חוסיין כאמל

סולטאן חוסיין כאמלערבית: حسين كامل; תעתיק מדויק: חסין כאמל; 21 בנובמבר 1853 - 9 באוקטובר 1917), היה סולטאן של מצרים ומלך סודאן, מ-9 בדצמבר 1914 עד מותו במהלך הכיבוש הבריטי שנמשך מ-1882 עד 1922.

חוסיין היה בנו של החדיו אסמאעיל פאשא, ששלט במצרים מ-1863 עד 1879. כאמל מונה לסולטאן מצרים אחרי הדחתו של אחיינו, החדיו עבאס חלמי השני על ידי הבריטים. מצרים הוכרזה כארץ חסותה של בריטניה ב-1914 בתחילת מלחמת העולם הראשונה. מהלכים אלו הביאו לסוף שליטת העות'מאנים במצרים ב-6 בנובמבר 1914. במותו ב-1917 סירב בנו יחידו כמאל אל-דין חוסיין לרשת את כסאו. אחיו של חוסיין כאמל, אחמד פואד, עלה על כס הסולטנות לסולטאן, וב-1922 היה למלך מצרים פואד הראשון.

בשנים 1916, 1917 הנפיק סדרת מטבעות יפהפיים בשמו ובתארו "אלשלטאן חש'ין כאמל", בכתיב חסר, קרי: "חוסיין כאמל". העריכים היו 1/2, 1 "מלים", 2 "מלימאן", 5, 10 "מלימאת", 2 "קרשאן", 5, 10, "קרוש", 20 "קרשא", קרי: "קרשן", ו-100 "קרש". כולם היו הילך חוקי בארץ ישראל בשלטון המנדט עד לשנת 1927 בצד המטבעות משנת 1920 של יורשו פואד הראשון.

חוסיין כאמל
حسين كامل
HusseinKamelSultan
מדינה מצרים, סודאן
שושלת מוחמד עלי
סולטאן מצרים, מלך סודאן ה־1
9 בדצמבר 19149 באוקטובר 1917
(שנתיים ו-43 שבועות)
פרסים והוקרה

קישורים חיצוניים

אחמד חסנין

אחמד חַסנֵין בּאשׁא (أحمد حسنين باشا; 31 באוקטובר 1889, קהיר, מצרים – 19 בפברואר 1946, קהיר, מצרים), היה מדינאי מצרי, חונכו ויועצו של המלך פארוק הראשון; דיפלומט, סייף אולימפי, צלם וסופר; מחלוצי החוקרים של מדבר לוב.

אסמאעיל פאשא

אִסמאעיל באשא (בערבית: إسماعيل باشا; תעתיק מדויק: אסמאעיל באשא; 1830–1895), היה ואלי מצרי ומאוחר יותר גם ח'דיו. הוא שלט משנת 1863 עד שסולק אחרי בקשה בריטית בשנת 1879. בעת שלטונו עברה מצרים מודרניזציה משמעותית, אך הוא גם השאיר את מצרים בחובות כבדים שהגבירו את התלות שלה בארצות אירופה, במיוחד באימפריה הבריטית.

יחסי הממלכה המאוחדת–מצרים

יחסי הממלכה המאוחדת–מצרים הם מערכת היחסים ההדדית בין הרפובליקה הערבית של מצרים והממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. הקשרים בין המדינות חזקים, וכוללים שיתוף פעולה בפוליטיקה, ביטחון, סחר וחינוך.

כאמל

כאמל (كامل) הוא שם ערבי שמשמעותו "שלם" או "מושלם".

האם התכוונתם ל...

כמאל א-דין חוסיין

כַּמאל א-דין חוסיין (الأمير كمال الدين حسين; תעתיק מדויק: אלאמיר כמאל אלדין חֻסַין; לעיתים נכתב כמאל אל-דין חוסיין; 20 בדצמבר 1874, קהיר, מצרים – 6 באוגוסט 1932, טולוז, צרפת) היה בנו של סולטאן מצרים חוסיין כאמל. ב-1917 ויתר על ירושת הסולטנות. היה מחלוצי החוקרים של מדבר לוב.

לאסלו אלמאשי

לַאסְלוֹ אֶדֶה אֹלְמַאשִי (הונגרית: Zsadányi és törökszentmiklósi Almásy László Ede, גרמנית: Ladislaus Eduard Almásy לדיסלאוס אדוארד אלמאשי); מז'אדאן וטרקסנטמיקלוש, 22 באוגוסט 1895 - 22 במרץ 1951) היה חוקר מדבריות, טייס ואיש מודיעין הונגרי, שהתפרסם כמקור ההשראה לדמות הראשית בספר ובסרט "הפצוע האנגלי".

