חברה לתועלת הציבור

חברה לתועלת הציבור (בראשי תיבות: חל"צ) היא חברה אשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני התנאים הנקובים בסעיף 345א לחוק החברות:

  • בתקנונה של החברה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד בהתאם לרשימה סגורה אשר נמצאת בתוספת לחוק החברות.
  • בתקנונה של החברה נקבע איסור על חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה (חלוקת דיבידנד).

הגדרה זאת החליפה הגדרה קודמת של המונח ונכנסה לתוקף ב-21 ביוני 2007, עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 6 לחוק החברות, התשס"ז-2007.[1] התיקון קבע הסדר חדש ביחס לחברות לתועלת הציבור וביטל את ההסדר הקודם שחל לפי חוק הנאמנות על חברות מסוג זה.

ההגדרה מ-2007 החליפה הגדרה קודמת של המונח "חברה לתועלת הציבור", על פי סעיף 32 לפקודת החברות (סעיף אשר בוטל במסגרת תיקון מס' 6 לחוק החברות), ולפיה חברה מעין זאת הייתה צריכה להיות מוקמת לשם קידום המסחר, האמנות, המדע, הדת, הצדקה או כל מטרה מועילה אחרת, וכן הייתה מחויבת להשתמש ברווחיה ובהכנסותיה לקידום מטרות אלו בלבד, ולא הייתה רשאית לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה.

דרך הרישום

בעבר חברה לתועלת הציבור הייתה צריכה להירשם פעמיים: בשלב הראשון להירשם אצל רשם החברות, תוך שהיא עונה לדרישות סעיף 32 לפקודת החברות, ומגדירה את עצמה כחברה לתועלת הציבור. בשלב השני היה על אותה חברה להירשם אצל רשם ההקדשות, בהתאם לדרישות חוק הנאמנות. אף על פי כן, רישום אצל רשם ההקדשות לא היה בגדר חובה חוקית וחברה יכלה להגדיר את עצמה כחברה לתועלת הציבור גם מבלי להיכנס למרשם אצל רשם ההקדשות.

לאחר תיקון מס' 6 לחוק החברות, מחויבת כל חברה המגדירה עצמה כחברה לתועלת הציבור להירשם הן אצל רשם החברות והן אצל רשם ההקדשות, אשר שייכים שניהם לרשות התאגידים. רשם החברות לא יאשר רישום של חברה לתועלת הציבור מבלי לקבל אישור מראש של רשם ההקדשות. חוק החברות אף מאפשר כיום להטיל עיצומים כספיים אם חברה לתועלת הציבור אינה נרשמת ככזו או אם אינה מתקינה את תקנונה כנדרש. יתרה מכך, החוק מעניק לרשם ההקדשות סמכות לאפשר רישום כפוי של חברה כחברה לתועלת הציבור, אם סבר הרשם שחברה אשר אינה רשומה ברשם ההקדשות כחברה לתועלת הציבור, עונה להגדרת חברה לתועלת הציבור. סנקציה נוספת שמוטלת בחוק החברות היא כי במקרה שחברה לתועלת הציבור לא נרשמה בפנקס, יראו בדירקטורים ובמנהלי החברה כמי שהפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה, ויהיה ניתן להרים את המסך בין החברה לבין נושאי המשרה בה.

פירוט המטרות הציבוריות

חברה לתועלת הציבור תוכל להירשם ככזו רק אם היא עונה לאחת מהמטרות הציבוריות המפורטות בחוק[2]. מדובר ברשימה סגורה של מטרות אשר ניתנת לשינוי רק על ידי שר המשפטים באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ואלו הן המטרות הציבוריות:

  1. איכות סביבה, הגנת הסביבה או הכרת הטבע והסביבה;
  2. בריאות או הצלת חיים;
  3. דת, מורשת או הנצחה;
  4. הגנה על בעלי חיים ודאגה לרווחתם;
  5. זכויות אדם;
  6. חינוך, הכשרה מקצועית, תרבות או אמנות;
  7. מדע, מחקר או השכלה גבוהה;
  8. ספורט;
  9. עלייה, קליטה או התיישבות;
  10. צדקה או סעד;
  11. רווחת הקהילה או פעילות קהילתית, חברתית או לאומית;
  12. שלטון החוק, משפט או מנהל ציבורי;
  13. הקמת קרנות או ארגונים לעידוד או לתמיכה בגוף הפועל לאחת או יותר מהמטרות המנויות לעיל.

