חבורת ים המלח

חבורת ים המלח היא חבורה גאולוגית המוגדרת באזור בקעת ים המלח ובקעת הירדן. הסלעים השייכים לחבורה זו הם מתקופת הפליוקן עד להווה.

לחבורה התצורות הבאות:

  • תצורת סדום - היא התצורה הבסיסית של החבורה. היא הורבדה לפני שישה מיליון שנה. עוביה הוא כאלפיים מטרים. היא נוצרה משקיעה של שכבות מלח ומלחים נוספים בעקבות ההצפה של ימת הלשון. אופיו של המלח - התמוססות בקלות במגע עם המים - יוצרת חללים בתת-הקרקע המביאים ליצירת הבולענים. היא חשופה בהר סדום המהווה חדירה אופקית של גוש מלח ענק ממעמקי הקרקע. הרכבו של ההר מחומר מסיס יוצרת מערכת מערות וארובות כמו מערת ארובותיים, מערת הקולונל, מערת סדום ועוד.
  • תצורת עמורה (סמרה) - נמצאת מעל תצורת סדום. גילה הוא מתקופת פליסטוקן. המקום היחיד שבו נחשף חתך ארוך וניכר של התצורה בפני השטח הוא בשוליים המזרחיים של הר סדום באזור מערת ארובותיים. שם, התרוממות 'פקק' (דיאפיר) המלח של הר סדום מתת–הקרקע אל פני השטח הרימה והסיטה שכבות של סלעי משקע שהורבדו מעל מלח סדום עד כדי הצבתן במצב מאונך ושעון על הר סדום. עובי חתך הסלעים באתר ארובותיים כ–320 מטרים, וגילו נע בין 740 ל–140 אלפי שנים טרם זמננו. גילים אלה נקבעו על ידי שילוב בין תארוך באמצעות סדרות הפירוק של אורניום. הרכבה הוא בעיקר ממשקעים אגמיים וסחף נחלים .
  • תצורת דרגה
  • תצורת הלשון (ליסאן) - כוללת שכבות גבס ושל חוואר הלשון ששקעו בימת הלשון.
  • תצורת צאלים
Lisan formation
תצורת הלשון - ליד גשר אלנבי

קישורים חיצוניים

הר הגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חבורה (גאולוגיה)

בגאולוגיה, חבורה (group) היא היחידה הליתוסטרטיגרפית הגדולה ביותר בטור הסטרטיגרפי המתאר את שכבות הסלע באזור מסוים. החלוקה ההיררכית המקובלת היא:

חבורה – מאגדת בתוכה תצורות שיש להן מכנה משותף

תצורה (formation) – יחידת סלע שיש לה מאפיינים ברורים, המשמשת כיחידה ליתוסטרטיגרפית עיקרית לזיהוי מסלע אזורי

פרט (member) – יחידה בתוך תצורה שיש לה מאפיינים מיוחדים

שכבה (bed, stratum) – רובד בסלע משקע המציין הרכב אחיד שהורבד ברצף

עדשה (lentil) – מייצגת פרט שהשתרעותו לצדדים מצומצמתליחידות המסלע השונות נוהגים לקרוא בשמות אזורים גאוגרפיים ויישובים סמוכים. מאחר שהטור הסטרטיגרפי מוגדר באופן מקומי, ייתכנו מקרים בהם יהיה דמיון בין חלקים שונים בטור במקום אחד לחלקי טור במקום אחר.

חשיפתם של סלעי חבורה ידועה בתוך החתך הסטרטיגרפי של כל אזור חושף את השתלשלות בניית סלעי הקרום ואת התהליכים שהשפיעו על בנייתם ושינם[דרושה הבהרה] אותם לאורך תקופות גאולוגיות רבות. רצף התצורות בתוך החבורה, אי התאמות המתגלות ביניהן ועדויות לתהליכי בליה, קימוט ושבירה מאפשרים לקבוע את רצף ואת מועד התרחשותם של תהליכים אלה. תיעוד זה מאפשר ליצור מיפוי גאולוגי מדויק לכל אזור.

חתך סטרטיגרפי

חתך סטרטיגרפי מציג את השינויים בהרכב הסלעים במרחב נתון, בהתאם לסוג החומרי של הסלע - יחידה ליתוסטרטיגרפית, יחידת הזמן המוגדרת להרכב לוח הזמנים הגאולוגי יחידת "סלע - זמן" שהיא צרוף מוגדר של סוגי סלע נתון בזמן מוגדר ולפי היחידה הביוסטרטיגרפית, הנקבעת בהתאם למאובנים המנחים שנמצאו בהרכב הסלעים הנתון. מאובנים מנחים הם האמצעי היעיל להשוואות של הרכב סלעים בחתך סטרטיגרפי ממרחב אחד למרחבים אחרים.

נוהגים לערוך "חתך-עמודי" סטרטיגרפי (colummnar section). התיאור של הרכב המסלע מוצג באמצעות שרטוט של העמוד הסטרטיגרפי - במרחב מסוים. על מנת לבסס את ההגדרות של סדר שכבות הסלעים לפי יחידות הגיל משתמשים במושג "חתך טיפוסי" סטרטיגרפי (type section) זהו חתך עמודי, ערוך בפרוטרוט, ומתאר מרחב, אשר בו צרוף סלעים מסוים נמצא לראשונה בחשיפה מרבית. חתך כזה נבדק מדעית ומאושר על ידי ועדה סטרטיגרפית לאומית. אם עמד בדרישותיה, כל החתכים במחשופים אחרים הנעשים באותו צרוף שכבות, בני אותו גיל, משווים לחתך הטיפוסי כדי לראות האם חלו בהם שינויים אופקיים.

תצורת הלשון

תצורת הלשון (אנגלית: lisan formation), סימנה במפה גאולוגית הוא ql. התצורה הושקעה משני צידי נהר הירדן בעת קיומה של ימת הלשון. סלעי התצורה כוללים: וָרווֹת – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע - של ארגוניט, אבן חול, חצץ, קונגלומרט, "מודסטונה" - אבן משקע המורכבת מחרסית ומבוץ, גבס וכן גבישי גפרית.

תצורת הלשון נמנית עם חבורת ים המלח.

תקופתה היא תור הרביעון בעידן הקנוזואיקון, מלפני 1.75 מיליוני שנים ועד ההווה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.