ממלכת מצרים

ממלכת מצרים (בערבית: المملكة المصرية), הייתה ממלכה שהתקיימה במצרים, מההכרזה על העצמאות בשנת 1922 ועד מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952. הממלכה הייתה בתחלתה עצמאית רק להלכה, משום שלמעשה הבריטים שלטו במדינה, ורק בשנת 1936 נחתם ההסכם האנגלו-מצרי שהסדיר את סיום הכיבוש האנגלי במצרים, את נסיגת הכוחות הבריטים ממצרים, ואת היחסים בין שתי המדינות בהקשר של יחסי החוץ, וניהול סודאן ותעלת סואץ.

מסדר הנילוס

מסדר הנילוס (ערבית: قلادة النيل العظمى) נוסד ב-1915 על ידי סולטאן מצרים דאז חוסיין כאמל. המסדר בוטל בנפילת המלוכה ב-1952, אך חוּדש אחרי כינון הרפובליקה ונחשב לאות הכבוד הגבוה ביותר במצרים.

המסדר מנה בעבר דרגות אחרות שסומנו בעיטורים מובחנים: הסרט הגדול (Grand Cordon) ואחריו, בסדר יורד, דרגות הקצין הגדול, המפקד, הקצין והאביר. בפועל אין הן קיימות עוד.

במקבלי עיטור מסדר הנילוס בימינו נמנים חתן פרס נובל לספרות נגיב מחפוז, חתן פרס נובל לכימיה אחמד זוויל, חתן פרס נובל לשלום מוחמד אל-בראדעי, טלעת חַרבּ מייסד בנק מצרים, הסופר טה חוסיין, המוזיקאים מוחמד עבד אל-והאב ואום כולתום, נשיאי מצרים, שרים ומפקדי הצבא, ובהם סעד אלדין אלשאד'לי, שהיה רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, ומוחמד חוסיין טנטאווי. ב-23 ביולי 1956 (לפני מערכת קדש) העניק נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר את עיטור מסדר הנילוס לעמיתיו מקרב מחוללי מהפכת הקצינים החופשיים (מוחמד נגיב, נשיא מצרים המודח, קיבל את העיטור רק ב-2013, אחרי מותו). העיטור הוענק לראשי מדינות, ובהם המלכה אליזבט השנייה, השאה הפרסי, המלך אידריס מלוב, אקיהיטו קיסר יפן, נשיא אינדונזיה סוהארטו, נשיא קפריסין מקאריוס, מנהיג יוגוסלביה טיטו, מנהיג גרמניה המזרחית ולטר אולבריכט, המנהיג הלבנוני פייר ג'ומאייל והמנהיג הדרום-אפריקאי נלסון מנדלה. בצד אלה זכה בכבוד גם הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין.

בתקופת המלוכה המצרית היה "מסדר הנילוס" נמוך בחשיבותו מ"מסדר אסמאעיל". גם מסדר זה נוסד ב-1915, והוא נקרא לכבודו של אסמאעיל פאשא, נכדו של מוחמד עלי, אבי השושלת. מסדר זה בוטל עם סילוק המלוכה ב-1952 ועימו בוטל גם "מסדר מוחמד עלי", שהיה הגבוה במידרג מסדרי הכבוד המצריים. מסדרי כבוד נוספים הם "מסדר השלֵמוּת" לנשים (רובן מבתי מלוכה) שחודש ב-1959 ומסדר ההצטיינות, שנוסד בימי המלך פארוק זמן קצר לפני הדחתו והתחדש ב-1972. המסדר השני בדרגתו למסדר הנילוס הוא כיום "מסדר הרפובליקה" שנוסד עם כינונהּ ב-1953.

נבחרת מצרים בכדורסל

נבחרת מצרים בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של מצרים. מנוהלת על ידי פדרציית הכדורסל של מצרים. הדירוג הנוכחי של נבחרת מצרים ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-58 בעולם, נכון ל-16 בספטמבר 2019 - ירידה של 6 מקומות לעומת דירוג קודם.נבחרת מצרים היא אחת הנבחרות החזקות באפריקה וזכתה 5 פעמים באליפות אפריקה בכדורסל, הישג שהוא שני רק לזה של נבחרת אנגולה.

נבחרת מצרים זכתה בשתי אליפויות אפריקה הראשונות שנערכו בשנים 1962 ו-1964. היא השלימה זכייה שלישית בשנת 1970 לאחר שנעדרה משתי אליפויות רצופות. הנבחרת זכתה בפעם הרביעית בתואר בשנת 1975. זכייתה האחרונה של מצרים באליפות אפריקה הייתה בשנת 1983 ומאז נחלש מעמדה ביבשת, בעיקר על רקע שליטתה של נבחרת אנגולה.

נבחרת מצרים השתתפה גם באליפויות אירופה בכדורסל ואף זכתה בטורניר אותו אירחה בשנת 1949. האליפות האחרונה בה השתתפה הנבחרת הייתה בשנת 1953. מאז ניסתה הנבחרת להעפיל לטורניר 3 פעמים נוספות, האחרונה בשנת 1983, אך ללא הצלחה.

נבחרת מצרים השתתפה 6 פעמים באליפות העולם בכדורסל והישג השיא שלה הוא המקום החמישי באליפות העולם הראשונה שנערכה בשנת 1950.

