חומש

חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של השומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60. היישוב מנה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשנים שלאחר מכן היווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין שביקשו לחדש את היישוב ופונו בידי הצבא והמשטרה. משנת 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת".

חומש (יישוב לשעבר)
Humesh
בתיו הדרומיים של היישוב חומש במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון
מדינה ישראל  ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1978
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה 23 באוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 70 משפחות (2005)
קואורדינטות 32°18′29.03″N 35°11′33.2″E / 32.3080639°N 35.192556°E
אזור זמן UTC +2
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
חומש
חומש
Khomesh-road
חומש - העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"ז
חומש 3858
בריכת המים
Homesh from shomron Capital of Kingdom of Israel.jpeg
חומש - מגדל המים בכתום - מהעיר שומרון העתיקה - סבסטיה היום

היישוב

היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (פנטה = חמש ביוונית). שם הכפר נשתמר גם בפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".

חומש שוכן מזרחית לכביש שכם-ג'נין כ-45 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי השומרון הצפוניים. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב המיקום הפיזי של היישוב. היישוב ממוקם גבוה מסביבתו וממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669" בגובה של 690 מטר.

בשנת 1978 נתפסו אדמות חומש לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה ההיאחזות "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, שאוזרחה בשנת 1980.[1] בזמן האינתיפאדה השנייה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב. כדי לחזק את היישוב הצטרפו ליישוב תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך ליישוב דתי-חילוני מעורב.[2]

הפינוי

ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון תא כתום. בתיו של היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן. רוב החומרים בעלי הערך, כדוגמת האבנים המשתלבות, ואבני המדרגות והשבילים נלקחו לאיטם על ידי הערבים תושבי הכפרים. [דרוש מקור]

חומש ושא-נור, הממוקם צפונית לו, היו היישובים האחרונים להתפנות במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.

מפוני חומש החילוניים השתכנו באתר הקראווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים-החדשים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קראווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי הממוקם ביישוב.

לאחר הפינוי

מאז סיומה של תוכנית ההתנתקות, נמצא המקום בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. באוגוסט 2007 קבע דוד גדול, שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא, כי כניסת ישראלים למקום חוקית.[3] מאז 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת" בראשות הרב אלישמע כהן.

לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לשטח על כנו, והפלסטינים היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקא ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[4]. ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על פלסטינים אסור להיכנס למקום) ובאוקטובר 2013 ביקרו באתר פלסטינים תושבי האזור.[5][6]

פעילות בולטת

על אף התנגדות הממשלה, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי גוף הנקרא "מטה חומש תחילה". ההתארגנויות הגדולות ביותר עד כה:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  2. ^ דניאל בן סימוןמוזר למות אחרי הפגישה השנייה, באתר הארץ, 28 במרץ 2002
  3. ^ ביהמ"ש: העלייה לחומש - חוקית, באתר וואלה! NEWS
  4. ^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
  5. ^ אליאור לוי, אחרי 35 שנה חזרו הפלסטינים לאדמת חומש, באתר ynet, אוקטובר 2013
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 2417/15
  7. ^ רותי אברהם, אלדד: באנו להתחייב לחזור לחומש, באתר ערוץ 7
  8. ^ ויקרא שמו בישראל: אורי שלום, באתר ערוץ 7
  9. ^ אפרת וויס, הצעדה לחומש: שני חיילים נפצעו קל, אתר ynet
  10. ^ חגית רוטנברג, ‏פורצי המחסומים, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 ביולי 2007
  11. ^ אורנית עצר, בלעדי: חקירות במשטרה למטה חומש, באתר ערוץ 7
    חומש: המשטרה פינתה נערות בכוח, אתר וואלה
  12. ^ עוזי ברוך, עשרות פעילים שהו בשבת בחומש, באתר ערוץ 7
  13. ^ משה ידיד, חומש: מחדשים ומקימים בית כנסת, באתר ערוץ 7
  14. ^ עוזי ברוך, מרד חסר תקדים בצה"ל, באתר ערוץ 7
  15. ^ בני משה, ישיבת חומש מסכמת אירוע מוצלח, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2012
  16. ^ בני משה, מסיקה: עם ישראל מצביע ברגליים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2013
  17. ^ ישי קרוב, אלפים חגגו בחומש. צפו בתיעוד, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2013
  18. ^ "ספר תורה חדש בחומש: "התרגשות גדולה"
ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008
ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008
אזרחות כבוד

