חולדה

חולדה (שם מדעי: Rattus; ידועה בכינוי העממי עכברוש) היא סוג של יונק, ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.

חולדה
Rattus norvegicus 2
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
סוג: חולדה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rattus
‏ולדהיים, 1803
Deshnok, Karni Mata Temple (6271597223)
חולדות אוכלות במקדש הודי.

מאפיינים

לחולדות חוש ריח מפותח ושמיעה מפותחת. הן ידועות בכושר הישרדות יוצא דופן. נמצאה, למשל, חולדה חיה בטמפרטורה של מינוס 30 מעלות. גם הקשרים החברתיים של החולדות והאינטליגנציה שלהן מסייעים בשרידותן - חולדות מסוגלות למצוא את דרכן במבוך ולקשר בין אירועים כמו אכילת מזון מורעל ומוות חבריהן.

החולדות הן מן היונקים הנפוצים ביותר וישנם מינים וזנים רבים של חולדות. החולדות הגיעו, עם האדם, לכמעט כל פיסת יבשה ואי נידח בעולם. כיום החולדות נפוצות בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה והן נמצאות בעיקר באזורים עירוניים. מרבית זני החולדות נתפשים בידי האדם כמזיקים לאדם וכמכחידי מינים של חיות בר. אולם, החולדות משמשות גם לניסויים מדעיים וכחיות מחמד. חולדות מעבדה הן זן מתורבת, לרוב רגוע יותר, של חולדות הרחוב והן מוכרת כחולדת מחמד. מיני החולדות הנפוצים בישראל הם חולדה מצויה (Rattus rattus) וחולדת חוף (Rattus norvegicus). על אף שמה, אין קשר בין החולדה Rattus norvegicus לנורווגיה, השם נוצר ככל הנראה בטעות במאה ה-17 על ידי ג'ון ברקנהוט (John Berkenhout) שהאמין שהחולדות הגיעו לאנגליה באוניות. למעשה המקור האמיתי של החולדות הוא ככל הנראה אסיה.

בין המאות ה-13 וה-17 סייעו כנראה החולדות בהפצת מגפת הדבר (המגפה השחורה) באירופה. מחלה זו מועברת לבני אדם על ידי עקיצת פרעושים הנגועים בחיידק. חוקרים סבורים שקרבה יתרה בין החולדות לבני האדם היא שגרמה להתפרצות המחלה.

החולדה במקורות

החולדה נזכרת פעמים רבות במקורות חכמים. במקומות אחדים החולדה מחליפה את החולד המקראי, ברשימת 'שמונת השרצים' המטמאים. היא מתוארת כחיה המשתכנת 'בעיקרי הבתים'[1], וניזונה מלחם, מבעלי חיים קטנים כעכברים[2], ומנבלות[3]. על פי הגישה הרווחת בתרגומים העתיקים והמפרשים, משמעות השמות "חולד" ו"חולדה" זהה והם מתייחסים למין אחד או כמה מיני טורפים קטנים ממשפחת הסמוריים (Mustelide), ובמיוחד עם החמוס (Mustela). זיהוי זה מתאים למרבית תיאורי החולדה בספרות חכמים, אולם החולדה נזכרת במשנה בפסחים[4] כניזונה מלחם ועלולה לגרור חמץ ממקום למקום, ועל כן שם היא אינה החמוס, שאינו ניזון מלחם. זיהוי אחר מן העת החדשה המתאים אף לתיאור החולדה בפסחים הוא עם בעל-החיים הנקרא בלשוננו חולדה (Rattus). החולדה 'אוכלת-כל' וניזונה מזירעונים, ירק, בעלי-חיים קטנים ואף מלחם. נטיית החולדות לאגור את עודפי המזון במחבואים בטריטוריה שלהן, מבהירה יפה את החשש במשנה שמא תגרור החולדה חמץ ממקום למקום.

