חודש

חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ. בלוחות שנה אשר אינם מבוססים על מחזור הירח, חודש הוא חלוקת משנה שרירותית של השנה, אם כי לרוב הוא נמשך מספר ימים הדומה לשל חודש ירחי. בחלק גדול מן התרבויות, מאחר שחודש נמשך כ-30 יום ואילו שנה נמשכת כ-360 יום, ישנם שנים עשר חודשים בשנה אחת.

מופעי הירח
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי

רקע אסטרונומי

תנועת הירח במסלולו מסובכת מאוד וסיומה אינו קבוע. נוסף על כך, בתרבויות רבות, במיוחד הלוח העברי והלוח המוסלמי, מתחיל החודש מהרגע בו מופיע הירח באופק. התאריך והזמן תלויים במספר גורמים, לרבות הנקודה הגאוגרפית של הצופה, מצבי האטמוספירה וכושר הראייה של המעידים. לכן במהלך הזמן נהיו לוחות אלו בלתי מדויקים. כיום היהודים מחשבים את ראשית החודש לפי כללים קבועים מראש, אך הקראים עדיין משתמשים בשיטה הישנה לקביעת החודש.

חודש כוכבים (חודש סידרלי) מוגדר כזמן ההקפה של הירח ביחס לכיפת השמיים. חודש מסוג זה נמשך 27.321662 ימים, או בקירוב 27+1/3 ימים בממוצע. שיטה זו לחישוב החודש התקיימה בקרב תרבויות במזרח התיכון, הודו וסין. בתרבויות אלה חולקה כיפת השמיים ל-27 או 28 גזרות, עבור כל יום של החודש, כשבכל גזרה נמצא כוכב או כוכבים בולטים אשר זוהו עמה. מסלול הירח ביחס לכוכב בכל גזרה נרשם, וכך חושב היום בחודש.

חודש סינודי מוגדר כפרק הזמן בין שני מופעים זהים רצופים של הירח, למשל מולד הירח או ירח במילואו. מכיוון שבזמן שהירח מקיף את כדור הארץ, כדור הארץ ממשיך במסלולו סביב השמש, מופע הירח מאחר אחרי החודש הסידרלי. כמו כן, בשל מסלולו האליפטי של כדור הארץ סביב השמש, קצב שינוי הזווית סביב הפריהליון מהיר יותר מסביב האפהליון. כך, אורכו הממוצע של החודש הסינודי הוא 29.53059 ימים.

חודש טרופי הוא פרק הזמן הממוצע בין שני מעברים של הירח בנקודת השוויון של האביב. פרק זמן זה קצר במעט מחודש כוכבים, ועומד על 27.32158 ימים. חודש אנומליסטי הוא פרק הזמן הממוצע בין שני מעברים של הירח בפריגיאה, קרי, כאשר הירח הכי קרוב במסלולו לכדור הארץ. חישוב זה לאורכו של החודש מתחשב בזה שצורת המסלול לא עגולה בדיוק אלא אליפטית. חודש זה נמשך בממוצע 27.55455 ימים. חודש דרקוני הוא פרק הזמן בין שני מעברים של הירח באותו הצומת – אחת משתי הנקודות שבה מסלול הירח חוצה את מישור מסלולו של כדור הארץ. אורכו של החודש הדרקוני הוא 27.21222 ימים בממוצע.

אורכי זמן המולד הממוצע (החודש הסינודי) בעולם העתיק ובימינו
תרבות אורך (עשרוני) אורך (חלקי היממה) הערות
בני המאיה - המאה ה-5 לפני הספירה 29.530864 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-26.333 שניות
נאבורימאנו - כשדי בין המאות ה-3 ל-6 לפני הספירה 29.530614000 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-5.0496 שניות
קידינו הכשדי מהמאה הרביעית לפני הספירה 29.5305941358025 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-3.333 שניות נוסח בבסיס 60: 29,31,50,8,20
היפרכוס היווני מהמאה השנייה לפני הספירה
הלוח העברי[1] נוסח לפי חלקי השעה: כ"ט ימים, י"ב שעות ותשצ"ג חלקי השעה
בבלים 29.530594 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-3.3216 שניות
הידוע לנו היום 29.53059 יום–29.530587981 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-2.976 שניות–29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-2.801558 שניות יש בעניין זה שינויים מזעריים בין החישובים השונים, כך שיש שש תוצאות קרובות זו לזו
הזמן שהיה לפני 2000 שנה 29.530584529 יום–29.5305843561453 יום 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-2.503306 שניות–29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-2.488371 שניות 1. מבוסס על שתי נוסחאות שונות, שתוצאותיהן קרובות מאוד זו לזו
2. בהשוואת זמן אורך החודש הירחי לפני כ-2000 שנה למספר היממות שכתבו בתקופה הנ"ל, מתחשבים גם בכך שהיממות אז היו קצרות יותר. על פי הנוסחה שכל 100 שנה היממה מתארכת ב-1.7 אלפיות שנייה, יוצא שלפני כאלפיים שנה היממה הייתה קצרה יותר ב-0.034 שניות, ולכן מפחיתים מהמספרים שהם כתבו בזמנם 1.003 שניות לאורך החודש.

