חדר

באדריכלות, חדר הוא כל מרחב או חלל מובחן בתוך מבנה. חדרים מהווים חלוקה פנימית בתוך המבנה.

Japanese youth hostel room
חדר שינה בהוסטל יפני

מבנה

Zimmerbild 78
ציור המתאר מבנה של חדר

לרוב החדר מופרד מחללים אחרים באמצעות קירות פנימיים, מבואות או דלתות; בנוסף הוא מופרד מאזורים חיצוניים באמצעות קירות חיצוניים ודלתות.

בידוד אקוסטי מאפשר שמירה על השקט בתוך חדר מסוים או מחוץ לו.

היסטוריה

Wilhelm Bendz, Interiør fra Amaliegade, ca. 1829
ציור של אנשים הנמצאים בחדר משנת 1826
44444 חדרו של דוד בן גוריון בצריף בשדה בוקר
חדרו של דוד בן-גוריון בצריף בן-גוריון, צריף המגורים בקיבוץ שדה בוקר, אשר שימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 19531973.

השימוש המתועד הראשון בחדרים היה לפחות החל משנת 2200 לפני הספירה, על ידי המינואים - בחפירות באקרוטירי שבסנטוריני, יוון, נמצאו שרידים המעידים על חלוקה פנימית של חדרים בתוך מבנים.

בתקופות מוקדמות שימשו החדרים בעיקר להגדרת מתחמים לשימושים מיוחדים ברחבי הבית, כגון חדר שירותים, חדר אמבטיה, מטבח ועוד. כיום קיימים במבנים גם סוגי חדרים אחרים, כגון חדרי שינה, סלון, חדר אוכל, חדר עבודה, משרד ועוד.

בארמונות ובבתי עשירים נבנים לעיתים חדרים רחבי ידיים כגון חדר נשפים, אולם קולנוע פרטי, אולם ספורט מקורה, ואף בריכת שחיה מקורה.

חדרים בישראל

בישראל, נקבעו בתקנות התכנון והבנייה מידות מינימליות של חללים בדירת מגורים, לרבות חדרים[1], כמו גם מגבלות וחובות אחרות הקשורות בבניית חדר, כגון חלונות, וכדומה[2].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תכנון חלוקת החדרים בדירת מגורים, באתר "מרכז המידע המקצועי בענף הבנייה בישראל"
  2. ^ תקנות התכנון והבניה, באתר "אדריכלות ובניה בישראל"
אולפן הקלטות

אולפן הקלטות הוא מבנה להקלטות קול. חלל המבנה מעוצב במיוחד על ידי מהנדס אקוסטיקה, על מנת להשיג את התכונות האקוסטיות הנדרשות (הפצת קול, רמה נמוכה של החזרים, זמן תהודה מתאים לחלל החדר וכו'). סוגים שונים של אולפנים מקליטים להקות, אמנים, דיבוב ומוזיקה לתוכניות טלוויזיה, סרטים, סרטי אנימציה, פרסומות ואפילו תזמורת מלאה.

אולפן הקלטות תקני מורכב מחדר הנקרא "חדר ההקלטה", שבו מבוצע הקטע המוזיקלי, ומ"חדר השליטה (חדר הקונטרול)", שבו נמצא ציוד ההקלטה, הניתוב ותפעול הסאונד. לפעמים יהיו חדרים קטנים הנקראים "תאים מבודדים", להקלטת כלים בעלי עוצמות גבוהות כגון תופים וגיטרה חשמלית, על מנת למנוע זליגת קול למיקרופונים אחרים הנמצאים בחלל חדר ההקלטה. את אולפן ההקלטות מפעיל טכנאי סאונד אשר עובד בתיאום עם מפיק מוזיקלי, מוזיקאים, נגנים, זמרים ואמנים.

