חבל לכיש

חבל לכיש הוא אזור התיישבות בדרום, בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון במערב. במרכזו העיר קריית גת. האזור נקרא על שם העיר הקדומה לכיש.

Hevel Lakhish Aerial View
מבט על האזור מהאוויר
Laxisjmap
חבל לכיש
לובה אליאב מציג לפני בן גוריון ואשכול את תוכנית חבל לכיש
אריה אליאב מציג לפני דוד בן-גוריון ולוי אשכול את תוכנית חבל לכיש, אפריל 1954
Anemones121
שדה כלניות בחבל לכיש, סמוך לאמציה
G. g. gazella
צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש.
Lachish17
כרם ענבי מאכל של "ענבי טלי" בסמוך למושב לכיש

תולדותיו

לפני מלחמת העצמאות היו בו מספר כפרים ערבים (אל-פאלוג'ה, עיראק אל-מנשייה ואחרים) והוקמו בו שלושה קיבוצים - (נגבה, גת וגלאון), ולאחריהם הוקמו מספר יישובים נוספים. תכנון ההתיישבות המרוכז בחבל החל בראשית שנות ה-50 ובשנים 19551961, ובעקבותיו הוקמו 20 יישובים נוספים[1].

ההתיישבות המסיבית בחבל לכיש החלה ב-1954, כאשר הסוכנות היהודית הקימה את "רשות חבל לכיש". מטרת ההתיישבות הייתה לקלוט את העלייה הגדולה בשנות החמישים, וכן ליצור רצף התיישבותי בין רצועת עזה להר חברון. היישובים תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית, כלקח מניסיונות היישוב הקודמים. כמו כן, היישובים נוהלו תחילה בשיטת "משק מעבר מנוהל" ובהדרגה הם הפכו למושבים בניהול עצמי. זאת מכיוון שרוב העולים הגיעו ממרכזים עירוניים, ולא היה להם רקע חקלאי[2].

חבל לכיש זכה לתנופת התיישבות מחודשת בשנים 20062012, כאשר היה חבל הארץ העיקרי בו שוכנו מפוני גוש קטיף, בעיקר ביישובים שקף, אמציה, שומריה, בני דקלים, ונטע.

יישובי חבל לכיש

יישובי חבל לכיש משתייכים מבחינה מוניציפלית לשבע מועצות אזוריות: לכיש, שפיר, יואב, מטה יהודה, שער הנגב, חוף אשקלון ובאר טוביה.

שלושת המועצות האזוריות שנמצאות במרכז חבל לכיש הן לכיש, יואב ושפיר.

תחילה תוכננו להיות מועצה אחת אך הוחלט לחלק אותן לשלוש בהתאם לצביון היישוב, צורת ההתיישבות והתנועה המיישבת:

עם זאת, חלוקת היישובים אינה מחייבת לפי הגדרות אלה, לדוגמה המושבים סגולה ונחלה העדיפו להיות במועצה בעל צביון חילוני ולכן הם נמצאים במועצה האזורית יואב אף על פי שהם מושבים שמשתייכים לתנועת המושבים. קיבוץ עין צורים שהוא קיבוץ דתי העדיף להשתייך למועצה אזורית שפיר.

חלוקה זו גם מזיקה באופן מסוים ליישובים ולמועצות מהבחינה הכלכלית-ארגונית, ויוצרת מצבים שבהם קיימים גושים או יישובים בודדים ללא רצף טריטוריאלי עם המועצה שלהם, כגון הקיבוצים נגבה ושדה יואב, השוכנים במרחק של 25 דקות נסיעה מישובי המועצה האזורית יואב, או מושב מנוחה, השוכן במרכז גוש יישובים ששייך למועצה האזורית יואב אך הוא משתייך למועצה אזורית לכיש.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ שרון, סמדר, "כך כובשים מולדת", פרדס, 2017
  2. ^ חיה רגב, אביגיל אורן, התיישבות העולים בראשית שנות החמישים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1995
אחוזם

אחוזם (אֲחֻזָּם) הוא מושב עובדים, מדרום לקריית גת, המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, ובו מתגוררים תושבים דתיים וחילוניים כאחד. היישוב נמצא בחבל לכיש והוא חלק ממועצה אזורית לכיש. שמו של היישוב ניתן לו על שם אחד מצאצאיו של יהודה.הרב יעקב אלקבץ משמש כיום כרב היישוב, והוא משמש גם כרבו של חבל לכיש.

