חבר הכנסת

חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים לכהן גם כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה וממלא מקומו חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.

חבר הכנסת
Knesset Building (South Side)
איוש נוכחי הכנסת העשרים ושתים
תאריך כניסה לתפקיד 3 באוקטובר 2019
דרכי מינוי בחירות ארציות לכנסת
תחום שיפוט ישראל  ישראל
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 14 בפברואר 1949
איוש ראשון האספה המכוננת
Knesset
משכן הכנסת, בו מכהנים 120 חברי הכנסת, הנבחרים בכל מערכת בחירות ארצית

הבחירות לכנסת

בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא, וכן בעלי תפקידים נוספים. מבעלי תפקידים בכירים מסוימים (כגון קציני צבא בדרגת אלוף ומעלה) דורש החוק תקופת צינון של שלוש שנים.

פעילות חברי הכנסת

חברי הכנסת מקיימים את תפקידיה של הכנסת כבית המחוקקים של מדינת ישראל. פעילות זו כוללת:

הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים, והחלטות מתקבלות ברוב קולות של הנוכחים בדיון. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים המסדירים אותה, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציב הדורות הבאים.

חסינות חברי הכנסת

בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, גם לחברי הכנסת יש חסינות, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951,[1] מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון אשר יבקשו להצר את צעדיו. החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:

  • חסינות מהותית/עניינית - חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
  • חסינות דיונית - חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
    • העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת
    • כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
    • הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה
    • ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.

אם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור המליאה בהצבעה גלויה.

עד יולי 2005 הייתה החסינות אוטומטית ומוענקת גם מבלי שהח"כ יבקש אותה, ואילו הסרתה דרשה החלטת ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית.

בג"ץ קבע שרק הערכה של חברי הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה נהג שלא בתום לב בהגשת כתב האישום כנגדם יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית[דרוש מקור].

ההצעה לשינוי החוק באה בהמשך לביקורות רבות על החסינות שלה זוכים הח"כים, במקרים רבים ללא הצדקה. המצדדים בהצעה לשינוי החוק טוענים כי בהצבעת הח"כים בעד או נגד חבריהם קיים ב"השאלה": שמור לי ואשמור לך. כך למשל עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי שהואשם בזיוף, מרמה, והפרת אמונים, בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.

ניתן לעצור חבר הכנסת אם הוא נתפס "בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום" (סעיף 3(א) לחוק חסינות חברי הכנסת).

ניתן להעמיד חבר הכנסת לדין לאחר סיום כהונתו בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות.

מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות

תאריך חבר הכנסת האשמה גזר דין
11 באוגוסט 1954 שלמה לביא[2] דריסת אדם למוות קנס בסך 100 ל"י
20 בדצמבר 1954 ישראל שלמה בן-מאיר[3] השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא זוכה
8 בפברואר 1955 שמעון בז'רנו[4] נהיגה במהירות מופרזת (80 קמ"ש) קנס בסך 50 ל"י
16 במאי 1960 משה דיין גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום -
14 ביולי 1965 יצחק רפאל[5] קשירת קשר לקבלת שוחד -
29 בנובמבר 1966 מרדכי סורקיס גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה -
17 ביולי 1978 שמואל רכטמן[6] קבלת שוחד הורשע ונידון למאסר בפועל
1 באוגוסט 1979 שמואל פלאטו-שרון הבטחת שוחד לבוחריו 3 חודשי עבודות שירות ו-15 חודשי מאסר על תנאי
13 בינואר 1981 אהרון אבו חצירא קבלת שוחד זיכוי
18 במאי 1981 אהרון אבו חצירא מעילה בכספים זיכוי
25 בדצמבר 1984 מאיר כהנא התססה והסתה -
15 באוקטובר 1985 מוחמד מיעארי הזדהות עם ערפאת בכנס ציבורי -
1991 יאיר לוי גניבה בידי מנהל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד 4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 275,000 ש"ח
6 בינואר 1993 האשם מחאמיד התבטאות מעודדת טרור -
- רפאל פנחסי העברת כספים שלא כדין 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי
ספטמבר 1996 אריה דרעי קבלת שוחד והעברת כספי משרד הפנים לגופים חרדיים שהוקמו על ידי ש"ס מאסר בפועל של שלוש שנים וקנס כספי של 250,000 ש"ח.
5 ביולי 2000 יצחק מרדכי 18 חודשים מאסר על תנאי
6 במרץ 2001 אביגדור ליברמן תקיפת קטין ואיומים - פיצויים של 10,000 ש"ח לילד וקנס של 7,500 ש"ח
5 בנובמבר 2001 עזמי בשארה תמיכה בארגון טרור וארגון טיולים למדינת אויב כתב האישום בוטל שכן נקבע שעומדת לו החסינות המהותית
2002 סאלח טריף מתן שוחד 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 ש"ח ו-18 חודשי מאסר על תנאי
10 בנובמבר 2003 נעמי בלומנטל מתן שוחד בחירות הרשעה - קנס כספי ומאסר על תנאי
26 בינואר 2004 יחיאל חזן[7] הצבעה כפולה במליאת הכנסת הרשעה
20 בדצמבר 2004 יאיר פרץ[8] ניסיון קבלת תואר אקדמי במרמה הרשעה
26 בינואר 2010 סעיד נפאע[9] מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב 12 חודשי מאסר ו־6 חודשי מאסר על תנאי
21 בדצמבר 2016 באסל גטאס[10] הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים 2 שנות מאסר[11]