ארמון בקינגהאם

ארמון בקינגהאם (באנגלית: Buckingham Palace) הוא ארמון המלוכה הבריטי בלונדון, בריטניה. זהו משכנה הקבוע של המלכה אליזבת השנייה, על אף שהיא חיה ומתגוררת גם בארמונות נוספים.

בית חרושת

בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד). בתי החרושת המודרניים ממוכנים ברובם ומתבססים על פס ייצור.

בית חרושת הוא בדרך כלל מבנה גדול ומקורה, שבו אולם אחד גדול ("אולם ייצור") ובצידו מספר חדרים שנועדו להנהלה ולעובדים (משרדים, חדר אוכל, חדר מנוחה, ארוניות לציוד אישי וכו'). לעיתים קרובות, קרוב לבית החרושת ישנו מחסן בו מאוחסנים חומרי הגלם והתוצרים. באולם הייצור פזורות מכונות המהוות חלק מפס הייצור. לצידן ניתן למצוא כלי עבודה, כיסאות לפועלים וכבלי חשמל, מים, אוויר ותמסורת. באולמות ייצור מסוימים ישנו עגורן גשר המרחף מעל כל מרחב הייצור ומאפשר העברת משאות כבדים ממקום למקום בתוך האולם בקלות ויעילות. באולמות שבהם אין עגורן משתמשים לרוב במלגזות. המפעלים המתקדמים ביותר מתבססים על פס ייצור שכמעט כולו אוטומטי שרוב העבודה בו נעשית על ידי רובוטים המבוקרים בידי מחשב.

בתי החרושת החלו להופיע בעקבות המהפכה התעשייתית ורתימת כוח הקיטור על מנת לבנות מכונות שמסוגלות לבצע עבודה גדולה בהרבה מאשר מסוגל האדם הרגיל. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו בתי החרושת מקור פרנסתם העיקרי של תושבי הערים, שגדלו מאוד באותה תקופה. באותה תקופה הייתה מודעות מאוד נמוכה לזיהום אוויר והמפעלים גרמו לערפיח גדול שנפלט מארובותיהם עקב הצורך בשריפת פחם ודלק אחר כדי להניע את המכונות. בשנות ה-60 גדלה המודעות לאיכות הסביבה ובשנות ה-80 החלו בתי חרושת לנקוט בהדרגה צעדים להקטנת זיהום האוויר שהם גורמים. גם העברת מקור הכוח משריפת דלק לחשמל גרמה לירידה בערפיח ובזיהום הנפלט מבתי החרושת.

עדות להווי החשוב של בתי חרושת ממוכנים אלה ניתן למצוא בסרטו של צ'ארלי צ'פלין על הווי התעשייה בשנות ה-20 של המאה ה-20: "זמנים מודרניים".

בית מלון

בית מלון (או, בקצרה: מלון) הוא מבנה, המיועד לספק לכל מאן דבעי שירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים בתשלום, למטרות פנאי, נופש או מטרות אחרות, לפרקי זמן קצובים. הוא עשוי לספק שירותים נלווים, לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.

בית שימוש

בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום שאדם עושה בו את צרכיו.

גביש

גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

המאפיין העיקרי של גביש הוא סדר פנימי ארוך טווח, כלומר, קיים מבנה בסיסי, הנקרא תא יחידה, החוזר על עצמו למלוא המרחב (תא היחידה דומה לאריח שבאמצעותו מרצפים חדר גדול, אך הוא תלת ממדי ולא דו ממדי). הגביש פותר את בעיית הריצוף הגאומטרית, בשלושה ממדים. ישנם חומרים רבים המופיעים בטבע בצורת גביש, למשל מלח, קוורץ, קלציט. פעמים רבות הסדר הקפדני של המבנה הפנימי בא לידי ביטוי בצורה החיצונית של החומר, כלומר לפעמים יש לגבישים צורה יפה בעלת סימטריה מובהקת.

