. תוכנית ההתנתקות שנויה במחלוקת עזה, ועומדת בניגוד גמור להצהרותיו של שרון טרם היבחרו. למרות זאת היא זכתה לתמיכת רוב חברי הכנסת, ובסופו של דבר אושר החוק ליישומה בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 67 תומכים מול 45 מתנגדים ו-7 נמנעים. על פי הסקרים, התוכנית נהנתה מתמיכת רוב הציבור, אולם שרון סירב להעמידה למשאל עם והמשיך בתוכנית גם לאחר שנדחתה בידי מתפקדי הליכוד.

חלק מחברי הליכוד התנגדו ואף התפטרו מהממשלה בעקבות המהלך.

דהנייה

דהנייה היה כפר ברצועת עזה בו התגוררו משתפי פעולה בדואים ופלסטינים, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

ה'תשס"ה

ה'תשס"ה (5765) ובקיצור תשס"ה –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2004, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 2005.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 19 שעות ו-287 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 25 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,936 לחורבן הבית, ושנת 2,316 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ה 57 שנות עצמאות.

ההחלטה על תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שיזם ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לנסיגת ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוי תושביהן הישראלים ומחנות צה"ל שבהן באופן חד צדדי. סביב התוכנית התנהל ויכוח חריף בין תומכיה למתנגדיה, וסדרת ההפגנות נגדה היו מן הגדולות שידעה המדינה בהיקפן. ביצועה החל ביום ה-15 באוגוסט 2005, והחלק של פינוי האזרחים שבה הושלם בתוך שמונה ימים.

תוכנית ההתנתקות שנויה במחלוקת עזה, והיא עמדה בניגוד להצהרותיו של שרון בטרם היבחרו, אולם היא זכתה לתמיכת רוב חברי הכנסת, כשבסופו של דבר אושר החוק ליישומה בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 59 תומכים מול 40 מתנגדים ו-5 נמנעים. על פי סקרים שנעשו, התוכנית נהנתה מתמיכת רוב הציבור ומהתנגדות מצביעי הליכוד. בהצבעה שנערכה בקרב מתפקדי הליכוד, ההצעה נדחתה על ידי רוב המתפקדים. בכנסת, רוב סיעת הליכוד הצביעה בעד התוכנית ושרון לא נענה לתביעות להעמידה למשאל עם של כלל הציבור.

הכנסת השש עשרה

הכנסת השש עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השש עשרה, הושבעה ב-17 בפברואר 2003 (ט"ו באדר א' ה'תשס"ג). את הישיבה פתח, כנהוג, נשיא מדינת ישראל, משה קצב.

זקן חברי הכנסת ביום השבעתה היה חבר הכנסת שמעון פרס מסיעת העבודה-מימד, שכיהן כיושב ראש הכנסת הזמני. ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן ריבלין, ללא מתחרים - ברוב של 104 תומכים מול 7 נמנעים, וללא מתנגדים.

ב-27 בפברואר 2003 (כ"ה באדר א' ה'תשס"ג), הציג אריאל שרון את ממשלתו בפני הכנסת השש עשרה, וזכה לאמונם של 66 חברי כנסת מסיעות הליכוד, שינוי- התנועה החילונית, האיחוד הלאומי והמפד"ל, שהצטרפה לממשלה ימים ספורים לאחר כינונה.

כהונת הכנסת השש עשרה הסתיימה ב-17 באפריל 2006.

הפורום המשפטי למען ישראל

הפורום המשפטי למען ישראל (עד שנת 2014: פורום משפטי למען ארץ ישראל) הוא עמותה ישראלית המאגדת מאות עורכי דין וכלכלנים מכל רחבי הארץ. העמותה הוקמה בספטמבר 2004, כארגון שביקש למזער את נזקי תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון בכלים משפטיים. בעקבות ההתנתקות ותוצאותיה הרחיב הפורום המשפטי את פעילותו לתחומים כלליים הקשורים זה בזה: "שמירת זכויות האדם, הבטחת תקינות השלטון ושמירה על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל והעם היהודי". מייסד הארגון הוא נחי אייל.

