זמן אוניברסלי מתואם

זמן אוניברסלי מתואם או UTCאנגלית: Coordinated Universal Time; בצרפתית: Temps Universel Coordonné) הוא השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. אזורי זמן מסביב לעולם מתוארים ביחס לשעון הזה. לדוגמה: השעון בישראל הוא UTC+2 בחורף, ו-UTC+3 בשעון הקיץ.

שמו הקודם והנפוץ של ה-UTC הוא GMT - Greenwich Mean Time או בעברית שעון גריניץ' (מילולית: השעה הממוצעת בגריניץ'). שינוי השם נובע משתי סיבות. ראשית כדי לא להשתמש בשמו של מקום מסוים מכיוון שהמדידות נעשות על ידי מספר גורמים בינלאומיים. שנית, עם המעבר ל-UTC הזמן החל להימדד על ידי שעונים אטומיים ולא באמצעות צפייה בגרמי השמיים, כפי שנעשה במאות השנים שקדמו. על אף שינוי השם ושינוי שיטת המדידה, UTC עדיין מבוסס על השעה הממוצעת בקו האורך 0° העובר במצפה הכוכבים הישן של גריניץ'. ראשי התיבות UTC נוצרו כפשרה בין ראשי התיבות באנגלית (CUT) וראשי התיבות בצרפתית (TUC).

בהקשרים תעופתיים וימיים, לרוב נקרא זמן UTC "זמן זולו" - Zulu time, והשעה מצוינת בתוספת Z: למשל השעה 23:20 UTC ב"זמן זולו" תיכתב כ-2320Z.

World Time Zones Map
מפת אזורי העולם ביחס לזמן אוניברסלי מתואם

דקה מעוברת

כיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלים בו שינויים קלים, נוצר מעת לעת פער בין השעה הנמדדת בשעונים האטומיים לשעה המתקבלת בתצפיות אסטרונומיות. פער זה אינו עולה בדרך כלל על שבר של שנייה, והוא מתוקן ב-UTC על ידי הוספת שנייה מדי כמה שנים, כאשר הפער, ברוב השעונים בעולם המשתתפים בקביעת UTC, עולה על 0.9 שנייה. הוספת השנייה היא בעצם עצירת השעונים האטומיים לשנייה אחת, או קביעת דקה בת 61 שניות. בפעם האחרונה נוספה שנייה כזו ב-31 בדצמבר 2016. לפני כן, שניות הוספו בממוצע מדי שנה וחצי.

UTC מתוחזק על ידי מספר מדינות בחסות ארגונים בינלאומיים שמודדים באופן מדויק מאוד הן את מעבר הזמן והן את השינויים בתנועת כדור הארץ.

קישורים חיצוניים

Date (פקודה)

date (אנגלית: Date; "תאריך") היא פקודה במערכות הפעלה יוניקס המציגה את התאריך, היום והשעה. בנוסף בעזרת פקודה זו ניתן לקבוע את תאריך ושעה חדשים במערכת.

בהקשת פקודה ללא ערכים נוספים יוצג התאריך, היום והשעה.

אזור זמן

אזור זמן (באנגלית: Time zone) הוא אזור על פני כדור הארץ שבין גבולותיו השעה הרשמית והתאריך הרשמי זהים בכל מקום ובכל עונות השנה. אם מתעלמים מהקריטריון האחרון, כלומר מהנהגת שעון קיץ, יש כיום 37 אזורי זמן ברחבי העולם. אם מתחשבים גם במועדים השונים של הנהגת שעון קיץ, מספר אזורי הזמן גדל במידה ניכרת. כיום יש נטייה לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ במדינות רבות, כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות.

דקה מעוברת

דקה מעוברת היא דקה שהתווספה לה שנייה אחת כדי לשמור על תיאום בין הזמן האטומי הבינלאומי לזמן אוניברסלי מתואם (UTC), שאינם מתואמים לגמרי עקב תנודות והאטות לא אחידות בקצב תנועת כדור הארץ. ההחלטה על עיבור דקה מתקבלת על ידי השירות הבינלאומי למערכות ייחוס וסיבוב ארצי (IERS), והיא נעשית כדי למנוע מהפער לעלות על 0.9 שניות, דבר שקורה אחת לכמה שנים.