הענף העוסק בחקר הגבישים נקרא קריסטלוגרפיה; במיוחד מתייחס מונח זה לחקר מבנה הגבישים באמצעות קרינה (קרני רנטגן, או קרינת אלקטרונים למשל). תהליך שבו חומר הופך עצמו לגביש נקרא התגבשות; תהליך שבו הופכים באופן פעיל חומר לגביש נקרא גיבוש. שני המושגים נקראים בלועזית קריסטליזציה.

תכונות רבות של החומר מוסברות על ידי הבנת המבנה הגבישי שלו, למשל הסדר הפנימי של הגביש יוצר "קווי שבירה" טבעיים, שלעיתים מאפשרים במאמץ קטן לשבור את המבנה. תכונה זו של גבישים נקראת פצילות.

דירה

דירה היא יחידת מגורים, ובדרך כלל נקראת גם "דירת מגורים" והיא מהווה יחידה בתוך בית משותף. דירה יכולה לשמש למגורים או למטרות אחרות, כגון פעילות עסקית. תשתיות הדירה, כגון צנרת מים, ביוב ורשת החשמל, מחוברות לאלה של שאר הדירות בבית המשותף.

מקור המילה דירה מהפועל: "לדור" שמשמעו "לגור" בארמית.

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300). בהיסטוריוגרפיה האירופאית מאה זו נחשבת כחלק מתקופת ימי הביניים המאוחרים, ואילו באסיה שנים אלו מזוהות בעיקר עם עלייתה של האימפריה המונגולית, ששלטה בשיא כוחה על חלק גדול משטח יבשת אסיה ועל חלק ממזרח אירופה.

במהלך המאה ה-13 חדר הידע היווני והערבי לאירופה מספרד והמזרח התיכון, ובהשראתו הגיעה ההגות הנוצרית הסכולסטית לשיאה, ועלו ניצני הרנסאנס באיטליה. כיבושי המונגולים שינו את פניה של אסיה וטלטלו את ארצות המזרח הרחוק, העולם המוסלמי ומזרח אירופה. בארץ הקודש נפלו המדינות הצלבניות בזו אחר זו, ומסעי צלב חדשים הסתיימו לרוב בכישלון. ביהדות פרץ פולמוס עז שהסעיר את העולם היהודי כולו, על דרכה של הפילוסופיה הדתית, ובמקביל פרחה היצירה הקבלית.

הספרייה הלאומית של צרפת

הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית: Bibliothèque nationale de France, בראשי תיבות: BnF) היא ספרייה לאומית וגם הספרייה החשובה ביותר בצרפת. יש לה מעמד חוקי של מוסד ציבורי. פעילותה נעשית במספר אתרים, שהמרכזי בהם הוא "אתר פרנסואה-מיטראן" שנמצא בגדה השמאלית, ברובע ה-13 של פריז.

אוסף הספרייה מוערך ב-13 מיליון פריטי דפוס וספרים. הספרייה מוכרת גם הודות לספריות המקוונות שלה, בעיקר ספריית גאליקה (Gallica) וכן אירופיאנה (Europeana). המסמכים שמועלים לאתרים הם בצורת תמונות, על פי רוב, אולם הם טקסטואליים בעיקרם, במיוחד באתר אירופיאנה. זוהי אחת הספריות החשובות ביותר בעולם.

חדר אוכל

חדר אוכל הוא חדר שבו מגישים ארוחות לסועדים. ישנם שני סוגים של חדרי אוכל:

חדר אוכל שהוא אחד מחדרי הבית, לשימושה של המשפחה המתגוררת בבית זה. בבתי דירות בישראל לרוב אין חדר אוכל אלא מתחם המכונה "פינת אוכל", המצוי בדרך כלל בתחום חדר האורחים או לצידו.

חדר אוכל קבוצתי, שבו מוגשות ארוחות לקבוצות גדולות של סועדים. דוגמאות עיקריות לחדרי אוכל מסוג זה:

בצבא: חיילי הבסיס אוכלים בחדר אוכל המחובר למטבח הבסיס.

