ח'רבת ואדי חמאם

ח'רבת ואדי חמאם (חורבת ורדים) הוא אתר ארכאולוגי השוכן על מדרון תלול למרגלות מצוקי הר ניתאי בסמוך לאפיק נחל ארבל המקיף אותו ממזרח ומדרום. ואפיק נחל סביון מצפונו. האתר שוכן כ-2 ק"מ מערבית לכנרת. גודלו של האתר נאמד בכ-40-30 דונם הוא היה אחד הכפרים הגדולים בגליל המזרחי בתקופה הרומית. הוא שוכן בקרבת היישוב ואדי אל-חמאם.

זיהוי האתר

שמו הקדום של האתר לא נשמר. השערת החוקרים היא שאולי זהו מקומו של היישוב מגדל צבעייא (מגדל הצבעים) הנזכר בספרות חז"ל כיישוב בעל חשיבות רבה בימי בית שני באזור טבריה. בבראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ד' מיוחס למגדל צבעיא המקור לעצי השיטים לבניית המשכן. בתלמוד ירושלמי מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' נאמר שמגדל צבעייא חרבה במרד בר כוכבא "מפני הזנות". בחפירות באתר זוהתה שכבת חורבן מסיבית מתקופה זו[2].

תולדות המחקר

הסקר הארכאולוגי הראשון באתר בוצע בסוף המאה ה-19 על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במסגרת סקר ארץ-ישראל המערבית. אנשי הסקר קראו לאתר בטעות בשם "ורידאת" על שם חורבה סמוכה, שנתן לאתר את שמו העברית "חורבת ורדים". בדיווחם הם מסרו שבמקום נמצאים גלי אבנים. יוסף ברסלבי שהיה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים, בסקר באתר בשנת 1925 וציין שהפרטים האדריכליים שראה שייכים כנראה לבית כנסת מהטיפוס הגלילי. סקרים נוספים נעשו באתר ב"סקר הגליל המזרחי" שהתקיים בין השנים 2004-1999. בסקר הממצאים נאספו מפני השטח ומבורות בדיקה רדודים שנחפרו במקום שברי כלי חרס. שברי כלי החרס תוארכו מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ועד התקופה הרומית המאוחרת עד סוף המאה ה-4 לספירה. לא נמצאו ממצאים מתקופה מאוחרת יותר.[3]

בשנת 2007 החלו באתר חפירות ארכאולוגיות מסודרות על ידי "המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים" החפירות נמשכו עד שנת 2012. מטרות המחקר היו: חפירת בית הכנסת שיסייעו בתיארוך בתי הכנסת מהטיפוס הגלילי. חפירת שטחי מגורים שטחים ציבוריים ומתקנים שיסייעו להבין את אופי חי הכפר באזור בתקופה הרומית והבנת תהליך הנטישה של הכפרים בתקופה הביזנטית.[2]

השכבות הארכאולוגיות באתר

באתר זוהו 4 שכבות ארכאולוגיות:

  • שכבה 4 - בשכבה זו התחתונה ביותר זוהו מאות חרסים וכלי צור מהתקופה הכלקולית ותקופת הברונזה הקדומה. לא נחשפה אדריכלות בשכבה זאת והממצאים הגיעו בעיקר ממילויים מתחת לשכבות המאוחרות יותר. להערכת החוקרים כמות כזאת של ממצאים מלמדת שהייתה התיישבות קבע באתר בתקופות אלה.
  • שכבה 3 -מעל שכבה 4 מתוארכת בין המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה. בחפירות נמצאו בתי מגורים וחלק ממבנה ציבורי.
  • שכבה 2 - הממצאים בשכבה זאת מתוארכים למאות ה-3 וה-4 לספירה. הממצא החשוב בתקופה זאת הוא בית כנסת גדול בנוסף נחפרו מבני מגורים, בתי בד, מתקנים וסמטאות.
  • שכבה 1 - היא פני השטח. עיקרן מטבעות וחרסים מעטים שנמצאו על פני השטח מהתקופות הביזנטית, הצלבנית, האומאית הממלוכית והעת'מאנית, בלא זיקה למבנים להערכת החוקרים אלה שרידים של עוברי אורח.