למעשה, כאשר מעוברת דקה, תתווסף לשעונים השנייה UTC ‏23:59:60 שתבוא אחרי UTC ‏23:59:59 ולפני UTC ‏00:00:00 של היום הבא, ובכך תעכב אותו למשך שנייה.

הזמן האטומי הבינלאומי

הזמן האטומי הבינלאומי (TAI מצרפתית: Temps Atomique International) הוא תקן זמן אטומי בעל דיוק גבוה. התקן מגדיר אלגוריתם חישוב ממוצע הזמן הנמדד על ידי שעונים אטומיים (שעוני צזיום) הממוקמים ברחבי העולם. יחידת זמן זו נמצאת בשימוש משנת 1955.

ב-1967 הוגדרה השנייה כמשך הזמן שבו מתרחשות 9,192,631,770 תנודות של אטומי היסוד צסיום-133.

הזמן האטומי הבינלאומי סונכרן עם הזמן הבינלאומי (UT1) ב-1 בינואר 1958. אך מכיוון שהזמן הבינלאומי מבוסס על זמן הסיבוב של כדור הארץ הסנכרון הופר במרוצת השנים.

הזמן הבינלאומי המתואם (UTC) מסונכרן עם הזמן האטומי בסטייה קבועה של מספר שלם של שניות (37, החל מ-31 דצמבר 2016) על מנת לשמור על הקשר בינו לבין הזמן הבינלאומי.

המעבדה הלאומית לפיזיקה

המעבדה הלאומית לפיזיקה בישראל פועלת במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה ומחזיקה את אבות המידה (יחידות המידה הרשמיות) של ישראל בתחומים: אורך, מסה, טמפרטורה, מתח חשמלי התנגדות חשמלית, לחץ, ואקום, כמות החומר וזמן.

המעבדה הוקמה ב–1951 על ידי צבי תבור, שניהל אותה במשך 25 שנים. בשנים הראשונות פעלה המעבדה במרתף של בניין ג'נרלי בירושלים, ממנו עברה למחנה שנלר ובשנת 1960 עברה למשכנה הנוכחי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.במעבדה פועלים מכשירי מדידה מדויקים, המאפשרים מתן שירות לתעשייה בתחומי כיול ודיוק. בהתאם לחוק קביעת הזמן המעבדה קובעת בישראל את זמן אוניברסלי מתואם.

עד תחילת המאה ה-21 העסיקה המעבדה 40 עובדים, אך בהמשך הצטמצמה פעילותה ובשנת 2017 הועסקו בה שלושה עובדים בלבד. בשנת 2009 איבדה המעבדה את ההכרה של הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות (BIPM), ועקב כך היא מוגבלת בשירותיה, והתעשייה הישראלית רוכשת שירותים מסוג זה בחו"ל או מספקים פרטיים בישראל.

זמן אוניברסלי

זמן אוניברסלי (שם מקור Universal Time, ובקיצור UT) הוא תקן זמן המבוסס על סיבוב כדור הארץ. תקן זה מהווה המשך לתקן זמן גריניץ' (GMT), כלומר זמן השמש במרידיאן הראשון בגריניץ'. בפועל הביטוי "זמן אוניברסלי" הוא בעל מספר משמעויות (כשנדרש דיוק של יותר מכמה שניות) כיוון שיש לו מספר גרסאות שונות. הגרסאות הנפוצות ביותר בשימוש הם, זמן אוניברסלי מתואם (UTC) ו- UT1 שהוא הצורה העיקרית של זמן אוניברסלי. כל הגרסאות של הזמן האוניברסלי, למעט UTC, מבוססות על סיבוב כדור הארץ ביחס לגרמי שמים מרוחקים (כוכבים וקוואזרים) אבל עם גורם קנה מידה והתאמות אחרות, כדי להפוך אותן קרובות יותר לזמן השמש. UTC מבוסס על הזמן האטומי הבינלאומי, עם תוספת שניות של בדקות מעוברות, כדי לשמור אותו בתוך 0.9 השנייה של UT1.

מערכת הקואורדינטות המשוונית

מערכת הקואורדינטות המשוונית היא מערכת הקואורדינטות השמימית הנפוצה ביותר לשימוש באסטרונומיה.