מינים

Belinda the beautiful rat
חולדה כחיית מחמד
  • חולדת חוף (Rattus norvegicus)
  • Rattus nitidus
  • Rattus pyctoris
  • חולדה פולינזית (Rattus exulans)
  • חולדה מצויה (Rattus rattus)
  • ''Rattus adustus
  • Rattus andamanensis
  • Rattus argentiventer
  • Rattus baluensis
  • Rattus blangorum
  • Rattus burrus
  • Rattus hoffmanni
  • Rattus koopmani
  • Rattus losea
  • Rattus lugens
  • Rattus mindorensis
  • Rattus mollicomulus
  • Rattus osgoodi
  • Rattus palmarum
  • Rattus satarae
  • Rattus simalurensis
  • Rattus stoicus
  • Rattus tanezumi
  • Rattus tawitawiensis
  • Rattus tiomanicus
  • Rattus colletti
  • Rattus fuscipes
  • Rattus lutreolus
  • Rattus sordidus
  • Rattus tunneyi
  • Rattus villosissimus
  • Rattus arfakiensis
  • Rattus arrogans
  • Rattus detentus
  • Rattus elaphinus
  • Rattus feliceus
  • Rattus giluwensis
  • Rattus jobiensis
  • Rattus leucopus
  • Rattus mordax
  • Rattus niobe
  • Rattus novaeguineae
  • Rattus omichlodes
  • Rattus pococki
  • Rattus praetor
  • Rattus richardsoni
  • Rattus steini
  • Rattus vandeuseni
  • Rattus verecundus
  • Rattus bontanus
  • Rattus marmosurus
  • Rattus pelurus
  • Rattus salocco
  • Rattus xanthurus
  • Rattus annandalei
  • Rattus enganus
  • Rattus everetti
  • Rattus hainaldi
  • Rattus hoogerwerfi
  • Rattus korinchi
  • Rattus macleari
  • Rattus montanus
  • Rattus morotaiensis
  • Rattus nativitatis
  • Rattus ranjiniae
  • Rattus sanila
  • Rattus timorensis

לקריאה נוספת

ז. עמר, החמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם, לשוננו עג (תשע"א), עמ' 327–333.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח עמוד ב 
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת פסחים דף י עמוד ב 
  3. ^ תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז הלכה יט
  4. ^ משנה, פסחים פרק א משנה ב
LD50

בטוקסיקולוגיה, מינון סמי-לתלי או LD50 (ראשי תיבות של "Lethal Dose ,50%" - "מינון קטלני, 50%") הוא המדד לקטלניותו של חומר או קרינה. המדד הומצא על ידי J.W. Trevan ב-1927. תחת המילון הרפואי "MeSH" מוגדר LD50 כ-"הכמות של רעלן, חומר טוקסי או עוצמת הקרינה המיננת הדרושים על מנת להרוג 50% מאוכלוסיית הנבדקים."

אברהם בלבן

אברהם בלבן (נולד ב-1944 בקיבוץ חולדה) הוא חוקר ספרות, סופר, משורר ופרופסור אמריטוס לספרות עברית חדשה באוניברסיטת פלורידה.

דמות מקראית

דמות מקראית היא דמות (לרבות אדם היסטורי) המוצגת במקרא.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

הגן הארכאולוגי ירושלים

הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר תיירות המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון. בגן ממצאים ארכאולוגיים קדומים ומאוחרים, החל מתקופת הברונזה לפני כ-5,000 שנה, ועד ממצאים מהתקופה העות'מאנית לפני כ-100 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן בשפע המבנים והממצאים מימי בית המקדש השני המוצגים באתרם.

הכותל הדרומי

הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים. בנוסף, בחלקו המזרחי, הכותל הדרומי מהווה את הקיר הדרומי של העיר העתיקה כולה.

מקובל כי הקיר הנוכחי עובר בתוואי שקבע הורדוס לאחר הרחבת מתחם הר הבית החשמונאי. ניתן לראות שהנדבכים התחתונים של הכותל הדרומי הם בעלי סיתות שוליים הרודיאני אופייני המוכר מאבני הכותל המערבי. בפינה הדרום מזרחית של החומה השתמרו כ-30 נדבכים הרודיאנים היורדים עד לסלע האם.

בכותל נמצאו שרידים של שער משולש ושער כפול (מוסתר ברובו על ידי מבנה צלבני). אף על פי שהשערים הנוכחיים מאוחרים לתקופת הורדוס (אומאים) משוער כי הם נמצאים במקומם של שערים מסוף תקופת בית המקדש השני. השם המקובל, שערי חולדה, לקוח מהמשנה במסכת מידות. מתוך השערים היה צורך לעלות מתחת לאדמה עד ההגעה לרחבת הר הבית. בקצהו המזרחי של הכותל נמצא שער יחיד, מהתקופה הצלבנית. כיום, כל השערים סתומים.

