חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה",[3] שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה.[4] העיר חברה בארגון פורום ה-15.

חדרה
Hadera COA
WikiAir IL-13-02 134
מתחם "כפר הים", מלון רמדה חדרה וכפר הנופש של האגודה למען החייל בחוף חדרה, ממעוף הציפור
שם בערבית الخضيرة (حديرا)
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה צביקה גנדלמן
גובה ממוצע[1] ‎19‏ מטר
תאריך ייסוד 1891
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 95,683 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎17
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,856 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎121
תחום שיפוט[2] 50,640 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎47
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
חדרה
חדרה
32°26′08″N 34°55′07″E / 32.4356754159975°N 34.9185149732599°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4073
    - דירוג מדד ג'יני
‎117
פרופיל חדרה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.hadera.muni.il

היסטוריה

רכישת האדמות

Wilna Statement
הסכם רכישה משותף לאגודת חובבי ציון בווילנה, 1890

בשנים 1880–1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה "סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא (האחת מאלקסוט שבקובנה השנייה מריגה השלישית מוילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890,[5] מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.[6] זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.[7]

חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ובכל זאת, קבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין, שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות.

העלייה לקרקע וקשיי התושבים

בט"ו בשבט ה'תרנ"א (1891) עלו התושבים לקרקע, היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה. המתיישבים גרו תחילה בחאן שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בשטח העיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל, הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין).[8] בשנת 1891 מפרסם עיתון "האור" (מאוחר יותר שמו שונה להצבי) ידיעה תחת הכותרת "אין עתיד לחדרה", ומסביר; "רוב האנשים אשר התיישבו שם נחלו בקדחת רעה, ולב בעלי האחוזה מר מאד ומבקשים למכור את אחוזתם ואין קונה".[9] בשנת 1896 מפרסם עיתון הצבי ידיעה בשם "מייבשים הביצות בחדרה - העבודה במושבה ליבש הבצות, אשר לקח עליו הנדיב הולכת בזריזות: מאתים אלף אילני אקליפטוס יטעו שמה במרחק חמישה עשר מטר בין אילן לאילן, למען יוכלו לזרוע בין האילנות".[10] בעקבות זאת עזבו רוב התושבים את המושבה וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהן, עליהן כבר בנו הצ'רקסים בתים.[11] בכך לא תמו ההתנגשויות וקרב נוסף סביב חלקה של 20 דונם פרץ בתחילת שנת 1914.[12]

בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל, יער חדרה. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שרידים לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון ובשמורת ביצת זיתא במזרח העיר. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו

PikiWiki Israel 249 Settlements in Israel מראות בחדרה
חדרה בשנות השלושים של המאה ה-20
PikiWiki Israel 8563 Herzl Street - Hadera
רחוב הרצל במושבה חדרה, שנות התשעים של המאה ה-19

בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בעת מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנת 1934, הוכרזה חדרה כמועצה מקומית על ידי הנציב העליון הבריטי.

בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הבריטים ארבעה מחנות צבא בעיר ובסביבתה - בחולות שפת הים, באגרובנק, בגן המייסדים וצפונית לכפר ברנדייס. למחנות נסללו כבישי גישה מבטון. מחנות הצבא שימשו מקור כלכלי חשוב למושבה. עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה, כפר ברנדייס ונווה חיים אשר שכנו סביב המושבה. לאחר קום המדינה נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר וגבעת אולגה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. לכבוד ההכרזה כעיר נכתב המנון העיר. באותם ימים זכתה לכינוי "בירת השומרון".[13][14][15][16]

בעת העלייה מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90, הגיעו עולים רבים לחדרה והעיר הגדילה משמעותית את אוכלוסייתה.

בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם ד"ר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-ע'רביה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (בהם מפעלי נייר חדרה ומפעל הצמיגים "אליאנס") וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל.

ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר, שבהן נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כחמישה חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בפרברי העיר, לראשונה בתולדות חדרה.