זכויות חברי הכנסת

על מנת למלא את תפקידם, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות בנוסף למשכורותיהם. הטבות אלו כוללות:

  • זכות להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים[12]
  • תקציב לקשר עם הבוחר
  • דרכון דיפלומטי

בעבר ניתנה לחברי הכנסת זכות למשלוח חינם של דברי דואר ללא הגבלה.

שכר חברי הכנסת

אופן קביעת שכרם של חברי הכנסת הוסדר בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949,[13] שהוחלף ב-17 בפברואר 2003 בפרק ט' לחוק הכנסת.[14] עקרונות לתשלומים נוספים נקבעו בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001.

בהתאם לחוק הוקמה ועדה ציבורית הממליצה על גובה שכרם של חברי הכנסת ועל תשלומים נוספים,[15] כגון הוצאות נסיעה ולינה הכרוכות במילוי תפקידם של חברי הכנסת, וכן תשלומים לקופת גמל או קרן השתלמות. שכר היסוד של חברי הכנסת מתעדכן מפעם לפעם (בדרך כלל בתחילת כל שנה) בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק. המלצות הוועדה הציבורית מוגשות לוועדת הכנסת, וזו רשאית לקבל את ההמלצות ובכך להפוך אותן להחלטה מחייבת או לדחותן ולהחזירן לוועדה הציבורית לשם מתן המלצות חדשות. החלטות בעניין שכרם של חברי הכנסת מתפרסמות בקובץ התקנות. ביולי 2003 מונו לוועדה הציבורית פרופ' ראובן גרונאו - יושב ראש, עו"ד יוסף גילאור ורו"ח דניאל דורון.

נכון לפברואר 2017, שכר היסוד של חברי הכנסת הוא:[16]

תפקיד שכר יסוד הערות
יו"ר הכנסת 50,225 ש"ח גבוה באופן ניכר משכר היסוד של שר (שהוא 42,534 ש"ח)
ראש האופוזיציה 47,825 ש"ח מעט גבוה משכר היסוד של ראש הממשלה (שהוא 47,485 ש"ח)
חבר הכנסת 41,525 ש"ח יו"ר ועדה מקבל תוספת של כ-1,500 ש"ח

הגבלות על חברי הכנסת

על חברי הכנסת חלות הגבלות אחדות, הקבועות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951:

  • סעיף 13א קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו רבים מחברי הכנסת לעסוק בעיסוקים שונים (כגון עריכת דין), במקביל לחברותם בכנסת.
  • סעיף 13א1 קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-14, ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ברשות מקומית או בהסתדרות הכללית, נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.
  • על חבר הכנסת לציית לכללי אתיקה. ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל עונשים על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה.
  • אם המיועד לשמש חבר הכנסת מחזיק באזרחות של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא יאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב בחוק יסוד הכנסת: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר".

הפסקה כפויה של החברות בכנסת

חוק יסוד: הכנסת מונה מצבים אחדים שבהם כהונתו של חבר הכנסת נפסקת, באופן זמני או מוחלט. מצבים אלה הם:

  • בחירתו של חבר הכנסת לתפקיד שנושאו מנוע מלהיות מועמד לכנסת מביאה להפסקת חברותו בכנסת עם בחירתו או עם התמנותו לתפקיד זה. תפקידים אלה הם: נשיא המדינה; שני הרבנים הראשיים; שופט; דיין של בית דין דתי; מבקר המדינה; הרמטכ"ל; רבנים וכוהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר; עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
  • הרשעה בעבירה פלילית:
    • חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי. ביום שפסק הדין נעשה סופי תיפסק חברותו בכנסת.
    • חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
  • ברוב של 90 חברי כנסת ניתן להדיח חבר כנסת, בשל שתיים מהעילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת - הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-­1951, באתר הכנסת
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "שלמה לביא", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2548
  3. ^ יחיעם ויץהקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
  4. ^ עוז אלמוג, ‏משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  5. ^ עוז אלמוג ודוד פז, ‏זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסיה הדתית-לאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  6. ^ גיל סלומון, בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא, באתר nrg‏, 13 במרץ 2006
  7. ^ ועדת הכנסת הסירה את חסינות ח"כ חזן, באתר של "רשת 13", 26 בינואר 2004 (במקור, מאתר "nana10")
  8. ^ לילך ויסמן, יובל יועז, אסף כרמל, ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
  9. ^ שרון רופא-אופיר, ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי", באתר ynet, 26 בינואר 2010
  10. ^ רועי ינובסקי, ועדת הכנסת אישרה להסיר את חסינותו של ח"כ באסל גטאס, Ynet, ‏21.12.16
  11. ^ אילנה קוריאל, הסדר הטיעון אושר: שנתיים מאסר לח"כ לשעבר באסל גטאס, Ynet
  12. ^ דפנה ליאלועדת הכנסת אישרה: עוד עוזר פרלמנטרי לח"כים, באתר mako, 27 באוקטובר 2015
  13. ^ חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, באתר הכנסת
  14. ^ חוק הכנסת, באתר הכנסת
  15. ^ הודעת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשע"א-2011, ק"ת 6965 מיום 17 בינואר 2011
  16. ^ חישוב עצמאי על בסיס הנתונים בכתבה זו
10 באפריל

10 באפריל הוא היום ה-100 בשנה (101 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 265 ימים.

11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 354 ימים (355 בשנה מעוברת).

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 80 ימים.

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 353 ימים (354 בשנה מעוברת).

12 במרץ

12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 294 ימים.

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 322 ימים (323 בשנה מעוברת).

15 בנובמבר

15 בנובמבר הוא היום ה-319 בשנה, (320 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 46 ימים.

21 בדצמבר

21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה

מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 10 ימים. ברוב השנים זהו יום נקודת ההיפוך - היום הקצר בשנה; כלומר היממה בעלת שעות האור המועטות ביותר, והלילה הארוך ביותר בשנה.

25 בינואר

25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 340 ימים (341 ימים בשנה מעוברת)

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 337 ימים (338 בשנה מעוברת).

31 בינואר

31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 334 ימים (335 בשנה מעוברת).

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 359 ימים (360 בשנה מעוברת).

דודי אמסלם

דוִד (דוּדי) אמסלם (נולד ב-11 באוגוסט 1960) הוא שר התקשורת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן בין היתר כיושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, כמנהל במחלקה הכלכלית במשרד האוצר, באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי, באגף שיפור פני העיר בעיריית ירושלים ובמחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה, וכיו"ר הקואליציה בכנסת ה-20.

ה' בתשרי

ה' בתשרי הוא היום החמישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ה' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

הכנסת

הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות.

במערכת האיזונים שבין רשויות השלטון, הרשות המבצעת, הממשלה, יונקת את כוחה ואת סמכויותיה מהכנסת, וזו מפקחת עליה באופן שוטף. הרשות השופטת, הכוללת את מערכת בתי המשפט, מקבלת את מעמדה וסמכויותיה מחוק יסוד: השפיטה שחוקקה הכנסת, ופועלת לפי החוקים שמחוקקת הכנסת, ובסמכותה לפרשם. לעיתים, מפעילה הרשות השופטת ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת.

תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד. הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים שונים, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים.

הכנסת הנוכחית היא הכנסת העשרים ושתיים ויושב ראש הכנסת הנוכחי הוא יולי אדלשטיין.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

ח' באדר

ח' באדר הוא היום השמיני בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

י"ג בשבט

י"ג בשבט הוא היום השלושה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג שבט היא

פרשת בשלח. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.

יצחק כהן (חבר הכנסת)

יצחק (איציק) כהן (נולד ב-2 באוקטובר 1951) הוא סגן שר במשרד האוצר, חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס; בעבר היה ממונה על שירותי הדת מטעם הממשלה, במשך שלוש קדנציות וכן כיהן כסגן שר האוצר. בקדנציה הראשונה תיפקד כשר דתות לכל דבר ועניין, בקדנציה השנייה כיהן כשר במשרד ראש הממשלה הממונה על שירותי הדת והחל מ-2008 נשא בתואר שר לשירותי דת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.