זליג ברודצקי

זליג (אשר) בּרוֹדֶצקי (Selig Brodetsky‏; 10 בפברואר 1888, כ"ח בשבט תרמ"ח, אוֹלְבִיוֹפּוֹל, פלך חרסון, האימפריה הרוסית20 במאי 1954, לונדון, בריטניה) היה מתמטיקאי, עסקן ציוני, ראש משרד ההנהלה הציונית בלונדון ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

זליג ברודצקי
Selig Brodetsky
Selig Brodetsky
ענף מדעי מתמטיקה
מדינה בריטניה, ישראל
הערות פעיל ציוני, נשיא האוניברסיטה העברית בשנים 19491951
תרומות עיקריות
מחקרים באווירונאוטיקה, במכניקה של כלי טיס ובמתמטיקה שימושית

ביוגרפיה

ברודצקי נולד בעיר אוֹלְבִיוֹפּוֹל (כיום פרבומייסק) שבפלך חרסון, ליד אודסה, בתחום המושב היהודי, בדרום-מזרח האימפריה הרוסית (כיום במחוז מיקולאייב באוקראינה) בשנת 1888, שני מ-13 ילדים, לעקיבא ברודצקי (גבאי בבית כנסת) ואדלה לבית פרובר. כילד צעיר היה עד לרצח דודו בפוגרום. ב-1894 עקר עם משפחתו לאיסט אנד בלונדון בעקבות אבי המשפחה, שהשתקע שם שנה קודם. ברודצקי למד בבית הספר היהודי החופשי וזכה במלגות הצטיינות, שסייעו לו להתקבל לבית הספר של הקרן המרכזית ברחוב קאופר, ולאחר מכן כסטודנט בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' ב-1905. ב-1908 סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, למגינת לבה של העיתונות השמרנית שנאלצה לראות בן מהגרים מוביל את בני מחזורו באקדמיה. מלגת ניוטון איפשרה לו ללמוד באוניברסיטת לייפציג בגרמניה לתואר דוקטור, אותו קיבל ב-1913. הדיסרטציה שלו עסקה בסוגיית כוח הכבידה. ב-1914 התקבל כמרצה למתמטיקה שימושית באוניברסיטת בריסטול באנגליה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הועסק כיועץ לחברה בריטית שייצרה פריסקופים לצוללות. בינואר 1919 נשא לאישה את מניה ברנבלום. לזוג נולדו שני ילדים.

ב-1919 מונה למרצה באוניברסיטת לידס, וכעבור חמש שנים זכה כפרופסור בקתדרה משלו. חלק ניכר מעבודתו עסק באווירונאוטיקה ובמכניקה של כלי טיס. עמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת לידס (19461948).

ברודצקי היה ציוני פעיל, מ-1932 ועד מותו היה נשיא המסדר הציוני הבריטי, המכבים הקדמונים. כן היה מקורב לתנועת העבודה[1]. ב-1928 נבחר להנהלה הציונית במקום דוד אידר[2] ולתפקיד המנהל המדיני של משרד ההנהלה הציונית בלונדון. הוא המשיך לכהן בהנהלה הציונית עד שנת 1951[3]. בשנת 1928 עמד בנשיאות הוועד למען ארץ ישראל העובדת בלידס[4]. ב-1940 נבחר לעמוד בראש ועד שליחי הקהילות שהוא הוועד הפועל של התאחדות יהודי בריטניה.

בינואר 1949 עלה שמו של ברודצקי כיורשו של יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית[5], שנפטר באוקטובר 1948. ברודצקי הפך לנשיאה השני של האוניברסיטה העברית בירושלים במאי 1949[6], כאשר האוניברסיטה הייתה מצויה בתקופתה הקשה, עת נאלצה לגלות ממושבה בהר הצופים. הוא ניסה לתקן את המבנה הארגוני של האוניברסיטה, אך נקלע לסכסוכים עם סנאט האוניברסיטה שסירב לותר על סמכויותיו בעבודה האקדמית והמנהלית. מאבק זה השפיע על בריאותו, ובסוף 1951 הודיע להנהלת האוניברסיטה שלא ישוב לתפקיד אלא אם יבוצעו שינויים במבנה הניהולי, שיאפשרו לו לנהל את האוניברסיטה[7] והתפטר מתפקידו.