בקיבוץ: חדרי אוכל בקיבוצים הם חדרים אוכל משותפים לכלל חברי הקיבוץ.

במקום עבודה: חדר אוכל לשירותם של העובדים במקום עבודה זה ואורחיהם.

בבית מלון ובאוניות נוסעים: משמש את אורחי המלון או האונייה.

בבתי חולים ובתי אבות: משמש את המאושפזים/הדיירים אך לא את אורחיהם.

בבית ספר: חדרי אוכל קיימים בבתי ספר במדינות המנהיגות יום לימודים ארוך וכן בפנימיות.בניגוד למסעדה, בחדר אוכל הארוחות אינן בתשלום או שהן בתשלום מסובסד (כך לעיתים בבתי ספר ובמקומות עבודה) או עקיף (כחלק מתשלום עבור כלל השירות, למשל בבית מלון).

חדר כושר

חדר כושר הוא אולם המכיל מכשירים לשיפור ושימור כושר גופני. לרוב נכלל כחלק אינטגרלי ממכון כושר, אך קיימים חדרי כושר בבתי מלון, בבתים פרטיים ובבתי ספר.

חדר כושר מיועד לשיפור אלמנטים מסוימים של כושר גופני: סיבולת לב ריאה, גמישות וכוח. ניתן לשמר אלמנטים כגון מהירות וזריזות גם בתנאי חדר כושר, אך לרוב אימונים אלו מתבצעים מחוצה לו. בין המתקנים הנפוצים בחדרי כושר נכללים מסילות כושר, אליפטיקלים, אופניים נייחים, ספסלי משקולות (חופשיות ומוט), מתקן מתח ומזרנים. חדרי כושר רבים כוללים מגוון וכמות מתקנים גדולה יותר.

חדר משלך

חדר משלך (במקור, באנגלית: A Room of One's Own) הוא ספר המכיל מאמר מורחב של הסופרת וירג'יניה וולף, שהודפס לראשונה ב-24 באוקטובר 1929. המאמר מבוסס על סדרת הרצאות שהיא העבירה באוקטובר 1928 בשתי מכללות לנשים באוניברסיטת קיימברידג'. בעוד המאמר מכיל סיפור ומספרת בדיוניים, במטרה לחקור את נושא הנשים, הן כסופרות והן כגיבורות בספר – הודפס המאמר במקורו בשם "נשים וספרות יפה" לצורך סדרת ההרצאות, ולכן הוא נחשב כחיבור עיוני, ולא כספרות יפה. המאמר נתפס בדרך כלל כטקסט פמיניסטי, שדן בחשיבות מקומן הריאלי והספרותי של נשים במורשת התרבות הספרותית, שנשלטה על ידי גברים. "חדר משלך" נכלל ברשימת 100 הספרים של המאה של העיתון "לה מונד".

לב

הלֵּב הוא משאבת הדם המרכזית בבעלי חיים. באדם וביונקים אחרים הלב מזרים דם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני לריאות, ודם עשיר בחמצן ודל בפחמן דו-חמצני לגוף דרך מערכת של מדורים ושסתומים המתכווצים בסדר מתואם. כל סדרת כיווצים המשלימה מחזור אחד של עבודת הלב מכונה "פעימת לב". הלב אחראי להובלת חמצן לכל איברי הגוף וכן להובלת מרכיבים נוספים הנמצאים במחזור הדם כמו חומרים מטבוליים נוספים על חמצן, מרכיבים של מערכת החיסון והורמונים.

התפתחות הלב נמשכה מאות מיליוני שנים. איבר הדומה בתפקידו ללב מפותח (בעל ארבעה מדורים) היה קיים כבר לפני כ-800 מיליון שנים, אם לא יותר. הצורך הראשוני ללב נוצר כשמספר תאים התחברו יחד והפכו ליצור רב תאי. יצור חד תאי יכול לספק לעצמו את צרכיו (תזונה, רבייה, חילוף חומרים ונשימה) דרך קרום התא, אולם כשמדובר ביצורים רב תאיים חלק מהתאים מוקפים בתאים אחרים וחסרים את המגע הישיר עם הסביבה, לכן יש צורך במערכת הובלה שתספק לתאים את כל צורכיהם.