בשנת 2010 פוזרה מועצת העיר, ובמקומה פעלה בעיר ועדה קרואה מטעם משרד הפנים, לצידו של ראש העיר, בשל אי העברת התקציב בזמן הכפוף לחוק.[17] ביוני 2013 פשטו חוקרי משטרה על בניין העירייה וראש העירייה אביטן נעצר לחקירה פלילית בתחום השחיתות, שלבסוף נסגרה ב-2015. בבחירות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הובס אביטן על ידי צבי גנדלמן שניצח בסיבוב הראשון ונבחר לכהן כראש העיר.

בשנת 2017 נפתח המלון הראשון בעיר בשכונת גבעת אולגה, במתחם כפר הים על חוף ימה של העיר.[18]

העיר כיום

Hadera map sketch
מפת חדרה כפי שצוירה בווילנה
Xaddera124
בניין עיריית חדרה

חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה שבין חוף הים לכביש החוף נקראת שכונת גבעת אולגה. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצדו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערכו בעבר אירועים ציבוריים.

בינואר 2013 חוותה העיר הצפות נרחבות שגרמו לנזק רב.[19] ברבעון השני של שנת 2014 נפתח כביש 9 שמחבר את חדרה ישירות לכביש 6. בשנת 2015 החלו העבודות להקמת מתחם סינמה סיטי בעיר, במתחם העסקים Mixx שעתיד היה להפתח בסוף 2018, אך עקב שריפה אשר פרצה במקום וכילתה את המבנה בו תוכנן הקולנוע, הפתיחה צפויה להידחות.[20]

בשנת 2019 מתוכנן להפתח פארק כרישים סמוך לשפך נחל חדרה ולאתר אורות רבין, ממנו יוכלו מבקרים לצפות בלהקות הכרישים המגיעות למקום.[21]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בחדרה 95,683 תושבים (מקום 17 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לחדרה דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,454 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[22]

ביוני 2017 גרו בה 100,147 תושבים לפי נתוני משרד הפנים.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בחדרה:

אתרים חשובים

החאן ובית הכנסת הגדול

Hedera han museum
מוזיאון החאן במבנה ההיסטורי של העיר

בניין בית הכנסת הגדול של העיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה החאן, מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל כך שלא התקבל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן.

עם השנים נשכח המבנה, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת השטח כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 19361940. האדריכלית יהודית שטולצר-סגל (1990-1904) הייתה נשואה לאדריכל איגון שטולצר ושניהם עבדו במשרדו של האדריכל אוסקר קאופמן. תוכניתה של שטולצר-סגל, מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל מאוד אז בארץ, אך ישנן בה נגיעות המקדימות את זמנן, עובדה המשביחה את ערכו הארכיטקטוני של הבניין.

בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים. לימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה. ראשיתו של אוסף המוזיאון הייתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מתוך תחושת אחריות כלפי עדויות העבר, אספו מתנדבים, תושבי חדרה, כלים חקלאיים גדולי ממדים מראשית המאה ה-20, והעבירו אותם למתחם החאן ולחצרות פרטיות. בהדרגה, הלך האיסוף והתמקד גם באובייקטים קטנים, ונעשה רב-תחומי באופיו. לאחר ארבעה עשורים נוספים של פעילות איסוף, מייצג האוסף כיום את התמורות הכלכליות, התעסוקתיות והדמוגרפיות, שהתחוללו בחדרה מאז ייסודה. במוזיאון סיורים ממודרכים וסרטים בעוסקים בתולדות העיר.

רבה הראשון של העיר היה הרב יוסף דב הכהן.

