זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה. המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

זכרון יעקב
Coat of arms of Zihron Yakov
HaMeyasdim st pedestrian mall Zichron Yaacov opposite Binyamin pool
מדרחוב רחוב המייסדים
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זיו דשא
גובה ממוצע[1] ‎78 מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 23,075 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 87
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 728 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 176
תחום שיפוט[2] 31,590 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 63
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
זכרון יעקב
זכרון יעקב
32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.5097
    - דירוג מדד ג'יני 4
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.zy1882.co.il
זִכְרוֹן יַעֲקֹב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

היסטוריה

כנוס המורים בזכרון יעקב שבו השתתפה ברכה קוצרסקי נימן
כנוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מגאלאץ ביום 25 באוגוסט 1882, ועל סיפונה הפליגו חמישים משפחות שכללו 228 נפשות. חלקם יצאו ליישב את המושבה ראש פינה.

חלק ממשפחות המייסדים שהו בחיפה עד שנרכשו אדמות המושבה מידי האפנדי ז'רמן.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין", ששימר את שמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו, והיות שהשם הזכיר למתיישבים את השם "שומרון".

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בין השאר בשל כך, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו בתחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה שם יקבלו פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים הודה לרצון הטוב אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[דרוש מקור: מדויק] התושבים פנו לנדיב הידוע, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את ידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, תחת הכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד הידוע".[3] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

הברון בנה על ידי פקידיו את בתי המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם והפעיל אותם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים לדבר. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין וכן הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד שנת 2013, לאחר סגירתו היה היקב בזכרון יעקב לגדול ביותר בארץ). הכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה והברון דאג לייבא זנים חדשים מאמריקה.

בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.[4] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, התנהלו מבית המשפחה במושבה.

בשנת 1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ כולה (הישן והחדש). ביוזמתו של מנחם אוסישקין הוחלט בה כי יש לייסד הסתדרות כללית (ההסתדרות הוקמה בפועל ב-1920) וכן הוקם 'איחוד המורים' שלימים הפך להסתדרות המורים.

הרופא הידוע אשר נלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה בשנת 1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה - אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.[5]

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומית

אתרים בעלי חשיבות

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זה מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אנשים מוכרים שנולדו, חיו, או גרים בזכרון יעקב

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בזכרון יעקב 23,075 תושבים (מקום 87 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לזכרון יעקב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 80.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 13,293 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[16]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

גלריית תמונות

Binyamin pool in Zichron Yaacov from south west

בריכת בנימין בזכרון יעקב, החזית הפונה לרח' המייסדים

Edmond James de Rothschild

הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שתמך רבות ביישוב

Ohel Yaakov sinagogue Zichron Yaacov from north east

בית כנסת אוהל יעקב, ע"ש יעקב אבי הברון רוטשילד, מבט מצפון-מזרח

Zichron Yaacov IMG 1780

מגדל המים של המושבה ועליו איור "הנדיב הידוע"

'יד למייסדים' בזכרון יעקב

"יד למייסדים"

PikiWiki Israel 5596 jewish brigade memorial

אנדרטת הבריגדה היהודית בזכרון יעקב

Zoltan Kluger. Sichron Jacob

זכרון יעקב, מבט ממזרח, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

De uit Litouwen afkomstige schilder Joshua Kovarsky zittend in een deuropening, Bestanddeelnr 255-0751

הצייר יהושע קוברסקי (1907-1967), שעלה מליטה, יושב בפתח האטלייה שלו, זכרון יעקב, 1948

ערים תאומות

לקריאה נוספת

  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות, 1996.
  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים, 2004.
  • איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.[17]
  • מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1883-1882, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947, כרך א', פרק מ"ו (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983).
  • אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
  • זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
  • שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882-1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.
  • רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019.

קישורים חיצוניים

היסטוריה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק : פקידות הברון, עמודים 77-78
  4. ^ חבצלת,"הודעה מפתיעה : המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)
  5. ^ דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע, זכרון יעקב, 2017
  6. ^ אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2
  7. ^ ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון
  8. ^ תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4
  9. ^ יעקב לוי, ראש מועצת זכרון יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975
  10. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.
  11. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016
  12. ^ זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, רעות נדלין ynet, 2003
  13. ^ אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013
  14. ^ המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016
  15. ^ ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן
  16. ^ פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס
  17. ^ ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005
אבי מזרחי

אבי (אברהם) מזרחי (נולד ב-26 בדצמבר 1957) הוא אלוף במילואים בצה"ל, ששימש מאז יוני 2013 כסמנכ"ל באלביט מערכות. באפריל 2019 מונה למנכ״ל חברת יוויז׳ן. בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כמפקד פיקוד המרכז. בעבר פיקד, בין היתר, על זרוע היבשה, ושימש ראש אט"ל, מפקד עוצבת געש, מפקד עוצבת נתיב האש ומפקד חטיבה 401.

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד (Edmond James de Rothschild;‏ 19 באוגוסט 1845 – 2 בנובמבר 1934, ט"ז באב ה'תר"ה – כ"ד בחשוון התרצ"ה) היה יהודי בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, נדבן וציוני, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע בכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". בישראל, הכינוי הברון רוטשילד מתייחס בדרך כלל אליו, אף שהיו ברונים נוספים במשפחת רוטשילד. בין המושבות שתרם להן: ראש פינה, זכרון יעקב, ראשון לציון, פתח תקווה, מזכרת בתיה, כפר תבור, גבעת עדה ובנימינה. קיבוץ אשדות יעקב נקרא על שם בנו, בעוד מזכרת בתיה קרויה על שם אימו.

