ז' בטבת

ז' בטבת הוא היום השביעי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

►► טבת ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

2020 בישראל

2020 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל תציין 72 שנים להקמתה.

אליהו חיניץ'

אליהו (אליאס) חיים חִינִיץ' (בתחילה נכתב: חִינִיטְשׁ; ביידיש: אליהו (עליאס) כיניטש; בספרדית: E. Jinich;‏ ז' בטבת תרמ"ד, 5 בינואר 1884, סְטַארוֹבִּין, פלך סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב תשל"ג, 13 באוגוסט 1973, מקסיקו סיטי, מקסיקו) היה סופר, עיתונאי ומתרגם יידי ועברי.

אריה חשביה

אריה חשביה (15 בספטמבר 1931 - 19 בדצמבר 2015, ז' בטבת תשע"ו) היה סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי.

אשר זאב ורנר

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934–1958.

דוד טלשיר

דוד טַלְשִׁיר (תש"ה, 1944 – ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017) היה פרופסור בחוגים ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ה'תשל"ד

ה'תשל"ד (5734) או בקיצור תשל"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 בספטמבר 1973, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1974. שנה מסוג השא, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"ד 26 שנות עצמאות. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.

ה'תשנ"ה

ה'תשנ"ה (5755) ובקיצור תשנ"ה –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1994, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1995.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 0 שעות ו-235 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 15 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,926 לחורבן הבית, ושנת 2,306 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ה 47 שנות עצמאות.

הצופה (ורשה)

הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.

העיתון, שנוסד על ידי יצחק אשר אלישיב ואליעזר אליהו פרידמן, החל להופיע ביום ז' בטבת תרס"ג (1903), בעריכת אברהם לוּדְוִויפּוֹל. כעבור שנה עזב לודוויפול, והעיתון הוסיף להופיע עד אמצע 1905, בעריכתם של אליעזר אליהו פרידמן (שהיה העורך הרשמי), בנו יהושע והירש דוד נומברג.

לדברי היסטוריון הספרות העברית גצל קרֶסֶל, "הצופה" היה "בין המעולים שבעתונים היומיים העבריים שיצאו אי־פעם באירופה ובמקומות אחרים מחוץ לארץ־ישראל עד ימי השואה".

העיתון הצטיין בדיווחים ענייניים, שהביאו מידע מדויק. בניגוד ליומון העברי הוותיק "הצפירה", שיצא גם הוא בוורשה, "הצופה" התמקד דווקא במתרחש במערב אירופה, ובמידה מסוימת גם בחדשות המקומיות בוורשה, ולא עסק כלל בסוגיות מענייני האימפריה הרוסית.

בין המשתתפים הקבועים בעיתון היו סופרים ומבקרי ספרות נודעים, בהם י"ל פרץ, יוסף קלויזנר, אלחנן ליב לוינסקי, שמעון ברנפלד, ש. בן-ציון, משה סמילנסקי וראובן בריינין. הוא הקדיש מקום מיוחד לפרסום ראשון של סופרים צעירים, וכמה וכמה סופרים עבריים, בהם יעקב רבינוביץ, החלו בו את דרכם.

"הצופה" ביטא השקפות ציוניות מובהקות. בין קוראי העיתונים חובבי ציון היו שלא קראו ב"הצפירה", שהובילה קו של התנגדות לציונות, ולפיכך היו מנויים ל"המליץ", המיושן יותר; וכשעם הופעתו של "הצופה" עברו אליו. לעיתון היו מנויים רבים יותר מל"הצפירה", ובוודאי מל"המליץ". בשנות קיומו נודעה לעיתון השפעה רבה לטובת התנועה הציונית ותחיית הלשון העברית, וזאת במידה רבה בזכות מנהלו אלישיב, שהיה הרוח החיה שלו.

ו' בטבת

ו' בטבת הוא היום השישי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

ח' בטבת

ח' בטבת הוא היום השמיני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת הוא ברוב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת ויגש.

מרדכי יוסף ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

משה דוד ואלי

רבי משה דוד ואלי (~1697 - 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה. חי בעיר פדובה. היה תלמיד חבר של הרמח"ל. לפי החוקר יוסף אלמנצי, היה הרמ"ד ואלי רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.

נסים טולדנו

הרב נסים טולדנו (ז' בטבת תרצ"ד, 25 בדצמבר 1933 – י"ב בסיוון תשע"ב, 2 ביוני 2012) היה ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

נתן קייזרמן

נתן קייזרמן (דצמבר 1863 ז' בטבת תרכ"ד - 9 ביוני 1945) היה אגרונום, בנקאי ופעיל ציבור.

עמרם אבורביע

הרב עמרם אבורביע (י"ז באדר תרנ"ב מרץ 1892 - ז' בטבת תשכ"ז דצמבר 1966) היה דיין ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקווה.

צבי בן הבעל שם טוב

רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.

שמואל ביקלס

שמואל ("מילק") ביקלס (Bickels; ז' בטבת תר"ע, 19 בדצמבר 1909 – י"ט בניסן תשל"ה, 21 במרץ 1975) היה אדריכל ישראלי. תכנן עשרות יישובים בישראל, ומבני תרבות בקיבוצים. בין בנייניו החשובים ניתן למנות את המשכן לאמנות עין חרוד ומוזיאון השואה בית לוחמי הגטאות.

ביקלס נודע בפתרונותיו המקוריים להחדרת אור טבעי לחללי המוזיאון, והוא נחשב לפורץ דרך בתחום זה.

שמעון סטרליץ

הרב שמעון סטרליץ (תרס"ו - ז' בטבת תשט"ו) היה ממייסדי "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" ומראשי האנציקלופדיה התלמודית.

שרגא נצר

שרגא נצר (נוסוביצקי) (1 בינואר 1898, ז' בטבת תרנ"ח – 11 באפריל 1985, כ' בניסן תשמ"ה), ממנהיגי תנועת העבודה, נודע כ"ממליך המלכים" במפא"י, טיפל בכל העניינים המפלגתיים עבור בן-גוריון עד להקמת רפ"י.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.