ועדת הכספים

ועדת הכספים היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות, ונחשבת לאחת החשובות והמשפיעות שבהן, ביחד עם ועדת החוץ והביטחון. סעיף 100(2) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עניינה הם "תקציב המדינה; מיסים לכל סוגיהם; מכס ובלו; מילוות; ענייני מטבע ומטבע חוץ; בנקאות ושטרי כסף; הכנסות והוצאות המדינה".

הוועדה דנה בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים ומכינה אותם לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וביכולתה להשפיע אפוא השפעה מרחיקת לכת על הרכב התקציב, ובכלל זה על העברת תמיכות כספיות לסקטורים וגופים שונים. משום כך נודע לה משקל פוליטי רב. כמו כן דנה הוועדה בחוקים כלכליים, ובפרט בחוקי המיסים. תקנות בענייני מיסים מובאות לאישור הוועדה.

בכנסות האחרונות כיהנו כמחצית מהזמן חברי כנסת מהסיעות החרדיות (אגודת ישראל) בראשות ועדת הכספים, ואף הסתפקו בתפקיד זה כתמורה לחברותן בקואליציה, משום שליושב ראש הוועדה יש לעיתים כוח רב אף יותר מלשר מכהן, שכן הוא יכול לעכב או לקדם החלטות תקציביות של מאות מיליוני שקלים על פי שיקול דעתו, אם כי בכפוף להחלטת שאר חברי הוועדה. זו הסיבה כי באופן קבוע כמעט יושב ראש הוועדה הוא ממפלגה החברה הקואליציה או ממפלגה התומכת בה מבחוץ, כדי לאפשר קידום תקציב המדינה והעברת החלטות ממשלה באופן סדיר.

הוועדה מאשרת גם את הצעתו של מבקר המדינה לתקציב משרדו, כדי להבטיח את אי-התלות שלו בתקציב המדינה שמכין משרד האוצר.

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

מועצות אזוריות לשעבר

לפני קום המדינה ולאחריה הוקמו מועצות אזוריות שאיגדו בתוכן מספר יישובים.

לאחר מספר שנים כזה או אחר חלק מהמועצות האזוריות אוחדו ממספר סיבות:

עם הזמן חלק מהיישובים שבתחומן קיבלו מעמד של מועצה מקומית והמועצה האזורית קטנה כל הזמן ואוחדו יחד מספר מועצות אזוריות קטנות יחדיו לאחת.

כתוצאה ממשברים כלכליים במועצות אזוריות כאלה או אחרות הוחלט לאחד אותן יחדיו מטעמי חיסכון.מספר מועצות אזוריות בוטלו לאחר פינוי תושביהן.

המועצות האזוריות לשעבר:

מועצות ששינו שם:

מועצה אזורית קריית אונו - הפכה למועצה אזורית אפעלמועצות שפוצלו:

מועצה אזורית אבו בסמה - פורקה בשנת 2012 למועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום.

מועצה אזורית מרכז הגליל - פורקה בשנת 1990, ויישוביה התפצלו לשתי מועצות מקומיות, ומועצה מקומית תעשייתית אחת.

מועצה אזורית משוש - התקיימה בין השנים 1988 - 1996. פורקה למועצות המקומיות כסייפה, ערערה-בנגב ושגב שלום.

מועצה אזורית נוף הגליל - פוצלה בשנת 2000 וחלקה מתקיים במועצה אזורית אל-בטוף.

מועצה אזורית שוקת- פורקה למועצות המקומיות חורה ולקיה.

מועצה אזורית נחל עירון - התקיימה בין השנים 1992 - 1996. פוצלה למועצה מקומית מעלה עירון ולמועצה מקומית בסמ"המועצות בשטחים שהוחזרו:

מועצה אזורית איתם - הייתה המועצה האזורית של יישובי חבל ימית. בוטלה במסגרת הסכם השלום עם מצרים ופינוי פתחת רפיח.

