חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חוקק בשנת 1958 במטרה להסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק. הסוגיות בהן עוסק החוק הן סוגיות בסיסיות כגון אופן התשלום, מועדי תשלום והלנת שכר, ניכויים, עיקולים, מועד לתשלום פיצויים, מועד לתשלום קצבה ועוד.

חוק הגנת השכר הוא חוק מגן ונחשב בעת חקיקתו לחוק מתקדם ביחס לקיים בעולם באותה תקופה. כיתר חוקי המגן זהו חוק קוגנטי - העובד אינו יכול לוותר על הזכויות המגיעות לו לפי החוק.

היסטוריה חקיקתית

שוק העבודה בישראל באותה תקופה היה צעיר לא מוסדר, אנשים התפרנסו בדוחק והיצע העבודות היה מצומצם. המעסיקים היו מודעים היטב לביקוש הגובר לעבודה, בין היתר בעקבות גלי העלייה לארץ, וניצלו לעיתים לרעה את ההזדמנות שנפלה בחלקם - שכר העבודה נקבע באופן שרירותי, העובדים הועסקו שעות רבות מדי יום ולא תוגמלו על שעות נוספות ועבודה בחגים ובשבתות. הלנת שכר נחשבה לתופעה שגרתית ולא חריגה. העובדים שלרוב לא היו מאורגנים ומיוצגים לא התלוננו, ולא השביתו את מקום העבודה במטרה לשפר את תנאי העסקתם. העובדים לא היו מודעים לזכויות שלהם ולא פנו לערכאות משפטיות כדי לתבוע את מימוש זכותם הבסיסית.

אולם, המחוקקים לא צפו פני עתיד והחוקים לא סגרו את כל הפינות. חוק הגנת השכר בנוסחו דאז הותיר פרצות רבות שנוצלו לרעה על ידי המעסיקים. גם בתי הדין לעבודה נדרשו לפסוק לפי החוקים החסרים ולקבוע פרשנויות והלכות פסוקות שהובילו את המחוקק לבצע תיקונים בחקיקה, וזאת על מנת להגן על העובדים מפני המעסיקים.

על רקע זה קבע בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהובא בפניו בשנת 1972 (לב/32/3 ארצי, מרלן פרוימוביץ' נ דן בר אדון): "בית-הדין רואה חובה להפנות את תשומת הלב של הגורמים האחראיים לביצוע "חוקי מגן" שבמשפט העבודה, למצב העגום הקיים בתחום יישומם וקיומם של חוקים אלה. בחוקים אלה ניתן ביטוי למדיניות סוציאלית מעבר לאינטרס של הפרט הנוגע בדבר, והם כוללים הוראות המחייבות סדרי רישום, תיעוד ופיקוח. קיום הוראות אלה חיוני לצורך בירור תביעות משפטיות הקשורות בחוקים אלה. כמו כן יתרום הדבר למניעת התדיינות מיותרת ויביא לפישוט ההליכים המשפטיים".

תיקון 24 לחוק הגנת השכר

המחוקק נענה לרוח הפסיקות המנשבות מכיוון בתי הדין לעבודה וערך מספר תיקוני חקיקה והתקין תקנות תחת חוק הגנת השכר, מרבית התיקונים היו מינוריים וטכניים בעיקרם. התיקון המהותי והמהפכני ביותר היה בשנת 2008 בסעיף 24 לחוק הגנת השכר.

התיקון קבע את הנתונים שיש לפרט בתלוש המשכורת וקובע את האחריות הפלילית והאזרחית של מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. הגדלת השקיפות של העובד לסעיפים השונים המרכיבים את משכורתו, אפשרה לחזק את מעמד השכירים במשק.

אחד הנתונים שיש להציג בתלוש הוא מספר שעות העבודה וימי העבודה שעבד העובד בחודש התשלום, ותקן השעות והימים בחודש זה. עיקר הפסיקות לאחר התיקון בסעיף 24 לחוק טיפלו במעסיקים שלא הרימו את נטל ההוכחה המחייב אותם להמציא את רישום השעות העבודה בפועל של העובד שתבע אותם על אי תשלום מלוא השעות או חלקן.

