זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

זאב ספראי
פרופ' זאב ספראי
לידה 1948 (בן 71 בערך)
ארצות מגורים ישראל  ישראל

תולדות חייו

נולד בירושלים ב-1948, למד בישיבת נתיב מאיר, שימש כקומונר בבני עקיבא, שירת בצה"ל, והיה בגרעין שייסד את קיבוץ מעלה גלבוע. את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "גאוגרפיה היסטורית של ארץ שומרון" בהנחייתם של פרופ' מנחם שטרן ופרופ' זכריה קלאי.

עם נישואיו ב-1974 לדינה מקבוצת יבנה עבר לגור בקיבוץ, ומאז הוא חבר קבוצת יבנה.

תפקידים

החל מ-1977, מילא שלל תפקידים באוניברסיטת בר-אילן, כולל ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל, סגן הרקטור של האוניברסיטה ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים. היה במזכירות נאמני תורה ועבודה, במרכז המפד"ל, בוועדת הרישיונות של המועצה הארכאולוגית. שימש יו"ר הוועדה להכשרת מורי דרך במשרד התיירות. כיום הוא חבר בוועדת השמות הממשלתית, וחבר בוועד המנהל של מכללת אשקלון, המכללה האקדמית אחוה, מכללת גבעת וושינגטון ומרכז יעקב הרצוג. ממלא תפקידים שונים בקיבוצו, קבוצת יבנה, ושימש במשך 3 שנים כמזכיר הקבוצה.

מחקריו

ספראי מגדיר את עצמו כ'עבד' של תקופת המשנה והתלמוד. הוא עוסק בכל ההיבטים של חקר התקופה. בעיקר בתחומים בהם נדרש שילוב של מקורות וגישות שונות. כגון מקורות חז"ל וממצא ארכאולוגי, או מקורות חז"ל וגישה סוציו-היסטורית.

פרסים

  • 1995 – פרס איש שלום של יד בן צבי על הספר The Economy of Roman Empire
  • 2000 – פרס שר החינוך ליצירה תורנית על פרויקט משנת ארץ ישראל
  • 2014 - פרס עמינח על "משנת ארץ ישראל"

ספריו

  • משנת ארץ ישראל סדרה שאמורה לכלול כ-40 כרכים, מתוכם יצאו עד כה: מסכת שביעית, שבת (2 כרכים כולל מבוא נרחב למשנה), עירובין, שקלים, תענית-מגילה, פסחים, יומא, סוכה, ברכות, ערלה-ביכורים, ביצה, ראש השנה, מועד קטן-חגיגה,כלאים, פאה, תרומות, דמאי, מעשרות, כתובות (2 כרכים) ומסכת אבות.
  • ארץ ישראל בתקופת בית שני בשיתוף עם איל רגב הוצ' כרטא, תשע"א.
  • משלי חז"ל בשיתוף עם סטיבן ר' נוטלי, הוצ' כרטא, תשע"א.
  • הגדה של פסח – הגדת חז"ל (בשיתוף ש' ספראי), ירושלים תשנ"ח.
  • הקהילה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה. ISBN 9652270962
  • היישוב היהודי בגולן, קשת, תשל"ח.
  • פרקי גליל בתקופת המשנה והתלמוד, מעלות תשמ"א. מהדורה שנייה מורחבת ירושלים תשמ"ה.
  • גבולות ושלטון בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב תש"ם.
  • אום ריחן, עיירה מתקופת המשנה (בשיתוף עם ש' דר וי' טפר) תל אביב תשמ"ו.
  • חציבה ומחצבות אבן בארץ-ישראל (בשיתוף א' ששון), ירושלים תשס"א.
  • The MacMillan Bible Atlas- Completely Revised (with A. Rainey),New York 1993.
  • The Economy of Roman Palestine, Routledge London 1994.
  • The Missing Century, Leuvein 1998./
  • The Onomasticon of Eusabius, (with S. Notley) Leiden 2005.
  • The Haggada of the Sages (with S.Safrai), Jerusalem will appear in 2009.
  • Seeking the Holy Land, Amsterdam,In print.

