חוקוק

חוקוק (חוּקֹק) הוא קיבוץ ליד הכנרת, בקרבת הערים טבריה וצפת, בתחומי מועצה אזורית עמק הירדן. הוא הוקם ביולי 1945, א' באב ה'תש"ה, כיישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה[2].

חוקוק
PikiWiki Israel 8961 Architecture of Israel
בניין חדר האוכל בחוקוק, סוף שנות ה-70
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎3 מטר
תאריך ייסוד 1945
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 587 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.3% בשנה עד סוף 2018
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
חוקוק
חוקוק
32°52′48″N 35°29′44″E / 32.88011818653°N 35.4954218605179°E
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק הירדן
באדום - חוקוק
בירוק - מיקום בניין המועצה

האתר

שמו נגזר מחוּקוֹק המקראית; השם המקראי השתמר בשם הכפר הערבי יאקוק ששכן בקרבת מקום. על פי המסורת, קבר קדום בפאתי היישוב יאקוק הוא קברו של חבקוק הנביא.

בימי הביניים עלו עולי-רגל לקברו של חבקוק. השם חוקוק-יקוק נזכר בתיאוריהם של ר' שמואל בן שמשון (שהיה בין מחברי אגרות ארץ ישראל), ואשתורי הפרחי שזיהו בכפר חורבות בית כנסת עתיק. במקום נמצאו בורות חצובים, קברים עשויים סלע ושברי עמודים.[3] בעשור השני של המאה ה-21 נחשף בבית הכנסת העתיק פסיפס מרהיב.[4]

תולדות היישוב

גרעין היישוב מורכב מיוצאי הפלמ"ח. לאחר הקמת הקיבוץ הצטרפו אליו כ-50 חברי הכשרה של הנוער העובד בנען, ברובם בוגרי בית הספר מקווה ישראל[5]. בינואר 1954 נחנך הכביש המחבר את חוקוק עם כביש 90[6][7]. בשנת 1957 הצטרפו לקיבוץ גרעין של תנועת דרור מארגנטינה[8] ובשנת 1963 הצטרף גרעין של בוגרי תנועת דרור ממרוקו[9].

בשנות ה-60 נאבק הקיבוץ להשיג קרקעות נוספים. במסגרת זאת חסמו את העבודה על המוביל הארצי בשנת 1960[10] ובשנת 1967 נוצר עימות עם אנשי אלמגור[11].

בקיבוץ הייתה רפת חלב שחוסלה בתחילת שנות ה-70[12].

נכון לפברואר 2016, קיבוץ חוקוק נמצא בתהליך הרחבת היישוב וקליטת משפחות חדשות לחברות מלאה בקיבוץ מתחדש.

גלריית תמונות

PikiWiki Israel 8913 Architecture of Israel

מצודת חוקוק בשלג, 1950

Hokuk2012

מצודת חוקוק לאחר שיקומה ב-2012

PikiWiki Israel 8917 Settlements in Israel

מצודת חוקוק ב בשנות ה-40

CHUKUK01

מבנה קבר המיוחס לחבקוק הנביא, בפאתי היישוב

Shemichukuk01

אנדרטת ההתגברות שיצר יחיאל שמי בכניסה לקיבוץ

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ חקוק - יישוב לחיילינו בגליל, דבר, 18 ביולי 1945
  3. ^ מנחם תלמי,אפרים תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, עמוד 255
  4. ^ זיו ריינשטיין, פסיפס של אלכסנדר הגדול נחשף בבית כנסת בגליל, באתר וואלה!, 15 ביולי 2015;
    שרה ג'ו בן צבי, דג בולע דג בולע דג, על פסיפס בית הכנסת בחוקוק, מגזין סגולה, 13 ביולי 2017;
    ניר חסוןככל שנחשפים ממנו עוד חלקים, התעלומה סביב הפסיפס בחוקוק רק גדלה, באתר הארץ, 5 ביולי 2019
  5. ^ בחגה של חוקוק, דבר, 26 בדצמבר 1947 ; המשך
  6. ^ עם חנוכת הכביש לחוקוק, על המשמר, 28 בינואר 1954
  7. ^ נחנך כביש טבריה חוקוק, דבר, 1 בפברואר 1954
  8. ^ ד. ניצוץ, עולי ארגנטינה משתרשים בחוקוק, דבר, 26 בפברואר 1961
  9. ^ דוד שליו, חוקוק חנך את בית ג'ימי, דבר, 28 באוקטובר 1966
  10. ^ משק חוקוק השבית עבודת המוביל הארצי, דבר, 12 באוקטובר 1960
  11. ^ קרב־טראקטורים בין חוקוק ואלמגור, מעריב, 14 בדצמבר 1967
  12. ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
אליס מילר

אליס מילר (נולדה ב-23 בינואר 1972) היא מהנדסת אווירונאוטיקה ובעלת רישיון טיס אזרחי דרום אפריקאי, שנאבקה למען פתיחת קורס הטיס בצה"ל לנשים.