המערכת משמשת לתיאור מיקום גופים על כיפת השמים הכדורית כפי שתיראה לצופה היפותטי שיעמוד במרכז כדור הארץ, במקומו (כלומר, כדור הארץ לא יסתיר לו את השמים). זאת בניגוד למערכת הקואורדינטות ההוריזונטאלית שמתארת את מיקום הגופים על כיפת השמים שנראית לצופה אנושי מסוים הממוקם על קרום כדור הארץ. כדי שהמערכת תתאר את מיקומם הממשי של גופים בחלל, נהוג להוסיף פרמטר שיציין את המרחק שלהם מכדור הארץ.

במערכת זו מצוינים על כיפת השמים קווי אורך ורוחב המקבילים לקווי האורך והרוחב של כדור הארץ. במונחים של מערכות קואורדינטות שמימיות ניתן שקו המשווה של המערכת הוא קו המשווה השמימי שנוצר מהיטלו של קו המשווה של כדור הארץ על כיפת השמים. קו האורך 0 של המערכת מונח על נקודת שוויון האביב ומזרחית לו ערכי קווי האורך מקבלים ערכים חיוביים.

בגלל נקיפת ציר כדור הארץ מתרחשת נדידת נקודת שוויון האביב, דבר שגורם לשינוי מתמיד בערכים הניתנים במערכת זו. לכן יש לציין יחד עם נתוני המיקום גם את הזמן בו הם נמדדו. זמן זה נקרא "תקופת היחוס".

נטייה (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, נטייה (באנגלית: Declination, מסומן בקיצור Dec או δ) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין מיקומו של גרם שמים ובין מישור קו המשווה השמימי ביחס לצופה הנמצא במרכז כדור הארץ (הקואורדינטה השנייה היא עלייה ישרה). הנטייה מקבילה לקווי הרוחב של כדור הארץ ועבור צופה בקו רוחב מסוים, יעברו כל גרמי השמים עם נטייה ששווה לקו הרוחב של הצופה בזניט. היחידות המקובלות לנטייה הן מעלות מ-90°- בקוטב השמיימי הדרומי, דרך 0° בקו המשווה השמיימי ועד ל90°+ בקוטב השמיימי הצפוני.

ניו הורייזונס

ניו הורייזונס (באנגלית: New Horizons; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים. היא טסה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחיו כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס ושידרה תמונות ונתונים משם לכדור הארץ. המשיכה וחלפה על פני העצם 486958 2014 MU69 שבחגורת קויפר ותשדר נתונים נוספים. מחירה הכולל של המשימה נאמד בכ־650 מיליון דולר במהלך 15 שנים.

סנכרון

סנכרון הוא יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד.

מערכות שפועלות כך שכל החלקים שלהם נמצאים בסנכרון הן מערכות מסונכרנות.

עיבור

האם התכוונתם ל...

עלייה ישרה

באסטרונומיה, עלייה ישרה (באנגלית: Right Ascension, מסומן בקיצור RA או α, במקור בלטינית: Ascensio Recta) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין ההיטל של מיקומו של גרם שמים על מישור קו המשווה השמימי ובין נקודת שוויון האביב, בה חוצה השמש את קו המשווה השמימי (הקואורדינטה השנייה היא נטייה). היחידות של העלייה הישרה אינן מעלות או רדיאנים אלא יחידות של זמן המבטאות את הזמן שלוקח לגרם שמים להגיע לנקודה הגבוהה ביותר בשמיים ביחס לגרם שמים עם עלייה ישרה 0, והן מבוטאות בשעות, דקות ושניות. על קו המשווה השמימי (נטייה 0°), שעה של עלייה ישרה שוות ערך ל-15 מעלות, דקה ל-15 דקות קשת ושנייה ל-15 שניות קשת. ככל שהמרחק מקו המשווה גדל, האורך זוויתי של כל יחידת עלייה ישרה מתכווץ עד שבקטבים השמיימיים (נטייה ±90°) אין יותר משמעות לעלייה הישרה, שכן לכל ערך שלה מתאימה אותה הנקודה - הקוטב השמיימי.

רעידת האדמה באואחאקה (2018)

ב-16 בפברואר 2018 בשעה 23:39:42 (לפי זמן אוניברסלי מתואם) אירעה רעידת אדמה בסיירה מדרה דל סור שבמדינת אואחאקה, מקסיקו בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט. מקור רעידת האדמה (Hypocenter) היה בעומק של כ-24.6 קילומטרים.לא דווח על הרוגים, למעט שני הרוגים במהלך התרסקות מסוק צבאי, שסקר את מוקדי רעידת האדמה. בתים ובתי עסק רבים בבירה ובדרום המדינה נותרו ללא חשמל.