ברודצקי נפטר בלונדון והובא לקבורה בבית הקברות היהודי בווילסדן (Willesden) ב-20 במאי 1954.

בינואר 1946 נחנכה בפרדס-חנה שכונת נוה אשר, על שמו העברי של ברודצקי. השכונה, באזור הדרומי של פרדס-חנה, נבנתה בשלבים ופותחה לאורך השנים. בניית הבתים הסתיימה באמצע שנות ה-50. תושביה הראשונים היו פועלים שכירים ופקידים שעבדו במושבה ובסביבותיה וביקשו להתיישב בה למגורי קבע על אף שלא היו חקלאים. תושביה המאוחרים (נוה אשר חדש) עברו אליה ממעברת פרדס חנה. חלק מהבתים הם דו משפחתיים. כיום גבולותיה הם: מדרום - רח' החבצלת, ממזרח - רח' עמל, מצפון - רח' הצפירה, ממזרח - דרך הנדיב. שנים רבות הייתה השכונה מאוחדת ומונהגת בידי ועד שכונה.[8]

במאי 1957 נחנך בית ברודצקי, השוכן ברחוב ברודצקי ברמת אביב ונקרא על שמו. הבית הוקם על ידי הסוכנות היהודית כמעון עולים עבור עולים מארצות המערב[9] וכיום משמש חלק ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1954, אחרי פטירתו של ברודצקי, יסדה קבוצת חברים ואוהבים הרצאה שנתית ע"ש ברודצקי באוניברסיטת לידס. ההרצאות דנות בלימודי היהדות או במתמטיקה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה בילינסון, מכתבים ממושב הועד הפועל הציוני, דבר, 20 באוגוסט 1928
  2. ^ ברודצקי נבחר להנהלה במקום אידר, דבר, 31 ביולי 1928
    איך נבחר ברודצקי להנהלה, דבר, 1 באוגוסט 1928
  3. ^ ננעל קונגרס ירושלים, מעריב, 30 באוגוסט 1951
  4. ^ למען ארץ ישראל העובדת בלידס, דבר, 1 באוגוסט 1928
  5. ^ ברודצקי יורש מגנס, מעריב, 2 בינואר 1949
  6. ^ ברודצקי נבחר לנשיא האוניברסיטה, על המשמר, 27 במאי 1949
  7. ^ מועצת מנהלי האוניברסיטה תדון בתנאי פרופ' ברודצקי, מעריב, 7 בינואר 1952
  8. ^ בית הראשונים, שכונת נוה אשר, rishonim.house, ‏4/12/2016
  9. ^ י. שיוו, אזכרה לז. ברודצקי על "תיאודור הרצל", דבר, 16 במאי 1957
10 בפברואר

10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 324 ימים (325 בשנה מעוברת).

1888

שנת 1888 היא השנה ה-88 במאה ה-19. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1888 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 227 ימים. גמר אירוויזיון 2019 נערך ביום זה.

1954

שנת 1954 היא השנה ה-54 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1954 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1954 בישראל

1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

איסט אנד

איסט אנד (באנגלית: East End) הוא אזור בלונדון הפנימית הנמצא ממזרח לסיטי של לונדון, מצפון לתמזה וממערב לנהר לי. האזור כולל את רובע טאואר האמלטס והחלק הדרומי של רובע האקני. לפי הגדרות שונות נכללים בו גם החלק הדרומי של וולת'אם פורסט והחלק המערבי של רובע ניוהאם. האזור נודע כמוקד של בנייה צפופה, עוני, פשע ומגורי מהגרים. תושבי המקום ממעמד הפועלים נקראים "קוקנים" (Cockney) ומדברים בעגה מיוחדת, אנגלית קוקנית. בין המחצית השנייה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 התאפיין האזור באוכלוסייה יהודית גדולה וצפופה של מהגרים מרוסיה (בעיקר בשכונות וייטצ'אפל וסטפני) וכן במהגרים אירים. כיום מתאפיין האזור באוכלוסייה גדולה מהודו, בנגלדש, פקיסטן ואפריקה. התקפת לונדון מן האוויר במלחמת העולם השנייה (הבליץ) הרסה חלקים ניכרים מהאיסט אנד וסייעה למפעלי בנייה מודרניים על חורבות השכונות הצפופות. ב-1981 החלה תוכנית התחדשות עירונית לפינוי רציפי ומחסני נמל לונדון לאורך התמזה ופיתוח האזור המוזנח, במסגרתה הוקמו מתחמי הדוקלנדס וקנרי וורף ובהמשך הפארק האולימפי. יוזמות אלה הובילו לעלייה במעמדם של מספר חלקים באזור, בעוד אחרים נותרו האזורים העניים ביותר בבריטניה.

