זמן הקפה

זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר. בלא ציון אחר, הכוונה היא לזמן הסידרי אשר נמדד ביחס לכוכבים באינסוף. לדוגמה, זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש הוא שנה, זמן ההקפה הסינודי של הירח סביב כדור הארץ הוא חודש עברי. במערכות של כוכבים כפולים זמן ההקפה לעיתים מתייחס לכל אחד מן הכוכבים ביחס למרכז הכובד המשותף להם. זמן הקפת השמש את מרכז שביל החלב נקרא שנה גלקטית.

דוגמאות

את זמן ההקפה ניתן למדוד ממספר נקודות מבט שונות:

  • זמן הקפה סידרי (מקור השם סידרי במילה כוכב) הוא פרק הזמן שבו כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ביחס לכוכבים הנמצאים באינסוף. משך שנה סידרית בכדור הארץ הוא 365.256363004 ימים. חודש סידרי הוא הזמן שבו הירח משלים הקפה סביב כדור הארץ ביחס לכוכבים בנמצאים באינסוף. משך החודש הסידרי הוא 27.321661547 יום.
  • זמן הקפה סינודי (סינודי מלשון מפגש) הוא פרק הזמן בין שני מופעים זהים של גרם שמיים ביחס לשמש כפי שיראה לצופה מכדור הארץ, כלומר העצם יימצא באותה אלונגציה מן השמש ובאותה זווית מופע. זמן זה שונה מזמן הקפה סידרי מכיוון שבין שני מופעים כאלו כדור הארץ ממשיך לנוע במסלולו. חודש סינודי הוא הפרש הזמן בין שני מולדים רצופים של הירח והוא החודש העברי. משך חודש סינודי ממוצע בשנת 2000 היה 29 יום, 12 שעות 44 דקות ו־2.8769 שניות.
  • זמן הקפה דרקוני (מקור השם דרקוני נובע מהקשר לליקויי חמה ולבנה) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת הקשר העולה. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה הסידרי מכוון שקו הקשרים נע גם הוא. משך שנה דרקונית בכדור הארץ הוא 346.62005 יום.
  • זמן הקפה אנומליסטי הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת הפריהליון שהיא הנקודה הקרובה ביותר למוקד תנועתו. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה סידרי בכך שהציר הראשי של מסלול הגוף משתנה. בולט במיוחד כוכב חמה אשר תנועת הפריהליון שלו שימשה כאחת ההוכחות לתורת היחסות הכללית. משך שנה אנומליסטית בכדור הארץ הוא 365.25964 יום. משיכת כח הכבידה מצד שאר כוכבי הלכת הם שגורמים לסטיה במשך השנה האנומליסטית מן הסידרית ולא אפקטים יחסותיים.
  • זמן הקפה טרופי (טרופי מלשון חוג הסרטן וחוג הגדי) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בעלייה ישרה 0. זמן זה נבדל מזמן הקפה סידרי בגלל התקדמות נקודת השוויון. בכדור הארץ שנה טרופית נמדדת בין שני מעברים רצופים של השמש בנקודת השוויון של האביב, משך שנה זו הוא שקובע את עונות השנה. בשנת 2000 משך השנה הטרופי היה 365 יום 5 שעות 48 דקות ו־45.1875 שניות.

זמני הקפה במערכת השמש

טבלה זו מרכזת מידע על זמני סיבוב שונים במערכת השמש, העמודה הראשונה מציינת את זמן ההקפה הסידרי סביב השמש, העמודה השנייה והשלישית מציינות את משך ההקפה הסינודי - עד שאותו גרם שמיים יחזור לאותה אלונגציה ואותה זווית מופע.