המושב הוקם בשנת 1950 בשם "מעגלים" על ידי עולים ממרוקו כמושב של העובד הציוני. בדצמבר 1955 התרחשה במושב קטטה בה נפצעו מספר תושבים. בעיתון הצופה נטען שתושבי המקום, ברובם דתיים, נחרדו מהחינוך החילוני שקיבלו ילדיהם וחיפשו דרכים לארגן לילדיהם חינוך דתי. לאחר שניסיונות שונים כשלו הם ארגנו מעבר של תושבים רבים לפועל המזרחי ובבחירות לכנסת השלישית הצביעו רבים מהם עבור הפועל המזרחי במקום להצביע עבור המפלגה הפרוגרסיבית, כמתבקש מההשתייכות הארגונית של המושב. לטענת עיתון הצופה, בעקבות הצבעה זאת, פעלו אנשי העובד הציוני להביא למושב משפחות חילוניות ועל רקע זה פרצה הקטטה. מנגד, בעיתונים אחרים נטען שהסכסוך החל מניסיונות של הפועל המזרחי להעביר את המושב אל תנועתם. ועדת חקירה של משרד החינוך קבע בינואר 1956 כי רוב התושבים מעוניינים בחינוך חילוני וכי יש להסתפק בתגבור לימודי קודש עבור ההורים המעוניינים בכך. לחברי הפועל המזרחי הוצע לעבור למושב באזור שובה בנגב, אך אלו סירבו ודרשו מושב באזורם. לקראת שנת הלימודים הבאה נקבע שבית הספר במושב לא ייפתח והילדים יוסעו לבית ספר אזורי ממלכתי או ממלכתי דתי לפי בחירת ההורים. בשנת 1958 נפתח בית ספר דתי לאחר שכל תושבי המושב ביקשו חינוך דתי לילדיהם.

אליאב

אֱלִיאָב (בעבר, בשמות "חָרוּב" וגם "כֶּרֶם עַמִּי") הוא יישוב קהילתי המשותף לדתיים וחילונים המצוי במזרח חבל לכיש ושייך למועצה אזורית לכיש.

אמציה (מושב)

אֲמַצְיָה הוא מושב שיתופי ישראלי חילוני הממוקם בחבל לכיש במועצה אזורית לכיש. היישוב משתייך לתנועת משקי חרות בית"ר.

היישוב הוקם בשנת 1955 על אדמות הכפר הערבי אל-דווימה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, והוא נקרא על שם אמציה בן יואש שהיה מלך יהודה ושלפי המקרא נהרג באזור חבל לכיש. בעבר היה היישוב מושב שיתופי אך עם הזמן הוא עבר הפרטה ואיבד מאופיו הסוציאליסטי.

סמוך ליישוב נמצא אתר מערות חזן, מערכת מסתור מסועפת מתקופת מרד בר כוכבא.

ב-2006 הוקמו בשטח המושב קרווילות למפוני היישוב קטיף ששכן בגוש קטיף. יותר מעשר שנים לאחר מכן, החלה קהילת קטיף להיכנס לבתיה החדשים בכרמי קטיף.

חבל ארץ

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו. הענף הגאוגרפי העוסק בחקר חבלי-ארץ נקרא "גאוגרפיה חבלית".

יד נתן

יַד-נָתָן הוא מושב במישור החוף הדרומי ליד הערים קריית גת ואשקלון. המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש ומשתייך לתנועת העובד הציוני. המושב הוקם בשנת 1953 על ידי עולים מהונגריה. היישוב קרוי על שמו של נתן אוטו קומוי, מנשיאי ההסתדרות הציונית בהונגריה שנרצח בשנת 1945 מטעמים אנטישמיים. ביד נתן ישנם 72 משקים וכן כ 100 משפחות נוספות המתגוררות בהרחבת היישוב.