בית ברודצקי

בית בְּרוֹדֶצְקי, הנמצא ברחוב ברודצקי 36 ברמת אביב א', משמש חלק ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, ובו 125 יחידות דיור בנות חדר עד שניים בכל אחת. מקום זה גם משמש כמרכז קליטה לעולים.

ברודסקי

ברודְסקי (ברוסית: Бродский; באוקראינית: Бродський; באנגלית: Brodsky) הוא שם משפחה יהודי, רוסי ואוקראיני.

האם התכוונתם ל...

דב שליונסקי

דב (בּוֹריָה) שְלוֹנְסקי (נכתב גם שְליוֹנְסקי; אסרו חג הפסח תרנ"ו,[דרוש מקור] אפריל 1896 – 10 בינואר 1947) היה מחלוצי הוראת המתמטיקה והפיזיקה העבריים, כתב מדעי בעיתונות העברית של שנות העשרים של המאה העשרים ומראשוני סופרי המדע הפופולרי העבריים.

ה'תרמ"ח

ה'תרמ"ח (5648) או בקיצור תרמ"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-19 בספטמבר 1887, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 1888. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

ה'תשי"ד

ה'תשי"ד (5714) או בקיצור תשי"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1953, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 בספטמבר 1954. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ד 6 שנות עצמאות.

המכבים הקדמונים

המכבים הקדמונים (באנגלית: Order of Ancient Maccabeans) היה ארגון סתרים ציוני, שמטרותיו היו הושטת עזרה לחברים הנתונים בצרה, בדומה לארגונים בריטיים דומים של עזרה הדדית.

הארגון נוסד בלונדון בשנת 1896 על ידי אפרים איש כישור - סופר עברי ואיש חובבי ציון. איש כישור שעמד בראש הארגון, שימש כמצביא העליון (High Commander) הראשון של הארגון. חבר ידוע אחר בארגון היה בוריס שץ.

באביב 1897 יצאה בארגון תומאס קוק ובנו משלחת מטעם המכבים הקדמונים שכללה את ישראל זנגוויל והרברט בנטוויץ' לביקור בארץ ישראל. אברהם לודויפול נלווה למשלחת בדרכה לארץ ישראל ותיאר אותה ברשימותיו "בארץ אבות" שפורסמו בהצפירה.

בדומה לארגון הבונים החופשיים, גם בארגון זה התקיימו טקסים סודיים שבהם השתמשו בבגדים ובסימני היכר מיוחדים.

כארגון ציוני, נכללו בין מטרותיו גם נאמנות לתנועה הציונית, תמיכה כלכלית בה, ותמיכה באידיאל של עבודה מעשית בארץ ישראל. הארגון גם שלח צירים לקונגרסים הציוניים, וסיסמתו הייתה "בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו".

הארגון גם ייסד את "חברת הקרקע המכבית בע"מ" (Maccabean Land Company Ltd) כדי לרכוש באמצעותה קרקעות בארץ ישראל. בשנת 1922 רכשה החברה 5,000 דונם שעליהם מספר מבנים, בסביבת תל גזר. לאחר שבעלי המניות האנגלים לא התיישבו במקום, וניסיונות התיישבות אחרים לא צלחו, הועברו האדמות לקרן הקיימת לישראל ובמקום הוקם קיבוץ גזר.

בין חברי המסדר נמנו חיים ויצמן, נורמן בנטוויץ', ישראל זנגוויל, ארנסט בוריס צ'יין, מרדכי זאב חבקין וכן הרבנים הראשיים של אנגליה, יוסף צבי הרץ וצבי הרמן אדלר. ויעקב מוזר, ראש עיריית ברדפורד באנגליה.