אנדרטת ההתגברות

"אנדרטת ההתגברות" או "אב ובנו" הוא פסל מאת הפסל הישראלי יחיאל שמי. גובהו 300 ס"מ, רוחבו 110 ס"מ ועומקו 80 ס"מ.

הפסל נוצר כאנדרטה למותו של מאיר הסמן, חבר קיבוץ חוקוק, שטבע בשנת 1951 בעת שעבד על פריצת דרך אל הקיבוץ. הפסל עשוי משני גושי בזלת שנאספו באזור הקיבוץ והובאו אל הסטודיו של האמן בקיבוץ כברי. העבודה על הפסל נמשכה כשבעה חודשים. לאחר מכן הוצב הפסל בכביש המוביל אל חוקוק.

ראש דמות הבן נגנבה בתחילת שנות ה-2000. שמי התנגד לשחזור האנדרטה, אולם למרות התנגדות זו שוחזר הפסל על ידי יובל לופן בשנת 2011.

הפסל מציג דמות של גבר הנושא על כתפו דמות של ילד. שמי תיאר בשנות החמישים את הפסל:

סגנון הפיסול של הפסל מושפע מן הפיסול "הכנעני". הדבר מתבטא בכבדות ובמסיביות של הדמויות, בתווי הפנים המודגשים, המאזכרים פיסול ארכאי, ובנושא ההירואי של האנדרטה, המעצימה ערך של הקרבה אישית. מיכאל סגן כהן מצא בפסל זה את השפעתו של הפסל האנגלי הנרי מור.

גינוסר

גינוסר (גִּנּוֹסַר) הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית, השוכן לחופה המערבי של הכנרת, 7 ק"מ מצפון לטבריה, על כביש מס' 90. שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

דגניה ב'

דְּגַנְיָה ב' היא קבוצה הנמצאת בעמק הירדן, סמוך לדגניה א', בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.

המוביל הארצי

מוביל המים הארצי הוא העורק הראשי של מפעל המים הארצי של מדינת ישראל, בו משולבים רוב מפעלי המים במדינה. הוא משמש לוויסות אספקת המים בארץ ומאפשר ניצול יעיל של מקורות המים והעברתם מהצפון הגשום אל המרכז והדרום הדלים במים. המוביל הארצי מתחיל מהכנרת ואורכו כ-130 קילומטר. הנקודה הדרומית ביותר שמקבלת את מימיה מהמוביל היא מצפה רמון. תוכניות ראשונות הוכנו עוד לפני הקמת המדינה, אולם, התכנון המפורט והביצוע התאפשרו רק לאחר 1948. מה שנועד להיות השלב ראשון בתוכנית המוביל, תעלת ההטיה, יצא לדרכו בסתיו 1953 וננטש במהלך 1954 מסיבות מדיניות וגאולוגיות. המוביל הארצי נחנך ב-1964."המוביל הארצי" הוקם כדי לתת מענה לבעיית המחסור במים באזורים שונים במדינה ולהתגבר על מגבלות שנובעות מתנאים אקלימיים, גאוגרפיים וגאולוגיים השוררים בישראל: קרבה למדבר, פערים גדולים בכמות ותפרוסת המשקעים באזורי הארץ, והעובדה שבצפון קיימים מקורות מים טבעיים שפירים ואילו הדרום חסר אותם.