מוזיאונים ואתרים היסטוריים

  • בית חנקין - בית יהושע ואולגה חנקין על שפת הים בחדרה, במקום פועל מוזיאון ומסעדה. המקום נמצא בתוך אתר נופש, אך הכניסה אליו היא חינם. חנקין רכש את אדמות גבעת אולגה כדי לבנות במקום עיר נופש הוא בנה את ביתו במקום בולט כדי למשוך אנשים להשתקע במקום. הוא לא זכה לגור בבית זה. לאחר מותו הוזנח הבית והתפורר עד ששוקם. הבית צופה על "מפרץ בנימין" הנקרא על שם הברון רוטשילד שספינתו עגנה באותו מפרץ בשנת 1914 וממנה ירד לביקור בחדרה.
  • בית פיינברג - אחד מבתיה הראשונים של חדרה שנבנה בידי ישראל פיינברג ונפגע במאורעות תרפ"א. הוא שוחזר ונפתח לקהל הרחב בשנת 2008.
  • חוות חפציבה
  • יד לבנים - יד לבנים שוכן מול הכניסה הראשית לקניון לב חדרה בשדרת רוטשילד. בגן הסמוך, שעוצב על ידי דני קרוון, ישנם פסלים, בריכות מים, דגים, גשרים ומוזיאון לזכר בני ובנות חדרה שנפלו במערכות ישראל. בנוסף, בכניסה למקום ניצבת הספרייה העירונית של חדרה, בה נמצאים כ-10,000 ספרים.
  • כפר הנופש של האגודה למען החייל - בתוך כפר הנופש נמצא בניין משטרת החופים הבריטית. הבניין הוקם ביחד עם בניין דומה בסידנא עלי כדי לגלות ספינות מעפילים. תחנות משטרה אלה צוידו בראדאר. ב-25 בנובמבר 1945 הותקפו בו-זמנית תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי על ידי יחידות הפלמ"ח. המתקנים פוצצו. הבריטים שיקמו במהרה את התחנה בגבעת אולגה ולכן הוחלט לפוצצה שנית. ב-20 בינואר 1946 הוחדר חומר הנפץ בעזרת אנשי פלמ"ח שהתחזו לצבּעים והכניסו את חומר הנפץ מוחבא בחביות צבע. הבריטים הוזהרו בהודעה טלפונית לפנות את הבניין ולהתרחק ממנו אך לא עשו זאת. בהתפוצצות נפצעו 17 אנשים ואחד הפצועים, חייל בריטי, נפטר מפצעיו.

אתרים אחרים

Orot rabin
אורות רבין, תחנת הכוח הגדולה בישראל, הנראית מפארק נחל חדרה
PikiWiki Israel 15144 quot;Technodaquot; in Hadera
טכנודע חדרה, מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי שבגבעת אולגה
  • בית החולים הלל יפה - שוכן בסמוך לצומת חרושת. בית החולים נקרא על שם הלל יפה, רופא מושבות האזורי בתקופת העלייה הראשונה. הרופא הזה ריפא את החולים בעת הקמת העיר חדרה כאשר חלו במחלת המלריה.
  • פארק השרון ויער חדרה - בפארק חוות חקלאיות רבות, ומסלולי טיולים. החלק המערבי שוכן סמוך לחוף הים של שכונת גבעת אולגה, והחלק המזרחי סמוך לכביש החוף ונמשך לאורכו לכיון עמק חפר. יער חדרה שוכן סמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. ביער במה, חניון, ומקומות מסודרים בחלקו הצפוני ומופעים מדי פעם.
  • תחנת הכוח אורות רבין - סיורים מודרכים ומסודרים בתחנה, השוכנת לגדות נחל חדרה וסמוך לעיר חדרה. התחנה היא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
  • פארק נחל חדרה - פארק השוכן לגדות הנחל מול תחנת הכוח "אורות רבין"
  • אקו פארק - פארק אקולוגי עם אגם מלאכותי ומתקני משחקים וספורט בשכונת הפארק, שנחנך ב-2017[23]
  • טכנודע חדרה - מרכז ייחודי לחינוך מדעי וטכנולוגי הנמצא בשכונת גבעת אולגה.
  • קניון לב חדרה - קניון לב חדרה שוכן בלב העיר ברחובות רוטשילד-הגיבורים.
  • מלון רמדה חדרה - המלון הראשון והיחידי (נכון ל-2018) בחדרה, הממוקם במרכז רצועת החוף של העיר, לצד מתחם הנופש "כפר הים"
  • בית הספר הדמוקרטי בחדרה - בשכונת ברנדס נמצא בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ, ובשכונת גבעת אולגה נמצא בית ספר דמוקרטי חדש.
  • ישיבת אור יוסף - ישיבה תורנית בשכונת גבעת אולגה בראשות רב העיר שמעון ח. ביטון.
  • מתחם MIXX - הנקרא גם מתחם סינמה סיטי, זה מתחם קניות גדול שנמצא בצפון מזרח העיר בכביש 65 הסמוך זה מתחם המבוקר ביותר בעיר, בפועל בקרוב יעלה במתחם סניף של בית קולנוע סינמה סיטי חדרה.
  • שערי חדרה - מתחם קניות הנמצא בסמוך לכניסה לעיר מכביש 4
  • מתחם כיכר אלופים - מתחם קניות בחדרה, הנמצא דרומית לאזור התעשייה בעיר
  • קניון גני הדרים - קניון הנמצא במזרח העיר, בשכונת בית אליעזר
  • מול חוף אולגה או פארק אנרג'י חדרה - מתחם קניות חדש מול גבעת אולגה
  • כיכר התשעה - ברחוב הנשיא ויצמן, בכניסה המזרחית לחדרה. לזכר קרבנות הפיגוע בצומת מגידו ב-5 ביוני 2002. בפיגוע נהרגו 17 איש, מתוכם תשעה בני חדרה. האנדרטה בנויה מתשעה חלקים לזכר תשעת הנספים.
  • ישיבת כנסת יצחק - ישיבה תורנית בשכונת שלמה. לומדים בה כ-400 גברים, שרובם המכריע אינו תושבי העיר.

