חוט המשולש

חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).

חלק א' כולל תשובות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנא ומייסד ישיבת וולוז'ין. חלק זה הוא בין כתביו הבודדים של ר' חיים בנוסף לספרים הידועים שנשתמרו יותר כגון נפש החיים ורוח חיים. החלק הראשון של השו"ת מכיל הרבה חלקים סתומים. לדוגמה בסימן א' בחלק א', לא ידועה מהי השאלה והעורך מנסה להעריך על פי התשובה של ר' חיים מהי השאלה. בסימן ב' בחלק א' אין ודאות שר' חיים מוולוז'ין כתב אותה, היות שהוא אינו חתום על התשובה, אם כי העורך מעריך כי הוא כתב אותה ומבסס את דבריו על סגנון הלשון והכתיבה של ר' חיים. דוגמה נוספת לחוסר הבהירות של הדברים מופיעה בסימן ג', בו לא ידוע מי מקבל את התשובה, מי שאל אותה. בחלק הראשון יש סימנים רבים בהם נידונים נושאים הידועים בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, עגונות, גיור, קידושין וגיטין. החלק הראשון המיוחס לר' חיים יש כ"ח סימנים.

חלק ב' כולל תשובות של ר' הלל פריד, חתנו של ר' חיים מוולוז'ין, מגיד שיעור בישיבת וולוז'ין ורב בגרודנה. החלק השני פותח בשורה קצרה המודיעה למעשה את השינוי בכותב התשובות: "שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון ר' הלל זצ"ל". לשינוי יש השלכות על הקורא מבחינת סגנון הקריאה וכמו כן משפיע על המעמד ההלכתי של התשובה שכן זה דור שני לרב חיים. כמו בחלק הראשון יש מספר קטעים חסרים. חלק זה הוא קצר בהרבה מהחלק הראשון, וכולל בתוכו שמונה סימנים בלבד.

חלק ג' כולל תשובות של ר' אליעזר יצחק פריד, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין, בנו של ר' חיים מוולוז'ין, וראש ישיבת וולוז'ין אחרי פטירת חותנו. החלק השלישי הוא החלק הגדול ביותר משלושת החלקים מבחינת כמות התוכן שבו. עובדה זו, היא כמובן בגלל התקופה היותר מאוחרת בה נכתבו הסימנים ההבדל של עשרות שנים. כמו החלק השני כך גם החלק השלישי נפתח במשפט קצר המורה על שינוי הכותב ועל המעבר מר' הלל לר' "אליעזר יצחק".

בשלושת החלקים כמעט ואין סוגיות או שאלות בנושאי אורח חיים. רוב השאלות והסימנים עוסקים בדיני אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה. במקומות בהם השאלות והתשובות מופיעות במלואן, ניתן לראות ששלושת המשיבים קבלו שאלות מכל רחבי אירופה. עובדה זו, מעידה גם על מרכזיותה של ישיבת וולוז'ין ועל המרכז התורני הגדול שהיה באירופה במאה ה-19. המייחד את השו"ת הוא שנכתב על ידי שלושה אנשים שונים, אם כי כולם באים מאותו ישיבה ובעלי השקפות עולם דומות, דבר זה לא נפוץ ששלושה כותבים חיבורים תורניים, ושלושת החיבורים נכנסים תחת אותה כריכה.

חוט המשולש
שער הספר חוט המשולש

קישורים חיצוניים

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz;‏ (2 בדצמבר 1854 – 14 באפריל 1918) היה סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

אברהם שאג-צוובנר

הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).

אברהם שמואל בנימין סופר

הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.

אליעזר יצחק פריד

רבי אליעזר יצחק פריד, (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. הוא היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה.

הגר"א סירב לשמש במשרת רבנות בווילנה או בכל מקום אחר, כנראה בשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה. הוא היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות במזרח אירופה.

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה היהודית-אורתודוקסית. אבי משפחת סופר-שרייבר, המונה מאות צאצאים ובהם רבנים וגדולי תורה מפורסמים.