בתרבות הלב מוזכר כסמל לאהבה, דבר הנראה בסמל שקרוי לב ושונה לחלוטין ממראה לב אמיתי.

מוזיקה קאמרית

מוזיקה קאמרית היא צורה של מוזיקה קלאסית הכתובה לקבוצה קטנה של כלים שיכלו, באופן מסורתי, לנגן בנוחיות בחדר אירוח בארמון. ביתר הרחבה, מושג זה כולל כל "מוזיקה אמנותית" המבוצעת על ידי מספר נגנים קטן, עם מבצע אחד לכל תפקיד. המילה "קאמרה" מקורה בלטינית ופירושה "חדר". הווה אומר, מוזיקה קאמרית היא מוזיקה שנועדה לביצוע בחדר (בניגוד לאולם) ועל פי רוב באווירה אינטימית. עם זאת, מעצם הגדרתו, בדרך כלל אין המושג כולל ביצועים בכלי יחיד.

מטבח

מטבח הוא חדר בבית המגורים המשמש להכנת מזון. המטבח המודרני כולל, בדרך כלל, תנור אפייה, תנור מיקרוגל, כיור המשמש לניקוי כלי הכנת המזון וכלי האכילה, ולעיתים מדיח כלים, ומקרר לאחסון המזון. חלק מהמזון מאוחסן במזווה הסמוך למטבח. המילה מטבח משמשת במובן מושאל גם ככינוי לתרבות הקולינרית של עם או אזור מסוים (כגון המטבח הגרמני או המטבח הצרפתי).

אף שמטרתו העיקרית של המטבח היא הכנת מזון, המטבח מהווה לעיתים, בהתאם לגודלו של בית המגורים, אתר מרכזי ומעין חדר מגורים.

מפקדה

מפקדה היא מרכז פיקוד, שליטה ובקרה; מפקדה היא דרג הקובע מדיניות ונושא באחריות ההחלטות בתחום המדיניות. ניתן להבחין בין מפקדה (באנגלית - Headquarters) ובין מטה (באנגלית - Staff): מטה הוא דרג מתאם ואחראי לפיקוח על הגשמת המדיניות שנקבעה על ידי המפקדה.

מפקדה צבאית היא צומת בו מרוכז כל המידע המוקדם (מידע לוגיסטי, תוכניות מלחמה, הערכות מודיעין), המידע המתקבל בזמן אמת משדה הקרב, הערכות מומחים, מתבצעת עבודת המטה, בו מתקבלות ההחלטות האופרטיביות וממנו מועברות ההנחיות למפקדי השטח, ובמקביל דיווחים וקבלת הנחיות ממפקדה ממונה.

מפקדות מכונות בשמות שונים, בהתאם לתווך שבו הן פועלות. לדוגמה, חדר מלחמה (חמ"ל) ברמת הממשלה, מוצב הפיקוד העליון (מִצפ"ה) בצה"ל ברמת המטכ"ל, חדר מצב - במשרד החוץ, מוצב פיקוד ימי (מצפ"י) ברמת מפקד חיל הים, מרכז ידיעות קרב (מי"ק) בספינה וכדומה. חפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) ברמת היחידה הלוחמת, (באנגלית - Tac - Tactical HQ).

מפקדה של כוח לוחם יבשתי תמוקם בדרך-כלל בקו העורפי של החזית, במקום מוגן יחסית, מה שיאפשר סיורים של המפקדים הבכירים בשטחי הקרבות להתרשמות בלתי-אמצעית, מקום תדרוך והתייעצות למפקדי כוחות המשנה, התקפלות מהירה ללא אבידות במקרה של נסיגת הכוחות, הקמה מזורזת של המפקדה באזור חדש וחידוש השליטה בכוחות.

