זאב סולטנוביץ'

הרב זאב סולטנוביץ' (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ז; פברואר 1957) מלמד בישיבת הר ברכה, בבית מורשת אצ"ג ובמכללה למדינאות.

זאב סולטנוביץ'
הרב זאב סולטנוביץ'
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק
חיבוריו ספרי "בינה לעתים", ביאורים לספר אורות, עיונים בשירת אצ"ג

ביוגרפיה

נולד בברית המועצות ועלה ארצה עם אמו בגיל 16 בתשל"ג. למד בישל"צ והיה מדריך בעיר העתיקה בתנועת אריאל יחד עם הרב אליעזר מלמד. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. הרב סולטנוביץ' היה תלמידו של הרב צבי יהודה קוק והוא רואה בו כמי שקירב אותו אל עולם היהדות. בשלב מאוחר יותר לימד קבוצת תלמידים מהישיבה באופן בלתי רשמי.

הרב סולטנוביץ' מתאפיין בהשכלה כללית רחבה בתחומי פילוסופיה, היסטוריה, כלכלה, מדעי המדינה, שירה ואמנות. ידע זה בא לידי ביטוי בספריו, העוסקים בתורתו של הרב קוק ובהיסטוריוסופיה יהודית.

היה ממקימי מכון 'פרי הארץ', שבו הוציא לאור את הספר אם הבנים שמחה מאת הרב שלמה יששכר טייכטל​ (בתוספת מבוא היסטורי והיסטוריוסופי מפורט), וערך את כתב העת 'פרי הארץ'.

​הוא בין המעטים המלמדים בצורה שיטתית את משנתו וספרו של הרב דוד כהן, קול הנבואה.

​הרב סולטנוביץ' הוא רווק המתגורר בשכונת קריית משה בירושלים בסמיכות לישיבת מרכז הרב, שבה הוא לומד מרבית הזמן.

​הרב מלמד במסגרת ישיבת הר ברכה, בית מורשת אצ"ג והמכללה למדינאות.

בכסליו תשע"ח, שלהי 2017, עלה להר הבית.[1]

במסגרת ישיבת הר ברכה

הרב סולטנוביץ' מעביר שיעורים בישיבת הר ברכה בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בהיסטוריוסופיה, תאולוגיה ועוד. הוא קשור לראש הישיבה, הרב אליעזר מלמד, מימי נעוריהם.

הישיבה מוציאה את סדרת ספריו, "בינה לעתים", העוסקת בתולדות עם ישראל. סדרה זו היא ניסיון להרחיב את שיטתו של הרב קוק, כפי שהיא באה לידי ביטוי במאמר למהלך האידיאות בישראל, לידי עיון מפורט בהיסטוריה היהודית והכללית.

הרב סולטנוביץ' השתתף בעריכת סדרת ספרי הלימוד בהיסטוריה לגיל תיכון "מסורת ומהפכות", "חורבן וגבורה" ו"השיבה לציון" שיצאו במסגרת מכון הר ברכה.

ספריו

Bina
הספר בינה לעיתים

ספריו של הרב סולטנוביץ' מבוססים על שיעורים בעל פה שנערכו בידי תלמידים, ולאחר מכן עברו את עריכתו ונוספו עליהם מקורות.

  • בינה לעיתים - תיאור תפקידם של האירועים ההיסטוריים בהתפתחות עם ישראל. עד כה יצאו בסדרה, בהוצאת מכון הר ברכה, חלק א' - מבריאת העולם ועד חתימת המשנה, ה'תשס"ב, וחלק ב' - מחתימת המשנה ועד גירוש ספרד, ה'תשס"ה
  • ביאורים לספר אורות, בהוצאת מכון הר ברכה: 'אורות מאופל' (ארץ ישראל, המלחמה, ישראל ותחיתו), ה'תשע"ח; 'אורות התחיה' א-לח, ה'תשע"ח; למהלך האידיאות בישראל, ה'תשס"ח; אורות ישראל (שני חלקים), ה'תשס"ח
  • ביאור לאורות הקודש (חכמת הקודש, סדרים א-ד), ישיבת הר ברכה, ה'תשע"ד
  • בסוד חזון הגיון ומעש. פרקי חייו של זאב ז'בוטינסקי, עריכה : גאולה כהן, יהודה אורן, בית אצ"ג, ה'תשע"א
  • ביאור למזמור י"ט של מדינת ישראל, ישיבת הר ברכה, ה'תשע"ג
  • עם ישראל חי - עיונים בתולדות עם ישראל (ברוסית), המדרשה הציונית
  • עיונים בשירת אצ"ג (ברוסית), המדרשה הציונית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קישור לדברים שאמר בהקשר זה
אם הבנים שמחה

אם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב הרב יששכר שלמה טייכטל (מחבר שו"ת משנה שכיר), שהיה אחד מחשובי הרבנים בסלובקיה, ונרצח בשואה. הספר עוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, אהבת הארץ ולימוד זכות על החילונים הציונים. את הספר הוציא הרב טייכטל לאור בשנת תש"ד בתנאים קשים בבודפשט.

בינה לעתים

האם התכוונתם ל...