אזרחות כבוד או אזרחות לשם כבוד הוא תואר המוענק על ידי מדינה ליחיד שאיננו אזרח שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של אזרחות, המניח שותפות במערכת הפוליטית וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסוימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי לדרכון של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של חסינות דיפלומטית ומעמד של מקלט מדיני. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו.

בישראל "אזרחות כבוד" מוענקת לרוב ליחידים, כאות של כבוד והערכה על ידי עיריות. עיריות מעניקות פעמים רבות אזרחות של כבוד לפוליטיקאים כהוקרה על תקציבים, כגון אורן חזן שקיבל אזרחות של כבוד מבאר יעקב על העברת תקציבים לעירייה, או בנימין נתניהו שקיבל את התואר מעיריית טבריה על הבטחת תקצוב תוכנית חומש לפיתוח העיר.

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

הספר נקרא גם "חומש הפיקודים" כיוון שיש בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן מפקד נפרד ללויים. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר - "ספירה").

ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ-ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא. בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני, או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

במסורת היהודית מיוחס הספר למשה רבנו, אשר כתב אותו מפי האלהים. מספר פרשני מקרא באשכנז של ימי הביניים כבר הצביעו על עריכות בספר המאוחרות לימי משה. בחקר המקרא מקובל לייחס את הספר לעריכה של מספר מקורות שהסתיימה בתקופת בית ראשון. הספר מכיל חמישים פרקים, והוא מתאר את אירועי בריאת העולם וראשית האנושות עד לרדת שנים עשר שבטי ישראל למצרים, כפי שהתרחשו על פי המקרא.

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי מילותיו הפותחות, "אלה הדברים". שמו הקדום (מתקופת חז"ל) היה משנה תורה, על פי הכתוב "וכתב לו את משנה התורה הזאת". אחד ההסברים לכינוי משנה תורה הוא, משום שספר דברים הוא מעין סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים. מסורת דומה משתקפת בביבליה הנוצרית, בה מכונה הספר Δευτερονόμιον בתרגום השבעים היווני או Deuteronomium בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר "חוק שני", או תרגום ישיר של הביטוי "משנה תורה" כפי שהובן על ידי המתרגמים ליוונית.

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה. שמו נגזר מהמילה הראשונה בספר, בדומה ליתר חומשי התורה - ("ויקרא אל משה וידבר ה' אליו"). חומש ויקרא נודע גם בכינויו התלמודי "תורת כהנים", לו זכה כיוון שהוא עוסק בעיקר בהלכות הקרבת הקרבנות ובשאר דיני המשכן. בדומה לכך, בביבליה הנוצרית מכונה הספר Λευιτικός בתרגום השבעים היווני, או Leviticus בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר - "של הלווים". מבחינתם הוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) של הברית הישנה.

לפי תורת התעודות (הרואה את המקרא כשילוב של מקורות), ספר ויקרא מיוחס בעיקרו למקור הכהני (מקור P), אם כי יש החולקים על תורת התעודות בכללה, ויש גם אסכולות שונות בתוכה.

רובו המוחלט של הספר עוסק כאמור במצוות, בקרבנות ובחוקים שונים, והוא מכיל רק שני קטעים קצרים בעלי גוון סיפורי (תיאור שבעת ימי המילואים וסיפורו של המקלל).

על פי המדרש, פרשת ויקרא הפותחת את חומש זה היא הפרשה הראשונה אותה לומדים ילדי ישראל, וזאת מהטעם ש"יבואו טהורים ויעסקו בטהרות".

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה במקומות נוספים, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, מחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו.

