זמרשת

זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד לקום המדינה. נכון לפברואר 2019 מופיעים באתר מעל 6,350 שירים ויותר מ-11,000 הקלטות, שניתן לקרוא את תמליליהם ולהאזין לביצועיהם – לרוב על ידי מיטב מבצעי ומבצעות התקופה, ולעיתים על ידי ותיקי היישוב כיום או משתתפי אירועי "זמרשת", המתקיימים במקומות שונים בארץ אחת לחודשיים בהובלת הזמרת נגה אשד. לשירים רבים מוצעות מספר הקלטות, שחלקם מועלים לאתר על ידי המשתמשים. במקרים רבים מובא לצד מילות השיר גם מידע על אודות הפזמונאי, המלחין והמבצע.

מייסדי "זמרשת" מגדירים עצמם כ"פרויקט חירום להצלה ולמחשוב של הזמר העברי המוקדם", ומצהירים כי מטרותיהם:

  1. לפעול באופן מידי להצלת כל החומרים שנמצאים בסכנה (תוך שימת דגש על הצלת החומר הפיזי של היצירה);
  2. להקים מאגר מידע שיכלול את מרב הפרטים אודות הזמר העברי המוקדם: שירים (ההקלטות עצמן, תווים, מילים וכו') וביוגרפיות של מלחינים, מחברים ומבצעים בני התקופה;
  3. להנחיל את הזמר העברי המוקדם לכלל הציבור, בדגש על הדורות הצעירים, באמצעות אירועי זמר ובאמצעים נוספים;
  4. מטרת העל: להפיץ את החומרים הללו ולעשותם נגישים לכלל באמצעות האינטרנט.

אתר "זמרשת" מתמקד בתקופה שמראשית הציונות ועד הקמת מדינת ישראל, עם "גלישות" לתוך שנות ה-50.

האתר פועל כחוק וברישיון אקו"ם, ועל כן מרבית הביצועים לשירים המובאים בו אינם ניתנים להורדה אלא מוצעים להאזנה חופשית של הציבור בלבד.

אלפי שירים נוספים משנות ה-50 הועלו לרשת בפרויקט אוצר הזמר העברי של קול ישראל.[1]

זמרשת
זמרשת
סוג אתר מוזיקה
שירותים עיקריים תמלילי והקלטות שרים עבריים
www.zemereshet.co.il

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חגי חיטרון, 20 אלף הקלטות מהשנים הראשונות למדינה יועלו לרשת, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
אנו נושאים לפידים

"אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה ציוני אשר נכתב בשנות השלושים המוקדמות על ידי אהרן זאב והולחן בידי מרדכי זעירא.

השיר מושר בטקסים ציוניים רשמיים שונים.

הפרח לפרפר

הפרח לפרפר הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ב 1922.

השיר הולחן על ידי פואה גרינשפון, ועל ידי נחום נרדי, שלחנו הנפוץ זכה לביצועים רבים.נושא השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר, המכונה "פרח חי". אל יחסי הגומלין בטבע, יצק המשורר את "דברי" הפרח, הקורא לפרפר לנהל עמו יחסי אחווה, מזמין אותו לשתות את הצוף שלו: "וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה", ולהשתמש בו ליצירת "מְעִיל, כְּתֹנֶת פַּסִּים" צבעוני חדש. ביאליק חיבר את השיר הפרפר לפרח, כהמשכו, ושני השירים הובאו יחדיו בקובצי שירה לילדים.

הפרפר לפרח

הפרפר לפרח הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ה 1925.

השיר הולחן על ידי יואל ולבה, ועל ידי נחום נרדי.השיר חובר כהמשך לשירו של המשורר הפרח לפרפר; כמוהו, מתאר השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר. לדבריו ולהזמנתו של הפרח, עונה הפרפר בשיר במילות נימוסין וידידות; הוא מסכים "לשתות מכוסו" את הצוף, ומודיע כי ימשיך במעופו בנוף ההר והגיא, ויחזור אליו בערב עם ברכתם.

חליל

החליל (באנגלית: Pipe) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, בצורת קנה צינורי, המפיק צליל שריקה כאשר האוויר עובר דרכו, וגובה הצליל המושמע נשלט על ידי אטימת חורים בקנה ופתיחתם.

קיימים סוגים שונים של חלילים, חלקם עם פיית נשיפה הנבלעת בשפתיים, ואחרים, כמו חליל הצד וחליל הרועים עם חור נשיפה, אליה מכוונים את הנשיפה, לעיתים ללא מגע כלשהו של חלקי הפה עם הכלי. ישנם חלילי צד, וחלילים "ישרים". צליל השריקה ברוב סוגי החלילים מופק על ידי יציאת האוויר מחור יציאה בעל שפה ישרה, סמוך למקום כניסת האוויר.