עיקרי החוק

  • דרכים לתשלום השכר - את שכר העבודה יש לשלם במזומנים, אך קיימת האפשרות שישולם בשיק או בהמחאת דואר או בהעברה לחשבון הבנק של העובד, לפי חוזה העבודה. שכר העבודה מגיע ישירות לעובד, אלא אם נתן הוראה בכתב שהמשכורת יכולה להגיע אליו דרך קרוב משפחה, או חבר לעבודה. במקרה שהעובד נפטר ועדיין מגיעה לו משכורת, היא תעבור להוריו, לבן הזוג, או לילדים.
  • מועד תשלום השכר - שכר עבודה חודשי ישולם בתום חודש העבודה. שכר עבודה על בסיס תקופה שהיא ארוכה מחודש, ישולם בחודש האחרון של העבודה. לעבודה המתבצעת על בסיס של שעות, ימים, או לפי כמות תוצרת, ישולם השכר, בסוף מחצית חודש העבודה, אלא אם נקבע מועד אחר. שכר עבור ביצוע עבודה מסוימת, שנמשכה יותר מ-14 יום, והתקבלה עבורה מקדמה, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה. אם לא שולמו מקדמות, השכר ישולם בתום מחצית החודש העבודה. תשלום לאחר היום התשיעי ממועד התשלום שבחוק מזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר.
  • פיצויי הלנת שכר - עבור השבוע הראשון של ההלנה, יתקבל פיצוי בסך חמישה אחוזים מסכום השכר המולן. למשך יתר הזמן הפיצוי יהיה בגובה עשרה אחוזים מהשכר. ניתן לחשב גם את הפרשי ההצמדה על כל תקופת ההלנה, בתוספת עשרים אחוזים על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה. במקרה והשכר הולן לתקופה קצרה מחודש ימים, יחושב באחוז היחסי מתוך העשרים אחוז הכוללים. הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית דין אזורי, תוך שנה מהיום בו רואה העובד את השכר כמולן, או תוך 60 ימים, מהיום בו קיבל העובד את השכר הקשור לפיצוי.
  • מועד תשלום קצבה - קצבת פרישה היא התשלומים התקופתיים שמשתלמים לעובד ממעבידו, או דרך קופת הגמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית מהעבודה. קצבת פרישה לאדם שפרש מהעבודה ביוזמתו, תשולם לראשונה עד סוף החודש האחרון של העבודה ולאחר 180 ימים מיום מסירת הודעת הפרישה למעביד. לאדם שפרש שלא מיוזמתו, תועבר הקצבה תוך 60 ימים ממועד הפרישה. קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו תועבר לראשונה עד תום החודש, שבו נסתיימו 180 ימים מיום הבקשה לקצבה לקופת הגמל.
  • קצבה מולנת- קצבה מולנת, היא קצבה שלא שולמה במועד שנקבע ואליה יתווסף פיצוי הלנת קצבה. הזכות לפיצוי הלנת קצבה תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי תוך שנה מיום הבקשה.
  • ניכויים מותרים מהשכר - המעסיק רשאי לשלם מזון, שתייה ודיור, על חשבון המשכורת, בתנאי שהעובד נתן הסכמתו לכך ובתנאי שמחירי המוצרים והדיור יהיו כמקובל בשוק. חוק הגנת השכר אוסר ניכויים משכר עבודה, זולת אלה המותרים לפי סעיף  25 ובהם מסים שחובה לנכותם על פי חוק, תרומות שהעובד הסכים בכתב שינוכו משכרו, דמי חבר לארגון עובדים, חוב של העובד למעביד בתנאי שהסכום המנוכה לא יהווה יותר מרבע מן השכר, תשלומים שוטפים לקופת גמל, קנסות משמעתיים בהתאם להסכם קיבוצי או לפי חיקוק.
  • תלוש משכורת - החוק מטיל חובת מתן תלוש משכורת לעובד וקובע מהו המידע שחובה להציג בתלוש.

קישורים חיצוניים

הגנה

האם התכוונתם ל...

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955, הרכבה נקבע בבחירות לכנסת השלישית שנערכו ב-26 ביולי אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר שהשביע את חברי הכנסת, העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, מרדכי נורוק. מיד לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש הכנסת, בתמיכתם של 109 מחברי הכנסת, ללא מתנגדים ועם שישה נמנעים.

הכנסת השלישית כיהנה עד התכנסותה של הכנסת הרביעית, ב-30 בנובמבר 1959. כהונתה של כנסת זו היא הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

הלנת שכר

הלנת שכר היא מצב שבו עובד אינו מקבל את מלוא שכרו במועד המתחייב על-פי החוק. בישראל עוסק בכך חוק הגנת השכר.