הממצאים באתר

על פי הממצאים בשכבות 2 ו-3 תחילת ההתיישבות באתר החלה בתקופה החשמונאית. הסקרים הארכאולוגיים שנעשו באזור הגליל המזרחי הראו על גידול בהתיישבות באזור בתקופה זאת. החוקרים קושרים זאת להתרחבות הממלכה החשמונאית לכיוון הגליל. היישוב הגיע לשיא פריחתו במאה ה-1 לספירה. במאה זאת נבנה במרכז האתר מבנה ציבורי גדול שהחוקרים משערים שהיה בית כנסת. הוא כלל עמודים בסגנון דורי, קירות המבנה היו צבועים וחדרים עם ספסלים. במאה זאת נעשו עבודות תשתית נבנו קירות תמך וטרסות לבניית בתי מגורים. שכבה 3 חרבה בחורבן אלים בתקופתו של הקיסר אדריאנוס, ייתכן והם קשורים למרד בר כוכבא שהתרחש בין השנים 135-132 לספירה.

אחר אירוע החורבן האתר ניטש או שהתדלדל מאד. התיישבות נוספת האתר החלה בסוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-3. הממצאים של תקופה זאת נמצאו בשכבה 2. באמצע המאה ה-3 נבנה במרכז היישוב בית כנסת גדול מהטיפוס הגלילי. הממצאים כוללים ספסלים, מערכת עמודים, חזית מבנה. הם עשויי מאבן גיר. בשליש האחרון של המאה ה-3 קרס חלק חלקו המזרחי של המבנה. בית הכנסת שוקם והוספה לו רצפת פסיפס. מבנה בית הכנסת נהרס שוב, החוקרים מעלים את ההשערה שאולי נהרס ברעש האדמה של שנת 363. לקראת סוף המאה ה-4 בית הכנסת ניטש.[4]

אתר ואדי חמאם הוא אחד משורת אתרים שזוהו בסקר הגליל המזרחי שניטשו במהלך המאה ה-4 לספירה. הממצאים באתר לא מצביעים על נטישה פתאומית, אלא על תהליך הדרגתי של נטישה. הממצאים המאוחרים ביותר הם מאמצע המאה ה-4 וכללו מכלולי כלי חרס ומטבעות. חלק גדול מהמבנים נמצאו כמעט ריקים. רק באזורי החפירה סביב בית הכנסת נמצאו כלי חרס שיובאו מקפריסין הממצאים קטנים נוספים המתוארכים לסוף המאה ה-4 ותחילת המאה ה-5 שאז היישוב הגיע לסופו.[5]

בית הכנסת

בית הכנסת נחפר בשכבה-2 המתוארכת למאות ה-3 וה-4 לספירה. מיקומו היה במרכז הכפר והוא נבנה במקום שבו שכן בשכבה שמתחתיו מבנה ציבורי גדול. החוקרים משערים שהמקום נבר בגלל הטרסה הרחבה שהייתה במקום והעובדה שבמקום זה שכן לפני כן מבנה ציבורי גדול שאולי גם הוא שימש כבית כנסת, ויש כאן רציפות במסורת של השימוש במקום. בית הכנסת מכוון לכיוון דרום-מזרח. בית הכנסת היה מוקף מצפון ומדרום בסמטאות שהפרידו בין בית הכנסת למבני מגורים ומתקנים חקלאיים. בית הכנסת והמבנים סביבו נבנו ברשת של שתי וערב, דבר המראה על תכנון מוקדם. המבנים הקדומים לשכבה זאת מולאו באבנים ועפר כדי להוות תשתית למבנים שנבנו. הבנייה מראה שהיה ארגון קהילתי.