ספרים שערך:

  • בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו.
  • מחקרי שומרון, ז' ספראי וש' דר עורכים, תל אביב תשמ"ו.
  • חקרי ארץ, עיונים בתולדות ארץ-ישראל מוגשים לכבוד פרופ' יהודה פליקס, ז', ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ, עורכים, רמת-גן תשנ"ז
  • הכפר הקדום בארץ-ישראל, תל אביב תשנ"ז, ז' ספראי וש' דר, עורכים.
  • בין סמכות לאוטונומיה, ז' ספראי וא' שגיא, עורכים, תל אביב תשנ"ח.
  • אשקלון עיר לחוף ימים, א' ששון, ז' ספראי, ונ' שגיב, עורכים, אשקלון תשס"א,
  • The Rural Landscape of Ancient Israel,(with, E. Meir and S. Dar and Z' Safrai, eds), Oxford 2003.
  • The Literature of the Sages The Jewish People in the First Century, Compendia Rerum Judaicarum II, – S. Safrai, Z. Safrai, J. Schwartz, P.J. Thomson, Amsterdam 2006.
  • The Jewish People in the First Century Compendia Rerum Judaicarum II, Amsterdam 2006.

בנוסף פרסם מאמרים רבים בבטאונים שונים בעברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

אהרון מאיר (ארכאולוג)

אהרון מאיר (נולד ב-1958) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ומנהל החפירות בתל צפית, היא גת המקראית.

אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν), מבוטא: Onomastikon, דהיינו משמעות השמות, עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת. לדוגמה: בתחום הגאוגרפיה האונומסטיקון מכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות או מעיינות) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלפבית.

באונומסיטיקון היסטורי נאסף החומר מספרי היסטוריה, כרוניקות ספרות תאולוגית כגון כתבי אבות הכנסייה וחיבורים פרשניים, כתובות יהודיות ומסמכים דתיים ומשפטיים אחרים, רשימות אדמיניסטרטיביות ושלטוניות, תיאורים של עולי רגל וממצאים ארכאולוגיים כגון מטבעות.

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה הארכיבישוף של קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו תולדות הכנסייה). היסטוריה מוקדמת יותר מאת הגסיפוס אותה מצטט אוסביוס, לא שרדה.

איוון פרידמן

איוון פרידמן (נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא היסטוריונית העוסקת בתולדות ארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב ובשנאת ישראל בימי הביניים. בנוסף היא מכהנת כיו"ר מועצת רשות העתיקות וכחברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.

בבא רבה

בבא רבה (308–362) - בארמית "השער הגדול" - היה מנהיג בולט של עדת השומרונים במאה ה-4. בבא רבה היה בנו בכורו של הכהן הגדול השומרוני, נתנאל. הוא פעל כנגד הלחץ הרומאי על העדה השומרונית והאיסור על המילה שהוטל על השומרונים. כצעד ראשון הוא פתח בתי כנסת שהיו נעולים. בנה שמונה בתי כנסת חדשים ברחבי השומרון ויזם בניית מקוות טהרה.

בבא רבה ארגן גם את העם השומרוני בארץ ישראל. הוא חילק את הארץ לאחד-עשר מחוזות שהוענקו למשפחות מכובדות. כן מינה מועצה לביצוע פעולות חינוך ולניהול בתי הכנסת כן ומינה שבעה שופטים בכפרי השומרון. הוא חי ב"תקופה השמינית": ל"כרונולוגיה השומרונית" - תולדות ימי השומרונים לפי הרישומים שלהם.

בועז זיסו

בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל (Israel Numismatic Journal).

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

חנן אשל

חנן אשל (25 ביולי 1958 - 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים 2004-2002 כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.

יהודה פליקס

פרופ' יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

כתובת רחוב

כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה. הכתובת התגלתה ב-1973 על רצפת בית כנסת באתר הארכאולוגי תל רחוב, שמורה כמעט בשלמותה. עניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן ב"תחום עולי בבל" בתקופה שבין שיבת ציון לבין סוף תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ.

זוהי הכתובת הגדולה ביותר בשפה העברית שנמצאה כממצא ארכאולוגי אי פעם והינה תיעוד יחיד מסוגו של סביבה יהודית תוססת, פוליטית והלכתית, באזור זה בארץ ישראל..

כיום נמצאת הכתובת במוזיאון ישראל, והעתק בגודל טבעי נמצא ברחבת בית הכנסת של קיבוץ עין הנצי"ב.

כתובת שומרונית מתל קסילה

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו. בתקופה הביזנטית שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, צפונית-מזרחית לתל שכן בית כנסת שומרוני מהמאה ה-6. רצפת הפסיפס של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. בפסיפס נקבעו שתי כתובות. האחת בכתב השומרוני, ושתי כתובות ביוונית. האתר נחפר ופורסם לראשונה בידי חוה ריטר-קפלן.

הכתובת השומרונית (קריאת חוה קפלן):

מכסים

תכיר. דקר

פרק סנה.