מצלמה

מצלמה היא מכשיר היוצר תמונה ומאפשר לקבע אותה לאורך זמן. מבחינים בין מצלמה (באנגלית Stills Camera או Photo Camera) ובין מצלמת וידאו המצלמת רצף של תמונות, בדרך כלל באופן אלקטרוני (מצלמה המצלמת סרטים על גבי סרט צילום נקראת מסרטה). מקור השם העברי במילה "צלם" שמשמעותה דמות. מקור השם הלועזי "קאמרה" נובע מהמונח קמרה אובסקורה, שפירושו בלטינית "חדר אפל". זה היה המנגנון המוקדם להטלת תמונות: חדר שלם שימש באופן דומה לחלק הפנימי של מצלמה מודרנית. באותה התקופה לא הייתה עדיין דרך לאחסן את התמונה (פרט לציורה), והיא אבדה ברגע שהסצנה המצולמת השתנתה. סרט הצילום שינה מצב זה כך שניתן לשמר תמונות.

קפלה

קָפֵּלָה (בלטינית: Cappellae, גלימה) היא מבנה פולחן נוצרי קטן, סוג של כנסייה קטנה לשירות אישי. קפלה נבנתה לעיתים באחוזה כבית תפילה עצמאי קטן ולעיתים במסגרת של קומפלקס מבנים גדול יותר כגון קתדרלה גדולה, אוניברסיטה, ארמון או אפילו בית קברות. שימוש נוסף במושג הוא חלל משני כחלק מכנסייה. בכנסיות רבות, בעיקר גדולות, נהוג לבנות קפלות מסביב לאמבולטוריום (בתרשים משמאל) או בצידי הספינות המשניות, ולעיתים בטרנספט. במקרה כזה הקפלה היא גומחה או חלל קטן ללא מוצא, המוקדש למטרה משנית כלשהי.

המשרת בקודש בקפלות האישיות בתקופה הפיאודלית נקרא "קפלאנוס" והוא היה הכומר האישי של הסניור ולעיתים קרובות נלווה אליו במסעותיו.

מסופר על מרטין הקדוש שעבר ביום חורף וראה איש עני ערום. פשט את גלימתו, חילק אותה לשניים ונתן מחציתה לעני. החלק שנשאר מרטין לבוש בו היה זה שהיה בו הכובע (בלטינית cappa, קפושון). הגלימה של מרטין נשמרה כשריד קדוש בארמון המלך הפרנקי, במקום שזכה לשם קפלה כנגזרת של השם cappa. מאז כל חדר תפילה פרטי בארמון נקרא קפלה, ואחר כך הורחב המושג לחדר תפילה בכלל.

קפלות נבנו לכבוד קדוש מסוים, מלך או אציל חשוב, איש דת חשוב, תורם כספים או אפילו סיפור כלשהו שאותה כנסייה מצאה לנכון לציין. הקפלה מאפשרת פולחן אישי של המתפלל, ובה הוא לרוב מדליק נרות לכבודו של הקדוש. בקפלה ישנם ציורים או פסלים של אותה אישיות, ולעיתים רבות גם ממוקמים בה קברים אמיתיים של אותם אישים או קדושים. בניית הקפלות נעשית, על פי רוב, לאחר השלמת מבנה הכנסייה, ולעיתים מתווספות קפלות חדשות לאחר שנים.

בזרמי הנצרות השונים, למושג קפלה משמעויות מעט שונות. קיימים הבדלים בין המשמעויות בנצרות הקתולית, הנצרות הפרוטסטנטית וזרמי הנצרות בבריטניה ואירלנד. נעשה שימוש במילה קפלה גם בהקשרים אחרים שאינם קשורים לכנסייה.

תלמוד תורה

תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר" (נהגה "חֵיידֶר")), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.