שכונות עיקריות

Kikar haHasmal and Zahal st-Hadera 01
כיכר החשמל ורחוב צה"ל בעיר
Kikar Hatish'a in Hadera
כיכר התשעה בכניסה המזרחית לחדרה
Grapevine sculpture in Hadera
פסל גפן וענבים בחדרה
סמל העיר בכניסה לעיר חדרה.
סמל העיר בכניסה לחדרה
  • בית אליעזר (ע"ש אליעזר קפלן) היא שכונה בחלקה המזרחי של העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים ונקראת על שם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר אשר הוקמו על ידי עולים מרומניה, מרוקו ותימן. בשכונה היה בית קולנוע קטן ואולם מופעים מקומי. לימים הפכה שכונת וילות בורגנית. בית אליעזר הורחבה בשנות השבעים ונבנו "נווה אליעזר" ו"שיכון יוגוסלבים". בשנות התשעים נבנתה "בית אליעזר החדשה". כיום מונה השכונה למעלה מ-25 אלף תושבים.
  • נווה חיים (ע"ש חיים ארלוזורוב) היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה. על השכונה נכתב הספר "שכונה צומחת בחולות".[24] בו ניתן לקרוא על שנותיה של שכונת נווה חיים משנת 1935 ועד קום מדינת ישראל.
  • גבעת אולגה (ע"ש אולגה חנקין) היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים וקרויה על שם אולגה חנקין, אשתו של גואל אדמות חדרה יהושע חנקין. השכונה נמצאת על חוף הים התיכון. בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים, מפוני מעברת אגרובנק. כיום השכונה מורכבת מן האזור הוותיק ומבניה חדשה העוטפת את השכונה. בשכונה כפר נופש לחיילי צה"ל "אולגה על הים".
  • נחליאל - שכונה בצידו הצפון-מזרחי של מרכז העיר. נוסדה כיישוב נפרד על ידי עולים מתימן ומעדן עוד בשנת 1912, ובהמשך סופחה לעיר. עולים אלה הגיעו מתוך ערגה לציון ועברו את מסעם מדרום מערב חצי האי ערב בדרך לא דרך, באמצעי תחבורה מסורבלים שונים, כשהם מאבדים בדרכם לארץ הקודש בני משפחה רבים.
  • שכונת עין הים היא שכונה חדשה שהוקמה בתחילת שנות ה-2000, השכונה הבנויה בדרום-מערב העיר השוכנת בצפון עם שכונת גבעת אולגה ומדרומה עם שמורת הטבע גדור. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"פארק הים", השכונה מונה כ-1,900 יחידות דיור.
  • גבעת ביל"ו - בסמוך לשכונת נחליאל התפתחה שכונה של עולים מתימן, שהגיעו אחרי קום המדינה ב"מבצע על כנפי נשרים". סמוך לגבעת ביל"ו המיושבת הייתה גבעה גבוהה יותר שעוררה עניין ארכאולוגי אצל משה דיין, שהיה פוקד מעת לעת את המקום חופר ומחפש שרידים ארכאולוגיים... לימים הוקם במקום זה מטווח.
