זאב גולד

הרב זאב גולד (כ"ט בשבט ה'תרמ"ט, 31 בינואר 1889 - כ"ז בניסן ה'תשט"ז, 8 באפריל 1956) היה רב ומנהיג יהודי במספר קהילות בארצות הברית. ממנהיגי תנועת המזרחי ומחותמי מגילת העצמאות.

זאב גולד
Zeev Gold
זאב גולד, 1948
לידה 31 בינואר 1889
כ"ט בשבט ה'תרמ"ט
שצוצין, האימפריה הרוסית
פטירה 8 באפריל 1956 (בגיל 67)
כ"ז בניסן ה'תשט"ז
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה ה'תרפ"ד
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
עיסוק המזרחי
חבר מועצת המדינה הזמנית
15 במאי 194814 בפברואר 1949
(39 שבועות ו-3 ימים)
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

נולד בשצוצין שבפולין לרב יעקב מאיר בן הרב אברהם מרדכי קרבצ'ינסקי, שהיה רבן של איזבלין שפלך גרודנו, קאפולי שבפלך מינסק, ובסוף ימיו של העיר מריאמפולה הסמוכה לקובנה. בצעירותו היה חבר קרוב של הרב חיים עוזר גרודזנסקי, והקפיד לשמור עמו על קשרי ידידות ולימוד. בגיל 18 נשא לאישה את יוכבד בת הרב משה רייכלר, וישב על כיסא הרבנות של חותנו בעיר יוטיקה. היגר לארצות הברית בגיל 16 ובכניסה לשם שינה את שמו ל"גולד" (שם המשפחה של אמו היה גולדואסר).

בארצות הברית חי ופעל שנים רבות. שימש כרב הקהילה בשיקגו, סן פרנסיסקו, בורו פארק בניו יורק ועוד. היה ממייסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג וממייסדי ישיבת תורה ודעת, בה שימש מספר שנים כנשיא הישיבה. בפעילותו הציונית היה חבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי ויו"ר כבוד של הקרן הקיימת לישראל באמריקה. השתתף בקונגרסים ציוניים החל בקונגרס הי"ג והיה חבר הוועד הפועל הציוני.

בשנת תרע"ג הופיע באספה של אגודת "תפארת מזרחי" בניו-יורק, אחת מהאגודות שהיוו את הניצנים הראשונים של "המזרחי" בארצות הברית, ומאז קשר את חייו בתנועה. בחורף תרע"ד, חדשים מספר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הזמין את הרב מאיר בר-אילן, שהיה אז מזכיר המזרחי העולמי בברלין, לבוא לניו-יורק ולארגן את עבודת המזרחי בארצות הברית. בוועידת המזרחי הראשונה בארצות הברית קיבל על עצמו לעבור בארצות הברית "מחוף אל חוף" לשם ארגון סניפים ועריכת מגביות.

עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד ומונה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב נודד להעביר נאומים במושבות ובקיבוצים. היה ממייסדי הישיבה בכפר הרואה. מאוחר יותר היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וישב במשלחת היהודית לעצרת ארגון האו"ם בשנת 1946. בתפקידו בסוכנות עמד בראש המחלקה לפיתוח ירושלים.

נקרא לחזור לארצות הברית מטעם תנועת המזרחי, ובשנת תרצ"ב נבחר לנשיא הסתדרות המזרחי באמריקה. בתקופת נשיאותו יסד את סניפי המזרחי באמריקה הדרומית. שימש בתפקיד עד תרצ"ה, בה חזר לארץ ישראל, ושימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי.

בשנות מלחמת העולם השנייה שהה באמריקה. לאחר גמר המלחמה כיהן מטעם המזרחי בהנהלת הסוכנות היהודית, בהתאם להחלטת הכינוס הציוני העולמי בלונדון, תש"ה. היה חבר המשלחת היהודית לעצרת האו"ם בשנת תש"ו. הופיע בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, והצהיר על ההכרח להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היה נציג התנועה במועצת המדינה הזמנית ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. שימש תקופה מסוימת כראש המחלקה לפיתוח ירושלים בתוך הסוכנות היהודית.

נפטר בירושלים בכ"ז בניסן תשט"ז, ונקבר בבית הקברות סנהדריה ליד חברו לתנועת המזרחי, הרב מאיר בר-אילן.

חתנו הרב דב כ"ץ היה מנהל בתי הדין הרבניים וכתב את סדרת הספרים "תנועת המוסר".

