חבורת הר הצופים

חבורת הר הצופים היא חבורה גאולוגית שתחום תפוצתה בישראל ובמדינות הסובבות אותה. החבורה מורכבת בעיקר מסלעי קירטון, אך יש בה גם מעט חוואר, פוספוריט, פצלים וצור. עובי החבורה מגיע ל-300 מטרים בקירוב. סלעים אלו אטומים בדרך כלל לזרימת מים ומשמשים כאקוויקלוד. סלעים אלו נחשפים בהרים, במדבר יהודה ובנגב הצפוני. החבורה נוצרה החל בגיל הסנון מתור קרטיקון ועד לתקופת פלאוקן בבסיס תור השלישון. אומדן הופעתה הוא מלפני כ-90 מיליוני שנים ועד לפני כ-65 מיליוני שנים. מתחת לחבורת הר הצופים מונחת חבורת יהודה ומעליה חבורת עבדת.

Kuneran3
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן - ההר תצורת מנוחה הכיסוי מעליו (המחזיק אותו) תצורת מישאש

הנגב הצפוני

EIN-OVDAT69
מעיין שכבה הזורם כל השנה, קניון צר ועמוק שהתחתר בתצורות ע'רב וטקיה

המסלע של חבורת הר הצופים נחשף בנגב במידה מועטה. בחתך סטרטיגרפי החשוף ניתן למצוא את סלעי החבורה, כמו גם של תצורת מישאש בראש "הרי השולחן" בנגב הדרומי ובערבה. במכתש רמון הצטמצמו מספר יחידות בחבורת הר הצופים עד להיעלמותן המוחלטת בזמן ההצפה הימית של האזור. ההשקעה של חבורת הר הצופים יצרה מבנים תת-ימיים רדודים.

הפעילות הטקטונית התקיימה מהסנון המוקדם, ולכן בחתך של חבורת הר הצופים הופיעה סידרה של אי התאמות, כלומר קיים פער זמן משמעותי בין יחידות מסלע או הבדלים בגאומטריה ובהרכב שלהן המתבטא בחסרונן של שכבות שלמות או חלקן בטור הסטרטיגרפי. בדרומו של הר הנגב הביאו תהליכים טקטוניים אלה ליצירה אינטנסיבית של יובלי ואדי אל עריש ונחל פארן היכן שהיה מסלע הרגיש לסחיפה של חבורת הר הצופים.

מחשופים של החבורה מתגלים גם באזורים הבאים: היישובים משאבי שדה וטללים ממוקמים באזור החשיפה של יחידות מהחבורה, בחלקו המרכזי של הר נפחה, במקביל לשולי מכתש רמון בולטת במיוחד תצורת מישאש המופיעה כדרגש כהה החוצץ בין הקרבונטים הקשים של חבורת יהודה שמתחתיה וסלעים דומים של חבורת עבדת שמעליה ובאזורים נוספים במערב המכתש.

החבורה נחשפת בנחל צין. בקניון זו נובע עין עבדת. הקניון נוצר במרחב של סלעי תצורת ע'רב ותצורת טקיה. שיטפונות שהתרחשו באזור הביאו לחתירה מהירה של קניון שנסוג בהדרגה אל מיקומו הנוכחי בקרבת עין עבדת.

הרי יהודה

בשרשרת ההרים קיימת שכיחות לתצורות אלו: מנוחה (קירטון לבן ורך) ומישאש (שכבות צור כהה וקשה). שתי התצורות נוצרו בסביבת היווצרות ימית ונוצרו בהם סלעי משקע. בגלל ההבדלים בעמידות הסלעים לבלייה נוצרו, בתחום החשיפה של סלעי החבורה, "הרי שולחן" ו"הרי כפתור". הקירטון הרך יוצר את מדרונות הגבעות, בעוד שסלע הצור משמר את שיא ההר. במקומות בהן הוסרה תצורת מישאש, העשויה מצור, התפתח הנוף במהירות לנוף של גבעות מעוגלות.

הקירטון הרך נוח מאוד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבנייה. זו אחת הסיבות שרכס הר הזיתים לא נבנה בתקופות הקדומות אולם נבחר כאתר מועדף לחציבת מערות קבורה.

מדבר יהודה

מדבר יהודה הוא אחד האזורים בארץ בו נפוצה חבורת הר הצופים. היא חשופה יותר מסלעי חבורת יהודה העמידים לבלייה אירוזיבית. חבורת יהודה וחבורת הר הצופים שולטות בנוף המצוי ממערב לחופי ים המלח: מצוק ההעתקים, רמת המדבר ועד לגבול המערבי של מדבר יהודה.

