זריחה

זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. אין לטעות בין זריחה לבין דמדומי השחר שהם (לפי הגדרות משתנות) נקודת הזמן שבה השמים מתחילים להאיר, זמן מה לפני שהשמש עצמה מופיעה. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות גם לאחר שהיא שוקעת באופק וגם לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן למעשה אשליות אופטיות.

מהלך השמש מערבה נובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו מזרחה. אשליה זו היא כל כך משכנעת שמרבית התרבויות פיתחו מיתולוגיות ודתות סביב המודל הגאוצנטרי. אפקט זה מורגש גם על ידי לוויינים החגים סביב כדור הארץ בעת שהם חוצים בקרבת הקטבים.

מכיוון שהזריחה והשקיעה מחושבים מהרגע שהקצה העליון של השמש מפציע מהאופק בזריחה ועד הרגע שבו הקצה השני נעלם לחלוטין בעת השקיעה, ולא לפי המועד שבו עולה באופק (או יורד) מרכז השמש, הדבר מגדיל במעט את אורכו של היום על חשבון הלילה. בחצי הכדור הצפוני, זריחת השמש המאוחרת ביותר איננה ביום ההיפוך החורפי (היום הקצר בשנה) החל ב-21 בדצמבר, אלא בתחילת ינואר. באופן דומה, זריחת השמש המוקדמת ביותר איננה ב-21 ביוני (יום ההיפוך הקיצי) אלא בתחילת יוני. במשך שבוע או שבועיים המקיפים את שני ההיפוכים, הן הזריחה והן השקיעה מתאחרים מדי יום.

גם בקו המשווה מוזזים הזריחה והשקיעה בכמה דקות קדימה ואחורה במהלך השנה, ביחד עם "הצהריים השמשיים". אפקט זה משורטט על ידי אָנָלֶמה (תרשים בצורת הספרה שמונה המצביע על מיקומה של השמש ברקיע בשעה קבועה בכל יום של השנה).

צבע השמים בעת הזריחה והשקיעה מוסבר באמצעות תופעה המכונה פיזור ריילי.

באמנות ובספרות מסמלת הזריחה תקווה חדשה והתחלה חדשה.

לזריחה כמו גם לשקיעה חשיבות רבה בניווט אסטרונומי. ניתן לחשב את שגיאת המצפן בעזרת חישוב הכיוון האמיתי של הזריחה (אמפליטוד) והשוואתו לכיוון שמראה המצפן, ההבדל שמתקבל הוא שגיאת המצפן. לצורך החישובים דרושים רק דקלינציית השמש באותו רגע, קו הרוחב וטבלה הנקראת טבלת אמפליטודה של השמש.

Sunrise over the sea
זריחה מעל הים
DeadSea01 ST 06
השתקפות הזריחה בים המלח
Kerikeri.sunrise.july 20.05
שניות לפני הזריחה בניו זילנד

צבעי הזריחה

צבע השמים, אם בזמן זריחת השמש ואם בצהרי היום, הוא תוצאה של פיזור קרני השמש מחלקיקי החומר המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה נקרא פיזור ריילי, והוא נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה המתפזרת קצר יותר, כלומר קרניים הנוטות לצבע הכחול יבלטו יותר כאשר מתרחש פיזור ריילי. זוהי הסיבה לצבע הכחול של השמים במשך היום. לעומת זאת, הפיזור של קרני האור הנוטות לאדום (בעלות אורך גל גדול ומשרעת גבוהה), חלש יותר. בזמן זריחת השמש, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת ככל שהזריחה מתקדמת. הקרניים בעלות הסיכוי הגדול ביותר להגיע לצופה ללא פיזור הן הקרניים בעלות אורך גל גדול ולכן צבע הזריחה נוטים לאדום. אורך גל גדול מאפשר לגל האור לעקוף את החלקיקים הרבים הנמצאים בחתך האטמוספירה הגדול הקיים בזמן שקיעה, וכן לעקוף את הגזים והאבק המצטבר על פני כדור הארץ. ככל שיש יותר גזים ואבק על פני כדור הארץ, כך צבעי הזריחה יהיו בגוונים יותר חזקים של אדום, זו גם הסיבה שמעל פני הים צבעי הזריחה בגוונים חזקים יותר של אדום. צבעה האמיתי של השמש לבן, אך בעקבות פיזור ריילי בצפייה מתוך כדור הארץ מתקבל הצבע צהוב. בזמן הזריחה יש פיזור יותר גדול, ולכן השמש נוטה טיפה אל גוני הכתום והאדום.

