זאב שיף

זאב שיף (1 ביולי 1933, ליל, צרפת19 ביוני 2007, תל אביב, ישראל) היה עיתונאי ופרשן צבאי ישראלי.

זאב שיף
Zeev Schiff
Zeev sh.jpeg
מדינה צרפת  צרפת

ביוגרפיה

שיף נולד בצרפת ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שנתיים. התגורר בחיפה ובתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. בצה"ל שירת כקצין מודיעין באגף המודיעין ביחידה שעסקה בהפעלת סוכנים[1]. הוא הצטרף למערכת עיתון "הארץ" ב-1955 ושימש כתב לענייני כלכלה וחברה וכתב אזור הצפון. ב-1961 התמנה לכתב צבאי בעל טור אישי, במקומו של ישראל בר אשר נעצר בחשד לריגול. ונודע ככתב ופרשן בכיר לענייני צבא שסיקר את צה"ל ואת מערכת הביטחון הישראלית במשך קרוב ל-50 שנה. סיקר ככתב צבאי את רוב מלחמות ישראל, החל במלחמת ששת הימים ועד למלחמת לבנון השנייה.

במערכת הבחירות הסוערת של 1981 הנחה עימות טלוויזיוני בין שני המועמדים לראשות הממשלה, מנחם בגין ושמעון פרס.

ב-1982 קיבל שיף מידע בזמן אמת על הטבח המתבצע במחנות הפליטים סברה ושתילה, במלחמת לבנון הראשונה, ומיהר להעבירו לידידו השר מרדכי צפורי (בממשלת בגין). צפורי הבהיל את המידע לשר החוץ - אך זה לא עשה דבר בנדון (כפי שמפורט בספרם של צפורי וקרישק "בקו ישר", הוצאת "ידיעות אחרונות", 1989).

שיף היה מחברם של כמה ספרים בנושא ביטחון מדינת ישראל, ונחשב למומחה בתחום ביטחון ישראל ובנושאים צבאיים בכלל. הוא נמנה עם מייסדי מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, עמד בראש ועדת המאמרים של המכון והיה חבר בדירקטוריון שלו. הוא גם נמנה עם הסגל הקבוע של המרכז למחקרים אסטרטגיים בלונדון.

ספריו

פרסים

שיף זכה כמה פרסים יוקרתיים במשך שנותיו:

  • 1960 – פרס על-שם עמוס לב
  • 1969 – פרס רובינשטיין על הראיון הטוב
  • 1975 – פרס סוקולוב
  • 1980 – פרס ע"ש טד לוריא
  • 1982 – פרס ע"ש עליזה שגריר
  • 1983 – פרס עיתונאי השנה של רשות השידור

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמיר אורןתמיד כתב, ומעל לכל בן-ארצו, באתר הארץ, 20 ביוני 2007.
19 ביוני

19 ביוני הוא היום ה-170 בשנה (171 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 195 ימים.

אהוד יערי

אהוד יערי (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי, סופר, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי, מבכירי הפרשנים הישראליים לענייני המזרח התיכון, האסלאם והערבים. משמש כיום כפרשן הבכיר של חברת החדשות (לשעבר חדשות ערוץ 2) לענייני ערבים. חתן פרס סוקולוב ופרס רשות השידור.

איתן הבר

איתן הבר (נולד ב-12 במרץ 1940) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין. שימש כתב צבאי של העיתון "ידיעות אחרונות" במשך 26 שנים.

ארוין לביא

ארוין לביא (לייבוביץ), (נולד ב-1947) הוא תת-אלוף (במילואים) בצה"ל, מפקד חטיבת גולני במבצע שלום הגליל.

בשיר ג'ומאייל

בשיר ג'ומאייל (בערבית: بشير الجميّل, תעתיק מדויק: בשיר אלגֻ'מַיְל) (10 בנובמבר 1947 - 14 בספטמבר 1982) היה מנהיג לבנוני נוצרי. נרצח לאחר בחירתו לנשיא לבנון. בנו של פייר ג'ומאייל, מייסד ארגון הפלנגות הנוצריות.