חת"ת

חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד. סדר הלימוד כולל חומש, תהילים ותניא. ספר חת"ת הוא ספר המאגד את שלושת הספרים הנלמדים בסדר לימוד זה.

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

השם "מכילתא דרבי ישמעאל" בא ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שזהו החכם הראשון המוזכר בחיבור.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.

מכילתא, פירושה בארמית מידה, במשמעות של כלי לוגי, 'מדה שהתורה נדרשת בה'. מכילתא דרבי ישמעאל פירושה הדרשות בבית מדרשו של רבי ישמעאל. משום כך אנו מוצאים עוד מדרשים בשם מכילתא, כגון מכילתא דמילואים (מדרש פרשת המילואים) ומכילתא דברים (מדרש ספר דברים).

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא. בשונה ממקבילו, מכילתא דרבי ישמעאל, המדרש לא שרד בשלמותו, ושוחזר מחדש על פי כתבי יד חלקיים ומובאות בחיבורים מאוחרים דוגמת "מדרש הגדול" רק בתחילת המאה העשרים בידי הרב דוד צבי הופמן, ולאחר מכן על פי כתבי יד נוספים בידי יעקב נחום אפשטיין ותלמידו עזרא ציון מלמד.

לוי גינצבורג סבר שהמדרש נקרא כך משום שהוא יצא מבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. חוקרים אחרים סוברים שחלקים בספר אינם מתאימים לבית מדרש זה, ומקור השם, כמו בכמה מדרשים אחרים, נובע מכך שרשב"י הוא החכם הראשון המוזכר במדרש.

בשנת 2017 יצא הספר לאור במהדורה חדשה על ידי מכון זיכרון אהרן עם פירוש, ציונים והערות.

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון). מעשר שני הוא מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם ועל החקלאי עצמו לאוכלו בקדושה ובטהרה בירושלים.

המצווה מתקיימת בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה. בשנים שבהן אין מפרישים מעשר שני, כלומר בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, מפרישים מעשר עני.

פאנצר

פאנצר משמעו טנק או שריון בגרמנית. הטנקים הגרמניים נקראו בפיהם של הגרמנים Panzerkampfwagen (רכב קרבי משוריין). כקיצור החלו להשתמש במונח פאנצר (משוריין), והשימוש נותר עד היום. במהלך המלחמה ואחריה, השתרש בספרות האנגלית (וגם בעברית) המונח 'סימן' - Mark לטנקים הגרמניים, (כך לדוגמה הפאנצר 2 כונה פשוט 'סימן 2') אף שהגרמנים עצמם מעולם לא עשו שימוש במונח זה.

היו שישה דגמי פאנצרים עיקריים:

פאנצר סימן 1 טנק קל מוקדם שהיה חמוש במקלעים בלבד ויועד לאימונים.

פאנצר סימן 2 מחליפו של הפאנצר סימן אחת, חומש בתותח אוטומטי 20 מ"מ ופותח כאמצעי ביניים עד לייצור טנקי הפאנצר 3 ו-4.שני הדגמים הראשונים נועדו לאימונים בלבד אולם בסופו של דבר השתתפו גם בלחימה פעילה בתחילת מלחמת העולם השנייה.

פאנצר סימן 3 טנק בינוני.

פאנצר סימן 4 טנק בינוני מתקדם יותר מקודמו, חומש בתותח 75 מילימטר.הפאנצרים סימן 3 וסימן 4 היו עמוד השדרה של השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה.

פאנצר סימן 5, פנתר טנק בינוני מתקדם ביותר שפותח כתשובה ל T-34 הסובייטי.

פאנצר סימן 6, טיגר (נמר) טנק כבד חמוש בתותח 88 מ"מ.