היישוב הוקם במקום בו שכן הכפר הערבי בית עפה. במלחמת העצמאות נתפס בית עפה על ידי צבא מצרים. במקום התרחשו ביולי 1948 קרבות קשים בין צה"ל לצבא המצרי. לאחר כיבוש משטרת עיראק סווידאן הסמוכה נכבש הכפר סופית. תושביו, שנמלטו במהלך הקרבות, לא הורשו לחזור אליו לאחריהם, ורכושם הוכרז נכסי נפקדים. בצפון המושב, מאחורי חלקת החממות, ישנה אנדרטה לחללי חטיבת גבעתי שנפלו בקרב על כיבוש הכפר.

כביש 35

כביש 35 הידוע גם בשם "כביש חוצה יהודה" בחלקו המזרחי, הוא כביש רוחב בדרומה של ישראל. הכביש מתחיל בצומת ברכיה באשקלון, עובר דרך חבל לכיש וקרית גת, חוצה את הקו הירוק במחסום תרקומיא ומסתיים במפגש עם כביש 60 ליד חברון. אורכו של כביש 35 הוא כ-58 ק"מ.

בימי "המנדט הבריטי" חיבר הכביש את חברון לעזה. בשנות ה-30 הנסועה בכביש בין חברון ובית גוברין הייתה דלה ביותר והוערכה ב 3-4 מכוניות ביום. בשנת 1934 שופץ הכביש כדי לתת עבודה לפלאחים באזור.

בשנות ה-60 היה הכביש בין אשקלון וקריית גת משובש ביותר. כך תואר הנסיעה בו במעריב: "כל מי שנסע בשנים האחרונות על כביש עיראק סואידן ... יוכל לחבר אודיסיאה פרטית משלו שיהיו בה טלטולי דרך, "מחלות ים", ענני אבק ומי בוץ, מלחמות נהגים על זכות קדימה לרכבם בתוואי הצר וקרבנות בנפש בתאונות לאין ספור". בשנת 1965 הוחל בסלילה מחדש של הכביש.

כרמי קטיף

כרמי קטיף הוא יישוב בצמוד למושב אמציה, במסגרת מועצה אזורית לכיש.

בעקבות תוכנית ההתנתקות, פונה מושב קטיף, ורוב תושביו, שביקשו להשאר במסגרת קהילתית עברו להתגורר באתר קרווילות שהוקם בצמוד למושב אמציה בשנת 2006. המפונים, ועמם משפחות שהצטרפו לקהילתם, הקימו את היישוב כרמי קטיף בצמוד למושב אמציה. במקום הוקם אתר קרוונים קטן עבור מצטרפים חדשים ובשנים 2015–2016 הוחל בבניית בתי הקבע. משפחה ראשונה נכנסה לבית הקבע במהלך שנת 2016.

היישוב בעל צביון יהודי-דתי ומכיל כ-165 משפחות. במקום פועלים מעונות, גני ילדים, סניף בני עקיבא, בית כנסת, מגרשי כדורגל ומקווה.

במהלך עבודות ההכשרה להקמת היישוב נחשפו ממצאים ארכאולוגים רבים מתקופות הברונזה, הברזל, הפרסית ומההלניסיטית ועד לתקופה העות'מאנית. בין היתר נמצאו באתר מערות קולומבריום ובתי בד. בשטח היישוב שכן הכפר הערבי אל-דווימה שחרב במלחמת העצמאות.

מנוחה

מְנוּחָה הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש.

המושב הוקם בינואר 1953 על ידי עולים מכורדיסטן ממעברת קסטינה, שהיוו את הרוב ומעולים מפרס[דרוש מקור] ממעברת זרעין. שמו ניתן לו ביחד עם היישוב נחלה על שם הארגון הציוני מנוחה ונחלה שהקים את המושבה רחובות.

הרב שבתאי בן חיים כיהן כרב היישוב משנת 1955, וכן כרבו של חבל לכיש.

מרכז שפירא

מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום מועצה אזורית שפיר, סמוך לכביש 3 בין צומת ראם-מסמיה לאשקלון.

נהורה

נְהוֹרָה הוא יישוב קהילתי כפרי בדרום מישור החוף ליד העיר קריית גת השייך למועצה אזורית לכיש.

