חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 19841993.

Internet-news-reader.svg חדשות
Hadashotlogo
תדירות עיתון יומי
בעלים קבוצת הארץ
עורך יוסי קליין
תאריך ייסוד מרץ 1984
תאריך סגירה דצמבר 1993
שפה עברית
מדינה ישראל

היסטוריה

ב-4 במרץ 1984 יצא לאור הגיליון הראשון של "חדשות", העיתון היומי החדש של עמוס שוקן, מנכ"ל קבוצת "הארץ".

עורך העיתון היה יוסי קליין ומנהלו רוני ארן. עיתון זה ניסה להיכנס לפלח שוק שהיה אז רבגוני. פרט ל"חדשות" התפרסמו בישראל עיתונים יומיים נוספים - "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" (אף הוא בבעלות משפחת שוקן ונחשב ל"אחיו הבוגר" והרציני יותר של "חדשות"), "על המשמר", "דבר", "הצופה", "ג'רוסלם פוסט", ועוד. עם פתיחת העיתון הכריז שוקן כי בכוונתו להפוך את העיתון תוך מספר שנים לעיתון הנפוץ במדינה. העיתון כלל כותרת צבעונית גדולה, עמודי צבע, ושימוש בשפה חדשנית יותר ורשמית פחות. קהל היעד העיקרי של העיתון היה קוראי "ידיעות אחרונות", והמאבק בין שני העיתונים השפיע מהותית על שניהם.

עד מהרה נקלע העיתון לשערוריה, כאשר פרסם, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית, ידיעה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועי פרשת קו 300[1]. צלם העיתון אלכס ליבק הוא שצילם את התמונה המפורסמת המראה את חוטפי האוטובוס בעודם בחיים (כאשר נטען כי נהרגו במהלך ההשתלטות על האוטובוס). העיתון נסגר לשלושה ימים ב-29 באפריל 1984[2]. הייתה זו חציית קו אדום מבחינה עתונאית, אך הפרשה והפרסום שהעיתון קיבל בעקבותיה יצרו לעיתון תדמית אנטי-ממסדית.

במהלך השנים כתבו בעיתון עיתונאים שנותרו בולטים בנוף התקשורת הישראלית, ובהם: חנוך מרמרי, אמנון דנקנר, רונית ורדי, רון מיברג, גבי ניצן, נתן זהבי, דורון רוזנבלום, דודו גבע, אהוד אשרי, עירית לינור, דן בן אמוץ, אמנון לוי, יוסי ורטר, מנחם שיזף, גדעון קוץ (שחתם "דן גלעדי") ורבים אחרים. העיתון בלט בקו גרפי חדשני מאחוריו עמד המעצב שמעון זנדהאוז ובהמשך ערן וולקובסקי.

שער חדשות גיליון אחרון - 29.11.1993
עמוד השער של הגיליון האחרון - 29.11.1993

העיתון היה בעל תדמית צעירה, שמאלנית ואנטי ממסדית. השפה בה כתב העיתון הייתה עברית חדשה, משוחררת, צעירה, על גבול הסלנג, שבלטה על רקע האפרוריות, הרצינות והשמרנות של העיתונים האחרים. העיתון הוביל עיתונים אחרים בעקבותיו, ולדוגמה בטור הרכילות "ציפורה" אשר המציא פורמט ושפה ששימשו לאחר מכן דורות של רכילאים. עם זאת, לא שמר על קו אחיד - לעיתים ניסה להיות צהוב, לעיתים הציג עצמו כעומד על עקרונות הדמוקרטיה ובשנותיו האחרונות ניסה להפוך לשמרני יותר.

בתחילת דרכו, נהג העיתון גישה טבלואידית מבחינה גרפית. לעיתים מזומנות תפסה הכותרת הראשית את כל שטחו של העמוד הראשי. כך גם הכותרות בעמודי המשנה, אשר בלטו מאד בגודלן. עם השנים התמתנה גם גישה זו, ועיצובו של העיתון הפך עדין יותר. הופיעו מדורים קבועים בעלי מיקום ועיצוב קבוע. כך למשל, בלט מדורו של דן בן אמוץ, אשר הפנה את כתיבתו באופן קבוע ל"ששת הקוראים שלי", ונתן לקוראים הרגשה אישית.

