זמני הזריחה והשקיעה

זמני הזריחה והשקיעה הם הזמנים בהם השמש זורחת ושוקעת במקום מסוים. ישנם לוחות שנה שבהם מצוינים זמנים אלה. את הזמנים האלו ניתן לחשב מראש על ידי כלים אסטרונומיים.

השעה בה השמש נמצאת באמצע השמים (כאשר הזמן שעבר מהזריחה שווה לזמן שיעבור עד לשקיעה) היא בסביבות 12 בצהריים, ונקראת בפי האסטרונומים Solar noon.

תלות מועדי הזריחה והשקיעה בקווי רוחב

בתקופת הקיץ של הקוטב הצפוני לא שוקעת השמש שם, ובמקביל שורר לילה בקוטב הדרומי. תופעה זו תלויה בקו הרוחב בו נמצא הצופה. תופעה זו מתחילה מקו רוחב 66.5°.

שימושים

להכרתם של זמני הזריחה והשקיעה יש חשיבות עבור קביעת זמניהם של טקסים דתיים בדתות רבות, בהן היהדות, האסלאם והנצרות. כניסת שבת, מוצאי שבת וחגים רבים מתחילים עם השקיעה כיוון שהיום ביהדות מתחיל בערב.

חשיבות נוספת לידע זה יש לעריכת פעולות צבאיות, כמו תקיפת האויב עם שחר. אפשר לתקוף גם מהכיוון בו השמש זורחת, כך שהאויב יהיה מסונוור. בלוחות שנה צבאיים יופיע גם מופע הירח - שעת זריחתו, שקיעתו, והמידה בה הוא מלא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אודמר פיגה

אודמר-פיגה (Audemars-Piguet) היא חברה שווייצרית לייצור שעונים, אשר הוקמה על ידי ג'ולס לואיס אודמר ואדוארד אוגוסט פיגה.

החברה מנוהלת ונמצאת בבעלות משפחתית מאז יום הקמתה. החברה ידועה בתקני ייצור מחמירים הנושאים את חותם ז'נבה (COSC), ובכך שהיא מייצרת בעצמה את כל מרכיבי השעונים שלה.

אלמנך

אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים. האלמנך מתאר בדרך כלל את המתרחש בתחום מסוים בתקופה קצובה וערוך בטבלאות. האלמנך כולל מראי מקומות, קטעי פרשנות וניתוחים סטטיסטיים בתחום אותו הוא סוקר בהרחבה. אלמנך יכול להכיל מידע אסטרונומי כמו זמני הזריחה והשקיעה של השמש או הירח, ליקוי חמה או ירח וכן זמני גאות ושפל, רשימות מסוגים שונים "קוי הזמן" בתחומים שונים ועוד.

אנלמה

אנלמה (באנגלית: Analemma, במקור מיוונית: ἀνάλημμα שפירושו "כָּן (של שעון שמש)") הוא אוסף נקודות המתאר את מיקום השמש בכיפת השמים כפי שנצפה בשעה קבועה מדי יום לאורך השנה ממקום קבוע על כדור הארץ. אוסף הנקודות יוצר עקומה דומה לסיפרה 8 פחוסה ומאורכת, שלולאה אחת בה גדולה מהשנייה.

ניתן לראות אנלמה על גלובוסים רבים ואפשר ליצור אותה על ידי הצבת מצלמה במקום קבוע וחשיפתה באותה שעה מדי יום.

האנלמה משקפת את העובדה שבמהלך השנה אורך היממה משתנה בעוד שהמדידה מתבצעת באופן קבוע כל 24 שעות. היא גם מראה שבמקום ושעה קבועים על פני כדור הארץ גובה השמש מעל האופק משתנה מיום ליום. האנלמה מאפשרת לחשב את השינוי שחל באורך היממה ובגובה השמש כל יום או לאורך תקופה. החל מהמאה ה-18 שורטטה האנלמה על שעוני שמש ושימשה לתיקון אי הדיוק הנובע מהשינוי היומי בנתיב השמש.

בהרחבה משמש המונח לתיאור שינוי במיקום של כל גוף שמימי כולל לוויינים הניצפים מכדור הארץ או מכל גוף שמיימי אחר הסובב על צירו או סובב גוף אחר. תנועה מחזורית זו גורמת לכך שלבסוף הגוף הניצפה יימצא שוב באותה נקודה ולכן האנלמה היא עקומה סגורה. השימוש הראשון הידוע במלה אנלמה עבור הכללה זו תועד בשנת 1832.

