ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ואירועים

אירועים היסטוריים

Rembrandt Harmensz. van Rijn 079
הציור "משה והלוחות" של רמברנדט, 1659

נולדו

נפטרו

אהרן ציזלינג

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר, תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

אליעזר רפאל מלאכי

אליעזר רפאל מלאכי (אנגלמן; ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 - ט"ז בניסן ה'תש"ם, 2 בפברואר 1980) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.

בני משה (אגודה ציונית)

בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים. מייסד הארגון היה אחד העם. הארגון נוסד באודסה בשנת 1889 בתאריך ז' באדר, שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו, ועל שמו הוא נקרא. החברים הידועים בארגון היו ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, שייסד מאוחר יותר את הגימנסיה העברית "הרצליה", הסופרים יהושע ברזילי ויהודה גור, העסקנים מנחם אוסישקין ומאיר דיזנגוף, הרופא ד"ר הלל יפה והסוחר ופעיל ההתיישבות יחזקאל דנין (סוכובולסקי), בביתו הוקם הסניף הארץ־ישראלי. הארגון פעל באמצעות הלשכות של תנועת "חובבי ציון" באודסה, בוורשה בווילנה וביפו.

האגודה דגלה בהכשרה רוחנית שתטפח לאומיות יהודית מוסרית כהכנה להתיישבות בארץ. היא כללה מאה חברים בקירוב, שנבחרו בקפדנות.

ב-1896 הצטרף אליה חיים ויצמן.חברי הארגון חיפשו דרך חדשה בתוך תנועת חובבי ציון, בהנהגת אחד העם, הם דגלו בציונות הרוחנית. רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעלייה לארץ ישראל או מאמצים דיפלומטיים במסגרת הציונות המדינית, אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי:

חברי הארגון, הקשור קשר הדוק לארגון מנוחה ונחלה, באו משורות חובבי ציון ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים", דהיינו "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד אפוטרופסות הברון רוטשילד במושבות והתערבותו בהתנהלות היישוב.

חברי הארגון פעלו להקמת בתי ספר, ובפרט בתי ספר לבנות, אספו ספרים לשם הקמת ספריות בארץ ישראל, הוציאו לאור עיתון בשם "מכתבים מארץ ישראל". בווארשה יסדו את הוצאת הספרים "אחיאסף" ואת "השילוח".

ל"בני משה" קמו מתנגדים משני כיוונים: חובבי ציון רבים דרשו שלא לעכב את העבודה המעשית בארץ, וחרדים חששו כי כוונת "בני משה" היא להנהיג רפורמה בדת. האגודה הייתה חסרת תוכנית פעולה מעשית וכוחה נחלש. היא התפרקה בשנת 1897 לאחר שמונה שנות פעולה.

ה'תש"ב

ה'תש"ב (5702) או בקיצור תש"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-22 בספטמבר 1941, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1942. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'תשי"ז

ה'תשי"ז (5717) או בקיצור תשי"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1956, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 1957. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ז 9 שנות עצמאות.

הילולה

הילולה היא חגיגה או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק. במהלך ההילולה נהוג לעסוק במעשיו ותורתו של "בעל ההילולה".

המקור הקדום ביותר למנהג נזכר בפירוש רש"י בשם תשובות הגאונים

ההילולה המוכרת ביותר מתקיימת בל"ג בעומר, לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נוהגים רבים לפקוד את קברו שבמירון. ישנם מנהגים רבים הנוהגים בהילולת רשב"י. אחד המנהגים הוא הקריאה בזוהר בכלל ובספר האידרא בפרט בו מתואר יום פטירתו של רשב"י ושם מופיעה קריאה לעריכת הילולה ושמחה.

הילולה בולטת נוספת היא של משה רבנו בתאריך ז' באדר. יש הנוהגים להתענות ביום זה תענית דיבור.

בתנועת החסידות ישנה חשיבות מיוחדת להילולות, כאשר כל חצר חסידית חוגגת את ההילולות של האדמו"רים שלה. חסידים נוהגים לא לומר תחנון ביום פטירת הצדיק, מנהג שחלק מהפוסקים יצאו נגדו, בהם הרב עובדיה יוסף ובעל שו"ת שם אריה.

הנוהגים לקיים הילולה ביום פטירת צדיקים מסבירים כי ביום זה מתעלה ומתפשטת נשמתו ומתעצם כוחו של הצדיק בעולם כולו ולכן זהו יום של שמחה.

ו' באדר

ו' באדר הוא היום השישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ח' באדר

ח' באדר הוא היום השמיני בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

חוק יישום תוכנית ההתנתקות

חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, הידוע בכינוי חוק פינוי-פיצוי, נחקק בעקבות החלטת ראש הממשלה אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות ונועד לאפשר את ביצועה באופן חוקי.