על אף הצלחתו העיתונאית והתרבותית נאבק העיתון מרגע היווסדו בתפוצה נמוכה, ואי הצלחה כלכלית. מחיר העיתון ירד, והוא קיבל תדמית של "עיתון בשקל" ו"עיתון תחנות דלק", שכן הוא היה מחולק בחינם ללקוחות המתדלקים. לבסוף נסגר העיתון, באופן מפתיע, במסיבת עיתונאים שכינס עמוס שוקן ב-29 בנובמבר 1993. אף על פי שהתאריך המופיע על העיתון המודפס, בכותרתו בלבד, הוא 29 בדצמבר 1993.

הולדתו של עיתון "חדשות", שינתה בהרבה מובנים את פני העיתונות הישראלית והיווה נקודת מפנה בתקני כתיבה, באופן הכתיבה, בתבניות ובגישה. "חדשות" היה העיתון הראשון בישראל שהודפס בדפוס מודרני והראשון שהעסיק את כותביו בחוזים אישיים, שהמירו את ההסכמים הקיבוציים והקביעות שהיו נהוגים עד אז[3].

במלאת עשור לסגירת העיתון יצאה במסגרת "העיר", מהדורה אחרונה, מיוחדת, בה סיכמו רבים מן הכותבים בעיתון את שנות עבודתם בעיתון, ואת השפעתו של העיתון על כתיבתם ועל הכתיבה העיתונאית בישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה הלוי, פרשת אוטובוס קו 300, השב"כ, הצנזורה ועיתון חדשות
  2. ^ אבינועם בר-יוסף וברוך מאירי, שופט דחה ב-24 שעות סגירת העתון "חדשות", מעריב, 29 באפריל 1984
  3. ^ טל בשן, "שוקן לקח בעלי־שרירים לשבור עבודה מאורגנת", מעריב, 5 במרץ 1984
בניין סנסור

בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן יהודה במרכז העיר ירושלים. הבניין נבנה בשנת 1931 על ידי איש העסקים הערבי כמאל מיכאיל סנסור, ובמשך שנים רבות היה מהגדולים והמפוארים שבבנייני המשרדים בירושלים. המבנה הוא דוגמה לבנייה הערבית בירושלים בתחילת המאה ה-20, המתבססת על ערכים ואדריכלות אירופאיים.

גארי אקרמן

גארי ליאונרד אקרמן (באנגלית: Gary Leonard Ackerman; נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית. אקרמן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-5 של ניו יורק משנת 1983 ועד שנת 2013. אקרמן תומך נלהב של ישראל ונחשב למקורב לאיפ"ק, השדולה למען ישראל בקונגרס.

ולדיווסטוק

ולדיווסטוק (ברוסית: Владивосто́к — להאזנה (מידע • עזרה) – שליטה במזרח) היא עיר גדולה במזרח הרחוק הרוסי ברוסיה על חופו של הים היפני. נמל וולדיווסטוק חופשי מקרח במשך כל השנה, ומשמש כנמל הבית של צי האוקיינוס השקט של רוסיה. העיר היא בירת מחוז פרימורסק, בירת המזרח הרחוק הרוסי והיא התחנה הסופית לרכבת הטרנס סיבירית.

בעיר מתגוררים 606,589 תושבים (על פי מפקד אוכלוסין משנת 2017), ובספטמבר 2012 היא אירחה את פסגת APEC, הפורום לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות אסיה והאוקיינוס השקט.

העיר מהווה בסיס לצי האוקיינוס השקט, מרכז ההשכלה והמדע הגדול ביותר באזור המזרח הרחוק הרוסי ובה שוכנת האוניברסיטה הפדרלית של המזרח הרחוק ומחלקת המזרח הרחוק של האקדמיה הרוסית למדעים.

העיר הוקמה כנמל צבאי בקיץ 1860 ובשנת 1880 הפכה לעיר. החל משנת 1888 מהווה מרכז אדמיניסטרטיבי של מחוז פרימורסקי ומשנת 1938, בירת מחוז פרימוריה. מאוקטובר 2015 נמל העיר חופשי מביקורות מכס ומס.

חדשות

האם התכוונתם ל...

ממשל צבאי

ממשל צבאי הוא שלטונו המאורגן של צבא באוכלוסייה אזרחית, בדרך כלל לאחר מלחמה וכיבוש. לרשות הממשל עומדת מערכת משפטית, הכוללת חוקים, תקנות ומוסדות, והיא מופעלת על ידיו.