    זמן הקפה סידרי (שנים)   זמן הקפה סינודי (שנים)   זמן הקפה סינודי (ימים)
כוכב חמה       0.241   0.317   115.9
נגה       0.615   1.599   583.9
כדור הארץ       1     —     —
הירח       0.0748     0.0809   29.5306
מאדים       1.881   2.135   780.0
וסטה       3.629   1.380   504.0
קרס       4.600   1.278   466.7
צדק       11.87   1.092   398.9
שבתאי       29.45   1.035   378.1
אורנוס       84.07   1.012   369.7
נפטון       164.9   1.006   367.5
פלוטו       248.1   1.004   366.7
אריס       557   1.002   365.9
סדנה       12,050   1.00001   365.1

כפי שניתן להבחין משך ההקפה הסינודי של מאדים הוא כשנתיים וחודשיים, משמעות הדבר היא שמדי שנתיים וחודשיים מאדים יראה לצופה מכדור הארץ באותו מצב בשמיים. לדוגמה מאדים הגיע לקרבתו המרבית לכדור הארץ (כאשר מאדים נמצא בניגוד כלומר באלונגציה של 180 מעלות מן השמש) באוגוסט 2003 ולאחר מכן שוב באוקטובר 2005, דצמבר 2007 וכן הלאה. זמן ההקפה הסינודי חשוב גם לצורך חישוב מסלולי הגעה לכוכבי לכת נוספים דוגמת מסלול הוהמן.

גלי כבידה

תורת היחסות הכללית חוזה את קיומם של גלים במרחב־זמן שנוצרים כתוצאה מתאוצה של מסות, בעוד שגלי הכבידה לא נצפו באופן ישיר נמצא על ידי מעקב אחר מערכות של כוכבי נייטרונים וננסים לבנים שזמן ההקפה שלהם סביב מרכז המסה המשותף התקצר לאורך מספר שנים. הסברה המקובלת בעניין היא כי במערכות אלו מתקיים איבוד אנרגיה לגלי כבידה שגורם למרחק בין העצמים לקטון ולכן לזמן ההקפה שלהם להתקצר, תהליך זה צפוי להסתיים בהתנגשות שני הגופים.[1]

לקריאה נוספת

  • יגאל פת־אל, אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, הוצאת קוסמוס, 1998.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Orbiting Stars Flooding Space With Exotic Gravitational Waves, באתר NASA, ‏30 במאי 2005
MK 2

S/2015 (136472) 1, שכונה גם MK 2 על ידי צוות הגילוי, הוא הירח הידוע היחיד של כוכב הלכת הננסי מאקה-מאקה. ההערכה היא שקוטרו כ-175 ק"מ ורדיוס המסלול שלו לפחות 21,000 ק"מ. התצפיות שהובילו לגילוי של הירח התרחשו באפריל 2015, באמצעות מצלמת (Wide Field Camera 3) של טלסקופ החלל האבל על ידי צוות חוקרים ממכון המחקר הדרום-מערבי שבטקסס, ארצות הברית. גילויו התפרסם ב-26 באפריל 2016.

מבדיקה ראשונית עולה כי MK 2 הוא בעל רפלקטיביות (החזרת אור) דומה לזו של פחם, כלומר שהוא כהה מאד. עובדה זו מפתיעה יחסית מפני שמאקה-מאקה הוא העצם השני בבהירותו בחגורת קויפר. אחת ההשערות שהועלו כדי להסביר עניין זה היא הטענה כי כוח המשיכה שלו אינו חזק מספיק כדי למנוע את התנדפות הקרחים הבהירים אל החלל כאשר הם מתחממים על ידי השמש המרוחקת.

S/2003 J 16

S/2003 J 16 הוא ירחו של כוכב הלכת צדק. S/2003 J 16 התגלה בשנת 2003 על ידי קבוצה של אסטרונומים שהודרכה על ידי ברט גלדמן.

קוטרו של S/2003 J 16 הוא 2 קילומטרים. רדיוס מסלולו של S/2003 J 16 סביב צדק הוא 20,744,000 ק"מ ומשך זמן הקפתו סביב צדק הוא 610.362 ימים.

S/2003 J 16 משתיך לקבוצת הירחים אננקה הקרויה על שמו של הירח אננקה ומשתייכים אליה הירחים יואנתה, יוקסטה, פרקסידייק, הרפלייקה, תיאונה ואננקה. ירחיה של קבוצת אננקה מקיפים את צדק במרחק של 19.3 עד 22.7 מיליון ק"מ).

S/2010 J 2

S/2010 J 2 (נקרא גם Jupiter LII) הוא ירחו של כוכב הלכת צדק. S/2010 J 2 התגלה בשנת 2010 על ידי האסטרונום כריסטיאן ווילט.