מוסדותיה של חברה לתועלת הציבור

ככל חברה אשר מוקמת בהתאם להוראות חוק החברות, מוסדות חברה לתועלת הציבור ימנו אספה כללית של בעלי מניות ודירקטוריון אשר ימונה על ידי האספה הכללית. בסמכות הדירקטוריון למנות מנהל לחברה.

ההבדל המרכזי בין חברה לתועלת הציבור לבין חברה אחרת אשר מוקמת מכוח חוק החברות, היא ועדת הביקורת לה נתן המחוקק חשיבות רבה. במסגרת חוק החברות, ועדת ביקורת של חברה לתועלת הציבור מוסמכת לבדוק לא רק את המצב הפיננסי ואת התנהלות החברה, אלא תפקידה הראשון במעלה של ועדת הביקורת הוא לבדוק כי החברה פועלת באופן תקין אשר תואם את מטרותיה. במידה ומחזורה השנתי של החברה לתועלת הציבור עולה על 10 מיליון ש"ח, חובה עליה למנות מבקר פנימי.

התנהלות תאגידית

  • חברה לתועלת הציבור, לאחר שנרשמה ככזו בפנקס המנוהל אצל רשם ההקדשות, חייבת לציין בצד שמה את הסיומת "חברה לתועלת הציבור" או (חל"צ).
  • אסור על חל"צ לתת שכר לדירקטורים או לחברי ועדת ביקורת ואסור לה לקבל מהם שירותים בשכר, אלא מותר לה לשלם להם רק בעבור תפקידם כדירקטורים או כחברי ועדת ביקורת. שר המשפטים מוסמך לקבוע הוראות לעניין שכר נושאי משרה אחראים בחברה לתועלת הציבור לרבות הגבלת שכרם.
  • חברה לתועלת הציבור אינה רשאית לפטור דירקטור, מנהל או חבר ועדת ביקורת בה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, וכן אסור לחל"צ לתת התחייבות לשיפוי בגין הפרת חובת זהירות.
  • בעל מניות יוכל להעביר את מניותיו בחברה לתועלת הציבור שלא בתמורה. אם רוצה בעל המניות תמורה, עליו לקבל את אישור בית המשפט המחוזי מראש להעברת מניות זו. בכל מקרה לא ניתן להוריש מניה בחברה לתועלת הציבור, ולכן במקרה של מוות המניה לא תיחשב חלק מנכסי עיזבונו של בעל המניה. דין מניה כזו יהיה כדין מניה רדומה.
  • חברה לתועלת הציבור תוכל להתמזג רק עם חברה אחרת לתועלת הציבור. מיזוג כזה יתבצע רק באישורו של בית המשפט המחוזי, ורק לאחר שבית המשפט המחוזי נתן לרשם ההקדשות להביע את דעתו בעניין המיזוג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס"ז-2007, ס"ח 2098 מ-21 ביוני 2007
  2. ^ תוספת שנייה לחוק החברות, התשנ"ט-1999
Kickstarter

Kickstarter (מאנגלית "נותן דחיפה ראשונית") היא חברה לתועלת הציבור המפעילה אתר המממש רעיונות יצירתיים באמצעות מימון המונים. מהקמתו ב-2008, מימן האתר מגוון רחב של פרויקטים, החל מסרטי אינדי, מוזיקה וקומיקס עד לעיתונות, משחקי מחשב ופרויקטים הקשורים במזון. בתחילת שנת 2014 פרסם האתר כי במהלך שנת 2013 חלה צמיחה של 50% בהיקף הגיוסים, וגויסו סך הכל כ-480 מיליון דולר, ב-3 במרץ 2014 פרסם האתר כי גויסו בסך הכל מיליארד דולר..