ממשל צבאי מונהג בנסיבות הבאות:

הפיכה צבאית, שבה משתלטים קציני צבא על השלטון במדינה כלשהי.

תפיסה לוחמתית או כיבוש של שטח בידי צבא של מדינה זרה.

החלטה של ממשלה חוקית להעביר חלק מסמכויותיה לצבא הכפוף לה, עקב מצב חירום או משיקולים אחרים.ממשל צבאי מתאפיין בקשיחות יחסית, ובשיתוף מועט (אם בכלל) של הציבור הנשלט בהחלטות השלטון. כמו כן, בממשל צבאי אין הפרדת רשויות מלאה. מאז מלחמת העולם השנייה רואה הקהילה הבינלאומית בממשל צבאי כורח בל-יגונה שנועד למצבי חירום בלבד ואשר יש לסיימו במהירות האפשרית.

ממשל צבאי מבטל תמיד חלק מזכויות האזרח. ממשל כזה מגביל את זכות הקניין, את חופש התנועה, מקצר הליכים משפטיים מקובלים, מחמיר את הענישה, ולפעמים אף מחמיר את נטל המיסים. במדינות רבות, הממשל הצבאי מטיל עונש מוות גם על פשעים שעליהם בדרך כלל לא מוטל עונש כזה.

במדינות רבות ממשל צבאי אוכף חוקים מיוחדים, למשל עוצר. לעיתים קרובות, בממשל כזה, מערכת המשפט מוכפפת לצבא, כך שגם אזרחים נשפטים בבתי דין צבאיים. ממשל צבאי עשוי להנהיג מעצרים בלא משפט, ולהשעות צווי הביאס קורפוס.

נטע גל-עצמון

נטע גל-עצמון (נולדה ב-1970) היא אוצרת עצמאית, חוקרת ומרצה לאומנות עכשווית.

סרט לבן (סרט)

סרט לבן (בגרמנית: Das weiße Band – Eine deutsche Kindergeschichte; "הסרט הלבן – סיפור ילדים גרמני") הוא סרט קולנוע משנת 2009, אשר נכתב (עם ז'אן-קלוד קרייר) ובוים על ידי הבמאי האוסטרי מיכאל הנקה. הסרט עוסק בשרשרת אירועים שהתרחשו במשך שנה בכפר קטן בצפון גרמניה ערב מלחמת העולם הראשונה ומתמקד בקורותיהן של שלוש משפחות מרכזיות בכפר, ילדיהן והחינוך הנוקשה שילדים אלו מקבלים. לפי הנקה, הסרט הוא על אודות "מקורותיו של כל סוג של טרור, בין אם טבעו הוא פוליטי או דתי".הסרט, שצולם בצבע ולאחר מכן נערך והוצג בשחור-לבן, הוקרן לראשונה במאי 2009 בפסטיבל קאן ה-66 וזכה בפרס דקל הזהב. הסרט זכה לתגובות נלהבות ותשבחות רבות ממבקרי קולנוע רבים ובהמשך זכה בפרסים משמעותיים נוספים כגון פרס האקדמיה האירופית לסרט, לבמאי ולתסריטאי הטובים ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הסרט הועמד לשני פרסי אוסקר, בקטגוריות הסרט הזר (כנציגהּ של גרמניה) והצילום (כריסטיאן ברגר).

ערוץ 7

ערוץ 7 הוא רשת תקשורת ישראלית, הכוללת אתר חדשות, עיתון וכן שידורי טלוויזיה ורדיו המועברים דרך האינטרנט. לרשת תכנים בעברית, באנגלית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית. הרשת מזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.

הרשת נמצאת בבעלות תאגיד Holyland Holdings, הרשום באיי מרשל, שבעלי השליטה בו הם משה גנץ ושילה סימנוביץ, שניהם אזרחי ארצות-הברית.

עתי"ם

סוכנות עתי"ם ("עיתונות ישראלית מאוגדת"), אשר פעלה בין השנים 1950 ל-2006 הייתה סוכנות הידיעות הישראלית היחידה. עתי"ם פעלה כסוכנות חדשות לאומית, כמקובל בארצות רבות בעולם, אך נהגה כגוף עצמאי ואובייקטיבי, המקיים את עצמו ללא כל תמיכה ממשלתית.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמנים • חדשות • חרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.