גם למשרעת יש יד בנושא. ככל שמשרעת גל האור גדולה יותר, כך גוני הצבע יהיו חזקים יותר. למשל, גל אור אדום עם משרעת גדולה יראה כגוון אדום חזק, לעומת גל אור אדום עם משרעת קטנה שיראה גוון אור אדום חלש.

זריחת הארץ

המונח "זריחה" משמש גם לתאר את זריחת כדור הארץ כפי שהיא נראית על פני הירח.

ראו גם

קישורים חיצוניים

12 ביולי

12 ביולי הוא היום ה-193 בשנה (194 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 172 ימים.

1927 בקולנוע

ערך מורחב – 1927

ג'נט גיינור

ג'נט גיינור (באנגלית: Janet Gaynor;‏ 6 באוקטובר 1906 - 14 בספטמבר 1984) הייתה שחקנית אמריקאית, משחקניות הראינוע הפופולריות בכל הזמנים. גיינור היא הזוכה הראשונה בתולדות פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, היא זכתה בפרס בשנת 1929 על תפקידיה בשלושה סרטים: "זריחה","הרקיע השביעי" ו"מלאך הרחוב".

דמדומים

דמדומים הם פרק הזמן שבין השחר ובין הזריחה, ובין השקיעה לבין צאת הכוכבים. קרינת השמש מתפזרת באטמוספירה העליונה ומאירה את האטמוספירה הנמוכה, וכתוצאה מכך פני כדור הארץ אינם מוארים ואינם חשוכים. הדמדומים מתרחשים לפני הזריחה ולאחר השקיעה, כאשר אור טבעי המגיע אל האטמוספירה העליונה מקרני אור, מוחזר בחלקו לעבר אדמת כדור הארץ. משך הדמדומים לפני הזריחה ולאחר השקיעה מושפע בעיקר מקו הרוחב. באזור הארקטי והאנטארקטי יכולים הדמדומים להימשך מספר שעות. יש המייחסים לאור הדמדומים נופך רומנטי או קסום, ולכן הם מונצחים לעיתים בצילומים ובציורים.

ווסחוד (חללית)

הווסחוד (ברוסית: Восход, באנגלית: Voskhod, תרגום: זריחה) הייתה חללית שנבנתה על ידי ברית המועצות עבור תוכנית ווסחוד. החללית הייתה פיתוח ודור המשך לחללית הווסטוק. חללית זו שימשה רק לשתי טיסות מאוישות, עד שהוחלפה על ידי החללית הרוסית סויוז, אשר עדיין משמשת את רוסקוסמוס (נכון ל-2016).

החללית הייתה מורכבת משני חלקים, חלק כדורי שהכיל את הקוסמונאוטים וציוד, וחלק חרוטי שהיווה את תא השירות והכיל את המנועים והדלק.

ווסחוד (משגר)

משגר הווסחוד (ברוסית: Восход, באנגלית: Voskhod, תרגום: זריחה) היה שדרוג של הטיל הבליסטי R-7. הוא שימש לשיגור למסלול של חללית הווסחוד כחלק מתוכנית ווסחוד (התוכנית המאוישת השנייה של ברית המועצות) ולשיגור לווייני הריגול זניט. בסך הכול בוצעו כ-300 שיגורים, האחרון בוצע בשנת 1976.

חג עליית מרים

חג עליית מרים הוא חג נוצרי המסמן את עליית מרים, אמו של ישו, השמימה. הוא נקבע בשנת 1950 על ידי האפיפיור פיוס ה-12, ונחוג על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית והאורתודוקסית בתאריכים קבועים.