אמון הציבור

ארגון אמון הציבור הוא ארגון חברתי (חברה לתועלת הציבור במעמד – מלכ"ר) הפועל לשינוי כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד. הארגון מציין כי: "תחומי הפעילות של הארגון הם: הגנה על הפרטיות, זכויות כלכליות וצרכניות, הגנה על הסביבה, העסקה הוגנת וההגבלים עסקיים וקידום זכויות כלכליות-חברתיות בישראל ככלל ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט."

דיני תאגידים

דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי, העוסקים במעמדם המשפטי של תאגידים לסוגיהם; ובכלל זה זכויותיהם וחובותיהם של התאגיד, המתאגדים, ושל נושאי המשרה בתאגידים.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות

המרכז הישראלי לנפגעי כתות הוא חברה לתועלת הציבור המסייע לנפגעי כתות ולבני משפחותיהם. המרכז מסייע בחשיפת גופים כיתתיים הפועלים באופן פלילי.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. מטח נוסד ב-1971 בעקבות החלטת ממשלה מספר 78 מיום 25 באוקטובר 1970 כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב". מנהלה הראשון והמייסד היה ד"ר יונה פלס. ישראל רגב מונה למנכ"ל מטח בין השנים 1987 - 2014, גילה בן הר שימשה מנכ"לית מטח בין השנים 2004 ל-2018 והוחלפה על ידי יוסי בידץ.

המרכז נמצא בתל אביב ומעסיק כ-600 עובדים נכון לשנת 2018, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד וכן בתכנון לימודים, במדידה והערכה ובטכנולוגיה.

מיום הקמתו ועד לשנת 2018 מטח הוציא לאור מעל 1,400 כותרים מודפסים ומעל 1,000 כותרים דיגיטליים, פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט והכשיר עשרות אלפי מורים.

החזון של מטח הוא לקדם את החינוך בישראל ולהעניק לכל תלמיד הזדמנות ללמוד בסביבת למידה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה עדכניות ועשירות בתוכן איכותי - סביבת למידה שתציב את התלמידים בחזית הידע ותכין אותם למאה ה-21 כאזרחים תורמים מבחינה יצרנית, ערכית וחברתית

זמרשת

זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד לקום המדינה. נכון לפברואר 2019 מופיעים באתר מעל 6,350 שירים ויותר מ-11,000 הקלטות, שניתן לקרוא את תמליליהם ולהאזין לביצועיהם – לרוב על ידי מיטב מבצעי ומבצעות התקופה, ולעיתים על ידי ותיקי היישוב כיום או משתתפי אירועי "זמרשת", המתקיימים במקומות שונים בארץ אחת לחודשיים בהובלת הזמרת נגה אשד. לשירים רבים מוצעות מספר הקלטות, שחלקם מועלים לאתר על ידי המשתמשים. במקרים רבים מובא לצד מילות השיר גם מידע על אודות הפזמונאי, המלחין והמבצע.

מייסדי "זמרשת" מגדירים עצמם כ"פרויקט חירום להצלה ולמחשוב של הזמר העברי המוקדם", ומצהירים כי מטרותיהם:

לפעול באופן מידי להצלת כל החומרים שנמצאים בסכנה (תוך שימת דגש על הצלת החומר הפיזי של היצירה);

להקים מאגר מידע שיכלול את מרב הפרטים אודות הזמר העברי המוקדם: שירים (ההקלטות עצמן, תווים, מילים וכו') וביוגרפיות של מלחינים, מחברים ומבצעים בני התקופה;

להנחיל את הזמר העברי המוקדם לכלל הציבור, בדגש על הדורות הצעירים, באמצעות אירועי זמר ובאמצעים נוספים;

מטרת העל: להפיץ את החומרים הללו ולעשותם נגישים לכלל באמצעות האינטרנט.אתר "זמרשת" מתמקד בתקופה שמראשית הציונות ועד הקמת מדינת ישראל, עם "גלישות" לתוך שנות ה-50.

האתר פועל כחוק וברישיון אקו"ם, ועל כן מרבית הביצועים לשירים המובאים בו אינם ניתנים להורדה אלא מוצעים להאזנה חופשית של הציבור בלבד.