נוגה (מושב)

נוגה (נֹגַהּ) הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש. היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי עולים מעיראק ומאיראן, ברובם ממעברת אגרובנק, על גבי חלק מאדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, שתושביה עזבו אותה במלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור לבתיהם. השם שניתן ליישוב הוא סמלי ופירושו - האור והנוגה בתחיית ההתיישבות היהודית-ציונית בחבל לכיש.

ניר ח"ן

נִיר חֵ"ן הוא מושב במישור החוף הדרומי ליד הערים קריית גת ואשקלון.

המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש. המושב הוקם בשנת 1956 ושמו, ח"ן (58), נקרא לזכרם של 58 נוסעי מטוס "אל על" שהופל בשמי בולגריה כשנה לפני הקמת היישוב.

תחילה היה מושב שיתופי בשם הילה. היישוב הוקם על חלק מאדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, שתושביה נמלטו ממנה במהלך מלחמת העצמאות. הוא יושב בראשיתו על ידי גרעין נח"ל ולאחר מכן הגיעו למושב גם עולים מצפון אפריקה ומצרפת שאליהם הצטרפו עוד עולים וכן ילידי הארץ.

כיום המושב מונה 120 משפחות, חלקן בעלות משק וחלקן מההרחבה.

במושב מועדון נוער הפעיל יומיים בשבוע ובו צוות המונה 16 מדריכים צעירים משכבות י'-יב'. מספר החניכים גדל מאוד בשנים האחרונות ועומד כיום על כ-80 ילדים מכיתה ד' ועד יב'.

המושב נמצא בתנופת צמיחה, הן חזותית והן קהילתית, בעקבות תהליך חגיגות ה-60 למושב. כחלק מהתהליך, הוקמה במושב אנדרטה לזכר 58 הנספים באסון הפלת המטוס.

עוצם

עוצם (עֹצֶם) הוא מושב בחבל לכיש המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה אזורית לכיש, ממערב לקריית גת. היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי עולים ממרוקו והיה ראשון המושבים שהוקמו לפי התוכנית הגדולה ליישוב חבל לכיש. שמו ניתן לו לפי הפסוק "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח' פס' י"ז), לציון עוצמת הקרבות במלחמת העצמאות בין צה"ל לצבא מצרים באזור. בעבר התבסס המושב בעיקר על חקלאות. כיום רוב חברי המושב עובדים בעבודות חוץ, ורבים מהם עוסקים במקצועות חופשיים. צביונו הראשוני של המושב היה בראשית ימיו דתי. כיום חיים במקום דתיים, חרדים וחילוניים אלה לצד אלה.

במתחם מוגן במושב מתגורר ראש ארגון הפשע שלום דומרני. בין שבילי המושב הוסתרו בעבר מספר טילי לאו שנתפסו על ידי המשטרה. דומרני הואשם בהחזקתם אולם התיק נגדו נסגר.

בשנת 2014 השתכנה ביישוב ישיבת 'נר זרח' ("זרועה"), סניף של ישיבת ארחות תורה.

עין צורים

קבוצת עֵין צוּרִים היא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הנמצא במועצה אזורית שפיר, מדרום לעיר קריית מלאכי.

קריית גת

קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל אשר הוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש. העיר ממוקמת מזרחית לאשקלון ואשדוד, דרומית לקריית מלאכי וצפונית ללהבים ולרהט.

נכון לחודש ינואר 2019, עומד מספר התושבים בעיר על 60,252 תושבים.

שדה דוד

שְׂדֵה דָּוִד הוא מושב במישור החוף הדרומי ליד העיר שדרות. המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש ומשתייך לתנועת העובד הציוני.

המושב, הוקם בשנת 1955 כחלק מיישוב חבל לכיש על ידי עולים ממרוקו. המושב הוקם על שמו של זלמן דוד ליבונטין שתרם להתיישבות החקלאית-חלוצית בארץ ישראל והיה מנהל אוצר התיישבות היהודים וממקימי בנק אנגלו-פלשתינה שהיה לימים לבנק לאומי. בשנת 2016 הוקמה שכונת הרחבה חדשה ביישוב, עם אוכלוסייה צעירה ומגוונת.