רדיוס מסלול הקפתו של S/2010 J 2 סביב צדק הוא 21,010,000 קילומטר ומשך זמן הקפתו סביב צדק 588.82 ימים. קוטרו קילומטר אחד ונכון לשנת 2010 הוא הירח הקטן ביותר הידוע במערכת השמש שניתן לראות מכדור הארץ.

S/2017 J 3

S/2017 J 3 הוא ירח של כוכב הלכת צדק. S/2017 J 3 התגלה בשנת 2017 על ידי האסטרונום האמריקאי סקוט שפרד וצוותו, אך גילויו פורסם רק ב-18 ביולי 2018.S/2017 J 3 נמצא במרחק ממוצע של 20,694,000 ק"מ מצדק, באינקלינציה של 147.9 מעלות. הוא מסתובב נגד כיוון התנועה של צדק, ונחשב חלק מקבוצת הירחים אננקה. זמן ההקפה שלו הוא 605.76 ימים.

קוטרו של S/2017 J 3 הוא בערך 2 קילומטרים.

S/2017 J 5

S/2017 J 5 הוא ירח של כוכב הלכת צדק. S/2017 J 5 התגלה בשנת 2017 על ידי האסטרונום האמריקאי סקוט שפרד וצוותו, אך גילויו פורסם רק ב-18 ביולי 2018.S/2017 J 5 נמצא במרחק ממוצע של 23,232,000 ק"מ מצדק, באינקלינציה של 164.3 מעלות. הוא מסתובב נגד כיוון התנועה של צדק, ונחשב חלק מקבוצת הירחים קארמה. זמן ההקפה שלו הוא 720.49 ימים.

קוטרו של S/2017 J 5 הוא בערך 2 קילומטרים.

S/2018 J 1

S/2018 J 1 הוא ירח של כוכב הלכת צדק. S/2018 J 1 התגלה בשנת 2018 על ידי האסטרונום האמריקאי סקוט שפרד וצוותו, אך גילויו פורסם רק ב-18 ביולי 2018.S/2018 J 1 נמצא במרחק ממוצע של 11,483,000 ק"מ מצדק, באינקלינציה של 30.606 מעלות. הוא מסתובב בכיוון התנועה של צדק, ונחשב חלק מקבוצת הירחים הימליה. קוטרו של S/2018 J 1 הוא בערך 3 קילומטרים.

גנימד

גנימד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק והירח הגדול ביותר במערכת השמש. קוטרו הוא כ-5,268 ק"מ, גדול יותר מכוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש, כוכב חמה, אך מסתו היא רק כמחצית ממסת כוכב חמה. גנימד התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי, ונקרא על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.

תצפיות שנערכו על ידי הגשושית גלילאו, מעלות את הסברה שגנימד מורכב משלוש שכבות:

השכבה הפנימית ביותר, הגלעין, קטנה ומכילה ברזל או ברזל גופרתי.

השכבה האמצעית, המעטפת, עוטפת את הגלעין מכילה סלע וסיליקטים.

השכבה העליונה היא שכבת קרום סלעית העטופה בקרח. שכבה זו מורכבת ממספר לוחות, בדומה ללוחות הטקטונים של כדור הארץ; לוחות אלו יכולים לנוע ולקיים פעולות גומלין אחד עם השני וכך נוצרו רכסי ההרים והעמקים שעל-פני גנימד.גלעינו המתכתי של גנימד מעלה את האפשרות שבעבר היה הירח חם יותר, למעשה אפשרי שגנימד דומה לאיו, מתחת לשכבת הקרח העוטפת אותו.

צפיפותו הנמוכה של גנימד עומדת על כ-1.936 גרם/סמ"ק ומבססת את ההערכה כי גלעינו משתרע עד כדי מחצית קוטרו. עדויות לאטמוספירת חמצן דלילה הדומה לזאת שנמצאה על ירחו הנוסף של צדק, אירופה, נתגלו על ידי טלסקופ החלל האבל.