שמות החודשים

שמות החודשים בלוח הגרגוריאני

לפרטים נוספים על השמות - הלוח היוליאני.

בלוח הרומי:

  • Quintilis = יולי
  • Sextilis = אוגוסט

שמות החודשים ההודים

הירחיים

  • Chaitra
  • Vaishaakha
  • Jyaishtha
  • Aashaadha
  • Shraavana
  • Bhaadrapada
  • Aashvayuja
  • Kaartika
  • Maargashiirsha
  • Pausha
  • Maagha
  • Phaalguna

השמשיים

  • Mesha
  • Vrishabha
  • Mithuna
  • Kataka
  • Simha
  • Kanyaa
  • Tulaa
  • Vrishcika
  • Dhanus
  • Makara
  • Kumbha
  • Miina

שמות החודשים האיסלמיים

1.محرم- מוחרם.

2.صفر - צפר.

3.ربيع الاول - רביע אל-אוול.

4.ربيع الثاني - רביע אל-ת'אני.

5.جمادي الاول - ג'ומאדי אל-אוול.

6.جمادي الثاني - ג'ומאדי אל-ת' אני.

7.رجب - רג'ב.

8.شعبان - שעבאן.

9.رمضان - רמדאן.

10.شوال - שוואל.

11.ذو القعدة - זו אל-קיעדה.

12.ذو الحجة - זו אל-חיג'ה.

שמות החודשים האיראנים/הפרסים

  • Farvardin (فروردین) -31
  • Ordibehesht (اردیبهشت) -31
  • Khordad (خرداد)‎ -31
  • Tir (تیر)31 -31
  • Mordad (مرداد) -31
  • Shahrivar (شهریور) -31
  • Mehr (مهر)‎ -30
  • Aban (آبان) -30
  • Azar (آذر) -30
  • Dey (دی) -30
  • Bahman (بهمن) -30
  • Esfand (اسفند) -30 או 29

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי ראש השנה כה.
אב

אָב הוא חודש בלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל.

חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת.

אדר

אדר הוא חודש בלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף החורף בארץ ישראל.

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב מבחינה הלכתית לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש כמו חג הפורים (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

בחודש אדר 29 ימים. א' באדר יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

אוגוסט

אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

במקור, חודש אוגוסט נקרא בשם "סקסטיליס" שפירושו 'שישי', כיוון שהחודש הזה היה החודש השישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים בלבד מאחר שהחודשים ינואר ופברואר נוספו מאוחר יותר. שם החודש שהיה "סקסטיליס" שונה על ידי הקיסר אוגוסטוס שבחר לקרוא לחודש זה על שמו, מכיוון שהתרחשו בו אירועים חשובים הקשורים לעלייתו לשלטון, כגון: מינויו לקונסול, כיבוש מצרים, מותה של קלאופטרה וסיום מלחמות האזרחים.

באזור חצי הכדור הצפוני, אוגוסט הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוגוסט הוא חודש חורפי.

בחודש אוגוסט יש 31 ימים.

אייר

אִיָּר הוא חודש בלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.

על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.

אלול

אֱלוּל הוא חודש בלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף הקיץ והוא מאופיין במנהגי תשובה רבים לקראת ימים נוראים.