אלפי שירים נוספים משנות ה-50 הועלו לרשת בפרויקט אוצר הזמר העברי של קול ישראל.

חברה (תאגיד)

חברה (בריבוי: חֲבָרוֹת, כנסמך: חֶבְרוֹת־) או חברה בע"מ היא ארגון ותאגיד בעל אישיות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. החברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת של אנשים.

יד חיים ויצמן

יד חיים ויצמן היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ). יד חיים ויצמן מופקדת על גנזך ויצמן בו שמורים כל כתביו של ד"ר חיים ויצמן וכן עשרות אלפי מסמכים המתעדים את קשריו עם מדינאים ואנשי שם מכל העולם. בית ויצמן ואחוזת ויצמן, הכוללת קרוב ל-50 דונם של גנים המקיפים את הבית, את קבר בני הזוג ויצמן ואת כיכר הזיכרון בה מוצב פסלו של דני קרוון לזכר קורבנות השואה.

כל-זכות

כל-זכות הוא אתר אינטרנט מבוסס ויקי, הפועל להנגשת כלל הזכויות המגיעות לתושבי ישראל. האתר מכיל מאגר של כלל זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל, דרכי מימושן, ארגונים קשורים (ארגוני ממשלה והמגזר השלישי), פסקי דין וכדומה.

האתר נבנה ומתוחזק על ידי חברה לתועלת הציבור, שמטרתה לסייע לצמצום משמעותי של הפערים במיצוי זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל. האתר מתקיים מתרומות או משותפויות בלבד, איננו מכיל פרסומות ואינו דורש תשלום על השתתפות בו או שימוש בו.

מדרשת שדה בוקר

מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ, היא חברה לתועלת הציבור ממשלתית, המפעילה אשכול של מוסדות חינוך, תיירות ומחקר העוסקים בחינוך למנהיגות, הכרת הארץ ושמירת הסביבה. המוסדות עוסקים בהוראה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בהדרכת טיולים וסיורים בנגב, במחקר בשדה ובכנסים וימי עיון בנושאים הקשורים לנגב, למדבר ולסביבה. המדרשה מהווה מוקד חינוכי ותיירותי של ידע, פעילויות תרבות, לימוד וחוויה לציבור הרחב, לאנשי הסביבה ולאלפי אנשי חינוך, תלמידים ותיירים מרחבי הארץ.

מוזיאון העיר חיפה

מוזיאון העיר הוא מוזיאון העוסק במרחב האורבני, בתרבות עירונית ובהצגת היסטוריות של אוכלוסיות שונות בעיר חיפה. המוזיאון נפתח בנובמבר 2000, והוא ממוקם במבנים בית העם הטמפלרי ובית הספר הטמפלרי, בשדרות בן-גוריון 11, במושבה הגרמנית בחיפה. מיקומו של המוזיאון בקצה המושבה הגרמנית, בסמוך לעיר ההיסטורית, חושף מרקם עירוני מורכב ועשיר המבקש לתת ביטוי למגוון היסטוריות של אוכלוסיות שונות בעיר. במסגרת פעילות תרבותית נרחבת המתקיימת במוזיאון, נידונים במקום נושאים הקשורים לטבורה ואופייה של העיר, כאבן שואבת לתרבויות שונות, מפגשי מזרח ומערב וסוגיות פוליטיות הנוצרות ומעובדות במרחב העירוני. יחד עם בחינת סיפורה הייחודי של חיפה בנוף המקומי, המוזיאון מניע ומקדם שיח העוסק במרחב האורבני ובתרבות עירונית כמושא למחקר.

המוזיאון הוא חלק ממוזיאוני חיפה, חברה לתועלת הציבור שבבעלות עיריית חיפה.

מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

מוֹלד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בע"מ הוא חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנת 2012 בירושלים ומציגה עצמה כ"מרכז חשיבה ומכון מחקר עצמאי המוקדש להתחדשות רעיונית בכל תחומי החיים הציבוריים בישראל. החזון של מולד משלב ערכים פרוגרסיביים עם גישה ריאליסטית לאתגרים הפוליטיים והגאופוליטיים של המציאות הישראלית." עבודת המרכז מתחלקת לשלושה תחומים: חוץ וביטחון, אזרחות וקהילה, חברה וכלכלה. בכל אחד מהתחומים ישנו עיסוק מחקרי ועיסוק בעיצוב מדיניות ובהנחלתה.המכון שואף בין היתר לשכנע את הציבור בישראל כי פתרון המדינה הפלסטינית הוא הפתרון הישים היחיד ועוסק גם בדרכים שבהן יוכל להתחזק מחנה השמאל בישראל. לדברי פרשן "הארץ", יוסי ורטר, מטרת "מולד" היא "להחיות מחדש את מחנה השמאל הישראלי, שקרס בעקבות כישלון המשא ומתן בקמפ דייוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה".

מוסד ללא כוונת רווח

מוסד ללא כוונת רווח (מוכר גם בראשי התיבות - מלכ"ר) הוא ארגון שמטרתו איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינן עסקיות. מטרתו של מלכ"ר היא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה לשמה הוא הוקם. השימוש במושג מלכ"ר הוא בעיקרו למטרות מיסוי: כללי המיסוי של מלכ"ר שונים מאלה של גוף הפועל למטרת רווח.

מונחים שכיחים נוספים לתיאור מלכ"ר הם אלכ"ר - ארגון ללא כוונת רווח, או המונח המקביל באנגלית - N.P.O. - Non Profit Organization.

קטגוריות עיקריות של מלכ"רים:

המגזר הממשלתי: משרדי הממשלה וגופים אחרים המשמשים את הממשלה, כגון צבא, משטרה ורשויות ממשלתיות

מגזר הרשויות המקומיות, הפועל בקשר הדוק עם המגזר הממשלתי

המגזר השלישי: ארגונים שאינם נכללים בשתי הקטגוריות הקודמות, ופועלים במגוון רחב של תחומים כמו אמנות, ספורט, דת, פוליטיקה, מחקר, צדקה לנזקקים, סיוע לאוכלוסיות מוגדרות ועוד

חברה לתועלת הציבור

הקדש ציבורי (מוקם על פי כתב הקדש בהתאם לחוק הנאמנויות 1979 על ידי אדם המקדיש נכס למטרה ציבורית)אף שמלכ"ר פועל ללא כוונת רווח, וכל הכנסותיו משמשות למימון פעולתו, עלול להיווצר בו רווח (עודף של הכנסות על ההוצאות). רווח זה נצבר לנכסי המלכ"ר, ובניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווח זה לבעלים.

מועצת החלב

מועצת החלב היא "חברה לתועלת הציבור" ששמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" אשר נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965. חברה זאת הוקמה על פי החלטת הממשלה דאז, בתור גוף שבמסגרתו יתקבלו ההסכמות החיוניות לתפקודו התקין של ענף החלב בישראל. לפיכך, משמשת המועצה מיום היווסדה ארגון גג, המשותף לכל הגורמים המעורבים בייצור חלב ומוצריו בישראל: ממשלת ישראל (העוסקת ברגולציה בתחום), ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר והמחלבות. בפועל, עוסקת המועצה באופן שוטף בתכנון ובתיאום הניהול של משק החלב בישראל לצד הסברה על חשיבות מוצרי החלב.

חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 שנחקק בתאריך 6/10/11 נועד לעגן את הפעולות הנדרשות להסדרת ענף החלב, במסגרת מועצת החלב, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו. מתוך כך מוסדרת אספקתו הסדירה של החלב ומוצריו בכל עת ולרווחת ציבור והיצרנים ובתנאים הולמים.

בשנים האחרונות קדמה מועצת החלב, במסגרת הגדרתה בחוק, קמפיינים רחבי היקף כגון “I love halav” ו-"3 ביום" (הקורא לצרוך חלב, גבינה ויוגורט מדי יום). מוסדות מועצת החלב הם האספה הכללית ומועצת המנהלים.

המועצה עובדת בשיתוף פעולה עם התאחדות מגדלי בקר בישראל.