באזורים מוגבלים: בקעת חתרורים ובמעלה אדומים מצויה תצורת חתרורים במקום כל שכבות הסלע באזורים שעברו אותם תהליכים גאולוגיים: תצורת ע'רב, תצורת טקיה, חבורת עבדת וכו'. הסיבה לכך היא שהשכבות של תצורת טקיה וע'רב ספוגות בביטומן, חומר אורגני שלעיתים הוא מהווה עד 20% ממשקל הסלע. בתקופה שבין לפני 16 מיליון שנים ל-3 מיליון שנים נחשפו סלעים אלו לאוויר וניצתו. סלעי תצורת חתרורים הם תוצאה של בעירה זו.

השומרון

החבורה בשומרון עובייה בין 150 מטר לבין 350 מטר. בחלקה התחתון - קירטון לבן ובחלקה העליון חוואר חרסיתי. במחצית החבורה יש שכבת אבן צור חום דקה מתצורת מישאש. את אבני הצור ניתן לעיתים למצוא פזורים בשטח. הקרקע הנוצרת היא רנדזינה לבנה.

מחשופי החבורה ניכרים ב"קו התפר" בין הקמרים לבין הקערים בהרי השומרון. שורת מחשופים נצפים בכביש הבקעה מאזור סרטבה צפונה ליד היישובים בקעות וחמרה.

סלעי הקירטון והחוואר של החבורה אטומים למים ולכן מתחתית החבורה שמעליהם חבורת עבדת נובעים מעיינות אשר נספגו באבני הגיר הנקבוביים.

הגליל העליון

חבורת הר הצופים בגליל העליון מתחלקת לתצורות הבאות: תצורת עין זיתים, תצורת ע'רב ותצורת טקיה. מסלע החבורה בנוי בגליל העליון ברובו קירטון המחולק לסוגים: למעלה - קירטון פצלים אפור, במרכז - לבן ורך, כמקובל, ובחלקה התחתון - קירטון קשה שצבעו אדמדם, הנקרא כעכולה. המסלע של החבורה כולל גם מעט חוואר וכן שכבת צור דקה מתצורת מישאש.

חבורת הר הצופים מכוסה במעטה נארי בעובי של 3-1 מטר.

על תשתית חבורת הר הצופים, במרכז הגליל ובמזרחו, נוצרים שטחי עיבוד חקלאיים על קרקע רנדזינה אפורה, הנוחה לעיבוד חקלאי.

חבורת הר הצופים מקיפה את הגליל כחגורה כעדות למבנה אנטיקליני. זו עדות לכך שמבנהו הגאולוגי-טופוגרפי של הגליל נוצר מאז ששקעו סלעיה של החבורה ולא סבלו מתנועות חזקות של לוחות טקטוניים.

קישורים חיצוניים

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جبل جرزيم, תעתיק: ג'בל ג'ריזים), המכונה גם "הר הברכה" (ובעדה השומרונית: "ࠄࠟࠓࠂࠝࠓࠜࠉࠆࠜࠉࠌ - הָרגֶרֵיזֵים", ללא פֶּסֶק בין "הר" ובין "גרזים"), הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם. ההר הגבוה ברכס הוא 'הר גריזים' המקראי, שהיווה חלק ממעמד הר גריזים והר עיבל ועליו נשא יותם בן גדעון את משלו. פסגתו בגובה 881 מ' מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-350 מ' מעל סביבתו. ההר הוא חלק מהרי שומרון.

המבנה הגאולוגי של הר גריזים הוא שעשה אותו למקור חשוב להזנת אקוות ההר, המצויה מתחת להרי השומרון. בתחתית ההר, בעיר שכם, נמצאים שלשה מעיינות עתירי שפיעה, המהווים את המקור היציב והחשוב לאספקת המים לעיר וסביבתה, מימי קדם ועד היום.

מקובל לזהות את המקום שמכונה כיום הר גריזים כהר גריזים המקראי, אולם יש המזהים את ההר כהר דרומי יותר, ליד יריחו - או מזרחי יותר, בהר כביר. הר גריזים הוא מקום מקודש לעדה השומרונית, ומהווה בשבילה מוקד לעלייה ברגל בשלוש הרגלים. משנת 1982 עד שנת 2000 התבצעו בהר חפירות ארכאולוגיות בידי יצחק מגן. המִמצאים שנחשפו בהר, מעידים על קיום עיר על הר גריזים בשטח של 20 דונם, בה ישבו יותר מעשרת אלפים תושבים. המִמצאים שנחשפו גודרו והוכנו לקראת ביקורי הקהל, אך מסיבות ביטחוניות אתר העתיקות היה סגור לקהל במשך שנים רבות. ביולי 2012 נחנך בהר גריזים אתר תיירות המקיף שטח של 400 דונם, וכולל את שרידי העיר ההלניסטית והמתחם הביזנטי.