הכותל הדרומי ורחבתו כלולים בחפירות הארכאולוגיות שביצע בנימין מזר לאחר מלחמת ששת הימים, והיום נמצאים בשטח הגן הארכאולוגי ירושלים.

חולדה (קיבוץ)

חולדה (חֻלְדָּה) הוא קיבוץ בשפלה במועצה אזורית גזר, הסמוך ליער חולדה. סמוך ליער זה נסללה דרך בורמה שפתחה את הדרך לירושלים שהייתה תחת מצור בזמן מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוקם כקבוצה בשנת 1930 על ידי תנועת גורדוניה.

חולדה הנביאה

חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה בתנ"ך, בימי המלך יאשיהו. חולדה ניבאה נבואת זעם כיוון שהעם חטא, אך הבטיחה ליאשיהו שהיא לא תתקיים בזמנו. שמה מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד, אך מסורות חז"ל שונות הרחיבו את ההתייחסות אליה.

חולדה מצויה

חולדה מצויה או גם חולדת עֲלִיּוֹת או חולדת הבתים (שם מדעי: Rattus rattus) היא מין נפוץ בסוג חולדה. זאת החולדה השנייה בתפוצתה לאחר חולדת החוף. מוצאה באסיה הטרופית, משם היא התפשטה למזרח הקרוב בתקופה הרומאית, ולאחר מכן לאירופה במאה הראשונה ומשם התפשטה עם האירופאים סביב העולם.

חולדות מצויות נחשבות אוכלות כל, וניזונות ממגוון מזונות בהם זרעים, פירות, עלים, גבעולים, פטריות, חסרי חוליות ובעלי חוליות. הם ניזונים גם מציפורים וחרקים. ביום ממוצע הם ניזונים מכ-15 גרם ושותים כ-15 מיליליטרים מים.

החולדה המצויה היא סתגלנית ומשגשגת בערים ובמשכנות האדם. מאחר שהיא נושאת מחלות רבות, בהן מחלות מידבקות, היא נחשבת למזיק לאדם שפגיעתו גדולה ורעה.

חולדה שפנית

חולדה שפנית (שם מדעי: Petromus typicus) היא מין מכרסם גדול החי בדרומה של אפריקה ומהווה מין נפרד של דמויי קביה יחידה במשפחתה. מין זה הוא שריד ליצורים שנפוצו בתקופת האוליגוקן ורובם נכחדו. המין הקרוב לו ביותר הוא חולדת קנים.

חולדת חוף

חולדת חוף (שם מדעי: Rattus norvegicus), הידועה גם בשמות חולדת נודדת, חולדת ביוב, וחולדה נורווגית, היא המין הנפוץ והמוכר ביותר בסוג חולדה. על אף שמה המדעי, אין קשר בין החולדה לנורווגיה. השם נוצר ככל הנראה בטעות במאה ה-17 על ידי חוקר הטבע האנגלי ג'ון ברקנהוט (John Berkenhout) שהאמין שהחולדות הגיעו לאנגליה באוניות מנורווגיה ב-1728, למרות שבאותה תקופה החולדה טרם הגיעה לנורווגיה, ומוצאה האמיתי הוא אסיה.

חולדת חוף היא מהגדולים בעל-המשפחה עכברים. אורך גופה הכולל נע בין כ-31 ל-48 ס"מ, אורך זנבה כ-12 עד 22 ס"מ ומשקלה נע בין 150 ל-500 גרם. צבעה חום או אפור. מקורה הוא מסין, אך כיום היא נפוצה בכל היבשות למעט אנטארקטיקה. זאת החולדה השולטת באירופה ובאמריקה הצפונית. למעט מקרים חריגים, חולדת החוף נמצאת בכל מקום בו בני האדם חיים, בעיקר באזורים עירוניים.

חולדת החוף היא סתגלנית ומשגשגת בערים ובמשכנות האדם. מאחר שהיא נושאת מחלות רבות, בהן מחלות מידבקות, היא נחשבת למזיק לאדם שפגיעתו גדולה ורעה.