  • חפציבה היא שכונה קטנה וצפונית בעיר שהוקמה בשנת 1946. השכונה מאוכלסת בתושבים בעיקר מיוצאי תימן. בשנת 1992 רכשה חברת החשמל בהשקעה של 20 מיליון שקל את חוות חפציבה. כיום חוות חפציבה הוא פארק גדול ומרהיב אשר פתוח לציבור הרחב.
  • שכונת האוצר היא שכונה שכללה במקור בתים צמודי קרקע בלבד, והוקמה בשנת 1937. בשכונה מספר בנייני מגורים גבוהים שנבנו בתחילת המאה ה-21. מקור שמה בחברת: "אוצר התיישבות היהודים" שנוסדה ביוזמתו של יהושע חנקין, אשר גאלה את אדמות השכונה בתחילת המאה ה-20. במרכז השכונה נמצא פארק "גן יהושע" ע"ש גואל אדמות חדרה יהושע חנקין, שנחנך בשנת 1952.
  • שכונת כפר ברנדייס (ע"ש לואי דמביץ ברנדייס) היא שכונה של בתים צמודי קרקע בדרום העיר, אשר הוקמה ב-1928 כ"כפר ברנדייס" - יישוב נפרד מחדרה, אשר לאחר קום המדינה סופח לעיר. בשכונה נמצא בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
  • שכונת ניסן נבנתה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. שכונה מעורבת של בתי קרקע ובניינים משותפים, הממוקמת בדרום-מזרח העיר, בין השכונות "ברנדייס" ו"בית אליעזר", וקרויה ע"ש ניסן רוטמן, חבר מחתרת ניל"י אשר על אדמותיו נבנתה השכונה. עד לבנייתה היה אזור זה פרדסים ומטעים. כיום (שנות ה-2000) ממשיכה השכונה להתרחב לכיוון מזרח.
  • שכונת אפרים היא שכונה שנוסדה בשנת 1930 וקרויה על שם אפרים צ'יזיק שנפל במאורעות תרפ"ט. השכונה נמצאת בצדה הצפון מזרחי של העיר, בסמוך לכביש היציאה מחדרה לכיוון כביש 65.
  • שכונת ויצמן היא שכונה שהוקמה בשנת 1940 על שם נשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן. תחילה היה שמה "אגרובנק" שכן השטח היה בבעלותה של חברת קרקעות מיסודו של בנק "אגרובנק".
  • שכונת הפארק היא שכונה חדשה הבנויה בדרום-מזרח העיר, בין שכונת ניסן לשכונת בית אליעזר. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"אקופארק", פארק אקולוגי גדול עם אגם.
  • שכונות נוספות הקטנות בגודלן; הן שמשון, קלרין (חדרה הצעירה), ביאליק, שלמה, פאר, גני אלון, יוספטל, גזית, הזיתים, בית"ר, הפועל המזרחי, יצחק, עין הים ונווה עובד.

מסחר

בשנת 1989 נפתח במרכז העיר "קניון לב חדרה". קניונים קטנים נפתחו בהמשך גם סמוך לכביש מספר 4 (צומת המשטרה), ובשכונת בית אליעזר. בשנות ה-2000 נפתחו בעיר מתחמי קניות פתוחים: מתחם "שערי חדרה" על כביש מספר 4 ומתחם "מיקס" בכניסה המזרחית לעיר. בניגוד לנהוג במרכז העיר, במתחמים אלה ישנם עסקים הפתוחים בשבתות. בשנת 2018 נפתח בעיר מתחם הקניות "מול החוף וילג'[25].