חוקוק (יישוב עתיק)

חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

חוקוק (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

חקוק אללה

חֻקוּק אללה (ﺣﻘﻮﻕ ﺍﻟﻠﻪ , huququ'llah- "זכויות אלוהים") הוא חוק חברתי רוחני שנכתב על ידי בהאא אללה בשנת 1873 בספר הקדוש – אל-כתאב אל-אקדס(Kitab - i - Aqdas)ומהווה כתב זכויות של הדת הבהאית. מהות החוק היא מתן תשלום בהתנדבות מתוך רכושו של כל מאמין בהאי כתרומה לבית הצדק העולמי. "כי יהיה לאיש רכוש אשר ערכו מאה שקלים (מית'קאל) זהב תשעה עשר שקלים מהם לאלוהים בורא ארץ ושמים. הישמרו לכם, הוי קהל העם, פן את נפשותכם תמנעו מן החסד העצום הזה."(אל-כתאב אל-אקדס, פס' 97)

יאקוק

יאקוּק (בערבית: ياقوق) היה כפר ערבי ששכן בגליל מצפון לכנרת, במרחק של 12.5 ק"מ מטבריה. כשליש משטח הכפר הערבי מהתקופה העות'מאנית שכן על שטח האתר הארכאולוגי של חוקוק המשתרע על שטח של 25–30 דונם.

הכפר שכן על ראש הגבעה, ונעזב על ידי תושביו בשנת 1948 במלחמת העצמאות כנראה בחודש מאי, לאחר עזיבתו בתיו שימשו לאימוני צה"ל והם נהרסו סופית בשנת 1968.

בתי הכפר ניבנו מאבני גזית עשויות אבן גיר ובזלת. הבתים נבנו כבתי חצר והיו סמוכים זה לזה. למרגלות המדרון הצפון-מזרחי של הגבעה נמצא מעיין מים שסיפק מים לכפר, היום עין חוקוק. בתוך שרידי הכפר העותמאני נמצאו שרידי פריטים אדריכליים עתיקים שנעשה בהם שימוש משני.בקרבת הכפר נמצא מבנה קבר עתיק המיוחס במסורות שונות לנביא חבקוק וכן תעלת המים של המוביל הארצי.

יעקב מטריקין

יעקב מטריקין (15 בספטמבר 1902 – 1 באוגוסט 1981) היה אדריכל ישראלי.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מסדה

מַסָּדָה הוא קיבוץ הנמצא בצפון בקעת הירדן, דרומית לכנרת, מערבית לאפיק הירמוך ולקיבוץ שער הגולן. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

מצודת ביריה

מצודת ביריה היא מצודה שנבנתה בשנות המנדט הבריטי בסמוך למקום בו מצוי כיום מושב ביריה, שהייתה זירת האירוע המכונה "העלייה לביריה" בשנת 1946, ומשמשת כיום כמוזיאון המוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

כחלק מהמאבק נגד תקנות העברת קרקעות החל הפלמ"ח ביישוב נקודות בגליל, הן כנקודות התיישבות, והן על מנת לסייע בהגנת היישובים הסמוכים ובהבאת מעפילים. הנקודה הראשונה שהקימו אנשי הפלמ"ח במסגרת זו הייתה בית קשת, שיושבה באוגוסט 1944, ולאחריה באו עמיעד (אז - ג'יב יוסוף), ביריה, חוקוק, משגב עם, רמות נפתלי ועין זיתים, כולן נקודות מבודדות בגליל.

מצודת חוקוק

מצודת חוקוק היא מבנה מבוצר שנבנה ב-1945 על ידי סולל בונה מצפון מערב לכנרת ובקרבת נחל עמוד. שימש בתחילה למגורי גרעיני הכשרה של הפלמ"ח ובהמשך כנקודת הקמת קיבוץ חוקוק. עם הרחבת הקיבוץ ננטשה המצודה והמקום הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

עין חוקוק

עין חוּקוֹק נקרא גם עין חבקוק ועין יאקוק, הוא מעיין הנובע בגליל התחתון צפונית-מערבית לקיבוץ חוקוק, ליד כביש 65 במקום מפגשו עם תעלת המוביל הארצי. לא רחוק משם נמצא קבר חבקוק.

המעיין שימש בתקופות קדומות את היישוב העתיק חוקוק, יישוב מימי בית שני המשנה והתלמוד, ששכן מדרומו. בתקופה העות'מאנית, ישב על חלק משרידי היישוב העתיק הכפר הערבי יאקוק, ששימר את שמו. המעיין שימש את תושבי הכפר. בתקופת המנדט הבריטי נבנה במקום מבנה בטון מאבני בזלת מסותתות, בגודל כ-2.5 על 2.5 מטר, שכלא את מי המעיין ויצר בריכה בעומק כחצי מטר מתחת לפני השטח. מדרגות מובילות לתוך הבריכה. בצמוד למבנה האבן משמאלו בריכה קטנה נוספת. במעלה הר חבקוק, קצת מעל בית המעין, נמצא בור מים שבתוכו מתחילה הנביעה. עומק הבור כשלושה מטרים ובתוכו תעלה ובריכה נוספת. במשך השנים נשבר מבנה הבטון בחלקו.