העולם הנוצרי מציין מדי שנה בחודש אוגוסט את עליית מרים השמימה. הקתולים עורכים טקסים מרשימים ב-14 וב-15 באוגוסט בגת שמנים, ואילו האורתודוקסים עורכים טקסים ב-25 וב-28 באוגוסט. אור לבוקר 25 באוגוסט, נערכת תהלוכת איקונת מרים, אירוע המסמל כעין "לוויה" וקבורה סמלית לקראת עלייתה השמימה. האיקונה שמורה לאורך השנה במנזר גת שמנים היווני – המטוכיון מול כנסיית הקבר. עם שחר ב-25 באוגוסט נערך במקום טקס הוצאת האיקונה למסע "הלווייתה". האיקונה נישאת על ידי איש דת יווני ממונה מטעם הפטריארכיה. בשעה חמש בדיוק נעה התהלוכה מלווה במאות נזירים, נזירות, צלייניות וצליינים, נרות, צרורות ריחן, זרי פרחים ועמודי שושן צחור בידיהם ומזמורים בפיהם, התהלוכה נעה בסמטאות העיר העתיקה הדוממות, מרחוב בית הבד, לויה דולורוזה ולשער האריות. עם זריחה יוצאת התהלוכה לעבר כנסיית קבר מרים, בעמק הקדרון, המואר באור זריחה מעל הר הזיתים, גדושה באלפי נרות, והמוני מאמינים הבאים לראות, לגעת ולנשק את האיקונה, ולזחול תחת אפיריון העץ שעליו ניצבת האיקונה לצד קפלת הקבורה.

טאורנגה

טאורנגה (אנגלית ומאורית: Tauranga) היא העיר הגדולה בחבל ביי אוף פלנטי שבאי הצפוני של ניו זילנד.

האזור יושב על ידי המאורים לראשונה בסוף המאה ה-13, ועל ידי מתיישבים אירופאים במהלך המאה ה-19. טאורנגה הוכרזה כעיר בשנת 1963.

בשנת 2013 גרו בעיר ובפרבריה כ- 123,500 תושבים והיא האזור העירוני השישי בגודלו בניו זילנד.

טאורנגה היא בין מרכזי העסקים, הסחר הבינלאומי, התרבות והאופנה החשובים בניו זילנד. הנמל הימי של העיר הוא הגדול במדינה במונחים של היקף היצוא והיעילות.

נקודת ציון משמעותית בעיר היא הר הגעש הכבוי מאנגנוי, אשר נמצא בפרבר בעל אותו שם, ומשקיף על העיר והמפרץ שלה.

החופים של טאורנגה והאקלים הנוח שלה הפכו את העיר ופרבריה לאזור נופש מפורסם ולמקום אטרקטיבי לגולשים, צוללנים ועוסקים בענפי ספורט ימי אחרים.

בסמוך לעיר קיים נמל תעופה פנים-ארצי. אייר ניו זילנד מפעילה ממנו טיסות יומיות לאוקלנד, ולינגטון וקרייסטצ'רץ'.

טקס פרסי אוסקר ה-1

טקס פרסי אוסקר ה-1 (באנגלית: 1st Academy Awards) להענקת פרסי האוסקר של האקדמיה האמריקאית לקולנוע (AMPAS) למיטב סרטי הקולנוע והטלוויזיה של השנים 1927 ו-1928.

הטקס נערך במלון הוליווד רוזוולט שבלוס אנג'לס, קליפורניה, ב-16 במאי 1929, והונחה על ידי נשיא האקדמיה, דאגלס פיירבנקס. כרטיסים לטקס עלו כחמישה דולרים (69$ בשווי של היום) ובטקס נכחו כ-270 איש. הטקס ערך כחמש עשרה דקות. לואיס מאייר יצר את הפרסים. זהו טקס האוסקר היחיד שלא שודר ברדיו או בטלוויזיה.

במהלך הטקס חילקה האקדמיה את פרסיה הידועים כיום כפרסי אוסקר (15 פרסים הוענקו במהלך הטקס). הזוכים הוכרזו כשלושה חודשים לפני הטקס. כמה אומנים זכו למועמדות ללא ציון סרט ספציפי. בניגוד לטקסים האחרים אומנים יכלו להיות מועמדים לפרס על מספר סרטים ולא רק על סרט בודד אחד.

הסרטים "הרקיע השביעי" ו"זריחה" זכו בשלושה פרסים כל אחד מהם. הסרט "כנפיים" זכה בשני פרסים. "זריחה" זכה בפרס אוסקר להפקה הייחודית והאמנותית הטובה ביותר ואילו "כנפיים" זכה בפרס אוסקר להפקה הטובה ביותר (הידוע כיום בשם הסרט הטוב ביותר). שני הפרסים נחשבו לזהים בחשיבותם. החל מטקס פרסי אוסקר ה-2 האקדמיה ביטלה את הפרס הראשון.