תרבות וספורט

הגוף התרבותי הגדול ביותר בעיר חדרה ב15 השנים האחרונות היא להקת "צבעי מחול" להקת המחול הייצוגית של העיר חדרה. הלהקה עטורת פרסים ושבחים ומייצגת את העיר ברחבי הארץ והעולם. מייסד הלהקה הוא הכוריאוגרף והמנהל האומנותי איציק כהן יליד העיר.

קבוצת הכדורגל המייצגת כיום את העיר היא הפועל חדרה, אשר נוסדה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 וכיום משחקת בליגת העל. אצטדיון הכדורגל הישן בעיר לא אושר למשחקי ליגת העל ועל כן משחקת הקבוצה בנתניה. בשנת 2017 אושרו התוכניות להקמת אצטדיון חדרה החדש בעיר,[26] והקבוצה תעבור לשחק בו לכשייפתח. קבוצת הכדורגל הראשונה בעיר הייתה מכבי חדרה, שהוקמה ב-1914 ופורקה ב-2004. קבוצת הכדורסל של מכבי חדרה משחקת בליגה הארצית בכדורסל.

ערים תאומות

ראשי הרשות המקומית

ראשי ועד מתיישבים / מוכתרים

  • זאב בן יהודה (1919–1921)
  • צבי בוטקובסקי (1921–1925)
  • יחזקאל גולדנברג (1925–1927)
  • שלמה מאירסון (1927–1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית הראשון.

ראשי המועצה

  • שלמה מאירסון (1927–1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית הראשון.
  • דוד ברמן (1946–1954) נבחר ב-1952 לראש העירייה הראשון.

ראשי העירייה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ במסגרת הפינה "באופן מילולי" בגלי צה"ל (26/11/07). ראו קטע קול אבשלום קור, ‏מילים מקבילות בעברית ובערבית, יישובים ערביים וקווקזיים שקלטו את שמם מיישובים יהודיים, באתר iCast‏, 1.6.10
  4. ^ יישוב בעל שם זהה היה גם בדרום מישור החוף, ועל שמו נקראת העיירה גדרה.
  5. ^ חבצלת, "חנקין קונה אדמות חדרה", ט"ז כסליו תרנ"א, (1890)
  6. ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2004, עמוד 229
  7. ^ חדרה, הפועל הצעיר, 03 מאי 1908
  8. ^ תיאור הקשיים של מתיישבי חדרה הראשונים, כפי שהם מתוארים בכתבה בעיתון "צפירה"
  9. ^ האור, ז' תשרי א'תתכ"ג לחורבן (1891)
  10. ^ הצבי, "מייבשים הביצות בחדרה", י' סיוון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, שער שני, "שחקי, שחקי על החלומות", פרק משנה : מושבות, עמוד 75
  11. ^ בארץ ישראל, הצפירה, 16 בפברואר 1911
  12. ^ חדרה, הפועל הצעיר, 13 בפברואר 1914
  13. ^ אברהם בן-שלום, גיולה מאנדי - חלוץ שיטת הכדורגל ההונגרי, דבר, 14 ביוני 1959
  14. ^ צ. טל, "המיעוט" ו"הרוב" בחדרה, חרות, 30 במאי 1965
  15. ^ איתן אורטסמן, חדרה לא ניצלה ביתיותה והרכב חסר של ירושלים, מעריב, 20 בפברואר 1972
  16. ^ אלכס פרלסמן, קרית-שמונה ונצרת-עלית במבחנים קשים ב'ארצית', מעריב, 8 באוקטובר 1982
  17. ^ מירית אזרחי, החמישייה הפותחת:הוועדה הקרואה בחדרה מתחילה לעבוד, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 20120
  18. ^ מלון רמדה חדרה ייפתח עוד לפני פסח. כמה יעלה לילה?, באתר וואלה, 5 במרץ 2017
  19. ^ רענן בן צור, חדרה: מפלס המים ירד, חודש החשמל ברוב העיר, באתר ynet, 9 בינואר 2013
  20. ^ איתמר רותם, תקווה חדשה: האם עד סוף 2018 יפתח בית קולנוע במתחם המיקס בחדרה? Mynet חדרה. 20 ביולי 2017
  21. ^ ירון דורון, ‏מלתעות בחוף חדרה, באתר ישראל היום, 17 דצמבר 2018
  22. ^ פרופיל חדרה באתר הלמ"ס
  23. ^ * Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אקופארק
  24. ^ "שכונה צומחת בחולות". אתר תיעוד, אפרים פרנק
  25. ^ לא עוד קניון? הצצה ראשונה למתחם הקניות הענק שנפתח בחדרה, באתר וואלה!, 25 באפריל 2018
  26. ^ יגאל גולדשטיין, ‏אושרה התכנית לבניית האצטדיון בחדרה, באתר ערוץ הספורט, ‏13 בנובמבר 2017
  27. ^ באתר charmeck
  28. ^ El Paso Texas and Hadera Israel – Sister Cities and a New Economic Alliance - See more at: http://itrade.gov.il/us-houston/2015/05/22/el-paso-texas-and-hadera-israel-sister-cities-and-a-new-economic-alliance/#sthash.Ly29F2MM.dpuf,‏ 22 במאי 2015
  29. ^ דוד תדהר (עורך), "נחום וורמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1348
גביע הטוטו