ג' בתמוז

ג' בתמוז הוא היום השלישי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

הארגון לשחרור פלסטין

הארגון לשחרור פלסטין (בערבית: منظمة التحرير الفلسطينية, תעתיק מדויק: מנט'מת אלתחריר אלפלסטיניה, תרגום מילולי: ארגון השחרור הפלסטיני), הידוע יותר בראשי התיבות שלו אש"ף (באנגלית: PLO), הוא ארגון-גג שמאגד כמה תנועות לאומיות פלסטיניות. התנועה הגדולה ביותר והמרכזית בארגון היא פת"ח. מאז הקמתו ב־1964 ועד סוף שנות ה-80 היו מטרות הארגון המרכזיות: ייצוג פוליטי של העם הפלסטיני, ומאבק מזוין במדינת ישראל עד כדי חיסולה. ב-1993 הכיר מנהיג אש"ף במדינת ישראל במכתב רשמי לראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בתגובה הכירה ישראל באש"ף כנציג לגיטימי של העם הפלסטיני.

הבנות ביילין-אבו מאזן

הבנות ביילין אבו מאזן (או הסכם ביילין אבו מאזן) הוא מסמך שנוסח בסוף חודש אוקטובר 1995 על ידי נציגיהם של יוסי ביילין ומחמוד עבאס (אבו מאזן), באשר להסדר קבע כולל עתידי בין ישראל למדינה הפלסטינית. ביילין שימש בתקופה זו שר בממשלתו השנייה של יצחק רבין, ועבאס שימש כסגנו של יאסר ערפאת, יושב ראש הרשות הפלסטינית.

השיחות נערכו בחסות שוודית החל מאוקטובר 1993 ונוהלו בפועל בעיקר בין יאיר הירשפלד ורון פונדק לבין חוסיין א-ע'רא ואחמד ח'אלידי. כמו כן, גם חסן עספור ונמרוד נוביק השתתפו בחלק מהפגישות.ההבנות התבססו על ההחלטות האו"ם 242 ו338 והציעו תוואי גבול חדש בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית, המתבסס על קווי 67

תוך חילופי שטחים. המדינה הפלסטינית על פי ההסכם תקום ב-90% משטחי יו"ש. 10% הנותרים - שטחים המאכלסים אז כ-70% מהמתנחלים, יועברו לישראל בתמורה לשטחים בצפון הנגב - שיסופחו למדינה הפלסטינית. ההסכם קבע גם שבקעת הירדן ושטחים בצפון ים המלח יועברו בסוף שנת 2007 לידי הפלסטינים.

בנוגע לירושלים, ההסכם קובע חלוקה מנהלית בעיר. חלוקת הריבונות בירושלים תתרחש רק עם קביעתו של פתרון הקבע, אך נקבע שירושלים תישאר מאוחדת כשדגל פלסטין מונף מעל הר הבית. בירת המדינה הפלסטינית, שתקרא אלקודס, תהיה שכונת אבו דיס.

המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, ויוסכם בעתיד על דרכים לאפשר מעבר בטוח בין רצועת עזה ליהודה ושומרון.ההסכם לא כולל הכרה מצד ישראל בזכות השיבה הפלסטינית, ומציע פתרון אלטרנטיבי לבעיית הפליטים הפלסטיניים. הפליטים יוכלו לממש את זכות השיבה בגבולות המדינה הפלסטינית. ההתנחלויות יוכלו להשאר בתנאי שלא יוגדרו כישובים ליהודים בלבד. כך תוכל ישראל להימנע מן הצורך לפנותם בכח. ההסכם לא כולל באופן מפורש (אם כי בוודאי באופן משתמע) את סוף הסכסוך בין ישראל והפלסטינים, אך הוא כולל הסדרי ביטחון למשך 12 שנה.