החמצן נוצר בהשפעת הקרינה של חלקיקים טעונים חשמלית שנכלאו בשדהו המגנטי של צדק; חלקיקים אלה נופלים על-פני שטחו של גנימד, וגורמים לפירוק מולקולות מים בקרח שעל פניו לחמצן ולמימן. המימן בורח מכוח המשיכה של גנימד אל החלל, עקב משקלו האטומי הנמוך, ואילו החמצן נשאר. כך נוצרה על-פני גנימד שכבת חמצן דקיקה, המהווה את אטמוספירתו.

פני השטח של גנימד מצולקים במכתשים עקב פגיעות מטאוריטים, אך שונים מאלו של הירח והם שטוחים. בנוסף קיימים על-פני הירח הרים, עמקים ונהרות לבה עתיקים.

דיה (ירח)

דיה (נקרא גם Jupiter LIII) הוא ירחו של כוכב הלכת צדק.

דיה התגלה ב 5 בדצמבר 2000 על ידי סקוט שפרד, דייוויד ג'וויט, ויאנגה פרננדז מאוניברסיטת הוואי וקוטלג בשם S/2000 J 11.

הרס

הרס (באנגלית: Herse) הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק. הרס התגלה ב-8 בפברואר 2003 על ברט גולדמן וג'ון קוולרס וקוטלג בשם S/2003 J 17. את שמו הרס, קיבל ב-11 בפברואר 2009 על שם בתם של זאוס וסלנה על פי המיתולגיה היוונית.

קוטרו של הרס הוא 2 קילומטרים ומהירות הקפתו במסלולו סביב צדק היא 2.34 ק"מ לשנייה. רדיוס מסלולו של הרס סביב צדק הוא 22,134,000 ק"מ ומשך זמן הקפתו סביב צדק הוא 672.752 ימים.

הרס משתייך לקבוצת הירחים קארמה אשר קרויה על שם הירח קארמה, קבוצה זו היא קבוצה של ירחים שהמשותף להם הוא היותם ירחים לא-רגילים שמסלולם סביב צדק הוא בין 23–24 מיליון קילומטר ובנטייה של כ-165°.

יואנתה

יואנתה (באנגלית: Euanthe) הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק, וקיבל את שמו יואנתה באוגוסט 2003. קוטרו של יואנתה הוא 3 ק"מ והוא מקיף את צדק במסלול שנע בין 15,973,600 ק"מ ל 25,624,400 ק"מ. זמן הקפת מסלולו של יואנתה סביב צדק נמשך 598.093 ימים.

יואנתה התגלה בשנת 2001 על ידי סקוט שפרד מאוניברסיטת הוואי וקוטלג בשם S/2001 J 7. יואנתה משתייך לקבוצת הירחים אננקה, קבוצת ירחים שירחיה: יוקסטה, פרקסידייק, הרפלייקה, תיאונה, אננקה ויואנתה, המקיפים את צדק במרחק של 19.3 מיליון ק"מ עד 22.7 מיליון ק"מ.

יופורי

יופורי (נקרא גם Jupiter XXXIV) הוא ירח של כוכב הלכת צדק.

יופורי התגלה בשנת 2001 על ידי אסטרונומים מאוניברסיטת הוואי בהדרכת סקוט שפרד וקוטלג בשם S/2001 J 10.

קוטרו של יופורי הוא שני קילומטרים והוא מקיף את צדק במרחק של 19,088,000 ק"מ ובזמן הקפה של 538.780 יממות.

בשנת 2003, S/2001 J 10 קיבל את שמו יופורי על שם בתו של זאוס מהמיתולוגיה היוונית.

יופורי משתייך לקבוצת הירחים אננקה, הקרויה על שם הירח אננקה. ירחיה של הקבוצה מקיפים את צדק במרחק של 19.3 עד 22.7 מיליון קילומטרים.

יורידמה (ירח)

יורידמה (נקרא גם Jupiter XXXII) הוא ירח של כוכב הלכת צדק.

יורידמה התגלה בשנת 2001 על ידי קבוצה של אסטרונומים מאוניברסיטת הוואי שהודרכה על ידי סקוט שפרד. לאחר גילוי קוטלג בשם S/2001 J 4.

קוטרו של יורידמה הוא 3.5 קילומטרים ומהירותו בעת הקפתו את צדק היא 2.32 ק"מ לשנייה.