שעון אטומי

שעון אטומי הוא שעון המבוסס על מעברים בין רמות אנרגיה אטומיות, היוצרים אות מחזורי בעל תדירות שהשינויים בה נמוכים במיוחד, ומנייתה מאפשרת את אמידת הזמן החולף בדיוק גבוה. שעונים אטומיים הם השעונים המדויקים ביותר בנמצא, והם משמשים כמקורות התקניים לזמן, בגלל דיוק התדירות הגבוה שלהם. אות השעון שיוצרים מספר שעונים אטומיים מופץ ברחבי העולם בדרכים שונות ומשמש, בין היתר, להפעלת רשתות טלפון ומערכות ניווט לווייניות.

לא כל שעון אטומי מראה את השעה. רוב המכשירים המכונים "שעון אטומי" מייצרים רק תדר כלשהו שדיוקו גבוה (שוֹנוּתוֹ נמוכה). הואיל והתדר ידוע, ניתן למנות את מספר המחזורים באות השעון וכך לעדכן את השעה. למשל, אם השעון מייצר אות בתדר 1 מגה הרץ, הרי מדי מיליון מחזורים חולפת שנייה אחת, ויש לקדם את הזמן המוצג, בהתאם. את מניית המחזורים מבצע מונה מתאים. כך למשל, אם אות השעון הוא גל מרובע, קל למנות את המחזורים על ידי ספירת מספר הפעמים שבהן האות חוצה את האפס.

שעונים אטומיים מסתמכים על תהודה אטומית, שיוצרת אות מחזורי שאותו מודד מונה (counter). השעונים האטומיים הראשונים התבססו על מייזרים (מכשירים המשתמשים בקרינה כדי להגביר גלי מיקרו). כיום השעונים האטומיים המתקדמים מבוססים על מערכות מתקדמות ומדויקות יותר, הכוללות אטומים "קרים" ועל מקורות אטומיים. מכונים לאומיים לתקנים מגיעים לסטיית שעון של פחות מ־10-9 שניות (ננו־שנייה) ביום. השעונים מקיימים סקאלת זמן רציפה, הנקראת זמן אטומי בינלאומי (International Atomic Time) (TAI). לשימוש אזרחי קיימת סקאלה נוספת UTC Coordinated Universal Time (זמן אוניברסלי מתואם). UTC נגזר מ־TAI, אך מסונכרן עם מעבר הימים והלילות לפי תצפיות אסטרונומיות.

השעון האטומי הראשון נבנה ב־1949 במכון התקנים הלאומי האמריקאי. את השעון האטומי המדויק הראשון בנה לואיס אסן ב־1955 במעבדה הלאומית לפיזיקה (National Physical Laboratory) בבריטניה. שעון זה התבסס על מעברים של אטום צסיום־133. הדבר הוביל להגדרה בינלאומית מוסכמת כי יחידת הזמן "שנייה" תתבסס על זמן אטומי.

באוגוסט 2004 הציגו מדעני המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארצות הברית (NIST) (National Institute of Standards and Technology) שעון אטומי בגודל שבב. על פי החוקרים, גודל השעון הוא כמאית מגודלם של שעונים אטומיים אחרים. נטען גם כי הוא צורך רק 75 מיליוואט, דבר שהופך אותו יעיל לשימוש במכשירים ניידים המופעלים על ידי סוללות חשמליות.

לישראל ארבעה שעונים אטומיים הממוקמים במעבדת הזמן הישראלית במעבדה הלאומית לפיזיקה שבאוניברסיטה העברית..

שעון גריניץ'

שעון גריניץ' (באנגלית: GMT - Greenwich Mean Time) הוא הזמן בקו האורך 0, הנקרא גם קו גריניץ'. קו זה עובר דרך מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ', שברובע גריניץ' בעיר לונדון בירת הממלכה המאוחדת. שעון גריניץ' שימש בעבר כשעון הבינלאומי. כיום נעשה שימוש ב-UTC (זמן אוניברסלי מתואם - Coordinated Universal Time).