מוזיאון מרמוטאן מונה

מוזיאון מרמוטאן מונה (בצרפתית: Musée Marmottan Monet) הוא מוזיאון הממוקם ברחוב לואי בויי ברובע ה-16 של העיר פריז, בירת צרפת, מציג את יצירות האמנים האימפרסיוניסטים קלוד מונה, אדגר דגה, אדואר מאנה, פייר-אוגוסט רנואר וכן את אוסף דניאל וילדנשטיין של כתבי יד מאויירים.

מסלול מסונכרן-שמש

מסלול מסונכרן-שמש, מסלול עוקב-שמש או מסלול הליו-סינכרוני (באנגלית: Sun-synchronous orbit,‏ SSO) הוא מסלול בו לוויין מקיף כוכב לכת (בדרך כלל כדור הארץ) בזווית קבועה לשמש. ללוויין במסלול זה יש צירוף של זווית נטיית מסלול וגובה הלוויין המאפשר חציית קו רוחב באותה זווית שמש מקומית. זהו מסלול מועדף על לווייני צילום בגובה נמוך, שכן זווית השמש במהלך הקפות הלוויין נשמרת יחסית קבועה, והלוויין חוצה את קו המשווה באותה שעה מקומית.

מסלול עוקב שמש משמש בדרך כלל לצילום אזרחי, לתצפיות, לריגול וגם לחיזוי מזג אוויר. רוב לווייני הצילום האזרחיים נמצאים במסלול עוקב שמש בו חציית קו המשווה היא בין השעות 10:00-14:00.

מסלולים מיוחדים הם מסלול זריחה - שקיעה (dawn-dusk) בו הלוויין חווה תמיד חשיפה לשמש, (בזווית שמש נמוכה של זריחה או שקיעה) כך שתאי השמש יוצרים חשמל כל הזמן - אלו מסלולים המועדפים עבור לוויינים שיש להם צריכת חשמל גבוהה כמו לווייני מכ"ם.

סמל ברית המועצות

סמל ברית המועצות (ברוסית Государственный герб СССР) הוא שלט אצולה המורכב מכמה חלקים:

תבואת חיטה המקיפה את הסמל: החיטה שימשה בעבר כסמל למעמד הפועלים והעובדים.

הגלובוס מציג את אחד מעקרונותיה של ברית המועצות, עקרון הגלובליות, ברית המועצות שאפה להשליט את הקומוניזם בכל העולם ובכך ליצור שוויון מוחלט בין בני האדם.זריחה: בתחתית הסמל מצוירת זריחה המרמזת על עתיד טוב יותר, הפצעתו של יום חדש ואת אביב העמים.הפטיש והמגל: בחזית הסמל מוצבים פטיש ומגל, סמל הקומוניזם, הם מסמלים את החיבור בין הפועלים והאיכרים.הסמל אומץ בשנת 1923 והיה לסמלה הרשמי של ברית המועצות עד להתפרקותה בשנת 1991 תוך ביצוע מספר שינויים מינוריים בהתאם למספר הרפובליקות של ברית המועצות.

עונות השנה

עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה. כל אחת מעונות השנה מאופיינת באקלים משלה ומספר שעות אור שונה ביממה. בהכללה ניתן לדבר גם על עונות השנה בכוכבי לכת אחרים.

ערב

עֶרֶב הוא החלק האחרון ביום, הזמן שלאחר שקיעת השמש ושלפני תחילת הלילה. המילה ערב משקפת מצב של ערבוב בין אור יום וחושך.

השימוש הקדום במילה ערב היה כדי לציין את הרבע האחרון של שעות האור ביום. בתקופה הרומית פוצלו שתים עשרה השעות הזמניות לארבעה חלקים: בוקר (mane), לפני הצהריים (ad meridiem), אחר הצהריים (de meridie) והערב (suprema). הערב התייחס למשך הזמן מתחילת השעה העשירית ועד סיום השעה השתים עשרה, זמן שקיעת החמה.

ערב הוא גם כינוי מטפורי לזמן שלפני תחילה עידן, תקופה, או מאורע חשוב ("ראש הממשלה הפחית מיסים ערב הבחירות").

פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר

פרס האוסקר לצילום הטוב ביותר (Academy Award for Best Cinematography) הוא פרס שמוענק מדי שנה על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע במסגרת טקס פרסי האוסקר לעבודת קולנוע המצטיינת בתחום הצילום.

