חבצלת (כתב עת)

"חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל"[1] היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 18701911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי. הוא יצא בערך פעמיים בחודש.

Hahavetzelet
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג
Henry Vidaver poem 1871
שיר על הכותל המערבי מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871

בשנים 1863–1882

העיתון העמיד בראש מעייניו את ירושלים וענייניה, ונוסד כמתחרה ל"הלבנון", שהיה עיתונם של אנשי היישוב הישן הפרושים, בעוד החבצלת ייצג את קולם של החסידים ובמידה מסוימת גם הספרדים בירושלים. בכל גיליונות העיתון הוקדש מדור ליישוב הארץ ובו ידיעות על התפתחות היישוב. הדפסת העיתון נפסקה לאחר גיליונו החמישי, במקביל לסגירת "הלבנון" (שנפתח מחדש זמן קצר לאחר מכן, בפריז), וחודשה רק חמש שנים מאוחר יותר. לאחר חידוש הופעתו (בשנת 1870) נוספה מעל הכותרת הראשית הסיסמה "מבשרת ציון", ובאוקטובר 1871 עם תחילת השנה השנייה להופעתו הפך לשבועון. לעיתון הייתה מגמה ברורה להשרות תחושת ביטחון ושגשוג ולמשוך מתיישבים לארץ ישראל, כך התפרסמו סדרת סיפורי מסע בארץ של יהושע ילין (החל מגיליון 19 של שנה ב'), מאמרים מאת הרב יהודה אלקלעי בזכות מצוות יישוב ארץ ישראל ופולמוס חריף כנגד אהרן יהודה לייב הורוביץ, שהטיף ליהודים להגר לארצות הברית וכנגד האפליה בחלוקה. כל החומר הנדפס היה על דעתו ובהשפעתו של פרומקין.

עם הכותבים הקבועים בעיתון נמנו אברהם לונץ, שלמה בובר, אברהם בר גוטלובר ועוד. חלקם לא היו תושבי הארץ, ושלחו כתבות מחו"ל.

בשנים 1882–1911

ב-1882 הפך אליעזר בן יהודה לעורך בפועל. בתקופה שבין השנים 1882–1883 נלחם העיתון בראשות בן יהודה נגד חברת כי"ח ופקידי הברון רוטשילד שעיכבו, לדעתו, את פיתוח הארץ בדרך הנאותה של עמל עצמאי של יהודים, ונגד המיסיון שפעל בקרב עולי העלייה הראשונה מרוסיה. כמו כן נשא את דגל החייאת השפה העברית. בשנת 1883 מינה פרומקין את יעקב גולדמן לעורך, ובן יהודה פרש לערוך את "הצבי", והקו הלוחמני של העיתון התמתן. לצוות הכותבים הצטרפו אלעזר רוקח (נכדו של ישראל ב"ק), נפתלי הרץ אימבר (מחבר "התקווה"), יעקב אורנשטיין, דוד ילין, הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'יל, ר' יחיאל מיכל פינס, יוסף ריבלין ועוד.

העיתון הפך מקורב לחרדים בירושלים ולביטאונם. כך יצא העיתון כנגד האבל הלאומי על מותו של בנימין זאב הרצל. בשנת השמיטה תר"ע פעל העיתון למען שמירת השמיטה ללא הסתמכות על היתר המכירה ואסף רשימות של שומרי שמיטה עבור קרן השמיטה של הרב חיים ברלין.

לאחר דעיכתו של העיתון נוסדו בירושלים עיתונים אחרים, כגון "מוריה" ו"דואר היום".

מכבש דפוס נרכש על ידי משה מונטיפיורי
מכבש דפוס נרכש על ידי משה מונטיפיורי

השפעת החבצלת על היישוב

"חבצלת" הוא גם שמו של בית הדפוס שבו נדפס העיתון. בית הדפוס הוקם בכספיו של משה מונטיפיורי כחלק מתוכנית ה"פרודוקטיביזציה" שלו. העיתון שימש, בין השאר, כפרסומת לבית הדפוס. מותג הדפוס נהיה גם כינוי למקום ההדפסה, ברחוב הדגל ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, שנודע כ"חצר החבצלת", ובה התגורר תקופה מסוימת אליעזר בן יהודה.