שעון גריניץ' הוא שעה קבועה לכל מקום על פני כדור הארץ ללא התחשבות באזורי זמן שנקבעים לפי קו האורך בו נמצאים.

לאדם הנמצא בלונדון ולאדם הנמצא באוסטרליה, השעה בשעון גריניץ' זהה.

מכיוון שכיום משתמשים בתקן UTC המשתנה לפי שעון קיץ, ושעון גריניץ' לא משתנה לפי שעון קיץ, שבעה חודשים בשנה השעה ברובע גריניץ' לא תואמת את שעון גריניץ'.

GMT נמדד על ידי מציאת השעה ביום בה השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר במסלולה (מרידיאן) כפי שזו נראית ממצפה הכוכבים. זוהי השעה 12:00 בצהרים לפי שעון גריניץ'. עקב צורת מסלול כדור הארץ והאטת סיבובו, יש הפרש בין זמן זה לשעה האמיתית.

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight Time) הוא תזמון שעות היממה המונהג במדינת ישראל למשך תקופה החלה מתחילת האביב ועד אמצע הסתיו, בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם. השינוי בקביעת הזמנים מתבטא בהזזת השעון שעה אחת קדימה. שעון הקיץ בישראל מהווה נושא מחלוקת בין דתיים לחילוניים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.

שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

שעון קיץ

שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מכוונים את השעון שעה אחת קדימה (ולכן משכימים לקום מוקדם יותר בשעה אחת ביחס לשעון גריניץ'), ובסיומה מכוונים בחזרה שעה אחת אחורה (חוזרים לקום מאוחר יותר בשעה אחת). מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום, בחופף לאור יום טבעי, ובכך יופחת הצורך בתאורה מלאכותית, הצורכת אנרגיה. עם זאת, כיום קיימים מחקרים ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות או בריאותיות. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן התקני מכונה גם "שעון חורף". הזמן התקני הוא, במקרים רבים, אזור הזמן.

תחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבינלאומית (International Space Station, הידועה גם בראשי התיבות "ISS") היא לוויין מלאכותי מאויש המקיף את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך ומשמש כתחנת מחקר. תחנת החלל נמצאת בגובה ממוצע של 400 קילומטר וממומנת על ידי חמש סוכנויות חלל שונות: נאס"א, רוסקוסמוס, הסוכנות היפנית לחקר החלל, סוכנות החלל הקנדית וסוכנות החלל האירופית.

בניית תחנת החלל החלה בנובמבר 1998 עם הצבת היחידה הראשונה, זאריה (Zarya). התחנה צפויה לפעול לכל הפחות עד שנת 2020 ולכל היותר עד 2028.

ניתן לראות את התחנה מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת כנקודת אור הנעה על פני השמיים בזמנים מסוימים.

תקופת יחוס (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, המושג תקופה (באנגלית: Epoch, במקור מיוונית: Εποχή - נקודת זמן) מציין נקודת זמן ספציפית, שנתונים אסטרונומיים שאינם קבועים, כמו קואורדינטות של גרמי שמים או מסלוליהם, נכונים לאותה נקודת זמן. בדרך כלל נקבעת תקופת זמן סביב אותה נקודת זמן, שלאורכה משתמשים באותם הנתונים ללא תיקון בהנחה שההבדלים בנתונים לאורך כל התקופה הם קטנים מאוד ואינם משמעותיים, ובסוף התקופה עוברים לנקודת זמן חדשה. כך למשל, הקטלוג הכללי החדש שיצא בשנת 1888 נותן את הקואורדינטות של הערפיליות ושל צבירי הכוכבים במערכת הקואורדינטות המשוונית נכון לשנת 1860, ובקטלוג גליזה לכוכבים קרובים, במהדורה משנת 1969, ניתנות הקואורדינטות של כוכבי הקטלוג במערכת הקואורדינטות המשוונית נכון לשנת 1950. בצורה דומה, אלמנטי המסלול של גרמי שמים, כמו למשל נקודות האפסיד, משתנים לאיטם וכאשר משתמשים בהם יש לציין את התקופה שבה נמדדו. כאשר נעשה שימוש בנתונים מתקופה קודמת לתקופה בה נעשה השימוש, יש לערוך תיקון לנתונים כדי שיתאימו לתקופה הרצויה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.