בית אורי צבי

בית אוּרי צְבִי (או: בית אצ"ג, בית מורשת אורי צבי גרינברג) הוא מרכז ירושלמי לתרבות ושירה ולקידום יוצרים ויצירה בישראל. קרוי על שם המשורר אורי צבי גרינברג. הוקם ביוזמתה של גאולה כהן כמוסד המוקדש להנצחתו של אצ"ג, וכן לחינוך, הגות ויצירה ברוח מורשתו.

המרכז מקיים אירועים ספרותיים, תוכניות הכשרה מקצועיות לכותבים, כיתות אומן, ערבי ספוקן וורד, סדנאות כתיבה, תערוכות, סיורים לימודיים בעיר, ערבי עיון ומופעים שונים. כחלק מרכזי מפעילותו יזם והקים בית אורי צבי את האבּ 'המכתבה', חממת כותבים שנועדה לטפח מיומנויות של כתיבת שירה, פזמונאות, פרוזה, שירה מדוברת, מחזאות, פובליציסטיקה וכתיבה אקדמית. בְּמאי 2019 עתיד בית אורי צבי להשיק את כתב העת "יהי" ליצירה ולשירה פוליטית מכל הסוגים. בנוסף מתקיימים בבית אורי צבי ימי עיון וסדנאות לבתי ספר, לתנועות נוער, לארגונים, למכינות, לקהל חרדי, ליחידות צה"ל ולסטודנטים.

בפעילויותיו מבקש בית אורי צבי להחיות את רוחו האקספרסיוניסטית והאקטיביסטית של אצ"ג, ולפעול על פי הערכים שהנחו את דרכו האישית, הציבורית והפואטית. הפעילויות נערכות בבית אורי צבי שבמרכז העיר ירושלים ובמקומות נוספים בעיר וברחבי הארץ.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

גלות (יהדות)

הגלות ביהדות היא היעדרותו של עם ישראל, או חלקים משמעותיים ממנו, מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות למולדתו הנצחית. הגלות במקרא היא עונש החמור ביותר שניתן לעם ישראל בעקבות בגידה באלוהים, לאחר שמוצו כל העונשים האחרים. כמיהתם של יהודים רבים בגולה לעלות לארץ ישראל נשמרה לאורך הדורות, והוגברה על ידי אנטישמיות שהביאה יהודים רבים להגר מארצות לידתם, ברצון או בכפייה.

המילה גּוֹלָה מתייחסת למצב אובייקטיבי של חיי יהודים מחוץ לארץ ישראל, כאשר גָּלוּת מתייחסת למצב הסובייקטיבי של יהודים בגולה.

המכללה למדינאות

המכללה למדינאות היא מכללה בירושלים, שמקיימת לימודי העשרה חוץ-אקדמיים בנושאי זהות ובנושאי מדיניות תוך התייחסות למגוון הנושאים שעל סדר היום הציבורי והלאומי. הלימודים מיועדים לסטודנטים מוכווני עשיה ציבורית, במקביל ללימודיהם באוניברסיטה.

הנבואה במסורת ישראל

הנבואה, לפי המסורת הדתית, היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם. הנבואה, הכתובה בתנ"ך עיצבה את דמותה של היהדות.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית במאה החמישית לערך ועד העידן המודרני. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל יהודי שטח השיפוט שלה שהיו חברים בה מתוקף לידתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים. מבנה הבסיסי היה של ועד פרנסים עשירים, שלעיתים עמד בראשו פרנס עליון או "ראש הקהל", שנבחרו בדרך כלל בשל הונם ויכולתם לספק מימון, לצד רב, המרא דאתרא המקומי, ששימש כמשפטן הבכיר בתוקף בקיאותו בהלכה והופקד על פי רוב גם על בית דין רבני. תחתיהם תפקדו מוסדות רבים ושונים, כמו החברה קדישא המופקדת על קבורה והמלמדים שתפקידם היה לחנך את הצעירים. כלפי חוץ, נבעה סמכות הקהילה כלפי חבריה מתוקף כתבי זכויות שנשאה ונתנה עליהם עם הנסיכים, המלכים או הערים שבשטחיהם ישבה, כמו גופים קורפורטיביים אחרים.

עד המאה ה-18 היה היהודי כפוף למרות קהילתו מעצם לידתו, והיה יכול להשתחרר ממנה רק באמצעות מעבר לקבוצה אחרת באמצעות המרת דתו לנצרות או אסלאם. רק עם עליית המדינה הריכוזית, פקיעת האוטונומיה המשפטית היהודית ותהליכי החילון, הפכה החברות בקהילה בהדרגה לשאלה של בחירה אישית. כיום מהוות הקהילות היהודיות ברחבי תבל גופים וולונטריים שעניינם בדרך כלל תפעול חיי הדת – תחום הדת המופרד היה היחיד בו הוסיפה המדינה המודרנית לתת תוקף כלשהו להלכה היהודית – ומעט שרד מסמכויותיהם בעבר. החריג המשמעותי היחיד לכך הוא מדינת ישראל, שכל היהודים בתחומה כפופים משפטית, בדיני האישות ועוד מספר היבטים, לדיני המילט היהודי (לפחות בעקרון) וענייניהם אלו נדונים בפני בתי-דין רבניים.