מעמדן של ההבנות אינו מחייב מכיוון שלא נחתמו באופן רשמי על ידי אף אחד מהצדדים. ההסכם היה אמור להיות מוצג לראש ממשלת ישראל תוך מספר ימים מחתימתו הראשונית ולהוות בסיס להסדר קבע עתידי. אולם, ימים בודדים אחרי השגת ההבנות נרצח רבין והמהלך נקטע. שמעון פרס אשר החליף את רבין בתפקידו לאחר הרצח דחה את מסמך ההבנות. מאוחר יותר, במהלך השיחות על הסדר הקבע לקראת ועידת קמפ דייוויד, דחה אותן גם אהוד ברק. ביילין התבטא מאוחר יותר כמתחרט על שהשלים עם החלטתו של פרס ולא נאבק לניצול ההזדמנות.ההסכם נחשף בתקשורת בחודש מרץ 1996, כאשר זאב שיף כתב אודותיו בעיתון הארץ.

הגנה מרחבית

הגנה מרחבית (בראשי תיבות: הַגמָ"ר) היא מערכת הגנה המיועדת לפעול עם כוחות הצבא בהגנה על מרחבי הספר של המדינה. היא מבוססת על יישובים, מחולקת למחוזות וכפופה לפיקודים המרחביים.

הפסקת אש

הפסקת אש הוא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם, כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות. הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת נשק, שהיא הפסקה מוחלטת של הלחימה, וגבוהה יותר בדרגתה ממצב הפוגה. הפסקת אש יכולה להיכלל באמנה רשמית אך עשויה להיחשב גם חלק מהבנות בלתי-רשמיות בין שני הצדדים הלוחמים.

הפסקת אש נוצרת בהסכמת הצדדים הלוחמים, ולעיתים היא נכפית עליהם על ידי גורמים בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם או מעצמות-על.

לעיתים נדרש זמן מה לייצובה של הפסקת האש, משום שהצדדים עדיין מנסים להגיע לשיפור עמדות של הרגע האחרון.

טבח סברה ושתילה

טבח סברה ושתילה הוא טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין ה-16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה, שתילה, בורג' אל-בראג'נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב ביירות. כוחות הפלנגות נכנסו למחנה כחלק מהשתלטות צה"ל על מערב ביירות.

יהושע שגיא

יהושע שגיא (ברמן) (נולד ב-27 בספטמבר 1933 בירושלים) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן בעבר כראש אמ"ן, חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים ושגריר ישראל בפיליפינים.

משה לוי

משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי") (18 באפריל 1936 - 8 בינואר 2008) היה הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל בין השנים 1983–1987, תקופת שלהי מלחמת שלום הגליל והקמת רצועת הביטחון.

עמוס ירון

עמוס ירון (רוזנברג) (נולד ב-1 באפריל 1940 בחולון) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, שימש יושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) ומשמש דירקטור חיצוני של השותפות המוגבלת דלק-קידוחים, שהיא אחת מהחברות במונופול הגז של יצחק תשובה.

עסקת ג'יבריל

עסקת ג'יבריל היא עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל, שנעשתה ב-21 במאי 1985, ובמסגרתה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל.

קרב סולטאן יעקוב

קרב סולטאן יעקוב הוא קרב שנערך ב-11 ביוני 1982 כ' בסיוון ה'תשמ"ב במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בקרב לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב בבקאע שבלבנון.

הקרב הסתיים בנסיגת כוחות צה"ל מהצומת, לאחר שכוח צה"ל שפרץ קדימה גילה כי הוא מכותר בתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע ארטילריה כבדה. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל.

הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה 37 שנים לאחר הקרב באפריל 2019 בסיוע משרד ההגנה של רוסיה.

רון בן ישי

רון בן ישי (נולד ב-26 באוקטובר 1943) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, כתב ופרשן צבאי ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל וחתן פרס ישראל לתקשורת לשנת 2018.

רופא צבאי

רופא צבאי - בוגר בית ספר לרפואה, ולאחר שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית מוסדרת לקראת הסמכתו לתפקידו כרופא צבאי.

שמואל גונן

שמואל גונן (במקור גורודיש וכך גם כונה בציבור) (1930 - 30 בספטמבר 1991) היה מפקד חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים ואלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. נושא עיטור העוז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.