בחודש אלול 29 יום. א' באלול חל בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע, לפי המסורת האטימולוגית, מהמילה הלטינית aperire, אפֶּרירֶה, שפירושה "לפתוח". אחת ההשערות הרווחות היא שחודש זה היה חודש פתיחת ניצני האביב ברומא. השערה אחרת למקור השם מתייחסת לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה, שחודש אפריל הוא החודש המקודש לה.

מדי שנה, חודש אפריל מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש יולי.

אפריל הוא אביבי בחצי הכדור הצפוני, ואילו בדרומי הוא סתווי.

בחודש אפריל יש 30 ימים.

דצמבר

דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית decem, דֶצֶ'ם, שפירושה "עשר", מאחר שהחודש הזה היה החודש העשירי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר.

בכל שנה, חודש דצמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ספטמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, דצמבר הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, דצמבר הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי.

בחודש דצמבר יש 31 ימים.

טבת

טבת הוא חודש בלוח העברי, החודש העשירי לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת החורף בארץ ישראל.

יולי

יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

במקור, חודש יולי נקרא בשם קווינטיליס, שפירושו "חמישי", מאחר שהחודש הזה היה החודש החמישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר.

בשנת 44 לפנה"ס, שנת מותו של יוליוס קיסר, קרא הסנאט הרומי את שמו של חודש "קווינטיליס" על שם יוליוס קיסר - שנולד בחודש זה - ושינה את שמו ל'יולי'. קיסר היה גם זה שקבע את הלוח היוליאני, שהצמיד את לוח השנה הרומאי לעונות השנה, במקום לתנועות הירח, ושעליו מבוסס גם הלוח הגרגוריאני בו אנו משתמשים היום.

מדי שנה, חודש יולי מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש אפריל, ואילו בשנים המעוברות בלבד, חודש זה מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ינואר.

באזור חצי הכדור הצפוני, יולי הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי יולי הוא חודש חורפי.

בחודש יולי יש 31 ימים.

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני. הוא מקביל לחודש סיוון בלוח השנה עברי, כאשר הוא כולל לעיתים גם חלקים מאייר ותמוז.

חודש זה קרוי בשם "יוני" על שמה של האלה הרומית, יונו, מלכת האלים ואשתו של יופיטר.

בכל שנה, חודש יוני, מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש פברואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, יוני הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי, ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, יוני הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי.

בחודש יוני יש 30 ימים.

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חודש זה נקרא על שם האל הרומאי יאנוס, שהוא אל השערים, ההתחלות והסיומים, הוא מתואר כבעל שני פנים, שאחד מהם מביט לעבר העבר והאחר צופה אל העתיד ולכן על שמו של אל זה נקרא החודש שבו השנה הקודמת מסתיימת והשנה החדשה נפתחת ומתחילה, חודש זה הוא חודש ינואר.

כיום החודשים ינואר ופברואר הם החודשים הראשונים בשנה, אולם למעשה הם חידוש מאוחר ונוספו על ידי נומה פומפיליוס, מלכה השני של רומא העתיקה, במאה השביעית לפני הספירה. ביסודו, היה לוח השנה הרומי בן עשרה חודשים בלבד. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. כך שהחודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ.

בכל שנה, חודש ינואר מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו התחיל חודש מאי בשנה הקודמת. בשנים שאינן מעוברות, חודש ינואר מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש אוקטובר; ואילו בשנים המעוברות, חודש זה מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע שבו יתחילו החודשים אפריל ויולי.

באזור של חצי הכדור הצפוני, ינואר הוא חודש חורפי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, ינואר הוא חודש קיצי.

בחודש ינואר יש 31 ימים.

בישראל חודש ינואר הוא שיא החורף ובו חלה תקופת הפריחה של צמחים רבים, חלקם התחילו לפרוח בדצמבר (כגון סביונים, חמציצים ונרקיסים) וחלקם רק בינואר (כגון כלנית מצויה, רקפת מצויה, אירוס ארצישראלי ומרגנית השדה).

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חודש זה נקרא על שמה של האלה הרומית מאיה.

בכל שנה, חודש מאי מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש ינואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, מאי הוא חודש אביבי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, מאי הוא חודש סתווי.

בחודש מאי יש 31 ימים.

נובמבר

נובמבר (מלטינית November, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.