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (חי בסביבות ה'ק"ם, (1380 – ה'ר"ד, 1444) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. מחשובי הפילוסופים היהודים, מחבר "ספר העיקרים".

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, פברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, דצמבר 1951) היה תלמיד מובהק של הרב קוק, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול ורב שכונת שערי חסד בירושלים. מחבר ספרים פורה, בנגלה ובנסתר, בהגות ובמחשבה.

ישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה בשומרון. הישיבה הוקמה בחודש אלול ה'תשנ"ב, 1992, על ידי הרב אליעזר מלמד, שכיהן כראש הישיבה, ובמשך שנתיים (הת'שע"ו - הת'שע"ח) פרש מראשות הישיבה והחליפו הרב גור גלון, ובשנת ה'תשע"ט חזר הרב מלמד לכהן כראש הישיבה. הישיבה ממשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב שבה למדו ראש הישיבה והרב זאב סולטנוביץ'.

לישיבה חלק מרכזי בפיתוח היישוב הר ברכה ורבים מבוגריה קובעים בו את בתיהם.

מזמור י"ט של מדינת ישראל

מזמור י"ט של מדינת ישראל הוא דרשה שנשא הרב צבי יהודה הכהן קוק בליל יום העצמאות, ה' באייר תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. תלמידיו רואים בנאום זה כסוג של נבואה, בהזכירו את חלקי ארץ ישראל שאינם בשליטת מדינת ישראל. בנוסף, פירט הרצי"ה בנאומו את היחס למדינת ישראל בהשקפתו.

בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה בישיבת מרכז הרב סעודת מצווה לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל כ"ט בנובמבר תש"ז, כאשר התקבלה החלטת החלוקה בעצרת האומות המאוחדות. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון ארץ ישראל השלמה באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים.

מעמד הר סיני

מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם. וכנגד זאת, התחייבו עם ישראל לשמור את מצוות התורה שנצטוו במעמד זה, ובראשן עשרת הדיברות אותם שמעו מפי האלוהים בעצמו. בתום המעמד עלה משה להר סיני למשך ארבעים יום, ובסיומם ירד עם לוחות הברית שעליהם חקוקים עשרת הדיברות שנאמרו במעמד. מעמד הר סיני נחשב לאירוע התגלות עילאי ביהדות, בנצרות ובאסלאם.

ספר העיקרים

ספר העיקרים (במקור: ספר העקרים הוא ספרו של רבי יוסף אלבו בנושא עיקרי האמונה היהודית.

בספר דן המחבר במניין העיקרים של קודמיו, ובפרט - שלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם, ומציע את שיטתו.

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך. הספר מתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות יהושע בן נון. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך כיבוש הארץ.

שאול

שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת. תקופת מלכותו מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס. רובם המוחלט של סיפורי שאול המוכרים לנו, מופיעים בספר שמואל. רק סיפור מותו של שאול בהר הגלבוע מוזכר גם בספר דברי הימים.

שלושת האבות

ביהדות, שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב. שלושת האבות, יחד עם ארבע האמהות, נחשבים ליהודים הראשונים, ולמייסדי העם היהודי ואמונת הייחוד. במסורת היהודית מקובל לצרף את הכינוי "אבינו" לשמם של שלושת האבות: "אברהם אבינו", "יצחק אבינו" ו"יעקב אבינו". הסיפורים בדבר קורתיהם של שלושת האבות ומשפחותיהם תופסים את רוב ספר בראשית. על פי המסורת, האבות קבורים במערת המכפלה.

תור הזהב של יהודי ספרד

תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

היסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע לשאלה מתי החל תור הזהב היהודי בספרד ומתי הוא הסתיים. למעשה היו כשלוש תקופות נפרדות של שגשוג תרבותי ליהודים בספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, שנקטעו לפרקים על ידי דיכוי אנטי-יהודי מצד השושלות השולטות.

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו. בהיעדר עבודת הקורבנות, כמו שכתוב בפסוק ״ונשלמה פרים שפתינו״ ולכן קבעו חז"ל את התפילה כמנהג שיש בכוחו לקדש מצוות ומועדים בחיי עם ישראל.

בכל יום חול מתקיימות שלוש תפילות: שחרית, מנחה, וערבית. בימי שבת, חג וראש חודש נוספת גם תפילת מוסף. בכל זמן התפילה צריך עשרה אנשים מעל גיל שלוש עשרה (= מניין), ומתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת.

במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה ברכות ונוסחי תפילות שסודרו, מאוחר יותר כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. ספר התפילות היהודי קרוי סידור, על שם סידור התפילות ועריכתם, ומרוכזים בו תפילות יום יומיות וברכות שונות, וספר התפילות של החגים קרוי מחזור, על שם המחזוריות השנתית, ומרוכזים בו תפילות של שלוש רגלים (פסח, שבועות וסוכות), וכן ראש השנה ויום הכיפורים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.