פאנצר סימן 6 B, קניגסטיגר טנק כבד חמוש בתותח 88 מ"מ ארוך קנה.הדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים מכל בחינה. בעת האנשלוס הם נתקעו במעברי ההרים. הצלחתם בפולין נבעה מהנחיתות של הצבא הפולני ובצרפת בעיקר מתפיסה שגויה של צבא צרפת שפיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים במקום לרכזם ביחידות אורגניות. הדגמים המאוחרים של הפאנצרים, הפנתר והטיגר, היו אמנם טנקים מתקדמים ביותר בכל הקשור לשריון, כח אש, דיוק ירי, טווח ירי אפקטיבי, ואפילו אמצעי ראיית לילה, אך מצד שני הם היו מורכבים מאוד ולכן קשים יותר לייצור, וגם מועדים לתקלות רבות שנבעו מכך שבלחץ המלחמה הם הוכנסו לשירות קרבי לפני שתהליך הפיתוח שלהם באמת הסתיים, והטיגרים, בגלל משקלם הרב, גם היו איטיים וזוללי דלק, וזאת בתקופה שבה הצבא הגרמני סבל ממחסור שהלך והחריף בדלק. [דרוש מקור]כתוצאה מכך שחיל השריון הגרמני העביר בשנים האחרונות של המלחמה את רוב משאביו מייצור טנקי סימן 4 לייצור טנקי פנתר, ובהמשך בעיקר לטיגר המסובך, נפגעה תפוקת הייצור שהלכה וירדה. הטנקים החדשים היו אמנם רבי עוצמה, אבל יוצרו במספרים נמוכים מאוד ביחס לעשרות אלפי הטנקים שיוצרו בברית המועצות ובארצות הברית. רבים מהם אבדו בשדה הקרב כתוצאה מתקלות טכניות ואף כתוצאה ממחסור בדלק.

בשל נחיתות הפאנצרים הראשונים וקשיי ייצור של התעשייה, הגרמנים גם הפעילו שני סוגי טנקים צ'כוסלובקים, חלקם נלקחו שלל לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה לגרמניה וחלקם יוצרו במפעלים המקוריים.

פאנצר 35(t) טנק קל חמוש בתותח 37 מ"מ.

פאנצר 38(t) גרסה משופרת מהיר יותר ובעל שריון עבה יותר.

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1590. מקור השם בפסוק "צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" (שיר השירים ג יא).

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי. בהלכה היהודית נחשבת הצדקה למצווה מהתורה, וקיימים דיונים ופסקי הלכה רבים סביבה. הדאגה לעניים במתן צדקה והקמת מוסדות צדקה ציבוריים תפסה מקום מרכזי במסורת היהודית ובחיי הקהילה היהודית לאורך ההיסטוריה. פסוקים רבים בספרות הנבואה בתנ"ך מדברים בשבח הצדקה, ואמרות רבות של חז"ל עוסקות בחשיבותה ובגמול הדתי והחברתי הנובע ממנה. במקורות המקראיים לצדקה משמעות דומה לצדק או לניצחון, המשמעות של עזרה לזולת בעיקר בתחום הממוני היא משמעות יותר מאוחרת.

קונסטריקטור

קונסטריקטור (באנגלית: Constrictor, מילולית: "החונק") הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Incredible Hulk #212 מיוני 1977, ונוצרה בידי הכותב לן ויין והמאיירים סאל בוסימה וארני צ'אן.

קונסטריקטור הוא האלטר אגו של פרנק פיין, סוכן סוכנות הביון S.H.I.E.L.D שנשלח להסתנן כסוכן סמוי בארגון פשע בשם "התאגיד". פיין חומש בזוג סלילי זרוע בעלי יכולת חישמול והעשויים ממתכת הויברניום. תחת הזהות הבדויה "פרנק שליכטינג", פרנק הסתנן לשורות הארגון, אך סבל מהתמוטטות עצבים חמורה ופצח בקריירת פשע כנבל-על. במשך השנים, פיין הצטרף למספר צוותים, ונהיה נבלם של גיבורי-על רבים. דמותו של קונסטריקטור הופיעה באוונג'רס: סדרת האנימציה כחבר באגודת הנחשים, ובמשחק הפייסבוק Marvel: Avengers Alliance.