שם החודש נובע מהמילה הלטינית novem, נובֶם, שפירושה "תשע", מאחר שהחודש הזה היה החודש התשיעי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו רק עשרה חודשים (החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר).

בכל שנה, חודש נובמבר מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש מרץ, ובכל שנה, למעט בשנים מעוברות, חודש נובמבר מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש פברואר.

באזור חצי הכדור הצפוני נובמבר הוא חודש סתווי, ובאזור חצי הכדור הדרומי נובמבר הוא חודש אביבי.

בחודש נובמבר (כמו בחודשים אפריל, יוני וספטמבר) יש 30 ימים.

המזלות של חודש נובמבר הם עקרב וקשת.

ניסן

ניסן הוא חודש בלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.

בחודש זה יש 30 ימים. א' בניסן יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.

סיוון

סִיוָן הוא חודש בלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף האביב.

בחודש סיוון 30 ימים. א' בסיוון יכול לחול בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי.

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית septem, סֵפְטֶם, שפירושה "שבע", מאחר שחודש זה היה החודש השביעי בלוח השנה הרומי המקורי. לוח זה נפתח בחודש מרץ והיו בו עשרה חודשים, כאשר חודשי החורף, ינואר ופברואר, אינם נספרים מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית.

בכל שנה, חודש ספטמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש דצמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, ספטמבר הוא ברובו חודש קיצי ובחלקו סתווי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, ספטמבר הוא ברובו חודש חורפי ובחלקו אביבי.

בחודש ספטמבר יש 30 ימים.

פברואר

פברואר (מלטינית Februarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני. חודש זה קרוי על שם "פברואה" (Februa), פסטיבל רומי, שנחגג באידו של החודש. השם לקוח מהמושג הלטיני "פברום" (Februum), שמשמעותו "טיהור".

כיום החודשים ינואר ופברואר הם החודשים הראשונים בשנה, אך שניהם היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה. הם הוספו על ידי נומה פומפיליוס במאה השביעית לפני הספירה. לפני כן הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים, ולכן, לפני הוספתם של החודשים ינואר ופברואר ללוח השנה הרומי, היו בו עשרה חודשים בלבד ומרץ היה החודש הראשון בשנה.

בכל שנה, חודש פברואר מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו התחיל חודש יוני בשנה שלפני.

כמו כן, בכל שנה, למעט בשנים מעוברות, חודש פברואר מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש מרץ, וגם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש נובמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, פברואר הוא חודש חורפי ואילו בחצי הכדור הדרומי, פברואר הוא חודש קיצי. בישראל, פברואר (יחד עם מרץ) הוא החודש בו חל שיא הפריחה, בעיקר של הכלניות, אך גם של פרחים רבים אחרים, כגון צבעונים, נוריות, תורמוסים ואירוסים, המתחילים לפרוח בשלהי פברואר, אחרי תום הגשמים הכבדים ולפני החמסין של סוף חודש מרץ.

ככלל, יש בחודש פברואר 28 ימים, עם מספר יוצאים מן הכלל: שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו לפיכך 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 היו 28 ימים בחודש פברואר (משום שהשנה מתחלקת בארבע ובמאה אך לא בארבע מאות).

חודש זה הוא החודש היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני שבו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח הזה.

בשנת 1232, המשכיל האנגלי יוהנס דה סקרובוסקו (Sacrobosco) כתב בספרו שנקרא De Anni Ratione, שאורכו המקורי של חודש פברואר היה 29 יום. לפי סברתו של סקרובוסקו, כשאוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא העביר יום אחד מחודש פברואר לחודש אוגוסט, על מנת שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי שנקרא על שם יוליוס קיסר, שהיה אביו המאמץ. לטענה זו אין אף ביסוס בממצאים היסטוריים.

שבט (חודש)

שבט הוא חודש בלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בחורף.

בחודש שבט 30 יום. א' בשבט יכול לחול בימים שני, שלישי, רביעי, חמישי ושבת.

תמוז

תמוז הוא חודש בלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת הקיץ.

תשרי

תִּשְׁרֵי הוא חודש בלוח העברי, החודש השביעי לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית. לפי חז"ל, בראש חודש זה נברא אדם הראשון ולכן תיקנו למנות ממנו את חודשי השנה. חודש זה חל בתחילת הסתיו בארץ ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.