גביע הטוטו הוא טורניר כדורגל ישראלי, התחרות השלישית בחשיבותה בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה. בכל עונה נערכים 2 טורנירים נפרדים: גביע הטוטו לקבוצות ליגת העל, וטורניר גביע הטוטו לקבוצות הליגה הלאומית. בין השנים 1999–2009 נערך טורניר נוסף: גביע הטוטו לליגה הארצית שהייתה הליגה השלישית בישראל, אך טורניר זה בוטל כשהליגה בוטלה.

גביע הטוטו מאפשר לקבוצות ליגת העל לשלב שחקנים צעירים והרכבים משניים ולבחון שחקנים חדשים לפני פתיחת העונה הסדירה, ומהווה פעמים רבות מעין ״ניסוי כלים״ לקבוצות הישראליות.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

הפועל חדרה

הפועל חדרה גבעת אולגה שולם שוורץ היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר חדרה, אשר משחקת בליגת העל. הקבוצה נקראת על שם כדורגלן העבר שלום (שולם) שוורץ, וצבעיה הם אדום ושחור.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

חסידות נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי יששכר דב בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא משושלת פרמישלאן-קאליש. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חצרות נוספות המכונות כיום בשם נדבורנה הן: נדבורנה ווערדיין, נדבורנה ברייטן, נדבורנה באניה, נדבורנה אראד ונדבורנה בית שמש. חסידות טמשוואר כונתה באחד הדורות נדבורנה פתח תקווה.

השם "חסידות נדבורנה" משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי יששכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: פרמישלאן, קאליש, קרעטשניף, טמשוואר, פיטסבורג, חוסט, בישטינא, סטרוז'ניץ, זוטשקא, ראחוב וביטשקוב, קליוולאנד. לחלק מהחסידויות יש ענפים בשמות נוספים.

שושלת נדבורנה המורחבת מתאפיינת בכך שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור השמיני, יותר מ-100 אדמו"רים, רבים מהם במקביל. שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר, אך בזרם המרכזי של החסידות שבו מכהנים האדמו"רים מהשושלת, ובענפים נוספים, כמו קרטשניף, שם המשפחה של רוב האדמו"רים הוא רוזנבוים.

כביש 2

כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון. הכביש ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעיתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". תוואי הכביש עובר בין רכס הכורכר המערבי למרכזי, שבנוסף לרכס המזרחי מרכיבים את מישור החוף.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך.

כביש 9

כביש 9 הוא כביש רוחב מהיר בצפון השרון.

הכביש, שהקמתו החלה בשנת 2010, נפתח ברובו לתנועה ב-23 ביולי 2014, והוא משמש ככביש רוחב ארצי דו-מסלולי בן ארבעה נתיבים, שניים לכל כיוון. הכביש נסלל מדרום לחדרה. קטע הכביש המרכזי באורך של 9 קילומטרים בין צומת יער חדרה עם כביש 4 לצומת חביבה עם כביש 581 הוא כביש מהיר והמהירות המותרת בו היא 110 קמ"ש. קטע קצר בן 1.2 ק"מ בין צומת חביבה למחלף באקה-ג'ת עם כביש 6 אינו כביש מהיר, והוא מרומזר. בסך הכל נמתח הכביש לאורך 10.2 קילומטרים. קיימת אופציה להמשכו של הכביש מערבה מצומת יער חדרה עד כביש 2, ואורכו של קטע זה הוא כ-2 ק"מ.