הר הזיתים

הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו.

גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חבורה (גאולוגיה)

בגאולוגיה, חבורה (group) היא היחידה הליתוסטרטיגרפית הגדולה ביותר בטור הסטרטיגרפי המתאר את שכבות הסלע באזור מסוים. החלוקה ההיררכית המקובלת היא:

חבורה – מאגדת בתוכה תצורות שיש להן מכנה משותף

תצורה (formation) – יחידת סלע שיש לה מאפיינים ברורים, המשמשת כיחידה ליתוסטרטיגרפית עיקרית לזיהוי מסלע אזורי

פרט (member) – יחידה בתוך תצורה שיש לה מאפיינים מיוחדים

שכבה (bed, stratum) – רובד בסלע משקע המציין הרכב אחיד שהורבד ברצף

עדשה (lentil) – מייצגת פרט שהשתרעותו לצדדים מצומצמתליחידות המסלע השונות נוהגים לקרוא בשמות אזורים גאוגרפיים ויישובים סמוכים. מאחר שהטור הסטרטיגרפי מוגדר באופן מקומי, ייתכנו מקרים בהם יהיה דמיון בין חלקים שונים בטור במקום אחד לחלקי טור במקום אחר.

חשיפתם של סלעי חבורה ידועה בתוך החתך הסטרטיגרפי של כל אזור חושף את השתלשלות בניית סלעי הקרום ואת התהליכים שהשפיעו על בנייתם ושינם[דרושה הבהרה] אותם לאורך תקופות גאולוגיות רבות. רצף התצורות בתוך החבורה, אי התאמות המתגלות ביניהן ועדויות לתהליכי בליה, קימוט ושבירה מאפשרים לקבוע את רצף ואת מועד התרחשותם של תהליכים אלה. תיעוד זה מאפשר ליצור מיפוי גאולוגי מדויק לכל אזור.

חבורת עבדת

חבורת עבדת היא חבורה גאולוגית בארץ ישראל שהוגדרה באזור עבדת על ידי עזרא זילברמן בשנת 1989. החבורה מכונה בעבודות קודמות על ידי זלצמן, (1964) וגולני, (1961) "הקבוצה הגירית" או"הקבוצה האאוקנית".הסלעים המרכיבים את חבורת עבדת הם: גיר וקירטון. הסלעים משתנים, הן בחתך אנכי והן במרחב, מגיר קשה עד גיר קירטוני ועד לקירטון. גיל החבורה הוא אאוקן.

חבורת עבדת מונחת על חבורת הר הצופים. סלעי החבורה שקעו בסביבה ימית ולכן מכילים מאובנים ימיים. מעליהם מופיע רצף של חולות וחלוקים ששקעו באגמים ובנחלים, כלומר בסביבה יבשתית.

חבורת עבדת בונה את קער שכם וסלעיה שולטים במחצית המזרחית של גיליון המפה טופוגרפית של שכם.

יחידה ליתוסטרטיגרפית

יחידה ליתוסטרטיגרפית - (lithostratigraphic unit) מכונה גם יחידת סלע - (rock unit). היחידה משמשת לתיארוך רצף סלעים הקיים באזור מסוים, זאת על-פי המסלע ומיקומו בטור הסלעים. כלומר, היא מציינת את סוג הסלע שהורבד באזור מסוים בפרק זמן נתון ואת מיקומו בחתך.

יחידות הסלע מחולקות:

לחבורות-על (Supergroup)

לחבורות (Group)

לתצורות (Formation)

לפרטים (Memeber)

ולעדשות (Len)בהכנת מפות גאולוגיות מקומיות ומפורטות נעשה שימוש ביחידות הסלע.

תצורת חתרורים

תצורת חתרורים היא תצורה גאולוגית בחבורת הר הצופים. זמנה מתקופת המיוקן, לפני 16 מיליוני שנים, ועד תקופת הפליוקן, לפני 3 מיליון שנים. התצורה מתאפיינת בצבעוניות יוצאת דופן ובמגוון של מינרלים נדירים.

תצורת מנוחה

תצורת מנוחה היא תצורה הבנויה מקירטון רך בדרך כלל. לעיתים התצורה מחופה ברובדי צור של תצורת משאש. התצורה נפוצה ברוב אזורי הארץ. עוביה הולך ונעשה דק יותר כלפי מרום הקמרים של שדרת ההר לאורך ארץ ישראל, מהשיפולים המזרחיים של הרי יהודה ושומרון ורכסי הנגב וכן בשיפולים המערביים של ההרים בשפלת החוף הגבוהה, מישור הגבעות המהווה את הגבול שבין ההר לשפלה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.