זאב הרוי

זאב הרוי (הרווי)אנגלית: Warren Zev Harvey) (נולד ב-19 בדצמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וזוכה פרס א.מ.ת במדעי הרוח לשנת תשס"ט 2009.

Zeev harvey
Professor Zeev Harvey
זאב הרוי

ביוגרפיה

זאב הרווי נולד וגדל בניו יורק, עשה את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה מהתואר הראשון עד השלישי, באוניברסיטת קולומביה, סיים תואר ראשון ב-1965 וסיים דוקטורט ב-1973; עבודת הדוקטורט הייתה בנושא "ביקורתו של חסדאי קרשקש על תורת השכל הנקנה" והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור ארתור (אהרן) היימן.

הרווי היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול בשנים 1977-1972. בשנת 1977 עלה לישראל ומאז הוא מלמד בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. עמד בראש החוג למחשבת ישראל משנת 2008, שימש כעורך שותף של תרביץ בשנים 1996-1992, כיהן כמנהל משגב ירושלים, המרכז לחקר מורשת יהדות ספרד באוניברסיטה העברית, בשנים 2000-1996. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות מרילנד, ג'ורג'טאון, פנסילבניה (פעמיים), ישיבה יוניברסיטי, מקגיל, ייל (שלוש פעמים), קולומביה, בית הספר ללימודים גבוהים בפריז, קווינז קולג' (פעמיים) ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.

זאב הרווי נשוי לנורית, ספרנית במקצועה והם הורים לשלושה ילדים. אחיו, שמואל הרווי, הוא פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן.

Ceremony crescas jerusalem
זאב הרוי בפתיחת רחוב קרשקש בירושלים

מחקריו

מחקריו של זאב הרווי מתמקדים בפילוסופיה יהודית, בעיקר בימי הביניים. בין ההוגים בהם עסק הם יהודה הלוי, הרמב"ם, רלב"ג, ר' נסים בן ראובן מגירונה, ר' חסדאי קרשקש. בנוסף לכך חקר גם את שפינוזה והובס ופילוסופים יהודים בעת החדשה כגון משה מנדלסון, מרטין בובר, פרנץ רוזנצווייג, ישעיהו ליבוביץ, עמנואל לוינס.

במחקריו על הרמב"ם, הרווי כתב על השילוב בין פילוסופיה רדיקלית לבין ההלכה בהגותו של הרמב"ם, שלפיה העיון מחייב את החוק האלוהי והחוק האלוהי מחייב את העיון. [1]

הרווי גם הרחיב את מחקריו של שלמה פינס לגבי האפיסטמולוגיה הביקורתית של הרמב"ם. [2]

מחקריו של הרווי על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, פיזיקה, מטאפיזיקה, דטרמיניזם ובחירה ומושג האהבה. הרווי כתב על תרומתו של חסדאי קרשקש למהפכה המדעית באירופה בסוף המאה ה-14. [3] הוא כתב גם על יחסו של חסדאי קרשקש לקבלה. [4]

במחקריו על שפינוזה, הרווי עמד על זיקתו של שפינוזה לפילוסופיה היהודית, ובפרט לרמב"ם. [5] [6]

ספריו

  • Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
  • גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי: ר' חסדאי קרשקש, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2010.

ספר יובל

  • אדם לאדם: מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ' זאב הרוי על ידי תלמידיו במלאת לו שבעים, עורך ראשי: שמואל ויגודה, הוצאת מאגנס, 2016.

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ למשל, "בין פילוסופיה מדינית להלכה במשנת הרמב"ם", עיון כט (תש"ם), עמ' 212-198.
  2. ^ . "Maimonides' Critical Epistemology and Guide, II, 24," Aleph 8 (2008), pp. 213-235.
  3. ^ Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
  4. ^ "יסודות קבליים בס' אור ה' לר' חסדאי קרשקש", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ב (תשמ"ג), עמ' 109-75.
  5. ^ “A Portrait of Spinoza as a Maimonidean,” Journal of the History of Philosophy 19 (1981), pp. 151-172.
  6. ^ "המונח המקראי 'כבוד' באתיקה לשפינוזה", עיון מח (תש"ס), עמ' 449-447.
אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

אלבר קאמי

אלבר קאמי (בצרפתית: Albert Camus;להאזנה (מידע • עזרה) 7 בנובמבר 1913 - 4 בינואר 1960) היה סופר ופילוסוף צרפתי, יליד אלג'יריה, מהידועים בפילוסופים של האקזיסטנציאליזם, זוכה פרס נובל לספרות.

גשמיות

גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.

גשמיות היא שם עצם מופשט של המונח "גֶשֶם" המוזכר בספרי מוסר ומחשבה בימי הביניים.

הלל בן שמואל

רבי הלל בן שמואל מורונה (נולד בין 1220-1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.

ז'אק דרידה

ז'אק דרידה (בצרפתית: Jacques Derrida‏; 15 ביולי 1930 – 9 באוקטובר 2004) היה פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי אלג'יראי, אבי זרם הדקונסטרוקציה, שמשנתו מהווה את המסד הפילוסופי העיקרי של זרם זה, והוא שטבע את המונח עצמו. לביקורתו על יסודות החשיבה שמכוננים את הפילוסופיה המערבית, על טיבה של השפה, הכתיבה ודרכי המשמוע הפועלים בה ודרכה, נודעה השפעה רבה, והיא עוררה מחלוקת חריפה בקרב האינטלקטואלים בסוף המאה ה-20.