חולדות מסוימות ממין זה משמשות כחיות מעבדה, אורגניזם מודל ואף כחיית מחמד.

יער חולדה

יער חולדה הנקרא גם יער הרצל, נמצא מזרחית לקיבוץ חולדה. היער ניטע לראשונה בשנת 1907 סביב חולדה הישנה לזכרו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים שנפטר בשנת 1904. יער חולדה הוא היער הנטוע הראשון של הקרן הקיימת לישראל. ביער נטועים עצי מחט, עצי אשל, עצי חרוב, עצי זית ועצי ברכיכיטון. במקום נמצאת חוות חולדה ובית הרצל שהיוו את מקום ההתיישבות של חולדה הישנה.

כביש הגבורה

"כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.

מועצה אזורית גזר

מועצה אזורית גזר היא מועצה אזורית באזור השפלה ליד הערים מודיעין, רחובות, ורמלה. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949. שמה של המועצה האזורית הוא כשם העיר הקדומה "גזר" אשר מיקומה הוא בתל גזר הממוקם בשטח המועצה. בתחומי המועצה 25 יישובים אשר רובם מושבים. בתחומי המועצה 10 בתי־ספר.

משרדי המועצה שכנו בעבר בקיבוץ נען. משנת 1982 עבר משכן המועצה האזורית לבית חשמונאי (יישוב במועצה). במועצה חברים 29 חברי מועצה, ובראשם עומדת רותם ידלין.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גזר 26,500 תושבים (מקום 72 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גזר דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,103 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

עינות גיבתון

שְׁמוּרַת עֵינוֹת גִּיבְּתוֹן (או - מעיינות גיבתון) היא שמורת טבע בשטח של 80 דונם הנמצאת כקילומטר ממזרח למזכרת בתיה, ליד מפגש פסי הרכבת לירושלים ולבאר שבע. אפשר להגיע למקום בדרך עפר היוצאת מכביש 411 וחוצה את כביש 6 מתחת ל"גשר השלושה" (על שם שלושה מחברי קיבוץ חולדה הסמוך, שנפלו במאורעות 1939).

מפלס מי התהום במקום גבוה, ולכן יש בו מעיינות. המים מליחים עם 770 מ"ג כלור לליטר. בחורף מתווספים גם מי נגר עילי הנקווים לבריכות, והמקום הופך לבוצי. בעבר הייתה במקום ביצה, שיובשה בימי המנדט הבריטי באמצעות תעלות ניקוז וחורשת אקליפטוסים. מעבר לייבוש הביצה, פלשו לשמורה עצי שיטה כחלחלה (מין זר שיובא בעבר לצורך עצירה של נדידת דיונות).

בקיץ מתייבשת השמורה ואפשר להבחין בה רק בקבוצות צפופות של קנה מצוי, סוף מצוי וסמר חד.

בשנים האחרונות עוברת השמורה תהליכי שיקום משמעותיים הכוללים שחזור של משטר המים ושיקום צמחי של מיני ביצה, בהם גם מינים בסכנת הכחדה.

מצפון לשמורה נמצא תל מָלוֹט שנהוג לזהותו עם העיר הפלשתית גבתון, שעל שמה קרויים המעיינות. מראש התל יש תצפית יפה על הסביבה.

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, אייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.הוא נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל. הגותו העיונית עסקה בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקודת השקפה סוציאל-דמוקרטית. ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. זכה בפרסים יוקרתיים לספרות בישראל ובעולם, בהם פרס ישראל (1998), פרס גתה (2005), פרס היינריך היינה (2008) ופרס ביאליק. מ-2007 עד מותו הוזכר שמו מספר פעמים כמועמד ראוי לפרס נובל לספרות.

פנחס לבון

פנחס לָבוֹן (לוּבּיַאנִיקֶר) (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת הראשונה עד הרביעית ושר בממשלת ישראל. בתקופת כהונתו כשר הביטחון ולאחריה עמד במרכזה של "הפרשה", שזיעזעה את הפוליטיקה הישראלית בשנים 1954–1965.

רון חולדאי

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף פנה לעסקים, ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

שערי חולדה

שערי חולדה הם שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית. בנקודה המערבית שני שערים ובנקודה המזרחית שלושה.

שערי חולדה התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.