עמותה

בישראל, עמותה היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן. פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980. לפני שחוקק חוק העמותות, בתחילת שנות ה-80, המבנה התאגידי הדומה לעמותה היה אגודה עות'מאנית ("אגודה"). העמותות נכללות "במגזר השלישי" להבדיל מהעסקי והציבורי. נכון ל-2014 רשומות בישראל כ-33,000 עמותות רשומות, כ-15 אלף מהן פעילות. לצידן רשומות בישראל כ-900 חברות לתועלת הציבור. בכל שנה נרשמות כ-1,500–2,000 עמותות חדשות בממוצע.

צופן (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קרן קיימת לישראל

קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור. נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.

לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - נכסי דלא ניידי שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור. בתחילת המאה ה-21 מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.

קרן שמש

קרן שמש לעידוד יזמים צעירים היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) המסייעת ליזמים צעירים בהקמת עסקים חדשים. הקרן הוקמה ב-2005 על ידי שתי קרנות פילנתרופיות הפועלות בישראל, קרן ספרא וקרן סאקט"א-רש"י והחלה לתת שירות במהלך 2006. קרן שמש חברה ברשת בינלאומית של גופים פילנתרופיים בשם Youth Business International, המונה מעל לארבעים ארגונים ברחבי העולם.

בתחילת דרכה של קרן שמש השירות המרכזי שהציעה ליזמים מתחילים היה קבלת הלוואה בסך עד 90 אלפי ש"ח. מי שהתקבל לתוכנית ואושרה לו הלוואה היה זכאי גם לקבלת השירותים הנוספים שהוצעו, ובכלל זה ליווי על ידי אנשי עסקים מתנדבים (מנטורים), ייעוץ מסובסד, קורסים ועוד. לאור התפתחות אפשרויות המימון ליזמים בתחילת דרכם ממקורות אחרים פתחה קרן שמש את התוכנית ליזמים שאינם מבקשים לקבל ממנה הלוואה,

בראש דירקטוריון הקרן עומד שלמה הנדל, וחברים בו עזרא מרכוס, ד"ר יואב בן-דרור, רון לבקוביץ, חמי מורג, אלי ברקת ואמיר שלח.

מנכ"לית הקרן היא מיכל אבן-חן.

קרן שמש פעילה בכל הארץ, המשרדים הראשיים של קרן שמש ממוקמים בתל אביב. במהלך 2012 נפתחה שלוחה בבאר שבע.

תב"ת (תנופה בתעסוקה)

ג'וינט ישראל - תבת (תנופה בתעסוקה) היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שהוקמה בשנת 2006 כשותפות בין ג'וינט ישראל וממשלת ישראל במטרה לסייע לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ לשוק העבודה בשילוב וקידום בעולם התעסוקה.

תבת פועלת בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות ומעסיקים ומקדמת את המטרות הבאות:

לפתח תוכניות, מודלים ומדדים חדשניים בתעסוקה וביזמות

להטמיע מענים תעסוקתיים במערך השירותים בישראל ובקרב מעסיקים

להוות מרכז לפיתוח ידע, תפיסות ושיטות יישומיות בתעסוקה וביזמות ולהפצתן ברביםייעוד:

ארגון יוזם הפועל בשותפות רחבה ומוביל שינוי בר-קיימא בשוק העבודה בישראל. שואף להשפיע על מיליון איש בישראל לצאת ממעגל העוני באמצעות שילוב וקידום בעולם התעסוקה.

אוכלוסיות היעד של תבת הן: חרדים, החברה הערבית בדגש מיוחד על העסקת נשים, אנשים עם מוגבלויות, עולים חדשים בעיקר יוצאי אתיופיה, קוקז ובוכרה, מבוגרים צעירים מודרים בגילאי 18 - 34 חסרי עורף משפחתי וכלכלי. היקפים מספריים של המשתתפים בתוכניות תבת: עד סוף שנת 2014 השתתפו בתוכניות התעסוקה של תבת מעל 133,000 איש ואשה שיעור ההשמה הממוצע עומד על 70%.

תבת מתוקצבת שווה בשווה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (בעבר על ידי משרד הכלכלה) והג'וינט, תקציב תלת שנתי כ-90 מיליון ש"ח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.