שדה משה

שְׂדֵה מֹשֶׁה הוא מושב בחבל לכיש ליד העיר קריית גת השייך למועצה אזורית לכיש. הוקם ב-1956, במסגרת התנועה מן העיר אל הכפר, על אדמות הכפר הערבי הנטוש עיראק אל-מנשייה. הוא נקרא על שמו של מוריס הירש (הברון הירש) שהיה ממייסדי יק"א, ונקרא תחילה "שדה ישעיהו" על שם ישעיהו פרס.

שחר (מושב)

שַׁחַר הוא מושב חקלאי במישור החוף הדרומי (3 ק"מ ממערב לקריית גת) השייך למועצה אזורית לכיש. המושב הוקם ב-26 במאי 1955 בידי עולים מצפון אפריקה, אליהם הצטרפו מספר משפחות מקוצ'ין שבהודו. הוא נבנה על חלק מאדמות אל-פאלוג'ה במסגרת יישוב חבל לכיש. שמו של היישוב ניתן לו כאות לשחר ההתיישבות היהודית-ציונית בחבל לכיש.

חקלאי המושב היו בין הראשונים במדינה שעברו לגידול פרחים בקנה מידה בין-לאומי, כמו גם לגידול צמחי בית. עד היום, במושב קיימות מספר משתלות המשווקות צמחי בית, סחלבים, ורדים, גפנים וירקות למקומות ברחבי הארץ ואף מחוץ לה. עם הקמת ההרחבה ביישוב בשנת 1999, הוקם פרויקט חממות מטעם משרד החקלאות לחברי המושב שחפצו לקחת בו חלק.

שחר הוא מושב חקלאי השייך לתנועת המושבים. במושב פועלת תנועת הנוער "התנועה החדשה" (כמו בשאר יישובי המועצה). התנועה מכשירה מדי שנה שין-שין מטעמה תחת גרעין עודד המגיע לשרת במושב.

במושב יש מועדון, צרכנייה, מזכירות, שני מגרשי ספורט ושני בתי כנסת. מועדון המושב משמש לפעולות של תנועת הנוער, לחגים ולאירועים שונים של הקהילה.

האוכלוסייה ביישוב מעורבת וכוללת חילונים לצד מסורתיים ודתיים. היישוב מונה כ-165 משפחות הבנויות ממייסדי המושב הגרים במשקים, ומדורות ההמשך והזוגות הצעירים המתגוררים בהרחבה.

בשנת 2017 יצא לאור ספר לכבוד חגיגות 60 שנים להקמת שחר ובו כתובים סיפורי החיים והעלייה של כל מייסדי המושב. חקלאי המושב זכו לשבחים רבים ממספר אישים וחברי ממשלה, שנהגו לסייר במושב בין היתר בשל ההצלחה הגדולה של גידול ושיווק הוורדים וצמחי הבית בתנאי מזג האוויר הקשים והתמודדות עם תכולת המשאבים הנמוכה בתקופת הקמתו. בין המבקרים: דוד בן-גוריון, עזר ויצמן, יצחק נבון, שולמית אלוני ואריה לובה אליאב שנמנה ממייסדי חבל לכיש.

תלמים

תְּלָמִים הוא מושב השוכן מישור החוף הדרומי בין הערים שדרות וקריית גת. המושב נמצא בתחומי המועצה האזורית לכיש ומשתייך לתנועת המושבים. המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מהאי ג'רבה שבתוניסיה. שם היישוב לקוח מפסוק בספר תהילים, פרק ס"ה: "תלמיה רווה, נחת גדודיה; ברביבים תמוגגנה, צמחה תברך".

תלמים הוא יישוב דתי והוא כולל מוסדות חינוך דתי המשרתים את כלל תושבי האזור, כגון בית הספר היסודי "הרב קוק".

במהלך השנים המושב התפתח מאוד ועבר מספר הרחבות, היום הוא כולל קרוב ל-900 תושבים. במושב מספר בתי כנסת וגם ישיבה של הרב ניר בן ארצי, המושב כולל צרכניה, בית-העם, מועדון פיס, בתי כנסת, מקווה, מרפאה ומגרש ספורט משולב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.