בטקס האוסקר הראשון שהתקיים בשנת 1928, הפרס על הצילום (כמו הפרסים האחרים) לא היה קשור לסרט ספציפי, והצלמים היו מועמדים באופן פרסונלי. הבעיה עם מועמדויות אלו התבררה בטקס הראשון, שבו קרל סטורס וצ'ארלס רושר היו מועמדים לעבודתם משותפת בסרט "זריחה" אבל שלושה סרטים אחרים שהיו מועמדים צולמו על ידי אותם הצלמים. בטקס השני לא היו מועמדויות בכלל, אף על פי שלאקדמיה הייתה רשימה של כותרות לא רשמיות שהובאו בחשבון על ידי מועצת השופטים. בשנה השלישית סרטים היו מועמדים לפרס, ללא ציון שמם של הצלמים.

לבסוף, בשנת 1931, אומצה השיטה המודרנית שבה אנשי מקצוע הועמדו לפי עבודתם המקצועית בסרט מסוים. בשנים 1939-1967 הוענקו פרסים בשתי קטגוריות צילום – פרס אחד הוענק לסרט שצולם בשחור-לבן ופרס שני הוענק לסרט שצולם בצבע. בשנת 1967 אוחדו הפרסים. מאז, הסרט בשחור-לבן היחיד שניצח בפרס הוא רשימת שינדלר (1993).

פלויד קרוסבי זכה בפרס על הסרט טאבו בטקס האוסקר הרביעי (1931), שהיה הסרט האילם האחרון שניצח בקטגוריית הצילום. כל עבודות הצילום שניצחו בפרס מאז הטקס הראשון אינן אבדו ועדיין קיימות באופן מלא.

הסרטים הראשונים שהיו מועמדים לפרס, אשר הוקרנו באופן דיגיטלי היו "המקרה המוזר של בנג'מין באטן "ונער החידות ממומביי" (שניהם היו מועמדים בשנת 2009, "נער החידות ממובאי" זכה בפרס). בשנה לאחר מכן, הסרט אווטאר היה הסרט הזוכה הראשון אשר כולו צולם באופן דיגיטלי.

שמיים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

שקיעה

שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה חינמית, המכילה מאגר תורני של ספרי קודש, קונטרסים, ועוד, המוגדרים כספרי יסוד של היהדות.

המאגר מכיל מעל 1,000 ספרים וקונטרסים, וכולל את התנ"ך, משנה, תלמוד בבלי, זוהר, ספרי פוסקים נודעים (כמו שולחן ערוך, היד החזקה לרמב"ם) ומפרשיהם, מוסר והנהגה, מדרשים, וכן ספרי קודש נוספים. חלק מספרי היסוד מנוקדים. למאגר נוסף גם הפירוש "חברותא" לתלמוד בבלי, מאת הרב יעקב שולביץ, ומילון ארמי עברי.

בתוכנה קיימת אפשרות לחיפוש ניבים וביטויים או מחרוזות אחרות. החיפוש כולל בנוסף אפשרויות למציאת גימטריות, ראשי תיבות ודילוגי אותיות בתנ"ך.

בתוכנה פונקציות נוספות כגון לוח שנה עברי ולועזי עם כל זמני היום (זמני תפילות, זריחה ושקיעה וכו') לפי מיקום גאוגרפי של המשתמש, רשימות אישים, מאדם הראשון ועד אחרונים בני זמננו ויומני מעקב לימוד. התוכנה מאפשרת להוסיף באופן פרטי לכל גרסה מקומית ספרים (טקסט, PDF, HTML ופורמטים נוספים) כאשר לאחר ההוספה הספרים ישתתפו בפונקציית החיפוש (למעט PDF שהחיפוש בו אינו נתמך).

ב-14 בדצמבר 2017 שוחררה גרסה 377.

המאגר פעל בברכת הרב עובדיה יוסף, ונבנה בין השאר על ידי אברכים ממוסדות ישיבת עטרת חכמים בחולון.

תפילת ותיקין

ותיקין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה (זריחה).

כדי להספיק את הסדר הזה, מנייני הוותיקין מתחילים את התפילה זמן מה קודם להנץ החמה. בזמן זה קוראים את פרשת הקורבנות, מזמורי פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, עד שבשעת הנץ החמה עומדים לתפילת העמידה.

המקור למונח "תפילת ותיקין" הוא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד א': "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.