חבל אשכול

חבל אשכול הוא אזור התיישבות גדול במערב הנגב הצפוני, בין רצועת עזה וגבול ישראל-מצרים במערב, נתיבות ובמועצה אזורית שדות נגב בצפון, במזרח באופקים ובמועצה אזורית מרחבים וחולות חלוצה בדרום.

יישובי החבל פרושים משני עבריו של נחל הבשור, ולפיכך נקראו עד לשנת 1969 "חבל הבשור". שם קודם נוסף היה "חבל מעון". בשנות האלפיים, נקרא החבל על שם לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

קרקעותיו של חבל אשכול, שהן תערובת של חול ולס, נמצאו מתאימות לגידולי שדה כגון גזר ותפוחי אדמה. אזור ההתיישבות מנוהל על ידי המועצה האזורית אשכול, שמקום מושבה הוא במרכז האזורי שליד צומת מגן. בחבל ממוקמים 32 יישובים, מתוכם 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים. בין היישובים אפשר למצוא אחדים מתוך 11 הנקודות ושלושת המצפים, שהוקמו לפני קום המדינה. אוכלוסיית האזור מונה כ-10,000 תושבים.

קרבתו של חבל אשכול לרצועת עזה הפכה אותו ליעד קבוע לירי פצמ"רים ורקטות מרצועת עזה, ואף לחדירות של מחבלים דרך מנהרות לחימה.

Israel Map - Eshkol Regional Council Zoomin
חבל אשכול

אקלים

חבל אשכול מאופיין במיעוט גשמים וקיץ חם. ממוצע המשקעים בחבל הוא 217 מ"מ לעונה. בחודש אוגוסט הטמפרטורה יכולה להגיע ל-40 מעלות ומעלה, ובינואר, הטמפרטורה הממוצעת נעה סביב 10 מעלות צלזיוס.

PikiWiki Israel 20209 Plants of Israel

שיטת הסוכך בדרך הבשור

Flickr - Government Press Office (GPO) - Flooding in the Negev (1)

מי שטפונות הממלאים את נחל הבשור בנגב המערבי, חבל אשכול, ליד כיסופים

PikiWiki Israel 1406 Geography of Israel כלניות בבארי

פריחת כלניות על מסלול לרכיבת שטח באופניים באזור קיבוץ בארי, מהאטרקציות המרכזיות לתייר בחבל אשכול

לקריאה נוספת

  • דן גזית, "חבל הבשור", הוצאת החברה להגנת הטבע, 1986
  • אמנון ליבנה, "חבל אשכול : סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת רשות הטבע, 1988

קישורים חיצוניים

אשכול

האם התכוונתם ל...

בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

הנגב הצפוני

הנגב הצפוני הוא חלקו הצפוני של הנגב, הוא מעבר בין אזור גשום לאזור יבש. הנגב הצפוני הוא קו התפר בין המדבר והנגב לחלק המרכזי של ארץ ישראל. הנגב הצפוני הוא בעצם אזור הר הנגב הצפוני והוא ברום של 500–700 מ'. הר הנגב הצפוני גובל במישורי חולות חלוצה ובקעת באר שבע-ערד שבצפון ובקעת צין ונחל צפרים בדרום.

הערבה

הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. אורכה של הערבה כ-175 ק"מ בקירוב מצפון לדרום. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר.

השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. יש המחשיבים את אילת כבירת אזור הערבה, משום שהיא המרכז הכלכלי והעסקי של יישובי הערבה. קו הגבול בין ירדן לישראל עובר לאורך הערבה.

השפלה

שפלת יהודה (או בקיצור: השפלה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בצפון מערב - ראשון לציון, בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).

אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15 ק"מ וגובהה 120–460 מטר מעל גובה פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), בכתובת אשמונעזר של מלך צידון מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: "ועוד נתן לנו אדון המלכים, את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון". על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.

חטיבת קטיף

חטיבת קטיף הנקראת גם החטיבה הדרומית ברצועת עזה היא הדרומית מבין שתי חטיבות אוגדת עזה. החטיבה אחראית על ביטחונם של יישובי חבל אשכול, על חלקו הצפוני של קו הגבול ישראל-מצרים, ועל גדר המערכת שבין מדינת ישראל ורצועת עזה. עד לביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה החטיבה אחראית גם על ביטחונם של מרבית יישובי גוש קטיף.

לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים הוקמה החטיבה בגלגולה הראשון כנפת חאן יונס, וישבה בעיר ח'אן יונס. אולם, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה והקמת המפקדה האוגדתית של עוצבת שועלי הדרום, שונה ייעוד הנפה והיא הפכה לחטיבה מרחבית ומפקדה הראשון היה יצחק אברכהן. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 יצאה מפקדת החטיבה מהעיר ועברה למחנה נוריה שליד נוה דקלים. בשנת 1995 אוחדה החטיבה הדרומית עם זו המרכזית, ונקראה מאז "חטמ"ר דרומית". לאחר יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה ב-2005, עברה מפקדת החטיבה לשבת בכרם שלום. כיום (2011) שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי בסמוך לקיבוץ רעים.

תחת החטיבה פועלת יחידת הסיור המדברי.

ישע

יֵשַׁע הוא מושב בדרום חבל אשכול המשתייך לתנועת המושבים.

המושב הוקם בשנת 1957 על ידי קבוצת יהודים ממצרים שגורשו לישראל אחרי מבצע קדש. ברבות השנים, עזבו רובם את המושב ותושבים אחרים באו במקומם. השטחים החקלאיים בשטח של כ-2,000 דונם.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.שמות קודמים/זמניים של המושב: מבטחים ג'.

מועצה אזורית אשכול

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב.

שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת.

מישור החוף

מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.

מישור החוף הדרומי

מישור החוף הדרומי הוא הדרומי מבין שלושת חלקיו של מישור החוף, ומכאן שמו. הוא משתרע מאגד הערים תל אביב-יפו עד לרצועת עזה, ומחוף הים התיכון במערב עד לגבעות השפלה במזרח, גבולות אלה אינם מקובלים על הכול ויש חילוקי דעות לגביהם.

את גבולו הצפוני של מישור החוף הדרומי נהוג לקבוע בנחל הירקון, באזור גוש דן, משם הוא ממשיך דרומה לאורך קו החוף עד לרצועת עזה ואזור העיר רפיח. קטע זה של מישור החוף הוא הרחב ביותר מבין שלושת קטעי מישור החוף והוא עשוי להגיע עד לכ-40 קילומטר ברוחבו המקסימלי באזור חבל אשכול.

מישור חוף יהודה

מישור חוף יהודה, קטע ממישור החוף הדרומי המשתרע מנחל שקמה ועד לנחל הירקון. רוחבו המקסימלי של הקטע מגיע לכשלושים ק"מ בדרום. במזרח תחום האזור על ידי שפלת יהודה. חוף הים בנוי מחולות ללא מתלול חופי. החולות ופשטי ההצפה של הנחלים תופסים את מרבית השטח בחוף הדרומי, ורוחבם מגיע לכשבעה ק"מ. במקום מצויים כארבעה רכסי כורכר.

מנחם מרקוס

מנחם מרקוס (נולד ב-1947 בתל אביב) הוא גאומורפולוג, סופר, מטייל ישראלי ומדריך טיולים ברחבי ישראל, המתגורר בהר אדר.

משמש מזה שנים רבות כמורה דרך בקורסים לידיעת הארץ ובקורסי מורי דרך. נמנה עם מקימי בי"ס שדה חצבה ושימש גאוגרף ברשות שמורות הטבע. שימש גם כעורך במדריך ישראל החדש.

ניר יצחק

נִיר יִצְחָק הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, בין חבל אשכול לחבל שלום, המשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא על שמו של יצחק שדה, ממייסדי הפלמ"ח. נכון ל-2005, שטחו של הקיבוץ הוא כ-5,500 דונם.

בקיבוץ כ- 370 חברים, וכן מועמדים לחברות, צעירים לאחר הצבא והורי חברים, ובסה"כ מתגוררים בקיבוץ כ-530 נפשות.

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

צוחר

צֹחַר הוא יישוב קהילתי בגוש יישובי צוחר שבחבל אשכול והשייך למועצה אזורית אשכול. היישוב הוקם בשנת 1973 כמרכז למושבי חבל אשכול, על כן נמצאים בו המרכז הרפואי אשכול, בית הספר היסודי לילדי המושבים "יובלי הבשור", הספרייה האזורית ואולם ספורט.

היישוב נקרא על-שם צֹחַר, אחד מבניו של שמעון, שנחלתו שכנה בסמוך לאזור זה.

היישוב צמוד למושבים שדה ניצן, תלמי אליהו ואוהד.

במהלך גלי העלייה של שנות ה-90, השתכנו עולים מאתיופיה בשכונת קרוונים ביישוב. שכונה זו פונתה לאחר מספר שנים. בספטמבר 2014, עם תום מבצע צוק איתן, עברה לשכונת הקרוונים קבוצה בת 60 חברים מבאר שבע.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.