כתביו

  • "מה היה עזרא אומר"- קול קורא לאספת הרבנים הקונסרבטיבים לגבי עמדתם היהודית-דתית-לאומית.
  • שובה ישראל- על הנזק הכרוך בארץ ישראל חילונית.
  • ניבי זהב- עיונים בתורה ובעיות ישראל והעולם
  • זהב הארץ

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אברהם מרדכי אלתר

רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". במשך 43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה, ויש האומדים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. נודע כתלמיד חכם גדול וכביבליוגרף. בספרייתו שאבדה בשואה היו עשרות אלפי ספרים. מכונה האמרי אמת על שם ספרו שיצא לאור אחר פטירתו.

רבי אברהם מרדכי הנהיג את עדתו בין שתי מלחמות העולם, אחת התקופות הקשות ליהדות פולין החרדית שנאבקה בתופעות המודרנה והחילון שחדרו לפולין בעוצמה רבה. הוא פעל לביצור חיי הדת בצד הקמת מוסדות וארגונים חדשים בהתאם לרוח התקופה. היה ממייסדי אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה של התנועה. גבולות השפעתו חרגו אף מעבר לחסידות גור. לפעילותו במשך שנותיו הארוכות כאדמו"ר יש חלק מרכזי בעיצוב פניה של חסידות גור ושל היהדות החרדית כולה עד היום.

ביקר בארץ ישראל חמש פעמים והתכונן לעלות אליה, אבל נאלץ לחזור בלחץ חסידיו בפולין. בהשפעתו עלו מאות משפחות מחסידי גור בתקופת העלייה הרביעית. ב-1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מפולין ולעלות לארץ ישראל, ובשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. רבים מצאצאיו ומחסידיו נספו בשואת יהודי פולין.

בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בן ציון קוק

הרב בן ציון הכהן קוק (נולד בשנת תשכ"א, 1961) הוא ראש בית הוראה בירושלים, מחבר ספרי הלכה, תלמיד מובהק של הרב יוסף שלום אלישיב.

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ובעמק הצבאים.

גולד

האם התכוונתם ל...

דב כ"ץ

הרב דב כ"ץ (ב' בטבת תרס"ג, 1903 - ט' בטבת תש"מ, 29 בדצמבר 1979) היה מנהל בתי הדין הרבניים, חוקר תנועת המוסר ומחבר סדרת "תנועת המוסר" על תולדותיה ואישיה. חתן פרס הרב קוק.

ה'תשט"ז

ה'תשט"ז (5716) או בקיצור תשט"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-17 בספטמבר 1955, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 1956. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשט"ז 8 שנות עצמאות.

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.

יהודית קוק

יהודית קוק (י"ד באלול תרצ"ב, ספטמבר 1932 – כ"ח בכסלו תשל"ב, דצמבר 1971) הייתה הוגה דעות וחוקרת חסידות. נהרגה בתאונת דרכים עם בעלה הרב שלמה קוק ושני ילדיהם.

יהושע כ"ץ

הרב יהושע כ"ץ (נולד ב- כ"ח בכסלו תש"ו, 11 בדצמבר 1945) הוא רבה האשכנזי של העיר מעלה אדומים.

יעקב כ"ץ (ישיבת הכותל)

הרב יעקב כ"ץ (נולד בשנת תרצ"ד, 1934) היה מראשי ישיבת הכותל[דרושה הבהרה] וראש הכולל בה, וכיום ראש הכולל בישיבת נתיב אריה ברובע היהודי בירושלים.

כ"ז בניסן

כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל. "מגילת העצמאות" הוא אמנם שמה המקובל, אך שמה הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ובשם זה פורסמה בעיתון הרשמי (ע"ר 14.5.48, עמ' 1).

את המגילה הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב הישן (שדרות רוטשילד 16, תל אביב), ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 16:00, 8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

מגילת העצמאות כוללת חמישה חלקים:

סקירה היסטורית של זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. פרישת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.

הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.

עקרונותיה של המדינה החדשה.

פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.

חתימות.

מועצת המדינה הזמנית

מועצת המדינה הזמנית הייתה הסמכות המחוקקת של מדינת ישראל מסיום המנדט הבריטי ועד להקמת הכנסת. היא תפסה את מקומה של המועצה המלכותית, שבאמצעותה חוקקה בריטניה חוקים עבור ארץ ישראל המנדטורית.

מועצת המדינה הזמנית הוכרזה במעמד הכרזת המדינה במגילת העצמאות, שבה נאמר:

סמכויותיה של מועצת המדינה הזמנית נקבעו בפקודת סדרי השלטון והמשפט, שהיא דבר החקיקה הראשון שפורסם במדינת ישראל. בפקודת סדרי השלטון והמשפט ננקבו שמותיהם של 38 חברי מועצת המדינה הזמנית. לנשיא המועצה מונה חיים ויצמן.

