ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב. בפי יהודי תימן נקראת האות זאן.

בכתב הפיניקי העתיק נראתה כאות Z, ובספר תולדות המלחמה בארצות המקרא של יגאל ידין הוקדש פרק למציאת כלי מלחמה עתיק בעל צורה זו. על פי ממצאים הוא שיער שמדובר בכלי דמוי בומרנג עתיק, ששימש לציד.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ז' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי (z/ ‏:IPA/). זי"ן גרושה מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי (ʒ/ ‏:IPA/), והגייתה היא כשל J בצרפתית כמו בשם ז'בוטינסקי, וכך גם הגייתה בפי יהודי צפון אפריקה ותימן, כאשר היא מודגשת.

בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ז' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל. בנוסף מתרחשת הידמות הגורמת להחלפת האות ת' באות ד': הזדמן, הזדקר.

בגימטריה ערכה 7, ובהתאם לכך כיתה ז' היא הכיתה השביעית בבית הספר. כשהאות ז' מופיעה בראש מספר, פירושה 7,000, למשל: ז'תשנ"ד הוא 7754‏.

בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ז' היא כ־0.88% מכלל אותיות האלף-בית. זו האות הנדירה ביותר בשימוש מבין האותיות ללא אותיות סופיות.

ז' הוא הקיצור של המילה "זכר".

המילה "זין" בסלנג היא כינוי לאיבר המין הגברי, הפין, ובהתאם לכך, ביטוי הסלנג סוג ז' פירושו מוצר באיכות ירודה ביותר.

ז
Hebrew letter zayin
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

ייצוג האות ז'

Zayin
האות ז מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ז' בערך E6, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D6.

בקוד מורס מיוצגת האות ז' באמצעות הרצף (משמאל לימין): ..-- (קו קו נקודה נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ז' בטקסטים עבריים.

הוא ייצוגה של האות ז' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ז' באמצעות המלה "זאב".

באיתות בדגלי סמפור ז' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מזרחה.

התפתחות האות ז'

פרוטו כנעני פיניקי ארמי
ז' (זין/זִיקּ) באלפבית הפרוטו-כנעני ז' באלפבית הפיניקי ז' באלפבית הארמי

ראו גם

1905

שנת 1905 היא השנה החמישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1905 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1906

שנת 1906 היא השנה השישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1906 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1909

שנת 1909 היא השנה התשיעית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1909 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1910

שנת 1910 היא השנה העשירית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1910 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1914

שנת 1914 היא השנה ה-14 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1914 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1917

שנת 1917 היא השנה ה-17 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1917 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1918

שנת 1918 היא השנה ה-18 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1918 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1919

שנת 1919 היא השנה ה-19 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1919 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

ז' באב

ז' באב הוא היום השביעי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

ז' באייר

ז' באייר הוא היום השביעי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ז' באלול

ז' באלול הוא היום השביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן. ז' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרב פרשת כי תצא. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת שופטים.

ז' בחשוון

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ז' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

ז' בטבת

ז' בטבת הוא היום השביעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

ז' בכסלו

ז' בכסלו הוא היום השביעי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ז' בניסן

ז' בניסן הוא היום השביעי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת מצורע. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת אחרי מות.

ז' בסיוון

ז' בסיוון הוא היום השביעי בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

ז' בשבט

ז' בשבט הוא היום השביעי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט הוא ברב השנים פרשת בשלח. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

ז' בתמוז

ז' בתמוז הוא היום השביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

ז' בתשרי

ז' בתשרי הוא היום השביעי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.