חומא

חומא (או חומה),[1] שחייתה בדור הרביעי לאמוראי בבל, הייתה בתו של איסי בנו של רב יצחק, בנו של האמורא רב יהודה.

היא הוגדרה בגמרא כאישה קטלנית, משום ששלושת בעליה נפטרו, ככל הנראה בגללה, אם בגלל מחלה מסוימת שגרמה למותם, או בגלל סיבה רוחנית שגזרה עליה שבעליה ימותו ולא יפרנסוה.[2]

שלושת בעליה

בעלה הראשון היה האמורא רחבא דפומבדיתא, וככל הנראה שני בניו, עיפה ואבימי, תלמידי ישיבת פומבדיתא, שהיו ידועים בחריפותם, ולכן נקראו בשם "חריפי דפומבדיתא"[3], היו בניה של חומא. לאחר שנפטר נשאה רב יצחק בנו של רבה בר בר חנה, ונפטר גם הוא.

במחלוקת בין חכמים, האם חזקה היא שאישה היא אישה קטלנית לאחר שמתו שני בעליה או רק לאחר שמתו שלושה בעליה, סמך אביי, ראש ישיבת פומבדיתא, על רב יצחק בר יוסף, שקבע שהחזקה היא רק לאחר שלושה מקרים, ונישא לחומא, ונפטר גם הוא,[4] אם כי חלוקות הדעות אם היא הייתה סיבת פטירתו. בעוד שמשמעות הגמרא היא שאביי נפטר משום שנישא לה, יש מפרשני התלמוד המנמקים זאת בסיבות אחרות.

חומא הייתה ידועה ביופיה. לאחר פטירתו של אביי באה לתבוע בבית דינו של רבא את מזונותיה, ובכלל זה יין, בנימוק שאביי הרגילה בכך, ויופיה האיר את בית הדין. לאחר הדיון הלך רבא לביתו ותבע את אשתו, בתו של רב חסדא, לתשמיש. אשתו, שחשה כנראה שבעלה בא עליה בחמדה יוצאת מגדר הרגיל, ביררה מי הופיעה אותו יום בבית הדין וכשגילתה זאת רדפה אחרי חומא והכתה אותה במנעול של ארגז, וגירשה אותה ממחוזא (עירם של אביי ורבא), בנימוק שחומא רוצה להראות את יופיה כדי שתינשא לאדם נוסף, וימות גם הוא ("קטלת ליך תלתא ואתת למיקטל אחרינא").[5]

לקריאה נוספת

  • שולמית ולר, נשים ונשיות בסיפורי התלמוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1993, עמ' 94-90

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "חומא" במסכת כתובות, "חומה" במסכת יבמות.
  2. ^ אי משום מעיין או מזל.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ה, עמוד א'
אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי. ראש ישיבת פומבדיתא וחברו של רבא. הוא היה בעלה השלישי של חומא, נכדתו של רב יהודה.

אבימי בן רחבה

אבימי בן רחבה (נכתב גם: אבימי בר רחבא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובן נינו של רב יהודה, בנם של חומא נינת רב יהודה, ותלמידו רחבה דפומבדיתא.הוא ואחיו עיפא מכונים בתלמוד בשם "חריפי דפומבדיתא".

אישה קטלנית

בהלכה אישה קטלנית היא אישה שהתאלמנה פעמיים. אישה זו אסורה להינשא בשלישית, שכן היא מוחזקת למות בעליה. ועל כן קיים חשש שהיא הגורמת למות בעליה, והנישואים איתה מסכני חיים.

ויי (סרט, 2014)

וויי (ברוסית: Вий; שווק במדינות המערב תחת השם "האימפריה האסורה", The Forbidden Empire) הוא שמו של סרט קולנוע מסוגת הפנטזיה, קופרודוקציה רוסית-אוקראינית משנת 2014.

הקרטוגרף הבריטי ג'ונתן גרין יוצא למסע אל מזרח אירופה ומגיע אל ערבות טרנסילבניה, שם הוא לומד על אגדות העם המקומיות ומתוודע לקיומן של מפלצות אימתניות. דמות הגיבור הראשי, ג'ונתן גרין, מבוססת על דמות הקרטוגרף והמהנדס הצרפתי גיום לבאסר דה בופלאן שחי בשנים 1595–1685, שכתב את הספרים "תיאור אוקראינה" ו"מטרנסילבניה למוסקבה".

זהו הסרט האחרון בהשתתפותו של שחקן התיאטרון הרוסי ואלרי זולוטוחין והפך לסרט שובר קופות לאחר שהכניס מעל מיליארד רובלים ברוסיה והיה לאחד הסרטים הרווחים בתולדות הקולנוע הרוסי.

חומה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית. בהלכה ישנה הדרכה מפורטת לגבי האופן שבו יש לקיים יחסי אישות, כולל התייחסות למקום, לתדירות, לעיתוי, וכן לדיבור, למחשבה ולכוונה בשעת קיום היחסים.

איש ואישה נשואים מחויבים זה לזה לקיום יחסי אישות, חוץ מזמן הנידה שבו הם אסורים זה על זה. תדירות חובת קיום היחסים בהלכה נקבעת באופן המותאם למצבם של בני הזוג. בהלכה ישנן דוגמאות הקובעות פרקי זמן של בין אחת ליום ועד אחת לחצי שנה, לפי עיסוקו של הבעל. מחויבותו של הבעל לקיום היחסים מכונה מצוות עונה, אך לפי הפסיקה די בכוונתו לשמח את אשתו באמצעות יחסי המין כדי להפוך אותם לדבר מצווה.

