זאב וולף מצ'רני-אוסטראה

רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (1822)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש. ב-1798 עלה לארץ ישראל וחי בה 25 שנה עד לפטירתו.

חייו

נולד לרבי נפתלי צבי. כיהן כרב וכאדמו"ר בעיר צ'רני-אוסטראה ובקופיל הסמוכה. היה תלמידו של המגיד ממזריטש ושל רבי משולם פייבוש מזברז'. נטל חלק במאבק על השחיטה החסידית הנפרדת.[1]

בקיץ תקנ"ח (1798) עלה לארץ ישראל. בקושטא בדרכו לארץ נפגש עם רבי נחמן מברסלב[2] ישב תחילה בחיפה[3] ומאוחר יותר בטבריה. במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוסוב, הוא מתאר את מצבו בתקופה זו: "...ובפרט בעיתים הללו אחר שנות ראינו רעה תקנ"ח ותקנ"ט שנשארנו מעט מהרבה שנסתלקו צדיקים מופלגים קדושי עליון, גם עלו תקפו צרות שבשני ימים תקיפן זה אחר זה היה עלי דבר וחרב, מאוד מאוד צריך לעורר לתשובה, ובפרט בארצנו הקדושה ששם צדק ילין בה...".[4]

אחר פטירת חברו רבי אברהם מקאליסק בשנת ה'תק"ע (1810) מילא את מקומו בהנהגת החסידים בטבריה ועמד בקשרי מכתבים עם ראשי תנועת החסידות בחוץ לארץ כדי שהללו יתמכו כלכלית ביישוב החסידי בארץ.[5]

רבי זאב וולף נפטר בה' באדר תקפ"ג (1822), ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה, בסמיכות לרבי אברהם מקאליסק. אשתו נפטרה בשנת 1837. בתו, בנו וכלתו נספו ברעש הגדול בצפת באותה שנה.

מכתבו של רבי אשר מסטולין (הראשון) אליו נדפס בסוף הספר "בית אהרן". מעט מדברי תורתו נדפסו בהקדמת הספר "מנורת זהב" ובקונטרס "אור צדיקים". דברי התורה המעטים המובאים בשמו נאספו לספר "תקיפא דארעא דישראל" הכולל גם את תולדות חייו.

תלמידיו ושושלתו

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק 2006, חלק א' עמוד 503
  • יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, תל אביב תש"ם, עמ' 26-24
  • מנחם מנדל ויזניצר, תקיפא דארעא דישראל, מכון "נחלת צבי"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, אסופה-תלמידים וכתבים
  2. ^ שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י"ב
  3. ^ שבחי הר"ן אות יח
  4. ^ קונטרס 'אור צדיקים', קאלאמעא תרמ"ו (המכתב נדפס בסוף הקונטרס)
  5. ^ בהקדמת ספר 'מנורת זהב' כותב המוציא לאור, כי הוא "תיקן הכוללים בארץ הקודש, ובחוץ לארץ תיקן הנדבות על ר' מאיר בעל הנס לחיזוק יישוב ארץ הקודש"
בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על המדרון המערבי של הר ברניקי בסמוך לכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.

דב בער ממזריטש

רבי דב בֶּער (יידיש: בער) ממזריטש מכונה "המגיד ממזריטש" (ת"ע, 1710 – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772) היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

דוד טברסקי מטולנה

רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ומקים חסידות טולנה.

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה. חיבר ספרים בהלכה, דרוש וחסידות שזכו לפרסום, בהם לבושי שרד על השולחן ערוך וערבי נחל - ספר דרשות חסידיות על סדר חמישה חומשי תורה. עלה לארץ ישראל בשנת תקס"ח והתיישב בעיר צפת.

חסידות אניפולי

חסידות אניפולי הייתה שושלת חסידית שהחלה בעיירה אנופול שבפולין קטן, בהנהגת רבי משולם זושא מאניפולי, וברבנות רבי יהודה לייב הכהן. בהמשך עברה החצר לפעול באוקראינה. משושלת זו יצאה חסידות הורניסטייפול וכן התמזגה בה חצר צ'רני-אוסטראה, כאשר את מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה מילא חתנו, בן רבי זושא.

חסידות ויז'ניץ

חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות רבי ישראל הגר. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000 בתי-אב בישראל ומחוצה לה, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של אחיו הצעיר של רבי ישראל, רבי מנחם מנדל הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660 בתי-אב ב-2016.

חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי המונה כ-3,500 בתי-אב, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב, חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ בבית שמש וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.

חסידות קוסוב

חסידות קוסוב היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן רבי שרגא פייבוש הגר בבורו פארק.

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

ישראל אברהם מזל

רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה (ה'תקל"ה - כ"א בטבת ה'תקע"ד) בנו של רבי משולם זושא מאניפולי, היה רב ואדמו"ר חסידי בעיר צ'רני-אוסטראה.

מנחם מנדל הגר (קוסוב)

רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב - (תקכ"ח 1768 - תקפ"ו 1825) היה אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) שאותה הנהיג כאדמו"ר בשנים 1825-1802. נודע גם בשם הספר שלו "אהבת שלום".

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי (מכונה גם "הרבי ר' זושא", ה'ת"צ-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 - 28 בינואר 1800), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. אבי שושלת חסידות אניפולי.

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת.

ציזיא חנה מזל

הרבנית ציזיא חנה מזל (? - כ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה. היא מילאה את מקום בעלה באדמו"רות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.