לארגון היו סניפים שונים ברחבי אנגליה וארץ ישראל, והם נקראו "משואות". "משואת ירושלים" שנוסדה בשנת 1907 נחשבת לאחת הידועות שבהן. משואת ירושלים נוסדה על ידי מרדכי זילברמן-כספי (1885) בבית הוריו בנחלת שבעה. בין החברים היו מרדכי צבי אילן, מנהל בית-הספר תחכמוני, ודוד ילין, סופר ולימים מייסד הסמינר למורים ופרופסור באוניברסיטה העברית. המזכיר הראשון של המשואה היה זאב ליבוביץ.

ועד שליחי הקהילות

ועד שליחי הקהילות (אנגלית: Board of Deputies of British Jews) הוא הגוף המייצג הגדול ביותר של יהדות בריטניה.

הוועד הוקם לראשונה בשנת 1760. עם זאת, ידוע שגם לפני שנה זו היה גוף כלשהו פעיל ומייצג. כך למשל התייעצו עם צירים יהודיים בשנת 1738 כאשר השלטון דן בשאלת מתן חופשיות גם ליהודים בעיר לונדון, אולם פעולתו הראשונה הייתה ב-1760 במשלחת שיצאה לברך את המלך ג'ורג' השלישי לרגל הכתרתו, ומאז גם ייסדו את הוועד באופן רשמי. למרות ייסוד הוועד ב-1760 כוועד אחד, פעלו למעשה בתוכו שני ועדים נפרדים אחד לספרדים ואחד לאשכנזים, אך משנת 1817 הושגה אחדות ומאז התקיים רק גוף אחד שכלל את כולם.

הוועד קיבל את ההכרה החוקית מהשלטון רק בשנות ה-30 של המאה ה-19, כוועדה משותפת של קהילות הספרדים, והאשכנזים בלונדון, ומאז ועד היום הוא הגוף הראשי המייצג את כלל יהודי בריטניה. הוועד נבחר בצורה דמוקרטית, ופועלים בו מוסדות חינוכיים ופילנתרופיים.

הוועד נטל חלק בכל ההליכים וההתפתחויות שהובילו להשגת הזכויות הפוליטיות והאזרחיות המלאות ליהודי בריטניה. לאחר שיהודי בריטניה זכו לאמנציפציה ב-1858 יכול היה הוועד להרחיב את דאגתו ליהודים יושבי ארצות אחרות שנרדפו בשל דתם וקהילות בעיתות משבר, גם באמצעות פנייה ישירה אל ממשלת בריטניה הן בבקשת סיוע ועזרה כגורם הומניטרי וליברלי, כגון בדאגתו לקליטת הגירת יהדות רוסיה הצארית, דאגתו ליהודים תחת המשטר הנאצי, ליהודי מסך הברזל תחת השלטון הקומוניסטי וכדומה, או במסגרת האינטרסים הרחבים של האימפריה הבריטית או גם כנגד אינטרסים אלה בשם המוסר והצדק, כפי שעשה בהתנגדותו ופעילותו הפומבית נגד מדיניות הספר הלבן.

במסגרת דאגת הארגון ליהודי בריטניה בפרט ויהדות התפוצות בכלל, פעל הארגון במיוחד ופועל גם כיום בסיוע למדינת ישראל.

הוועד עוסק גם בפעולות הומניטריות כלל עולמיות כגון סיוע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010).

ט"ו באייר

ט"ו באייר הוא היום החמישה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1‏-3 באפריל 1925. הטקס נועד לסמן בתודעה הציבורית את תחילת פעילותה של האוניברסיטה העברית כמוסד אקדמי מוביל בעם ישראל, שהוקם בתכנונה של התנועה הציונית בארץ ישראל.

לקראת הטקס, פעלו במסגרת האוניברסיטה: "המכון למדעי היהדות" ו"המכון לכימיה ולמיקרוביולוגיה" במחקר ובהוראה, והספרייה; וכן ניצבו בנייני המכונים למדעי הטבע; חגיגת הפתיחה כללה סעודה רבת משתתפים והנחת אבן פינה לבניין "המכון לפיזיקה ולמתמטיקה" על שם אלברט איינשטיין; כולם בהר הצופים. הטקס נערך בתיאטרון המעלות בהר הצופים ("שהוכן לטקס, הגם שטרם הושלמה בנייתו") והחל בשעה שלוש אחר הצהריים; בין הנואמים היו חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית יושב ראש הטקס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המשורר חיים נחמן ביאליק והנציב העליון הרברט סמואל.