מועצה אזורית חוף עזה - בוטלה במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות והיישובים בה פונו עם ביצוע תוכנית ההתנתקות.מועצות שסופחו לאחרות:

מועצה אזורית אפעל - פורקה בשנת 2007 וחולקה בין הערים רמת גן, אור יהודה וקריית אונומועצות שאוחדו:

מועצה אזורית אבן העזר - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית גיזו - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית הרי יהודה - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית האלה - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית געתון - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית הדר השרון - אוחדה למועצה אזורית לב השרון

מועצה אזורית הירקון - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית השרון הצפוני - אוחדה למועצה אזורית לב השרון

מועצה אזורית השרון התיכון - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית יזרעאל - אוחדה למועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית מפעלות אפק - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית נעמן - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית סולם צור - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית קישון - אוחדה למועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית שלחים - אוחדה למועצה אזורית מרחבים

מועצה אזורית תל מונד - הפכה למועצה אזורית הדר השרון, שלימים אוחדה למועצה אזורית לב השרון

משה גפני

משה רפאל גפני (נולד ב-י' באייר תשי"ב, 5 במאי 1952) הוא יושב ראש ומזכ"ל דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה בסיעת יהדות התורה, מכהן כיו"ר ועדת הכספים. בעבר שימש כסגן שר הדתות וכיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

ציפי לבני

ציפי (ציפורה) מלכה לבני (נולדה ב-8 ביולי 1958, כ"א בתמוז ה'תשי"ח) היא יושבת ראש מפלגת התנועה. כיהנה בממשלות ישראל כממלאת מקום ראש הממשלה, שרת החוץ, שרת המשפטים ושרת הקליטה וכיהנה גם כראש האופוזיציה וכחברת כנסת בשנים 1999 עד 2012 ו-2013 עד 2019.

החל מ-1999 הייתה חברת הכנסת ושרה מטעם מפלגת הליכוד. בשנת 2005, עם הקמת מפלגת קדימה, הצטרפה אליה. בשנת 2008 נבחרה ליו"ר המפלגה. המפלגה בראשותה זכתה בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-28 מנדטים והייתה למפלגה הגדולה בכנסת זו, שבה שימשה לבני כראש האופוזיציה. בשנת 2012 התפטרה מהכנסת לאחר שהפסידה בפריימריז לראשות המפלגה לשאול מופז. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימה את מפלגת "התנועה" אשר זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. כיהנה כשרת המשפטים בממשלת נתניהו השלישית. בשנת 2014 פוטרה על ידי נתניהו. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 חברה לבני למפלגת העבודה לרשימת "המחנה הציוני". מפלגת העבודה פרשה מהרשימה בראשית 2019. כחודש לאחר מכן הודיעה לבני על פרישתה מהפוליטיקה.

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שבוצעה על ידי ממשלת ישראל בקיץ 2005 ובמהלכה פינתה ישראל באופן חד צדדי את תושבי ההתנחלויות מרצועת עזה, וכוחות צה"ל נסוגו ממנה באופן מוחלט לגבולות המדויקים של הקו הירוק באזור זה.

במקביל פינתה הממשלה ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון, מבלי לשנות את החלוקה הפנימית לאזורים ביהודה ושומרון (אזור A, אזור B ואזור C) או את הגדרת השליטה בהם. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. בחבל עזה חיו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים.

פינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים וצה"ל השלים את פינויו מרצועת עזה ב-11 בספטמבר 2005. למחרת היום נערכו ברצועה ובהתנחלויות החרבות שבה חגיגות פלסטיניות המוניות ורוב בתי הכנסת שננטשו הושחתו ונשרפו. בצפון השומרון הסתיימה התוכנית בפינוי מחנה דותן על ידי צה"ל ב־22 בספטמבר. עם סיום ביצוע התוכנית החל תהליך ארוך של שיקום המפונים, אשר טרם הסתיים (נכון ל-2019).

תוכנית ההתנתקות הייתה שנויה במחלוקת עזה, ועמדה בניגוד להצהרותיו של שרון בטרם היבחרו. הוא העמידה למשאל בין מתפקדי הליכוד, אשר דחו את התוכנית, אולם שרון המשיך ביישומה. הוא סירב להצעה להעמיד את התוכנית למשאל עם אולם סקרים שהתפרסמו הצביעו על תמיכת רוב הציבור בהתנתקות. לאחר מאבק ממושך בממשלה ובכנסת אושר החוק ליישום התוכנית בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 59 תומכים מול 40 מתנגדים ו-5 נמנעים. הטיפול במפוני ההתנתקות לקה במחדלים רבים, וועדת החקירה הממלכתית שקמה בעקבות כך קבעה כי הממשלה כשלה כישלון חמור בטיפולה במפונים, וכי ההתנתקות גרמה לפגיעה גדולה בזכויות האדם של המפונים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.