ב-3 בנובמבר 2004 אושר החוק בקריאה ראשונה ברוב של 64 כנגד 44 ו-9 נמנעים.

ב-ז' באדר א' תשס"ה (16 בפברואר 2005) אושר החוק סופית ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים וחמישה נמנעים.החוק קבע שמועצה אזורית חוף עזה תבוטל ושהמתיישבים ברצועת עזה ובהתנחלויות שפונו בצפון השומרון יפונו, אך יקבלו פיצוי כספי המחושב לפי הרכוש שיאבד להם, גודל משפחתם ומספר השנים שגר ביישוב, לרבות פיצוי בגין עוגמת הנפש, סיוע להתאקלמות מחדש, ופיצוי בגין עלות המעבר, למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע. בנוסף, החוק מציע מענק למפונים שייתיישבו מחדש באזורי עדיפות לאומית כגון הנגב והגליל. שהות בלתי מורשית באזורים המפונים לאחר המועד הקובע, נקבעה כעבירה פלילית שדינה מאסר ושלילת שליש מהפיצויים - סנקציות שביחס למתנחלים לא מומשו בסופו של דבר.

החוק עבר מספר תיקונים בוועדות הכנסת בעקבות פניות של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שקבלו על כך שהפיצויים נמוכים ואינם מאפשרים התחלה מחדש אחרי הפינוי. בעקבות מאמציהם, הוגדלו סכומי הפיצויים במיליארד וחצי שקלים.

כנגד החוק הוגשה גם עתירה לבג"ץ, שפסק (ב-9 ביוני 2005), ברוב של עשרה שופטים מול אחד, כי החוק בעיקרו תקף. בדעת מיעוט היה השופט אדמונד לוי, שפסק שהחוק אינו חוקתי.

עם זאת, תיקן בג"ץ כמה סעיפים כלכליים:

ביטול "ייחוד העילה", לפיו המגורשים לא יהיו זכאים לתבוע את המדינה בגין הנזק שנגרם להם (מעבר לפיצויים שיקבלו).

קביעה שכל אחד מהמפונים, גם אם גילו פחות מ-21 שנה, זכאי לפיצוי.ועוד תיקונים קלים.

למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע, נקבע פיצוי בגין עלויות המעבר.

חיים יעקב גולדוויכט

הרב חיים יעקב גולדוויכט (ד' באלול ה'תרפ"ה, 24 באוגוסט 1925 - ז' באדר א' ה'תשנ"ה, 6 בפברואר 1995) מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת כרם ביבנה ישיבת ההסדר הראשונה בארץ ישראל. קיבל בשם "מפעל ישיבות ההסדר" את פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א.

חיים צימרמן

רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד, 1914 - ז' באדר ב' תשנ"ה, 9 במרץ 1995) היה ראש ישיבה בארצות הברית, בדור שאחרי השואה. חיבר ספרי הלכה והגות.

חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע

נכון ל-2015, 173 בין חללי מערכות ישראל הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע. מתוכם 96 נהרגו במלחמת השחרור. הכרזתו של נעדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא נעדרי קרב סולטאן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם יותר משלושים וחמש שנה לאחר מכן.

צה"ל רואה חובה מוסרית לנסות ולאתר את מקום קבורתם של החללים ולהביאם לקבר ישראל. צוותי חקירה מטעם אית"ן פועלים לאיתור החללים והבאתם לקבר ישראל, גם עשרות שנים לאחר נפילתם. במקרה של חללי מלחמת השחרור, במקרים רבים מתגלה שהחלל נקבר כאלמוני, או שנקבר בקבר אחים ושמו לא צויין, עקב טעויות ובלבול שהיו אופייניים לתקופה (השלישות לא הייתה מסודרת, חיילים חדורי שליחות שלא התקבלו לתפקיד לוחמה הצטרפו ליחידות לוחמות בשטח על דעת עצמם, להרבה חיילים לא היו קרובים בארץ והם עברתו את שמם לשם שאיש ממשפחתם לא הכיר וכיוצא בזה). בשני מקרים איתרו משלחות אית"ן את שרידיהם של חללי צה"ל שנפלו בסיני, אחרי חקירה ממושכת.

יום ז' באדר נקבע על ידי הרבנות הצבאית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. יום זה נקבע דווקא בתאריך ז' באדר מכיוון שלפי המסורת היהודית, משה נפטר ביום זה ומקום קבורתו, כמקום חללי צה"ל המוזכרים ביום זה, אינו ידוע.