לפי אומדן השתתפו בו כשבעת אלפים בני אדם, תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארצות הברית, הולנד, מצרים, שווייץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה.בין המוזמנים והמשתתפים היו הלורד בלפור, מנחם אוסישקין, הרב יעקב מאיר, פילדמרשל אלנבי, הרב ד"ר יוסף הרמן הרץ, הרב ד"ר ישראל לוי, אחד העם (אשר גינצברג), יהודה לייב מאגנס, מרדכי בן-הלל הכהן, פטריק גדס, אוטו ורבורג, רונלד סטורס, זליג ברודצקי, יעקב טהון, לורד אולסווטר, נורמן בנטוויץ, הרב ד"ר שור, מרדכי נורוק, נחום סוקולוב, פרופ' ארתור שוסטר, הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייס, רוברט מונד, יוסף קלויזנר, הרמן כהן (האוניברסיטה של לונדון), הרב פרופ' צבי פרץ חיות, ז' הופיין, יוסף שפרינצק, זלמן שניאור, שמואל לנדמן, שאול טשרניחובסקי, אלברט חיימסון, מאיר גרוסמן (סוכנות טלגרף), גרשון אגרונסקי, ה' פרבשטיין, בוריס ש"ץ, הרמן שטרוק, גוסטב טק, אביגדור גולדשמיט, איריס קסטלו, ורה ויצמן, ג'ון הנרי פטרסון, מאיר דיזנגוף, יוסף הורוביץ, משה גאסטר, אריאל בן-ציון, אחמד לוטפי אל-סייד, ליאופולד פיליכובסקי, הרב מרדכי רפאל חיים הכהן.

יהדות בריטניה

יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה. קהילה זו היא מהמאורגנות בעולם כולו ולה מוסדות רבים הפועלים למען חבריה. אחד מראשי ממשלת בריטניה שאף נבחר פעמיים היה ממשפחה יהודית: בנג'מין ד'יזראלי.

נכון למפקד האוכלוסין ב-2011, יש בממלכה המאוחדת מעל ל-260 אלף יהודים, המהווים כ-0.4% מאוכלוסיית בריטניה.

כ"ח בשבט

כ"ח בשבט הוא היום העשרים ושמונה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

משה יצחק בלוך

משה יצחק בלוך (בליטאית: Mozė Itzhakas Blochas; באנגלית: Moshe Yitzhak [or Isaac] Bloch; ‏1893, סודארג, ליטא הרוסית – אוגוסט 1942, רוסיה הסובייטית) היה מהנדס, אדריכל ידוע, מחנך ופעיל ציוני. למד אדריכלות באיטליה ובשווייץ, הורה בגימנסיה הריאלית העברית ובגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה והיה כותב קבוע ביומון מרכזי של יהדות ליטא "די אידישע שטימע" ('הקול היהודי'). השתתף בתחרויות בינלאומיות בבניין ערים אך בעיקר התמסר לתוכנית שקשורה לארץ ישראל – תעלה שתחבר את הים התיכון עם ים סוף בתור תחליף לתעלת סואץ ותיתן תנופה לפיתוח הנגב. בשנות ה-30 ביקר בלונדון ונפגש עם פקידים בכירים במשרד המושבות שגילו התעניינות רבה בתוכנית. ואולם עקב נסיבות בינלאומיות ערב מלחמת העולם השנייה נדחה הדיון בנושא. בשנת 1941 נאסר על ידי הסובייטים בשל פעילותו הציונית, נשלח למחנה כפייה ושם נרצח.

נשיא אוניברסיטה

נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.

באוניברסיטה מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות חבר העמים הבריטי, נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. באוניברסיטת אדינבורו, למשל, אן, הנסיכה המלכותית היא הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, גרמניה וישראל נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.

נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים
יהודה לייב מאגנס • זליג ברודצקי • משה שוובה (בפועל) • בנימין מזריואל רקח (בפועל) • אליהו אילתאברהם הרמןדן פטינקיןאמנון פזייורם בן-פורתחנוך גוטפרוינדמנחם מגידורמנחם בן-ששוןאשר כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.