מקור קדום לגישה הרואה חשיבות מוסרית בהקפדה על תשלום השכר במועד הוא במקרא, בו נכתב: "לא תלין (כלומר לא תשהה למשך הלילה, מלשון "לינה") פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג), וכן "ביומו תתן שכרו" (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו).

על פי חוק הגנת השכר מועד תשלום השכר לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב ל"שכר מולן".

הלנת שכר מתרחשת כאשר מעוכב כל שכרו של העובד לחודש מסוים, אך גם כאשר מעוכב רק חלק מהשכר. יחד עם זאת, ההגנה אינה ניתנת לכל רכיבי השכר, אלא רק לאלה הנכללים בשכר המוגן כהגדרתו בחוק הגנת השכר. תשלומי החזר הוצאות, למשל, שלא שולמו במועד, אינם בגדר שכר מולן.

לעובד ששכרו הולן קובע החוק פיצוי כספי, לפי הערך הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:

בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.

הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.בשתי החלופות מדובר בפיצוי גבוה מאוד יחסית לנזק הכספי שנגרם לעובד. מטרתו של הפיצוי איננה רק לפצות את העובד על הנזק הכספי, אלא להוות גורם מרתיע כלפי המעסיקים.

בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

התאגדות עובדים בישראל

התאגדות העובדים בישראל תפסה מקום ייחודי בהיסטוריה של היישוב העברי - כשהסתדרות העובדים הכללית, הארגון הגדול מבין ארגוני העובדים, לא היווה רק כגורם המייצג עובדים מול מעסיקיהם, כי אם גם כגורם וסקטור משקי מרכזי המניע את הפעילות הכלכלית והחברתית. בשנות ה-80 נחלש מעמדה של ההסתדרות הכללית, עם עליית המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית. בעשור האחרון חלה התעוררות מחודשת בהתארגנות עובדים במסגרת ארגוני העובדים השונים.

חוקי מגן

חוקי מגן (באנגלית: protective labor law) הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים. חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן). עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו, גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי. הסכמים יכולים לשפר את זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן.

נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, גיל עבודה מינימלי ועוד, וכן מוטלות הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים, לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים. חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה, בתחילת המאה ה-19 וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש, בהדגשים שונים הנובעים מאופי המקום, מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים-תרבותיים.

חלק מחוקי המגן, כמו חוק חופשה שנתית וחוק פיצויי פיטורים, הם אוניברסליים ומשפיעים על כלל העובדים. חוקים אחרים נועדו להגן רק על אוכלוסיות עובדים מסוימות, כגון נשים או עובדים זרים.

יש הטוענים כי חקיקת המגן משקפת תפיסה פטרנליסטית המאמינה כי המחוקק יודע בעבור הצדדים ליחסי העבודה, העובד והמעסיק, מה טוב בשבילם ומחייב אותם לציית לנורמות "טובות" אלו.

לאור האמור סופגת חקיקת המגן ביקורת רבה - הן במישור ההצדקה התיאורתית מצד התפיסה הליברטריאנית והן במישור היישום בעיקר מצד אנשי אסכולת הניתוח הכלכלי של המשפט. מנגד, יש הטוענים כי חקיקת המגן הכרחית בשל עמדתם העדיפה של מעסיקים על פני עובדים בענפי תעשייה רבים.

מזומנים

מזומנים הם שטרות כסף ומטבעות, המהווים את אמצעי התשלום הנזיל ביותר. מקור המילה בספרות השו"ת. בלשון הדיבור נהוגה גם צורת היחיד "מזומן". בסלנג העברי משמשת גם המילה "קֶש", שמקורה במילה המקבילה באנגלית, cash. תשלום במזומנים נחשב לעיתים גם תשלום בהמחאה שאינה מעותדת (כלומר המחאה שניתן לפרוע ביום קבלתה), להבדיל מתשלום באשראי.

מס ארגון

מס ארגון, דמי יצוג או דמי טיפול מקצועי-ארגוני הוא סכום המנוכה משכרם של עובדים שאינם חברים בארגון עובדים, ומועבר לארגון העובדים היציג, בהתאם להסכם קיבוצי או לצו הרחבה שבהם נקבע ניכוי זה. ההצדקה להפרשה זו היא שארגון העובדים חותם על הסכמים קיבוציים עם המעסיקים (שמעניקים תוספות שכר, החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, ביטחון תעסוקתי וכדומה) ומהם נהנים גם העובדים שאינם חברים באותו ארגון עובדים ולכן אינם משלמים לו דמי חבר. מצב זה בו העובד יכול ליהנות מתנאי ההסכם מבלי לשאת בעלות גיבושו נקרא בעיית הטרמפיסט.