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים נקבעה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע, בסמוך לרחבת הטקסים של בית הקברות, ומדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. בשנת 2004 הוקם במקום החלקה "גן הנעדרים" המשמש אתר ההנצחה המרכזי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ובו קיר זיכרון הכולל את שמותיהם של 588 החללים, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע, ומצבות זיכרון המהוות מעין קבר לנופלים שלא נמצאו. לפני הקמת גן הנעדרים שימשה החלקה כאתר הנצחה גם עבור חללי צה"ל האלמונים. בסמוך לגן הנעדרים נמצאת אנדרטת הצוללת אח"י דקר והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה.

עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נמנים:

נעדרי כ"ג יורדי הסירה

נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"

נעדרים במלחמות ישראל, בפעילות מבצעית ובאימונים של צה"ל. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים לאיתורם של נעדרים אלה, ולעיתים גם זוכה להצלחה.

אורון שאול, שנהרג בקרב שג'אעיה הוכרז כנעדר. ארגון חמאס טען כי החייל הנעדר נמצא בידיו אולם לא הציג לכך הוכחות חד-משמעיות. ב-25 ביולי 2014 קבע צה"ל שאורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.לעיתים גם חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם, נמצא מקום קבורתם, דוגמאות לכך הן:

12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי יותר מ-50 שנה.

ב-2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש (תל גיבורים) במבצע חמץ במלחמת העצמאות.

בשנת 2013, הכתובת על מצבת קבר, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוסבה מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן", אחרי שהובהר כי לא היה חייל בשם מיר. הטעות נבעה מכך שמילותיו האחרונות, של נעדר צה"ל ממלחמת השחרור, יוצא מרוקו דובר יידיש, היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר"). זהותו של מאמאן הובהרה על ידי מיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם דם האח היחיד, מבין עשרת אחיו, שנותר בחיים.

במאי 2018 כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות הוכרז על מקום קבורתה של טוראי ליבקה שפר שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ יד מרדכי בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.

בנובמבר 2018 הודיע דובר צה"ל על מציאת שרידי גופתו של סגן יקיר נווה, שנספה בהתרסקות מטוס חיל האוויר בעת טיסת הדרכה 56 שנים קודם לכן, ב-1962. שרידי הגופה נמצאו בין שברי המטוס בכנרת בעזרת טכנלוגיות חדישות.

באפריל 2019 הובאה לישראל גופתו של זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, 37 שנים לאחר שנהרג.

י"א בסיוון

י"א בסיוון הוא היום האחד עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"א בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ישעיהו פרס

ישעיהו פְּרֵס (ז' באדר ה'תרל"ד - כ"א בסיוון ה'תשט"ו, 2 במרץ 1874 - 11 ביוני 1955), היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.

משה

מֹשֶׁה, מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם או מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר ב'שס"ח - ז' באדר ב'תפ"ח) הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

לפי המסופר בספר שמות, נבחר על ידי האלוהים כדי להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים, ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר לארץ ישראל. משה קיבל את התורה מהאל במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו של משה היא העיקר השביעי בשלושה עשר העיקרים של הרמב"ם. משום כך, היהדות כונתה לעיתים לאורך ההיסטוריה "דת משה".

משה נחשב כנביא מרכזי גם באמונות מונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות והאסלאם. בקרב השומרונים הוא נחשב לנביא היחיד אי־פעם.

על פי המקרא, ימי ילדותו ונערותו עברו על משה בבית פרעה, שליט מצרים. תקופה משמעותית בחייו עברה עליו במדין ובגיל שמונים חזר למצרים כדי להנהיג את עם ישראל כשאלוהים גאלם מהשעבוד שם. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל לארץ כנען ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

משה סמילנסקי

משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

בצד כתיבתו הספרותית ופעילות הציבורית, עבד את האדמה במשקו החקלאי. הרבה לכתוב על חיי הערבים בארץ ישראל, בשם העט "חוג'ה מוסה". היה מקורב לברית שלום. שימש בתפקיד ראשי בארגון ההגנה, והיה אחראי על אזור העיר רחובות מטעם הארגון.

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

עמרם מצנע

עמרם מִצְנָע (נולד ב-20 בפברואר 1945, ז' באדר ה'תש"ה) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כאלוף בצה"ל, ראש עיריית חיפה (1993 – 2003), חבר כנסת, יושב-ראש מפלגת העבודה וראש הוועדה הקרואה בירוחם.

קבר רבי שמעון בר יוחאי

קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון הוא מקברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל, והאתר הדתי השני בארץ במספר המבקרים השנתי בו (לאחר הכותל המערבי). ההילולה הנערכת במקום מדי שנה בל"ג בעומר, היא האירוע האזרחי-דתי השנתי הגדול בישראל. מנהג נפוץ הוא לבצע במקום את החלאקה - התספורת הראשונה בגיל 3.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.