העיתון היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל שיצא לאור למשך תקופה ארוכה – יותר מארבעים שנה. על שמו נקרא רחוב במרכז ירושלים סמוך לכיכר ציון, רחוב החבצלת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הצירוף "מכתב עִתי" שימש בעברית במשמעות 'כתב עת, עיתון' עד שהוחלף במילה "עִתּוֹן", שחידש אליעזר בן-יהודה.
אשתורי הפרחי

רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותה "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מקום לידתו אינו ידוע לנו. לפי דעת אחת נולד בצרפת ומוצא משפחתו בפלוראנצה (Florenzia) שבספרד, ולפי דעת אחרת הוא גם נולד בפלוראנצה ובעודו נער עבר לצרפת ללמוד תורה אצל סבו ר' נתן מטרונקטילא. לאחר גירוש יהודי צרפת עבר לפרפיניאן שבדרום צרפת (אז לא נכללה בשטחי צרפת), ומשם לברצלונה שבספרד. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל. בשנת 1313 הגיע לירושלים, וכעבור זמן מה השתקע בבית שאן. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", ספר הלכה על המצוות התלויות בארץ, ואגב כך הוא עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל. ייחודו בתחום מחקר תולדות ארץ ישראל הוא בזיהוי מקומות בארץ, על פי אזכוריהם במקורות יהודיים קדומים.

בית הכנסת העתיק מוצא

בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני יחד עם מעינות שופעי מים בקרבתו, הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית.

הלבנון

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

חבצלת (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כולל (היישוב הישן)

כולל היה כינוי להתארגנות הכלכלית, העדתית, החברתית והדתית בארץ ישראל של חבורת יהודים יוצאי עיר או ארץ משותפת בימי היישוב הישן. היהודים שהתגוררו עדיין באותן ערים או ארצות תרמו את כספי החלוקה להחזקת הכוללים, כדי לממן את ישיבתם של אחיהם בארץ ישראל. בשל כך התפתחו הארגונים לפי ארצות-מוצא. יהודי שעלה לארץ היה נרשם בפנקס (כעין מיפקד) של גבאי קהילתו בארץ, כדי שיהיה זכאי לסיוע מהארגון הקהילתי. ההכללה בפנקס היא כנראה מקור השם "כולל".

הכוללים פעלו בעיקר בירושלים, ובמאה ה-19 פעלו עשרות; לדוגמה כולל חב"ד, כולל אונגרין, כולל רייסין, כולל הולנד ודויטשלנד (הו"ד), כולל חיבת ירושלים, כולל ורשה ואחרים. במחצית המאה ה-19 איחד ר' יוסף ריבלין כמעט את כל כוללות האשכנזים תחת הוועד הכללי כנסת ישראל, אם כי לאחר זמן היו שוב כאלה שנפרדו לכולל משלהם.

הכוללות הקימו "חצרות" לבני הקהילה, ובהן דירות מגורים, בית-מדרש, חנויות או בתי-מלאכה. עולה מחו"ל שנמנה עם כולל מסוים יכול היה לפנות להנהלת הכולל בבקשה להתגורר בחצר הכולל "שלו". שכונת בתי מחסה למשל הוקמה על ידי כולל הו"ד; שכונת בתי אונגרין הקומה על ידי כולל שומרי החומות שמקורה מהונגריה; כולל רייסין הקים את חצר רייסין בנחלאות, וכיוצא בזאת כוללים אחרים. במלחמת העולם הראשונה התרסקה יהדות מזרח אירופה שהייתה מקור כלכלי חשוב לתרומות לכוללים, ופעילותם נפגעה.

רוב הכוללים שהיו פעילים עד 1914, אינם פעילים עוד. והשם 'כולל' משמש היום בעיקר לכולל אברכים.

כולל שומרי החומות

כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856. מייסדיו היו יוצאי יהדות הונגריה ופעלו להיטיב את מצבם של בני קהילתם בעיר. הכולל כונה לעיתים "כולל אונגרין".

הכולל מתפקד עד היום ומחזיק תלמוד תורה, כוללי אברכים והקים קריות מגורים בגבעת שאול, ברמות אלון וברמת שלמה.

ראש עירייה

ראש עירייה (מכונה לעיתים "ראש עיר") הוא תוארו של בעל תפקיד העומד בראש העירייה - הגוף שנבחר במדינות דמוקרטיות על ידי תושבי העיר לשם ניהולה, או שממונה על ידי הממשל במדינות בעלות שיטת משטר שאיננה דמוקרטית.

בראש רשויות מקומיות קטנות מעיר ניצב בעל סמכות דומה: ראש מועצה מקומית (בראשות מועצה מקומית) וראש מועצה אזורית (בראשות מועצה אזורית).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.