הלל פריד

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין בתקופת היסוד שלה, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כרב העיר גרודנה.

חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז (1837) - ג' בכסלו ה'תרע"א (1911)) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי. דמות אניגמטית שנעה על קו התפר שבין חדש לישן, חבר החברה הגבוהה של תנועת ההשכלה היהודית ושומר תורה ומצוות.

יצחק ליפקין

הרב יצחק ליפקין (ת"ר, 1840 בערך - תרס"ג, 1903) היה רב ואב"ד ביאנובה, קרוז' ופרוסניץ בליטא, ובסוף ימיו בירושלים. בנו של רבי ישראל מסלנט.

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצלה וולוז'ינער; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תק"ע 3 בנובמבר 1810 - כ"ה בשבט ה'תרמ"ג 2 בפברואר 1883) היה מייסד תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה-19.

כולל חבת ירושלים

ארגון כולל חבת ירושלים - צדקת רבי מאיר בעל הנס נוסד בשנת ה'תק"ץ על ידי יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל. משרדו הראשי של הכולל שוכן בשכונת מאה שערים בירושלים ותומך עד היום במשפחות יוצאי גליציה.

קהילות הגולה שייסדו ותמכו בכולל חבת ירושלים הם רבני ואדמו"רי גליציה, כצאנז, דינוב, רופשיץ ובעלז. עם השנים כשכלכלת גליציה ופולין נקלעה למצוקה, הרחיבה הנהלת הכולל את תחומי ההתרמה גם באירופה ובארצות הברית. כמו נפתחו משרדים באנגליה, בבלגיה ובניו יורק. בשנות השואה כשראו רבני גליציה שאין עוד ביכולתם לעזור לאחיהם בארץ ישראל, ראו מנהלי הכולל ביהודי ארצות הברית כמקור תמיכתם והתמקדו בהשענות עליהם.

כולל זה ניצב בין שורה של כוללים שנוסדו במאה ה-19 על ידי עולי הארצות השונות, מתוך מטרה לתמוך בתלמידי חכמים שבחרו את תורתם לאומנותם. כמקובל באותם ימים, הרי שחלק נכבד מהמשפחות העולות בחרו באורח חיים זה. מה גם שמשפחות אלו בחרו לעלות לישראל ממניעים רוחניים חרף תנאי העוני ששררו בארץ, ובין השאר סיבת עלייתם הייתה כדי לעמול בתורה בארץ ישראל. בני הגולה ראו זכות להחזיק ולקיים את הכוללים השונים, באמצעות השד"רים הרבים שנשלחו לרחבי העולם על ידי הנהלות הכוללים. שד"ר שימש תפקיד של כבוד, ואליו נבחרו דווקא אישים נבחרים שהתאפיינו גם בכושר הבעה ושכנוע.

נח חיים צבי ברלין

הרב נח חיים צבי ברלין (1733 – 1801) היה רב ואב"ד קהילות אה"ו, מחבר הספרים "עצי ארזים", "עצי אלמוגים" ו"מעין החכמה".

נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 - כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה.

עקיבא איגר

רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה. נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן.

רבי עקיבא איגר נחשב לאחד מגדולי הלמדנים התורניים בעת החדשה ומהבולטים שבהם. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו. הרלוונטיות של דרכי לימודו והלוגיקה שהפעיל נשתמרו אף כיום, בניגוד לאחרונים אחרים שנטו לשיטת הפלפול. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו"ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.

בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה שבה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.

פנחס לבון

פנחס לָבוֹן (לוּבּיַאנִיקֶר) (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת הראשונה עד הרביעית ושר בממשלת ישראל. בתקופת כהונתו כשר הביטחון ולאחריה עמד במרכזה של "הפרשה", שזיעזעה את הפוליטיקה הישראלית בשנים 1954–1965.

שמעון סופר (1820)

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 - י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.