שא-נור

שא-נור הייתה התנחלות בצפון השומרון, צפונית-מערבית לכפר ג'בע. שמה הוצע על ידי הפזמונאית נעמי שמר, בעקבות הכפר הפלסטיני סנור, השוכן צפונית-מזרחית לו. שא-נור פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך השליטה הביטחונית במקום נותרה בידי צה"ל.

שבי שומרון

שָׁבֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי יהודי דתי בשומרון בין הערים שכם וטול כרם. היישוב שייך למועצה אזורית שומרון.

היישוב הוקם בסוכות ה'תשל"ח (1977) על ידי גרעין של משפחות צעירות מנתניה והסביבה, על חלק ממחנה ירדני שנתפס על ידי צה"ל וניתן לראות ביישוב מספר מבנים מאותה התקופה. היישוב נמצא בקרבת חורבות העיר שומרון שהייתה בירת ממלכת ישראל, ומכאן שמו, כלומר- "שבים לשומרון".

בעבר שכן ליד היישוב בסיס הטירונים של חיל התותחנים (בט"ר חת"מ) לפני שפונה למחנה שבטה. כיום ישנו בסיס צבאי בכניסה ליישוב אשר משמש לרוב את חטיבה 900 (חטיבת כפיר).

רב היישוב הוא יהושע שמידט.

מוסדות ביישוב: בי"ס יסודי אזורי לבנות ות"ת לבנים (עד כתה ו'), מדרשת שומרון, ישיבת חומש המתחדשת, ישיבת נחלת יוסף (לשעבר ברכת התורה) - ישיבה גבוהה/הסדר בראשות הרב שמידט, וישיבה קטנה נחלת יוסף בראשות הרב יהושע שמידט.

נכון לתחילת שנת 2018 היישוב מונה כ-215 משפחות.

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, -ἐκ = מן) על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

תוכנית חומש

תוכנית חומש היא תוכנית כלכלית המגדירה את היעדים הכלכליים של ממשלה, או גוף אחר, לתאריך יעד של חמש שנים.

תוכנית חומש מזוהה לרוב עם מדינות קומוניסטיות ובראשן תוכנית החומש של ברית המועצות, אך ישנן מדינות נוספות שאינן קומוניסטיות ויישמו תוכנית חומש (הודו, נפאל ומספר מדינות מדרום מזרח אסיה). תקציב האיחוד האירופי, המשקף את תוכניות הפיתוח של האיחוד, בנוי אף הוא כתוכנית חמש־שנתית. גם בגופים ממשלתיים וביטחוניים בישראל, עושים לפעמים תוכנית חומש.

תוכנית חומש (ברית המועצות)

תוכנית החומש הייתה תוכנית כלכלית שאושרה בתמיכת מנהיגה של ברית המועצות, יוסיף ויסריונוביץ' סטלין בשנת 1928. התוכנית כללה מספר רב של פרויקטים והייתה צריכה להסתיים תוך חמש שנים 1929-1934. מעשית, רוב התוכניות בוצעו עד לשנת 1932.

תוכנית החומש חוללה מהפכה בתחום הייצור התעשייתי הסובייטי, והגדילה אותו ב-400% בהשוואה לרמת הייצור בזמן שקדם להחלת התוכנית. מטרתה הכללית של התוכנית הייתה להתחיל בהחלת עקרונות הקומוניזם על ברית המועצות, והפיכתו למדיניות המעשית בה היא נוקטת. התוכנית הגשימה את מטרותיה, וברית המועצות הפכה למעצמה כלכלית וצבאית.

תוכנית החומש התבססה על הצבת מטרות אחת לחמש שנים. לכלל התוכניות היו חמש מטרות עיקריות:

תיעוש מהיר שיציב את ברית המועצות ברמה טכנולוגית שווה לשאר העולם

קולקטיביזציה של החקלאות, כלומר ביטול תוכנית הנא"פ והלאמה של אמצעי הייצור בכפרים

העלאת רמת ההשכלה של התושבים וביעור האנפלבתיות

הפיכתה של ברית המועצות למדינה מתועשת ואוטונומית

חיזוק הצבא על מנת לחזק את המעצמה הסובייטית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.