בתקופה שבית המעיין שימש את תושבי כפר יאקוק, היה בנוי מעל מבנה האבן מבנה מעץ. בחזית המבנה נצבה שורה של שקתות.מסביב למעיין נמצאת חורשה גדולה וסבוכה של עצי שיזף מצוי גדולים. עצי השיזף צמודים זה לזה ויוצרים מתחתם משטח גדול מוצל.

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקבוצה הוקמה ב-ב' בחשוון תרע"ד, 2 בנובמבר 1913. שייכת למועצה אזורית עמק הירדן.

קבר חבקוק

קברו של חבקוק הנביא הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של חבקוק אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו. בישראל ישנו אתר אחד המזוהה כקבר חבקוק בגליל העליון, והוא הפופולרי והמוסמך יותר. אך מסורות אחרות קובעות את מיקום הקבר באתרים דרומיים יותר בתחום ממלכת יהודה. כמו כן קיימת מסורת על מיקום הקבר באתר באיראן.

ההיסטוריון סוזומנוס מהמאה החמישית טען שאלוהים נגלה לבישוף זבנוס בחלום ומסר לו את מקום הקבורה שנמצא בקֶלַה.

שיזף מצוי

שיזף מצוי (שם מדעי: Ziziphus spina-christi) הוא מין בסוג שיזף ממשפחת האשחריים. השיזף המצוי הוא עץ קוצני, גובהו 3–5 מטר, אך לעיתים נדירות מגיע גובהו עד ל-10 מטרים. העץ ירוק עד, אך במקומות קרים הוא עשוי להשיר את עליו בחורף.

באביב מצמיח העץ ענפים חדשים. ענפיו עקומים, בכל מפרק בענף צומח עלה ביצתי משונן קלות, בעל שלושה עורקים. בבסיס העלה ישנם שני קוצים, המהווים גלגול של עלי הלוואי, קוץ אחד ישר והשני כפוף. הפריחה באוגוסט - אפריל, הפרחים צומחים בקבוצות בחפי העלים. הפרחים צהבהבים, קוטרם כ-5 מ"מ, ובהם חמישה אבקנים. הפרחים צופניים, ומואבקים על ידי דבורים צרעות ומינים נוספים. דבש השיזף זהוב בהיר עשיר בנוגדי חימצון ונוטה שלא להתגבש, נדיר ומבוקש מאד. ידוע גם בשם "דבש סידר". הפרי הוא בית גלעין כדורי, קוטרו כ-1.5 ס"מ, והוא מבשיל כחודש אחר תום הפריחה. צבעו בעת ההבשלה, צהוב כתום, וטעמו מתוק.

העץ גדל היטב בקרקעות חרסיתיות, בדרך כלל נמוך מ-400 מטר מעל פני הים. נפוץ באקלים סודני, ולעיתים באזורים קרובים. בארץ נפוץ בעיקר בבקעת הירדן, בערבה ובמישור החוף.

העץ עמיד מאוד, ומסוגל לצמוח גם בקרקעות מעובדות ומרוססות בקוטלי עשבים. במקומות מסוימים צמחו עצי שיזף גדולים שקודשו על ידי ערבים, מעמד שהגן עליהם מכריתה ושריפה. במקומות אלה מגיעים העצים לעיתים לגובה של מעל 10 מטרים, והיקף גזעם ל-4 מטרים ויותר. שיזף ידוע כזה, הוא השיזף של חצבה. חורשה ידועה של עצי שיזף מצוי נמצאת בעין חוקוק שבגליל העליון המזרחי.

מקור שמו המדעי, "קוצי המשיח", הוא במסורת האומרת כי מעץ זה הוכן כתר הקוצים לראשו של ישו בעת שנצלב.

הסוג שיזף נקרא בערבית סדריה וגם דום, ומכאן כינויו העברי של העץ - עץ הדומים.

נחל דוד שבשמורת עין גדי נקרא בערבית גם 'ואדי סידר' ובשמו מנציח את עץ השיזף.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.