רדיוס מסלולו של יורידמה סביב צדק הוא 23,231,000 ק"מ ומשך זמן הקפתו סביב צדק הוא 723.359 ימים.

יורידמה בעל בהירות של 22.7.

יורידמה בעל אלבדו של 0.04 ואקסצנטריות של 0.377.

הוא נקרא על שם יורידמה, שלפי המיתולוגיה היוונית הייתה אִמָן של החאריטות שנולדו לה מזאוס.

יורידמה משתייך לקבוצת הירחים פסיפאה, קבוצת ירחים זו קרויה על שמו של הירח פסיפאה, ירחיה של קבוצה זו מקיפים את צדק ממרחק של 22.8 עד 24.1 מיליון ק"מ, לקבוצה זו משתייכים הירחים: פסיפאה, סינופה, קלירואי, מגאקליטה, אוטונואה, יורידמה, ספונדה.

לדה (ירח)

לדה הידוע גם כ־יופיטר XIII הוא ירח של צדק. לדה שייך לקבוצת ההימליה, שבעה ירחים הנמצאים במסלול זהה.

לדה התגלה על ידי צ'ארלס ט' קואל, במצפה הכוכבים פאלומר, ב־14 בספטמבר 1974. קואל הכריז על תגליתו לאחר שצילם את הירח במשך שלושה לילות. הירח נקרא על שם מלכת ספרטה אשר הייתה אמם של קסטור, פולוקס, קליטמנסטרה והלנה מטרויה (זאוס, שהופיע בצורת ברבור, היה האב).

אין לבלבל בינו לבין האסטרואיד 38 Leda.

ליסיתאה

ליסיתאה הוא ירח של צדק. הוא התגלה על ידי סת' בארנס ניקולסון ב־1938 במצפה הכוכבים מאונט וילסון ונקרא על שם הדמות המיתולוגית ליסיתאה, בתו של אוקיינוס ואחת המאהבות של זאוס.

ליסיתאה לא קיבל את שמו הנוכחי עד 1975; לפני כן הוא היה ידוע כ־יופיטר X. הוא נקרא לעיתים "דמטר".

הוא שייך לקבוצת הירחים הימליה המכילה שבעה ירחים המקיפים את צדק.

מגאקליטה (ירח)

מגאקליטה (Megaclite ; נקרא גם Jupiter XIX) הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק אשר התגלה בשנת 2000 על ידי קבוצת אסטרונומים מאוניברסיטת הוואי בהדרכתו של האסטרונום האמריקאי סקוט שפרד.

לאחר גילויו קוטלג הירח בשם S/2000 J 8.

קוטרו של מגאקליטה הוא 5.4 קילומטרים ומהירותו בעת הקפתו את צדק היא 2.30 ק"מ לשנייה.

רדיוס מסלולו של מגאקליטה סביב צדק הוא 24,687,000 ק"מ ומשך זמן הקפתו סביב צדק הוא 792.437 יממות.

מגאקליטה בעל בהירות של 21.7.

מגאקליטה בעל אלבדו של 0.04 ואקסצנטריות של 0.421.

הוא נקרא על שם מגאקליטה, אמם של תֶבֶה ושל לוקרוס לפי המיתולוגיה היוונית.

מגאקליטה משתייך לקבוצת הירחים פסיפאה, קבוצת ירחים זו קרויה על שמו של הירח פסיפאה, ירחיה של קבוצה זו מקיפים את צדק ממרחק של 22.8 עד 24.1 מיליון ק"מ, לקבוצה זו משתייכים הירחים: פסיפאה, סינופה, קלירואי, אוטונואה, ספונדה, יורידמה והגמונה.

סינופה (ירח)

סינופה הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק.

סינופה התגלה בשנת 1914 על ידי סת' ברנס ניקולסון וקיבל את שמו סינופה על שם סינופה מהמיתולוגיה היוונית.

את שמו הנוכחי קיבל סינופה רק בשנת 1975, לפני כן היה נקרא בשם Jupiter IX.

בין השנים 1955–1975 נקרא הירח לפעמים בשם "האדס" על שמו של אל השאול היווני האדס.