הפריטים האדריכליים מאבן המגולפים שנמצאו באתר, היו ברמת גילוף מעולה. נמצאו כרכובים, כותרות בסגנון דורי, פילסטר ואבן מעוטרת בתבליט נשר. בנוסף בשטח היו מפוזרות כמות גדולה של אבני גזית גדולות מגיר. בנוסף כבר בתחילת החפירה נמצאו פריטים אדריכלים עשויים מבזלת שהביאו את החוקרים למסקנה שבית הכנסת לא היה חד תקופתי.

בשלב השני של בית הכנסת נמצאה רצפת פסיפס ומערך ספסלים עשויים מבזלת. בשלב זה גם נעשה שימוש משני באלמנטים אדריכליים מהשלב הראשון. מרצפת הפסיפס שרדו 30 קטעים שאפשרו לשחזר את מראה הרצפה. במרכז האולם שרדה כתובת עברת/ארמית וכן שרידי מעגלים. החוקרים העלו השערה שאלי זה חלק מגלגל המזלות. בנוסף שרדו שלושה קטעים של תיאורי סצנות מתוך המקרא: סיפור קריעת ים סוף, שמשון מכה את הפלשתים בלח חמור. סצנה של בנייה אולי בניית המקדש או מגדל בבל. נמצא קטע נוסף שייתכן שגם הוא מתוך המקרא, אבל השרידים דלים מכדי לאפשר את זיהוי הסצנה.

מתחת לרצפת הפסיפס נחפרו שישה בורות בדיקה. הממצאים מבורות אלה אפשרו את תיארוך השלב. בבורו נמצאו יותר מ-500 שברי חרסים שאפשרו תיארוך וכן 17 מטבעות.[6]

לקריאה נוספת

  • עוזי ליבנר, "ח'רבת ואדי חמאם: כפר ובית כנסת מן התקופה הרומית בגליל", קדמוניות, חוברת 139, תש"ע, עמ' 40-30
  • עוזי ליבנר ובנימין ארובס, "סיכום מפעל החפירות בח'רבת ואדי חמאם - כפר מן התקופה הרומי בגליל". קדמוניות, חוברת 149, תש"ע, עמ' 39-28

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רן שפירא, הבנאים מהר ניתאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
    עוזי ליבנר, משיח פתאום יבוא, בבקעת ארבל יצמח טובו, באתר הארץ, 8 בינואר 2008
  2. ^ 2.0 2.1 סיכום מפעל החפירות בואדי חמאם, קדמוניות 149, עמ' 28
  3. ^ ח'רבת ואדי חמאם: כפר ובית כנסת מן התקופה הרומית בגליל, קדמוניות 139, עמ 31
  4. ^ סיכום מפעל החפירות בואדי חמאם, קדמוניות 149, עמ' 39
  5. ^ סיכום מפעל החפירות בואדי חמאם, קדמוניות 149, עמ' 38
  6. ^ סיכום מפעל החפירות בואדי חמאם, קדמוניות 149, עמ' 37
ארבל (יישוב עתיק)

ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים החל משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד. היישוב שכן בבקעת ארבל, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. מהיישוב העתיק נשארו מספר שרידים שעיקרם הוא שרידי בית הכנסת הנמצאים מצפון למושב והוא חלק מגן לאומי ארבל. השערה אחרת הועלתה לזהות את ארבל העתיקה עם ח'רבת ואדי חמאם שליד ואדי אל-חמאם.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

הר ניתאי

הר ניתאי היא במה הררית המתנשאת מעל נחל ארבל. ההר נקרא על שמו של נתאי הארבלי, תנא בן ימי הבית השני שמוצאו מארבל. ההר מזדקר כ-280 מטרים מעל סביבתו, מעברו הצפון-המערבי של נחל ארבל חלקו המזרחי שוכן בגובה של 95 מטרים מעל פני הים.

ואדי אל-חמאם

ואדי אל-חמאם (בערבית: وادي الحمام שמשמעותו נחל היונים; בקיצור: חמאם حمام) הוא כפר ערבי בבקעת גינוסר, מצפון לטבריה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף (البطوف).