צורת האנלמה אינה אחידה לכל הגופים: האנלמה של השמש כפי שהיא נצפית ממאדים היא בצורת טיפת מים. ציר הסימטריה של האנלמה נקבע לפי השעה ביום בה מקיימים את המדידות. מדידות בצהרי היום, עת השמש נמצאת במצהר, יתנו ציר אנכי. בחצי הכדור הצפוני מדידות לפני שעה זו יגרמו לאנלמה לנטות לשמאל, ואילו מדידות אחרי הצהריים יגרמו לאנלמה לנטות ימינה.

דוד פרץ (רב)

הרב דוד פרץ (מאי 1933, ו' בסיוון תרצ"ג – 25 באוגוסט 2017, ג' באלול תשע"ז) היה אב בית דין[דרוש מקור] ורבה הספרדי של טבריה במשך כ-40 שנים.

הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי) עם התחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה 12 או 13 חודשים המתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים.

אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת-רְאייה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המקורות מייחסים שינוי זה לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים).

במדינת ישראל מוכר הלוח העברי כלוח שנה רשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

השעון הדובר

השעון הדובר הוא שירות טלפוני בתשלום, המסופק בישראל על ידי חברת בזק. השירות מספק את השעה המדויקת וכן מידע על שעות וזמנים שונים בישראל ובעולם.

עלות השירות מעודכנת מדי פעם על ידי חברת בזק. נכון ל-1/05/19 העלות היא 45.29 אגורות לשיחה.

זריחה

זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. אין לטעות בין זריחה לבין דמדומי השחר שהם (לפי הגדרות משתנות) נקודת הזמן שבה השמים מתחילים להאיר, זמן מה לפני שהשמש עצמה מופיעה. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות גם לאחר שהיא שוקעת באופק וגם לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן למעשה אשליות אופטיות.

מהלך השמש מערבה נובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו מזרחה. אשליה זו היא כל כך משכנעת שמרבית התרבויות פיתחו מיתולוגיות ודתות סביב המודל הגאוצנטרי. אפקט זה מורגש גם על ידי לוויינים החגים סביב כדור הארץ בעת שהם חוצים בקרבת הקטבים.

מכיוון שהזריחה והשקיעה מחושבים מהרגע שהקצה העליון של השמש מפציע מהאופק בזריחה ועד הרגע שבו הקצה השני נעלם לחלוטין בעת השקיעה, ולא לפי המועד שבו עולה באופק (או יורד) מרכז השמש, הדבר מגדיל במעט את אורכו של היום על חשבון הלילה. בחצי הכדור הצפוני, זריחת השמש המאוחרת ביותר איננה ביום ההיפוך החורפי (היום הקצר בשנה) החל ב-21 בדצמבר, אלא בתחילת ינואר. באופן דומה, זריחת השמש המוקדמת ביותר איננה ב-21 ביוני (יום ההיפוך הקיצי) אלא בתחילת יוני. במשך שבוע או שבועיים המקיפים את שני ההיפוכים, הן הזריחה והן השקיעה מתאחרים מדי יום.

גם בקו המשווה מוזזים הזריחה והשקיעה בכמה דקות קדימה ואחורה במהלך השנה, ביחד עם "הצהריים השמשיים". אפקט זה משורטט על ידי אָנָלֶמה (תרשים בצורת הספרה שמונה המצביע על מיקומה של השמש ברקיע בשעה קבועה בכל יום של השנה).

צבע השמים בעת הזריחה והשקיעה מוסבר באמצעות תופעה המכונה פיזור ריילי.

באמנות ובספרות מסמלת הזריחה תקווה חדשה והתחלה חדשה.

לזריחה כמו גם לשקיעה חשיבות רבה בניווט אסטרונומי. ניתן לחשב את שגיאת המצפן בעזרת חישוב הכיוון האמיתי של הזריחה (אמפליטוד) והשוואתו לכיוון שמראה המצפן, ההבדל שמתקבל הוא שגיאת המצפן. לצורך החישובים דרושים רק דקלינציית השמש באותו רגע, קו הרוחב וטבלה הנקראת טבלת אמפליטודה של השמש.