סינופה נחשב בעבר לירח המרוחק ביותר מצדק עד לגילויו של מגאקליטה בשנת 2000.

כיום הירח המרוחק ביותר מצדק הוא S/2003 J 2.

קוטרו של סינופה הוא 38 קילומטרים ומהירותו בעת הקפתו את צדק היא 2.252 ק"מ לשנייה.

רדיוס מסלולו של סינופה סביב צדק הוא 23,540,000 ק"מ ומשך זמן הקפתו את צדק הוא 724.1 יממות.

סינופה בעל בהירות של 18.1.

סינופה בעל אלבדו של 0.04 ואקסצנטריות של 0.2495.

סינופה משתייך לקבוצת הירחים פסיפאה, קבוצת ירחים זו קרויה על שמו של הירח פסיפאה, ירחיה של קבוצה זו מקיפים את צדק ממרחק של 22.8 עד 24.1 מיליון ק"מ, לקבוצה זו משתייכים הירחים: פסיפאה, הגמונה, קלירואי, מגאקליטה, אוטונואה, יורידמה וספונדה.

קליסטו (ירח)

קליסטו (באנגלית Callisto וביוונית Καλλιστώ) הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת צדק. הוא נתגלה על ידי גלילאו גליליי בשנת 1610. זהו הירח השלישי בגודלו במערכת השמש, וקוטרו כ-4820.6 ק"מ, בערך כקוטרו של כוכב חמה (אך רק שליש ממסתו). הוא השני בגודלו בין הירחים של צדק, לאחר גנימד. הוא קרוי על שמה של קליסטו מהמיתולוגיה היוונית.

קליסטו הוא הלווין הטבעי השמיני במרחקו מצדק (כ-1,880,000 קילומטר), והרביעי מבין הירחים הגליליאניים במרחקו מצדק; זמן הסיבוב העצמי וזמן ההקפה שלו מתואמים, ולכן צידו האחד פונה באופן קבוע לצדק.

קליקורה (ירח)

קליקורה (נקרא גם Jupiter XLIV) הוא אחד הירחים של כוכב הלכת צדק.

קליקורה התגלה בשנת 2003 על ידי קבוצת אסטרונומים מאוניברסיטת הוואי שבראשה עמד סקוט שפרד. לאחר גילוי קוטלג הירח בשם S/2003 J 11.

קוטרו של קליקורה הוא 2 קילומטרים והמהירות בה הוא מקיף את צדק היא 2.25 ק"מ לשנייה. רדיוס מסלולו של קליקורה סביב צדק הוא 23,112,000 ומשך זמן הקפתו את צדק הוא 717.806 ימים. קליקורה בעל אלבדו של 0.04 ואקסצנטריות של 0.2042.

קליקורה נקרא על שם המוזה קליקורה.

קליקורה משתייך לקבוצת הירחים קארמה אשר קרויה על שם הירח קארמה. קבוצה זו היא קבוצה של ירחים שהמשותף להם הוא היותם ירחים לא־רגילים שמסלולם סביב צדק הוא בין 23 ל־24 מיליון קילומטר ובנטייה של כ־165°.

תלקסינואי (ירח)

תלקסינאוי (ביוונית: Θελξινόη), הוא ירחו של כוכב הלכת הצדק.

תלקסינואי התגלה בשנת 2004 על ידי קבוצה של אסטרונומים מאוניברסיטת הוואי שבראשה עמד סקוט שפרד וקוטלג בשם S/2003 J 22.

קוטרו של תלקסינואי הוא 2 קילומטר והוא מקיף את צדק במרחק של 20,454,000 ק"מ ובזמן הקפה של 597.607 ימים.

תלקסינאוי בעל בהירות של 23.5 ומסה של 1.5x1013 ק"ג.

הירח קיבל את שמו הנוכחי, "תלקסינואי", בשנת 2005 על שם המוזה, בתו של זאוס מהמיתולוגיה היוונית. תלקסינאוי משתייך לקבוצת אננקה, על שמו של הירח אננקה. זו קבוצה של ירחי צדק המקיפים את צדק במרחק של בין 19.3 מיליון ק"מ ל-22.7 מיליון ק"מ.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.