חומר (פילוסופיה)

חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.

בחלק מספרות ההגות והמחקר במיוחד במערב, מאז העת העתיקה, מונגד החומר או החומריות, אל ענייני הרוח, ואל הרוחניות.

המטריאליזם מייחס חשיבות גדולה לחומר על פני רוח, ואילו הדואליזם, מייחס להם חשיבות זהה.

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה. וכן המקפיד על חומרות הלכתיות שחובתן היא רק ליחידים במעלה של פרישות וקדושה, אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.

יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; ‏1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי שפעל ללא הצלחה לביטול גזירת גירוש ספרד. ידוע בפירושו על התורה ובתפקידיו כשר האוצר של ממלכות פורטוגל קסטיליה, אראגון ונאפולי.

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (י"ט בחשוון ת"ר, 1839 -י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי. נולד בקרלין שליד פינסק. מגדולי התורה ביהדות ליטא, ומייסד תנועת "המזרחי". נודע כעילוי תלמודי עוד בצעירותו. באר את התלמוד ואת ספרות המפרשים והפוסקים בשלוב רעיונות מדעיים ולוגיים. ייסד את ישיבת "תורה ומדע" ששילבה לימודים תורניים וכלליים.

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

מיכה גודמן

מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא מחבר ספרים בתחום המחשבה היהודית והישראלית, בעל תואר דוקטור למחשבת ישראל. גודמן הוא עמית מחקר במכון הרטמן ומרצה ב"בית פרת - המדרשה באלון".

מנחם בן-ששון

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים

ובעבר הנשיא והרקטור שלה. כיהן כחבר הכנסת ויושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-17, מטעם סיעת קדימה. במהלך כהונתו בכנסת עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל, שהוקמה בעקבות האזנות הסתר בתיק רמון.

מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ביהדות ליישב את ארץ ישראל. ישנה מחלוקת ראשונים האם מדובר באחת מתרי"ג מצוות; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים.

מר שושני

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani;‏ 9 בינואר 1895, בריסק – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי) הוא כינויו של חכם יהודי מסתורי, ששמו המקורי היה קרוב לוודאי הלל פרלמן. שושני לימד תלמידים רבים בכמה ארצות - בשיעורים ובאופן אישי, בהם אישים ידועים. תלמידיו מתארים אותו כתלמיד חכם ופילוסוף פנומנלי, בעל ידיעות מופלגות בכל מקצועות היהדות ובייחוד בתלמוד ובקבלה, וכן במתמטיקה, פיזיקה, תולדות הפילוסופיה, דתות העולם, שפות, ספרות ועוד.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

שלמה פינס

שלמה פּינֶס (Pines;‏ 5 באוגוסט 1908 – 9 בינואר 1990) היה חוקר פילוסופיה יהודית וכללית, פרופסור לפילוסופיה יהודית, קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח.

שרה קליין-ברסלבי

שרה קליין-ברסלבי (נולדה ב-1 ביולי 1942) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים בחוג ללימודי התרבות העברית, במגמת פילוסופיה יהודית, באוניברסיטת תל אביב, ידועה במחקריה על הרמב"ם.

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יוצא לאור מאז שנת 1929 ונחשב לאחד מכתבי העת החשובים בתחומו. מקור השם הוא מהמשמעות המילונית של "תרביץ" כאקדמיה ומקום לימוד.

תרביץ עוסק בנושאי יהדות, חקר המקרא, התלמוד, הקבלה, מנהגי ישראל, היסטוריה יהודית, ביבליוגרפיה עברית ועוד. הרבעון יצא לאור לראשונה בתשרי תר"ץ (1929). השתתפו בכתיבתו אישים נודעים בתחומי מדעי היהדות, ובהם גם כאלו שהרבו לכתוב בו בקביעות, כמו גרשם שלום, שאול ליברמן, שמחה אסף, חנוך אלבק ואחרים. מאמרים מרכזיים מתוכו הודפסו גם כתדפיסים בנפרד, או כונסו על ידי כותביהם לספרים.

בשנת ה'תרצ"ה הוקדש כתב העת לנושא הרמב"ם, ונקרא: ספר הרמב"ם של התרביץ: למלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו, י"ד בניסן ד"א תתצ"ה - י"ד בניסן הא אלפים תרצ"ה.

עורכו הראשון של כתב העת היה הפרופ' יעקב נחום אפשטיין, והוא ערך אותו עד לשנת ה'תשי"ב - 1952. אחריו ערך את כתב העת חיים שירמן, בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ט (1955–1969); אפרים אלימלך אורבך בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"א (1971–1981); יוסף דן, משה דוד הר ומנחם הרן בין השנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ו (1982–1986); משה אידל, יוסף יהלום ודוד רוזנטל בין השנים ה'תשמ"ז - ה'תשנ"א (1987–1991); זאב הרוי, יוסף קפלן, וישראל מ' תא-שמע בין השנים ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ו (1992–1996). עורכיו הנוכחיים הם הפרופסורים מרדכי כוגן, יעקב אלבוים וירחמיאל ברודי.

המוציא לאור הנוכחי הוא הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, שעל יד האוניברסיטה העברית. כללי האזכור של כתב העת אומצו ביחס למקורות המשפט העברי על ידי כמה מכתבי העת המשפטיים של אוניברסיטאות ישראליות.בשנת 2011 הועלו גיליונות תרביץ שיצאו עד 2006 למאגר המקוון JSTOR במסגרת פרויקט משותף של JSTOR עם הספרייה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.