נבחרת מצרים השתתפה 7 פעמים במשחקים האולימפיים אך לא הגיעה להישגים משמעותיים. הישג השיא שלה הוא המקום התשיעי בשנת 1952.

סולטנות מצרים

סולטנות מצרים (בערבית: السلطنة المصرية ), הייתה סולטנות שהתקיימה במצרים התחתונה, מצרים העליונה ושטחי סודאן, כמדינת חסות בריטית, בין השנים 1914–1922.

עבאס חלמי השני

עבאס חלמי השני או עבאס השני (בערבית: عباس حلمي الثاني; תעתיק מדויק: עבאס חלמי אלת'אני), מוכר גם בשם עבאס חלמי פאשא (عباس حلمي باشا), (14 ביולי 1874–1944) היה החדיו האחרון של מצרים.

עבאס חילמי באשא היה בן נינו של מוחמד עלי. הוא שלט אחרי אביו, תאופיק פאשא. כשהיה ילד ביקר באנגליה, והיה לו מורה אנגלי בקהיר. לאחר מכן הלך ללמוד בלוזאן, ומשם עבר לווינה. בנוסף לשפה הטורקית, שהייתה שפת האם שלו, הוא דיבר שוטף בערבית, ויכול היה לדבר גם באנגלית, צרפתית וגרמנית.

הוא עדיין למד במכללה בווינה, כאשר מותו הפתאומי של אביו, תאופיק, גרם לו לקבל את תואר החדיו; והוא היה בקושי בגיל המתאים לפי חוק טורקי. הוא החל את כהונתו ב-8 בינואר 1892. למשך זמן מסוים הוא לא שיתף פעולה עם בריטניה. הוא היה צעיר ולהוט להפעיל את כוחו החדש. הבריטים לא שמרו את הכיסא בשביל מנהיג כגון עבאס חילמי. הוא היה מוקף במחבלי תחבולות. למשך זמן מסוים הוא נראה כנוטה להיות ריאקציונר כמו אח-סבו, עבאס הראשון.

אבל במהרה הוא למד להבין את החשיבות של העזרה הבריטית. הוא ביקר באנגליה שוב בשנת 1900, שבמהלכו הודה בכנות ובגילוי-לב לבריטים על עזרתם הרבה למצרים, והכריז על עצמו שהוא מוכן לעקוב אחרי עצותיהם של הבריטים, ולשתף איתם פעולה. הקמת מערכת מבוססת של צדק, הפוגה גדולה במיסים, כיבוש מחדש של סודאן, בניית סכר אסואן, וגדילה של מערכת זולה וחזקה של חינוך: כל אלה קיבלו תמיכה מלאה מעבאס. הוא הראה יותר עניין בחקלאות מאשר במדינאות. הוא התחתן עם הנסיכה איקבל חאנם והיו להם מספר ילדים. בנו, מוחמד עבד אל-מונעם, היה היורש העתידי, ונולד ב-20 בפברואר 1899.

כאשר האימפריה העות'מאנית חברה למעצמות המרכז במהלך מלחמת העולם הראשונה, בריטניה הכריזה על מצרים כארץ-חסותה והדיחה את עבאס ב-1914. הוא סולק לשווייץ, שם נפטר ב-1944.

פואד הראשון, מלך מצרים

פואד הראשון (בערבית: فؤاد الاول; נולד כאחמד פואד; 26 במרץ 1868 - 28 באפריל 1936), מלך מצרים וסודאן, ריבון על נוביה, כורדופאן ודארפור, היה לסולטאן מצרים ב-1917, כשירש את אחיו, חוסיין כאמל. אחמד פואד היה למלך ב-1922, כאשר בריטניה העניקה עצמאות למצרים.

פואד השני, מלך מצרים

פואד השני (אחמד פואד; בערבית: أحمد فؤاد الثاني) (נולד ב-16 בינואר 1952), הוא מלך מצרים וסודאן המודח. השמיני והאחרון בשושלת מוחמד עלי ששלטה במצרים ובהמשך בסודן מ-1805, במשך 148 שנה.

שליטי מצרים המודרנית
שושלת מוחמד עלי מוחמד עלי (1805–1848) • אבראהים פאשא (1848) • עבאס חלמי הראשון (1848–1854) • מוחמד סעיד פאשא (1854–1863) • אסמאעיל פאשא (1863–1879) • תאופיק פאשא (1879–1892) • עבאס חלמי השני (1892–1914) • חוסיין כאמל (1914–1917) • פואד הראשון (1917–1936) • פארוק (1936–1952) • פואד השני (1952–1953) Flag of the President of Egypt
נשיאי מצרים המודרנית מוחמד נגיב (1952–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1970) • אנואר סאדאת (1970–1981) • חוסני מובארכ (1981–2011) • מוחמד חוסיין טנטאווי (שליט בפועל, 2011–2012) • מוחמד מורסי (2012–2013) • עדלי מנסור (נשיא זמני, 2013–2014) • עבד אל-פתאח א-סיסי (2014 ואילך)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.