תכיר. דקרהחופרת זיהתה את המקום ככנסייה שומרונית, ודמתה לראות במלים: תכיר דקר את הדרישה להכיר בישו (הדקור), ולראות במלים פרק סנה את התקווה שהאל הגדול (מכסים) ישמיד (יפרק) את השונאים.

חלק עליה זאב ספראי שטען כי הכתב השומרוני משמש כאן כאלמנט עיטורי ללא משמעות, וכי מדובר כאן בבית כנסת יהודי, כפי שהכתובת "שלום על ישראל" מצביעה על כך.

הוסיף לדיון יורם צפריר שתמך בדעה כי לא מדובר בכנסייה ובקהילה של מינים-שומרונים כביכול כהצעת קפלן. צפריר קרא את הכתובת השומרונית באופן שונה. הוא רואה בה כתובת נדבנים שגרתית: מכסים הוא קיצור שמו של הנדבן, והמילה פרקסנה (ולא שתים כדעת קפלן) הוא צורתו הארמית של שם פרטי נוסף שצורתו היוונית המקורית היא פרוקסנוס. תכיר דקר הוא צורה שונה של יתדכיר, כלומר ייזכר (לטוב).

הקריאה לפי צפריר: מכסימונה / ייזכר (על) שתרם / פרוקסנה / ייזכר (על) שתרם

הכתובת החלקית היוונית (תרגום חוה קפלן)

בזמן כהונתו של הקומס (או האדון) אורביקוס. המינחה של [פלוני] בן א (י)גאתי (ו)ס למען גאולתם של ילדיו אוהבי האלוהים. הושלמה העבודה עם אשנב התאורה.

הכתובת היוונית השלמה (תרגום חוה קפלן)

ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן

יש לשים לב לאופן הכתיבה של השם ישראל המצוי גם בכתבים שומרוניים אחרים.

לילך רוזנברג-פרידמן

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (נולדה ב-1969) היא היסטוריונית ישראלית, המכהנת כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה החברתית של היישוב ושל מדינת ישראל, בדגש על 'היסטוריה מלמטה' ועל הכללת מגוון של קולות בשיח ההיסטורי. מחקריה עוסקים בפרט בנשים, במגדר ובמשפחה.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

ספראי

האם התכוונתם ל...

פרעתון

פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים י"ג-ט"ו), ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.פרעתון זוהתה כבר במאה ה-14 על ידי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח עם הכפר הפלסטיני פרע'תה, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה.

באתר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו שרידי מבנים קדומים ובורות עתיקים. על פי החרסים שנמצאו בסקר זה המקום היה מיושב בתקופה הישראלית, ומן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים אלו מחזקים את זיהוי המקום.

כמו כן, ליד הכפר שוכן מבנה קבר המזוהה עם קברו של עבדון ושל בניהו.

לדעת זאב ספראי לא ניתן לזהות בפרע'תה את פרעתון, השוכנת לפי הכתוב ב"ארץ אפרים" (שופטים יב, טו), כיוון שהכפר נמצא מצפון לנחל קנה, ולפיכך מיקומו בנחלת שבט מנשה ולא בנחלת שבט אפרים. לדעתו יש לזהות את פרעתון עם הכפר הפלסטיני פרח'ה, השוכן 10 ק"מ ממערב ליישוב מעלה לבונה.לדעת יהודה אליצור ניתן להסביר כי גם פרעתון הייתה מן הערים שהיו לשבט אפרים בתוך גבולות נחלת שבט מנשה, כפי שכתוב "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ט'), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ט').הרב דוד הלל וינר טוען כי פרעתון היא כינוי לעיר המקראית גזר.

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל. התקופה נקראת על שם בית המקדש השני והתיקוף מקובל על היסטוריונים, אף כי בית המקדש השני נבנה 22 שנה לאחר שיבת ציון, וחרב 65 שנה לפני כישלון מרד בר כוכבא.

במהלך התקופה הייתה התפתחות תאולוגית ורוחנית שכללה יצירה תרבותית ודתית ענפה וכן את עלייתם ונפילתם של זרמים דתיים, כהנים ומנהיגים. בסוף ימי בית שני, במאה הראשונה לספירה, הגיעה התפוצה היהודית לשיא היסטורי מבחינת חלקה באוכלוסיית העולם. ההערכות השמרניות נוקבות ב-2,000,000 איש (אומדנים מקסימליים מגיעים אף ל-8,500,000) מפרס ועד קרתגו, כשאוכלוסיית האימפריה הרומית כולה מנתה אולי 60,000,000 נפש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.