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (ברומנית: Aaron Aaronsohn, ‏21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום

וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

אליהו לופיאן

הרב אליהו לופיאן (כינוי נפוץ: ר' אֱליְ' לופיאן או ר' אֱליְ' קעלמער; תרל"ו, 1876 - כ' באלול תש"ל, 21 בספטמבר 1970) היה מהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים.

בית התותחן

בית התותחן הוא מתחם הכולל אתר הנצחה, מרכז מורשת ומוזיאון של חיל התותחנים, השוכן בזכרון יעקב.

ברי סימון

ברי סימון זהר (נולדה ב-24 ביולי 1959) היא מעצבת שמלות כלה ומורה לריקודי בטן ישראלית. בעבר התפרסמה כרקדנית בטן וב-2004 חזרה בתשובה.

בת שלמה

בַּת שְׁלֹמֹה היא מושבה ברמות מנשה בשוליו הדרומיים של הר הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה. המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד והיא קרויה על שם אמו של הברון רוטשילד, בטי דה רוטשילד, ואביה, סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד – מי שהיה הדוד (מצד אביו) וגם הסבא (מצד אמו) של הברון רוטשילד. השם "בת שלמה" נוצר בעקבות בתו של שלמה המלך טפת, שנישאה ל"בן אבינדב" אשר היה נציב נפת עין דור ההיסטורית שבשטחה שוכנת כיום המושבה.

בת שלמה מרוחקת שבעה קילומטרים מזכרון יעקב וקבלה שירותים מוניציפליים ממנה.[דרושה הבהרה]בראשיתה התגוררו בה שלושה איכרים שעבדו במטעים וגידול צאן. הבדידות הביאה את איכרי המושבה לבקש מהברון בשנת 1905 להעביר אותם לשפיה או זכרון יעקב. המושבה לא ננטשה ולתושבים אף הוספו חלקות אדמה במזרח, אשר בגלל ריחוקם לא עובדו על ידי חקלאי בת שלמה.

בשנת 1920 התגוררו במושבה כ-10 משפחות. בעת מאורעות תר"פ הוצבו במקום שוטרים שמנעו התנפלות על המושבה.

בגלל מיקומה בתוך המשולש הקטן לא הצליחה המושבה להתפתח עד הקמת מדינת ישראל ובשנת 1949 היו בה רק 17 משפחות שמנו סך הכל 70 נפש. בשנת 1953 תוארה המושבה כמוזנחת וחסרת תשתיות בסיסיות.

כיום היישוב מורכב מהמושבה הוותיקה וממושב שהוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, מפולין, הונגריה וטרנסילבניה. מושב בת שלמה משויך כיום למועצה האזורית חוף הכרמל וחלקו הדרומי (רחוב המושבה) מוכרז שטח לשימור. במושב, התושבים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר, אך כיום רובם בעלי מקצועות חופשיים.

מסביב ליישוב נטועים מטעים בעמקים, גבעות עטורות חורש טבעי, נחלים ושטחי מרעה. מדרום לכביש ואדי מילק מצויים שרידי יער נטע של קק"ל ודרומית למושבה נמצא הר חורשן הפופולרי בקרב מטיילים, רוכבי אופניים ובעלי רכבי שטח.

בת שלמה נמצאת כ-50 מטר מעל פני הים.

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באדר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

יקבי כרמל

יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל. שני היקבים הראשונים שלה הוקמו ב-1889‏ במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. סמליל החברה, מציג את המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לתור את הארץ ושבו עם אשכול ענבים "וישאוהו במוט בשניים" (במדבר י"ג, כ"ג). הסמליל נרכש במקור מיקבי אפרת, ומאוחר יותר אומץ הדימוי גם על ידי משרד התיירות כסמל הרשמי לתיירות ישראל.

כביש 2

כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון. הכביש ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעיתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". תוואי הכביש עובר בין רכס הכורכר המערבי למרכזי, שבנוסף לרכס המזרחי מרכיבים את מישור החוף.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

מאיר זמיר

מאיר זמיר (נולד בשנת 1948), תת-אלוף בצה"ל, אשר עוטר בעיטור העוז.

מאיר שפיה

מֵאִיר שְׁפֵיָה הוא כפר נוער ליד זכרון יעקב בצדה הצפוני של דרך ואדי מילק. הוא הוקם בשנת 1891 כמושבת בת של זכרון יעקב הקרובה, בשם "מאיר שפיה": "מאיר" על שם מאיר (אנשל) רוטשילד, סבו של הברון רוטשילד ואבי בית רוטשילד, ו"שפיה" בעקבות השם הערבי של המקום.

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

מעיין צבי

מַעְיַן-צְבִי הוא קיבוץ במישור החוף ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תחנת הרכבת בנימינה

תחנת הרכבת בנימינה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא וזכרון יעקב.

התחנה נמצאת בסמוך לאזור התעשייה שבדרום בנימינה על מסילת החוף של רכבת ישראל. למעשה, מסילת הברזל מחלקת את בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.

לאום ודת[2]
יהודים: 96.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 9.4%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 12.4%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 19.4%
גילאי 60 - 64 4.8%
גילאי 65 ומעלה 10.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 7
תלמידים 5,189
 –  יסודי 3,498
 –  על-יסודי 1,691
מספר כיתות 212
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמל • זכרון יעקב • כפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.