תפקידה של מועצת המדינה הזמנית היה להקים את מוסדות המדינה העיקריים ולבצע את ההכנות הנדרשות לקיום בחירות ראשונות ולהקמת הכנסת.חוקי מועצת המדינה הזמנית נקראו פקודות ופורסמו ב"עיתון רשמי" (שלימים הפך ל"רשומות").

ב-25 בינואר 1949 נערכו הבחירות לאספה המכוננת. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה את חוק המעבר. כתוצאה מחוק המעבר הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה.

שבתאי דון-יחיא

שבתי דון-יחיא (ש. דניאל) (תרס"ט 1909 – כ"ג בכסלו תשמ"ב, 19 בדצמבר 1981) היה איש ציבור ישראלי, עורך עיתון "הצופה" וחבר הכנסת השישית.

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר. חותנו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

תלפיות (רבעון)

תלפיות – כתב עת תורני מדעי שיצא לאור בניו יורק.

כתב העת שהוגדר כ"רבעון להלכה אגדה ומוסר היהדות" נוסד בניו יורק בשנת תש"ד (1944), ונערך כמעט בכל זמן יציאתו על ידי הרב והחוקר שמואל קלמן מירסקי. הסיבה לייסודו על פי מאמר הפתיחה של העורך, מכיוון שבזמן הזה, מרכזי התורה באירופה נהרסו, ומרכזים חדשים לדעתו נבנים כעת באמריקה ובארץ ישראל.

כתב העת הוגדר כ"רבעון", אך למעט שני הגליונות הראשונים, יצאו כל הגליונות במתכונת כפולה אחת לחצי שנה.

החל משנתו החמישית של כתב העת הצטרפה הוצאת הספרים של הישיבה יוניברסיטי להוצאתו. כתב העת יצא ברציפות עד תשכ"ה, ואז חדל לצאת. בשנת תש"ל לאחר פטירת העורך יצא כרך אחרון שהוקדש לזכרו של הרב חיים הלר.

בכותבים בכתב העת רבים מחכמי התורה ששהו בארצות הברית באותו זמן, בעיקר מזרם האורתודוקסיה המודרנית, וכן רבנים וחוקרים מישראל. בשנה הראשונה התפרסם בו מאמרו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק – "איש ההלכה". באותה שנה סער העולם התורני בעקבות שאלת קו התאריך בהלכה, ונתפרסמו בו מאמריהם של הרבנים מנחם כשר ויחיאל מיכל טיקוצינסקי בנידון. נתפרסמו בו גם מאמרים של חכמי ארץ ישראל ובהם הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל.

בכתיבת מאמרים לכתב העת השתתפו בין השאר הרבנים: ישעיהו וולפסברג-אביעד, זאב גולד, כתריאל פישל טכורש, ראובן כץ, שלמה זלמן אוירבך, יחיאל יעקב ויינברג, מרדכי גיפטר, ברוך ישר, אליהו חזן, יצחק קוסובסקי, ורבים אחרים.

מבין החוקרים שהשתתפו בכתיבת מאמרים היו:

חיים זלמן דימיטרובסקי, שאול ליברמן, מאיר שמעון גשורי, פנחס חורגין, מנחם ברייאר, שבתי בן דב ועוד.

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

לאחר החלטת הקונגרס הציוני שעל הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני, קבעה קבוצת ציונים דתיים בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס שרק בשמירת המצוות יישמר העם היהודי. הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על-פי עקרונותיה במסגרת התנועה הציונית.

ב-22 בינואר 1957 התאחדה עם הפועל המזרחי ל"מפלגה הדתית לאומית - המזרחי-הפועל המזרחי".

חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריוןדניאל אוסטרמרדכי בנטוביצחק בן-צביאליהו ברליןפרץ ברנשטיין • זאב גולד • מאיר ארגוביצחק גרינבויםאברהם גרנותאליהו דובקיןמאיר וילנרזרח ורהפטיגהרצל ורדי (רוזנבלום)רחל כהן-כגןקלמן כהנאסעדיה כובשייצחק מאיר לויןמאיר דוד לוינשטייןצבי לוריאגולדה מאירנחום ניר-רפאלקסצבי סגליהודה ליב הכהן פישמןדוד צבי פנקסאהרן ציזלינגמשה קולאליעזר קפלןאברהם קצנלסוןפנחס רוזןדוד רמזברל רפטורמרדכי שטנרבן-ציון שטרנברגבכור-שלום שטריתחיים משה שפיראמשה שרת מגילת העצמאות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.