היישוב הוקם בשנת 1948 עבור הבדואים משבט ערב אל-ע'וארנה (الغوارنة), יושבי הכפרים הערביים ששכנו בצפון עמק החולה עד מלחמת העצמאות (אל-עבאסיה العباسية, חיסאס خصاص, ואל-מופתח'רה المفتخرة).

שמו של היישוב הוא כשמו הערבי של נחל ארבל, ואדי אל-חמאם.

בקרבת היישוב נמצא האתר הארכאולוגי ח'רבת ואדי חמאם שבו נמצא בית כנסת מהטיפוס הגלילי.

חמאם (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מגדל צבעייא

מגדל צבעייא (גם מגדל צבעיה, מגדל דצבעיא, ומגדל צבעים) הייתה עיירה יהודית קדומה בגליל התחתון, אשר נזכרת רבות בספרות חז"ל.

העיירה נזכרת בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבה כעיירה יהודית גדולה שחרבה במהלך מרד בר כוכבא או לאחר מכן, לצד מספר עיירות נוספות בגליל התחתון, ובהן שיחין וכבול:

"שלש עיירות היה קטמוס (ספר המיסים) שלהן עולה לירושלם בעגלה (מרוב כובדו), כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות ... אמר ר' יוחנן שמונים חנויות של אורגי פלגס היו במגדל צבעייא".

העיירה נזכרת בתלמוד הירושלמי גם כיישוב ממנו העלו מעשרות לבית המקדש, לצד מהלול וציפורי, ובהקשר אחרת נזכרת בתלמוד הירושלמי ובמדרש בראשית רבה כמקום בו גידלו עצי שקמים, אך נהגו בהם איסור כיוון ששימשו בעבר הרחוק לבניית המשכן: "וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים ... אָמַר רַבִּי לֵוִי מִמִּגְדַל צְבָעֲיָא קְצָצוּם וֶהֱבִיאוּם עִמָּהֶם לְמִצְרַיִם וְלֹא נִמְצָא בָהֶם לֹא קֶשֶׁר וְלֹא פֶקַע. אָעִין דְּשִׁטִּים הֲוָה בְּמִגְדְּלָא וְהָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם אִסּוּר מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת הָאָרוֹן, אֲתוֹן וְשָׁאֲלוּן לְרַבִּי חֲנִינָא חַבְרֵיהוֹן וְרַבָּנָן, אָמַר לָהֶם אַל תְּשַׁנּוּ מִמִּנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם".

העיירה נזכרת אצל חז"ל גם במדרש אגדה חוזר על נערי איוב, לפיו יצאו מכפר קרנוס, ולמעט אחד, כולם מתו במגדל צבעייא.

בנוסף, נזכרת העיירה במדרש קהלת רבה בסיפור מעשה על רבי יונתן: "רַבִּי יוֹנָתָן נְשַׁר שַׂעֲרֵיהּ אֲזַל לַהֲדָה מִגְדְּלָה דְּצַבָּעַיָּה". כמו כן, נזכרת העיירה כמקום בו עבר רבי שמעון בר יוחאי לאחר שטיהר את טבריה מעצמות המתים בה לאחר צאתו מהמערה: "וַעֲבַר בְּהָדֵין מִגְדְּלָא דְּצַבָּעַיָא".

יש המציעים את זיהויה של העיירה באתר ח'רבת ואדי חמאם שלמרגלות הר ארבל, בו אותרו שרידי כפר ובית כנסת מתקופת התלמוד, או לחלופין בחרבת מג'דל הסמוכה, כהצעת החוקר ישעיהו פרס. מג'דל זו מזוהה כשלעצמה עם מגדל נוניא (בארמית - מגדל הדגים) שבמקורות חז"ל ועם טריכאי (ביוונית – ערימת דגים ממולחים) שבכתבי יוסף בן מתתיהו. מנגד, ולאור המדרש על קרבתה היחסית של העיירה לכפר קרנוס, היו שהציעו לזהותה באתר דרומי יותר, ובפרט בחרבת דובר (ח'רבת א-דוויר) שבעמק הירדן, בסמוך לירמוך.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.