ליגת העל בכדורגל

ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה ביותר בישראל.

הליגה נוסדה בשנת 1931, והיא נקראת "ליגת העל" החל מעונת 1999/2000. עד אז נקראה "הליגה הלאומית" (משנת 1955) ולפני כן "ליגה א'" ו"הליגה הארצית". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה.

הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל, והחל משנת 2014 מנוהלת הליגה על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

נכון לשנת 2019, מדורגת ליגת העל הישראלית במקום ה-27 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות.

החל משנת 2019 נותנת החסות לליגה היא הבורסה לניירות ערך ושמה המסחרי של הליגה הוא "ליגת הבורסה לניירות ערך".

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

מסוף צומת רעננה

מסוף רעננה הוא תחנת אוטובוסים גדולה ומרכזית ברחוב דרך השרון הצמודה לצומת רעננה ולמטה חברת אמדוקס בישראל. המסוף ממוקם ממזרח לצומת רעננה, וגובל ברחובות דרך השרון מצפון הפנינה ממערב היהלום מדרום ונתיב האבות ממזרח. המסוף נקרא גם "מסוף רעננה" או "מרכזית השרון" והוא מסוף האוטובוסים העמוס ביותר באזור השרון. המסוף תוכנן בתחילת 1967 לקראת פתיחת הקטע של כביש 4 המחבר את צומת רעננה עם צומת מורשה.

מרץ

מרץ או מארס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני. לפני קביעת הלוח היוליאני, היה חודש זה הראשון בשנה.

נמל חדרה

נמל חדרה הוא נמל שירות ימי של תחנת הכוח "אורות רבין". הנמל מורכב משני חלקים. הראשון הוא מזח בים הפתוח, אליו נקשרות אוניות המשא, ופורקות את הפחם לטובת התחנה בעזרת עגורנים (במזח שלושה עגורנים). משם נשלח הפחם אל התחנה בעזרת גשר ימי בו מותקן מסוע. אורך מזח העגינה הוא כ-300 מטר ומאפשר קשירת אוניית תפזורת אחת מצדו הצפוני. אל מזח העגינה מוביל גשר באורך כ-2,100 מטר המאפשר תנועת רכב עליו בצידו הדרומי מסוע המוביל את הפחם הנפרק מהאנייה אל מיכלי האחסון בחוף. עומק המים באזור הפריקה נע בין 22 ל-27 מטר, והוא מסוגל לטפל באוניות במעמס של עד 170,000 טון.

החלק השני הוא מעגן המוגן בשובר הגלים המשמש לעגינת ספינות עזר וגוררות. הנמל מנוהל על ידי רשות הספנות והנמלים.

המעגן משמש כבריכת השקטה וממנו נשאבים מי הקירור לתחנה. שפיכת מי הקירור נעשית מחוץ לשובר הגלים מדרום לנמל.

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריהטבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 92.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 7.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 7.8%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 6.4%
גילאי 20 - 29 13.2%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 14.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 50
–  יסודיים 33
–  על-יסודיים 26
תלמידים 16,002
 –  יסודי 9,310
 –  על-יסודי 6,692
מספר כיתות 697
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייה • חדרה • חיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
חברות פורום ה-15
אשדודבאר שבעגבעתייםהרצליה • חדרה • חולוןחיפהכפר סבאנתניהפתח תקווהראשון לציוןרחובותרמת גןרעננהתל אביב-יפו
ראשי עיריית חדרה
דוד ברמן יצחק וידרקר דב ברזילי יחיאל כהנא נחמיה להב ישראל סדן חיים אביטן צבי גנדלמן
1952 – 1954 1954 – 1965 1965 – 1978 1978 – 1989 1989 – 1998 1998 – 2005 2005 – 2013 מ-2013

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.