טנדר

טנדר או מטענית הוא רכב קל להובלת מטען, שלפי התקן האמריקאי משקלו אינו עולה על 6,300 קילוגרם.

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי. חתן פרס ישראל לספרות יפה.

יפה ירקוני

יפה ירקוני (24 בדצמבר 1925 – 1 בינואר 2012) הייתה זמרת ישראלית, המזוהה עם תקופת קום המדינה והייתה פופולרית ביותר בשנות החמישים והשישים. מהבולטות שבזמרות ישראל. כלת פרס ישראל לזמר עברי (1998).

יש לי גן

יֵשׁ לִי גַן הוא שיר אהבה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר נכתב בשנים תרס"ז-תרס"ח 1907-‏1908. כרוב שיריו של המשורר, נכתב השיר בהגייה אשכנזית. מנגינתו עובדה על ידי המלחין נחום נרדי בהשפעת נעימה ערבית סורית עממית, וזכה בין השאר, לביצועהם של הזמרים: ברכה צפירה, נחמה הנדל, עפרה חזה, דקלון ושם טוב לוי. השיר הושר גם בגרסת לאדינו ונקרא "יוצא אני למרסיי".האני השרה מתארת את יחסיה, געגועיה ומאוייה, כמו גם את שיחותיה עם אהובהּ. בלשון מטאפורית היא מתארת את חמוקי גופה ואת המגע עם בן הזוג ומייחלת לנישואיה הקרובים עמו, והוא נעתר לבקשתה. "השיר נדפסו בשינויים ניכרים כשיר ילדים במקראה "שבילים" שבעריכת יעקב פיכמן (אודסה, תרע"ח). השינויים שנועדו להבליע את הטון הארוטי של השיר נעשו כנראה בהיתר המשורר". כמו בשיריו האחרים, המשורר הרמז משוחח עם פסוקי שיר השירים.

לכבוד החנוכה

לכבוד החנוכה הוא שיר ילדים עברית לחג החנוכה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בשנת 1916 באודסה.

מילות השיר זכו למספר עיבודים, בין השאר של הסופר ש. בן-ציון, והולחנו בלחן עממי על ידי המלחין יצחק אדל.

האני השר הוא ילד, הפונה אל רבים, ושואל שאלות דידקטיות, אשר התשובות עליהן מלמדות על מנהגי חג החנוכה: מצווה מדרבנן - הדלקת נרות חנוכה בחנוכייה, ומנהגי ישראל: משחק ב„כִּרְכָּר” - שם שהמציא המשורר לסביבון, הכנת לביבות או סופגניות, והענקת "דמי חנוכה" לילדים. המנהגים מתוארים כפעולותיהם המשמחות והמהנות, בהווה החג, של דמויות קרובות ומוכרות: ההורים, האב והאם, הדוד והמורה.

צמד המילים "עוֹפֶרֶת יְצוּקָה" נלקחו מהשיר אל שמו של "מבצע עופרת יצוקה" של צה"ל, שהתחיל בתקופת חנוכה, בדצמבר 2008 - ינואר 2009.

למתנדבים בעם

למתנדבים בעם הוא שיר מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר בזמן ששהה בעיר אודסה בשנת תר"ס (1889-1900).השיר נתפס בציבור בעיקר כעוסק בהתעוררות רעיונית ומעשית שדרושה למאבקה של התנועה הציונית על כינון ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. הוא נחשב בשל כך לחלק ממסכת היצירה הציונית, והוא הוקרא והושר בטקסים חגיגיים ביישוב היהודי החדש.

כשמו של השיר נקראה לפחות קבוצת חלוצים וחלוצות אחת, אשר חבריה היו ממייסדי קבוצת קריית ענבים בתקופת העלייה השלישית.חלקים מהשיר הולחנו על ידי המוזיקאים משה לב ואברהם צבי אידלזון,, אשר לחנו זכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21.

מאורעות תל חי

מאורעות תל חי הם חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים: המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי באזור הגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק ממלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת. בשיא המאורעות התחולל ב-1 במרץ 1920 קרב בתל חי שהפך לסמל, שהסתיים במותם של שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. ההתקפות גרמו לנטישה זמנית של ארבעת היישובים, עד סתיו תרפ"א 1920.