מסביב לעולם בשמונים יום

מסביב לעולם בשמונים יום (בצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingts jours) הוא רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול ורן. ספר זה הוא אחד מרבי המכר של מחבר זה. הרומן, שיצא לאור בשנת 1872, לאחר שפורסם בהמשכים באחד מעיתוניו של פייר־ז'ול הצל, מתאר את מסעם מסביב לעולם של הג'נטלמן הבריטי פילְיַאס פוֹג ומשרתו, זַ'אן פספרטו. הוא מסביר לפוג כי אימץ שם זה בשל מנהגו להחליף בתדירות רבה מקצועות - מלוליין קרקס לכבאי ועוד. חלק מקסמו של הרומן נובע מתיאורו של ורן את הבדלי המזג בין פספרטו, המייצג את תכונותיו של בן פריז הצרפתי הפועל בהתאם לרגשותיו וניחן בתושייה הטבעית, ובין פוג, הג'נטלמן האנגלי, קר המזג ובעל התבונה.

הרומן פורס בפני הקורא את העולם, כפי שראה אותו בן המערב בסוף המאה ה־19, את חידושי הטכנולוגיה של אותם הימים ואת ראיית העולם המערבית, בכל הנוגע לתרבויות שונות, באירופה ומחוצה לה. הספר מתאר כיצד הסוחרים והמתיישבים מאירופה מנסים להנחיל את תרבות המערב לעמים "חסרי התרבות", שאת מנהגיהם השונים מנסה ז'ול ורן לחשוף בפני הקורא. הוא פורש, בסגנון המיוחד לו, את המידע הגאוגרפי וההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. בספר מופיעים גם היבטים מדעיים, אך פחות מאשר בספרים אחרים שכתב ורן, כגון מסע לבטן האדמה או אי התעלומות.

הספר אינו רק תיאור מסע, אלא גם תעלומה בלשית העוסקת במרדפו של פיקס, בלש אובססיבי, אחר פוג. פיקס חושד כי פוג הוא שגנב עשרות אלפי לירות שטרלינג מקופת ה"בנק אוף אינגלנד". עלילת משנה נוספת מתארת את התאהבותו של פוג באלמנה הודית, בתו של סוחר פרסי, אותה הציל ממנהג הסאטי.

משוואת זריחת השמש

באסטרונומיה, משוואת זריחת השמש (באנגלית: Sunrise equation) מאפשרת לחשב את שעות הזריחה והשקיעה בעבור כל נטייה שמשית וקו רוחב:

כאשר:

היא זווית השעה בזריחה (כאשר הערך השלילי נלקח) או בשקיעה (כאשר הערך החיובי נלקח);
היא קו הרוחב של הצופה על כדור הארץ;
היא זווית הנטייה השמשית.
נתנאל תפילינסקי

נתנאל תפילינסקי, שנקרא גם רבי נתנאל סופר (תרכ"ו, 1866 - כ"ז באדר תרע"ח, מרץ 1918) היה רב ירושלמי. הוא התפרסם עקב עיסוקו העיקרי בייצור וכתיבת תפילין ובזכות השיטות המיוחדות שהמציא בתהליך ייצורן וכתיבתן. הרב תפילנסקי היה גם ממניחי היסוד ללוח היומי ההלכתי בארץ ישראל.

עונות השנה

עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה. כל אחת מעונות השנה מאופיינת באקלים משלה ומספר שעות אור שונה ביממה. בהכללה ניתן לדבר גם על עונות השנה בכוכבי לכת אחרים.

עקיבה פרוש

הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.

קנטאור A

קנטאור A (נקראת גם NGC 5128) היא גלקסיית עדשה הנמצאת במרחק של כ-11 מיליון שנות אור משביל החלב בקבוצת הכוכבים קנטאור. גלקסיה זו היא גלקסיית הרדיו הקרובה ביותר לשביל החלב והיא מקור גלי רדיו השני בעוצמתו בשמים (אחרי שארית הסופרנובה קסיופאה A ולמעט השמש).

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight Time) הוא תזמון שעות היממה המונהג במדינת ישראל למשך תקופה החלה מתחילת האביב ועד אמצע הסתיו, בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם. השינוי בקביעת הזמנים מתבטא בהזזת השעון שעה אחת קדימה. שעון הקיץ בישראל מהווה נושא מחלוקת בין דתיים לחילוניים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.

שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

שקיעה

שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

שקיעת החמה

שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן ביניים הנקרא בין השמשות, שנחשב לזמן מעבר בין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.