גובהו המרבי של מס ארגון נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק הגנת השכר. נכון לשנת 2019, מס ארגון להסתדרות הכללית הוא בשיעור 0.75% מהשכר (בגבולות תקרה).עובד החבר בארגון עובדים כלשהו משלם דמי חבר לארגון זה, ולכן פטור מתשלום מס ארגון.

נטל ההוכחה

נטל ההוכחה הוא מונח משפטי, החל במשפט אזרחי ובמשפט פלילי, ובא לקבוע כללים, בשתי שאלות עיקריות:

על מי במהלך המשפט מוטלת החובה לשכנע בצדקת טענה, ולהוכיח את תוכנה;

חובת השכנוע היא הנטל העיקרי, העוסק בחובת צד למשפט לשכנע בצדקת טענתו, ומתי אם בכלל, עובר נטל זה לצד שכנגד;

חובת הבאת הראיות, היא הנטל המשני, העוסק בחובת צד במשפט להוכיח את תוכן טענתו באמצעות ראיות קבילות מהימנות ומספיקות;

מי יזכה בדין, בתום המשפט, בייחוד במצב בו מאזני הצדק מעוינות;המשפט מבדיל היטב וקובע כללים שונים לגבי החובות ומהותם בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי.

עיקול

עיקול הוא החרמת רכוש, בדרך כלל כזה המצוי בידי לווה, בידי המלווה או גורם מוסמך מטעמו. עיקול מוצא בדרך כלל לפועל באחד משלושה מקרים עיקריים: כאשר הלווה לא עמד בתנאי הפירעון של הלוואה, שהנכס המעוקל שועבד, שימש ערבון או שימש בטוחה לפרעונה; כאשר אדם קיבל מוצר או שירות מסוים לפי הסכמה או חוזה, אך לא פרע את התמורה שנקבעה להם בחוזה; וכאשר השלטון מכריז, בידיעת בעל הנכס או שלא בידיעתו, על דרישה לתשלום או העברת הנכס לידי השלטון. ברוב המקרים חייב הנושה לבצע הליך חוקי כדי לזכות בצו שיאפשר עיקול הנכס, פעמים רבות באמצעות צו עיקול הניתן בידי בית משפט ונאכף בידי ההוצאה לפועל. רשויות שלטוניות, כמו רשות המיסים, ביטוח לאומי, עירייה וגורמים הפועלים מטעמם רשאים להוציא צווי עיקול כרצונם, גם ללא צו בית משפט (לדוגמה, הטלת עיקול על חשבון הבנק מטעם חברה פרטית הגובה חובות עבור העירייה.

שלי יחימוביץ'

שלי רחל יחימוביץ' (נולדה ב-28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך) היא פוליטיקאית ישראלית שהייתה חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. טרם כניסתה לפוליטיקה בשנת 2005 עבדה כעיתונאית, סופרת ואשת רדיו וטלוויזיה. בשנת 2011 נבחרה לראשות מפלגת העבודה, והייתה למנהיגת המפלגה עד שנת 2013. היא כיהנה שלוש פעמים כראש האופוזיציה ובנוסף שימשה כיושבת הראש של מספר ועדות בכנסת: ועדה לביקורת המדינה, ועדת האתיקה, ועדה לזכויות הילד, ועדת השניים, ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון של ביקורת המדינה. נכון ליוני 2019, 69 חוקים שיזמה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

תלוש משכורת

תלוש משכורת (ובקצרה "תלוש") הוא המסמך המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד ממקום עבודתו אחת לתקופה מוגדרת (שבוע, חודש וכו', בהתאם למקובל במקום העבודה).

התלוש נערך על ידי מנהל החשבונות של המעביד, והוא כולל את הפרטים הרלוונטיים למשכורת של התקופה שבגינה משולם השכר (בישראל: בדרך כלל החודש הקודם). כך למשל, בתחילת פברואר עורכים את משכורת ינואר, וכך הלאה.

בישראל, חוק הגנת השכר מחייב את המעביד למסור לעובד את תלוש המשכורת סמוך למועד שבו מתבצע התשלום בפועל. התלוש הוא מסמך אישי ובדרך כלל נמסר לעובד כשהוא חסוי במעטפה או בכיסוי אחר.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.