מעבר לים (שיר)

מֵעֵבֶר לַיָּם הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים של המאה ה-20 ונשלח לפרסום בשנת תרפ"ד 1924.מספר מנגינות חוברו לשיר, שנעשה אהוב ביישוב, על ידי אלמונים, גרשון אפרת, נחום נרדי, ניסן כהן מלמד ואפרים בן-חיים.

השיר, שנכתב בנימה הומוריסטית ואגדתית, מספר על געגועים לארצות רחוקות "אִיֵּי הַזָּהָב", שבהן חיו בני אדם בעלי יכולות וסגולות מופלאות, הן במוסר: "עַם יָשָׁר וָתָם" והן בממדי גופם ובכמותם: "עֲנָקִים, עַם גָּדוֹל וָרָם", וסביבם בעלי חיים דמיוניים כציפורי גן עדן; וייחודן ואו מופתיותן שלכאורה של חברות אנושיות בעתות קדומות, כמו ביצירותיו האחרות של המשורר, כגון אגדת שלושה וארבעה" ו"אלוף בצלות ואלוף שום".

מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים והתפרסם לראשונה בתרצ"ג 1933. צורף לקובצי שירה לילדים בגני ילדים ובתי ספר ונעשה אהוד מאוד ביישוב.

השיר מתאר שלישית נוגנים: יוסי, פֵּסִי ומשה, הפוסעת ברשות הרבים, ברחוב ובחתונה, מצוידת ומנגנת בכלי נגינה: כינור, חצוצרה ותוף. מספר הדמויות מתרבה בהדרגה במהלך השיר; אל שלושת הנוגנים מצטרף המון „וְהָמָה הָרְחוֹב”, ו„נָשִׁים וָטָף”, ובאווירה שמחה ועליזה, משתתפים הללו בריקודים ומוחאים כפיים לקצבם.

השיר המחורז הכולל שני בתים, הולחן בלחן עממי, ובלחן עממי אידי בעיבודו של נחום נרדי.משנת 2007 מוצגים פסלים סביבתיים של "מקהלת נוגנים", לצד פסלי שירי ביאליק אחרים, בשדרות ח"ן ברחובות.

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים. כתב מנגינות לטובי המשוררים והפזמונאים, בהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן ואלכסנדר פן. יצירותיו ממושמעות גם כיום, חלקן בלבוש מודרני על ידי אמנים צעירים. בזמנו כונה "הטרובדור של הזמר העברי".

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי (או בשמו המלא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה") הוא שיר העוסק בהעפלה שפרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946.

נר לי

נר לי הוא שיר לכבוד חג החנוכה. את השיר כתב לוין קיפניס. ישנם שני לחנים לשיר זה, של דניאל סמבורסקי ושל יצחק אדל. השיר מספר על נר החנוכה אותו ידליק הזמר.

קומזיץ

קוּמְזיץ הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה.

קן ציפור

קֵן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

השיר מתאר את חיי הטבע וקצבם באמצעות המבט בקן הציפורים, שבו שלוש ביצים שטרם בקעו מהן האפרוחים.

בעת כתיבת השיר, אפרוח הייתה מילה נרדפת לגוזל וכוונת השיר לצאצאי הציפור, המכונים בימינו גוזלים.

השיר הולחן על ידי יצחק אדל ולחנו הוא הנפוץ וזכה לביצועים רבים, למשל על ידי נחום נרדי ואורי גבעון."קן ציפור" הוכנס אל קובצי שירים לילדים ולתוכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר של היישוב העברי, ואחר כך במערכת החינוך של מדינת ישראל.

חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שאת תבניתו של השיר ניתן לייצג באמצעות מעגלים קונצנטריים (או בובת מטריושקה), הממקדים את תשומת לבו של הקורא אל המרכז. סדרת המעגלים שבשיר, מהחוץ פנימה, היא: עצים, קן ציפור, ביצה, אפרוח זעיר. שמיר מוסיפה שתבנית זו מופיעה, באופן פחות גלוי, גם באחדים משיריו הקאנוניים של ביאליק, כגון "הברֵכה".השיר "קן ציפור" מומחש בשדרות ח"ן ברחובות בארבעה פסלי רחוב צבעוניים: ציפור בעלת חללים בצורת שלוש ביצים, שני ספסלים בצורת ביצה וביצה ענקית חלולה, שבתוכה ספסל המקיף אפרוח. לפסלים נלווה שילוט הכולל את מילות השיר.

שבת המלכה

שבת המלכה הוא שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר, המאזכר את הלכות שבת ואת זמירות שבת, מתאר את אורח החיים המסורתי בשבת ואת האווירה השבתית.

השיר הולחן על ידי פנחס מינקובסקי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.