היהדות רואה את התשוקה ואת ההנאה ביחסי אישות כמרכיבים חיוביים, ובלבד שהשימוש בהם ייעשה גם לשם מצווה. השקפה זו נובעת מתוך גישה של קידוש החומר כשהוא נעשה בכוונה נכונה ובאופן של קדושה וצניעות. עם זאת, היו פוסקים שהתנגדו להפרזה ביחסי אישות, והרמב"ן מכנה את ה"שטוף בזימת אשתו" ומפריז בקיום יחסי אישות "נבל ברשות התורה".

יחסה של היהדות למין קשור באופן מהותי ליחסה לצרכים גופניים בכלל, כגון אכילה, שתייה וכדומה. הרמב"ם כותב כי האדם צריך לכוון כל מעשיו לידיעת הבורא ועבודתו, ובפרט שהאכילה, השתייה ואף הבעילה ייעשו לשם בריאות הגוף והנפש כאמצעי לעבודת הבורא, כמאמר הפסוק: "צדיק אוכל לשובע נפשו".

לועג לרש

לֹעֵג לָרָשׁ הוא כינוי תלמודי לאיסור דרבנן על פיו אין לקיים מצוות בקרבת מת, או בבית קברות, כגון ללבוש ציצית או תפילין בבית קברות. טעם האיסור מפני שיש בכך משום זילזול במתים בכך שמראה כאילו המת אינו יכול לקיים מצוות, בניגוד לחיים.

מקור שמו של האיסור הוא מהפסוק במשלי :"לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ" (ספר משלי, פרק י"ז, פסוק ה'). על פי פשוטו של מקרא הפסוק מדבר על אדם עני - רש בממון, על פי המפרשים הכוונה שאדם שמלעיג על אדם עני מפני עניותו, נראה מכך כאילו שסבור שהוא עני מפני מעשיו, ובכך מחרף את ה' שעשהו כך ('חרף עושהו'), שהרי בוודאי ישנה סיבה לכך שאלוהים עשהו עני.

סוד חותם הדרקון

סוד חותם הדרקון (ברוסית: Тайна Печати дракона) הוא סרט קולנוע מסוגת הרפתקאות ופנטזיה, המהווה קופרודוקציה רוסית-סינית משנת 2019, הראשונה מסוגה בתולדות הקולנוע של שתי המדינות.

תקציב הסרט עומד על 2,8 מיליארד רובלים (כ-49 מיליון דולרים) שהופכים אותו לסרט היקר ביותר בתולדות הקולנוע הרוסי והוא היה אחד הסרטים הרוסיים המצופים ביותר.

עלילת הסרט מתחקה אחר הקרטוגרף הבריטי ג'ונתן גרין היוצא למסע אל סין. מהווה סרט המשך לסרט וויי. את הסרט ביים אולג סטפצ'נקו ומככבים בו אנסמבל שחקנים כג'ייסון פלמינג, ג'קי צ'אן, אנה צ'ורינה, צ'ארלס דאנס, ארנולד שוורצנגר, יורי קולוקולניקוב, רוטגר האוור, פאבל ווליה, אנדריי מרזליקין ומרטין קלבה. זהו שיתוף הפעולה השני של ארנולד שוורצנגר וג'קי צ'אן שכיכבו יחד גם בסרט מסביב לעולם בשמונים יום. זהו אחד מסרטיו האחרונים של השחקן רוטגר האוור.

הסרט היה אמור לצאת לאקרנים ב-16 באוגוסט 2018, בשל ביקורת הצנזורה ברפובליקה העממית של סין הקרנת הבכורה נדחתה, תחילה ל-7 בפברואר ולבסוף ל-16 באוגוסט 2019, כשהוקרן בבכורה בסין בה הכניס 2 מיליון דולר בלבד. הקרנתו ברוסיה החלה ב-19 בספטמבר 2019 וצפו בו 1,215,307 איש, כשהסרט מרוויח ברוסיה 5,415,704 מיליון דולר בלבד.

עיפא

עיפא (נקרא גם איפה ובירושלמי נקרא חיפא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובן נינו של רב יהודה, בנם של חומא נינת רב יהודה, ותלמידו רחבה דפומבדיתא.הוא ואחיו אבימי מכונים בתלמוד בשם "חריפי דפומבדיתא".

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית. מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, וראש הישיבה. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה".

רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של רב ושל שמואל, ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה בתלמוד. אביו, רב יחזקאל, נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, רבה בר נחמני, רב יוסף ורבי זירא, היו גדולי הדור הבא של האמוראים.

נהג לשקוד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטויים שונים. רב יהודה התאפיין בתקיפות.

חיבר כמה ברכות, בהן קידוש לבנה ושבע ברכות של חתן וכלה. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר לעלות אליה מבבל.

רב יצחק בריה דרב יהודה

רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמיד מובהק של אביו, רב יהודה, עמו דן רבות בהלכה. אביו העריכו מאוד, ואף היה מוסר מתורתו בפני אחרים, דבר שנחשב יוצא דופן, שכן לרוב אין אמורא מוסר תורה משם בנו או תלמידו. לעיתים הוא מפרש את מאמריו של רב יהודה אביו ומוסר אותן משמו בבית המדרש.

רחבה דפומבדיתא

רחבה דפומבדיתא (נכתב גם רחבא דפומבדיתא) היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב יהודה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.