ורשה

ורשה או וארשאפולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA: [varˈʂava] (מידע • עזרה)) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית.

נכון לדצמבר 2010 רשומים בעיר 1,720,398 תושבים, ובשטחה המטרופוליטני כ־3,350,000 תושבים. שטח העיר הוא כ־516.9 קמ"ר, ושטח אגד הערים הוא כ־6,100.43 קמ"ר. ורשה היא העיר השמינית בגודלה באיחוד האירופי. ברית ורשה, ועידת ורשה, חוזה ורשה ומרד ורשה נקראו על שמה.

בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי בעיר כאתר מורשת עולמית.

ורשה
Warszawa
POL Warszawa COA.svg
סמל ורשה
Flag of Warsaw
דגל ורשה
Warsaw montage
הארמון המלכותי בוורשה (משוחזר) ועמוד המלך זיגיסמונד השלישי ואזה שהעביר את עיר הבירה מקרקוב לוורשה
מדינה פולין  פולין
פרובינציה מזוביה  מזוביה
ראש העיר האנה גרונקייביץ'-ואלץ
תאריך ייסוד המאה ה-13
שטח 517.24 קמ"ר
גובה 78-116 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,764,615 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ במטרופולין 2,666,278 (2012)
 ‑ צפיפות 3,304 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23000°N 21.01083°E
אזור זמן UTC +1
http://www.um.warszawa.pl
Warszawa Kościół Sióstr Wizytek pw Opieki św Józefa Oblubieńca P3288963 (Nemo5576)
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה
Bernardo Bellotto, Widok Warszawy z tarasu Zamku Królewskiego - 03
ציור של ורשה מאת בולטו

היסטוריה

ההיסטוריה של ורשה מקבילה להיסטוריה הכללית של פולין.

ורשה נוסדה במאה ה-9, וקיבלה זכויות של עיר במהלך המאה ה-13. במשך מאות שנים התפתחה העיר והתפשטה בתחומי השטח אשר נקרא כיום "העיר העתיקה של ורשה" (Stare Miasto). במהלך השנים ידעה העיר מגפות רבות, פלישות, שריפות הרסניות והגבלות מנהליות שהעיבו על התפתחותה.

מהאירועים החשובים ביותר: המלחמה הצפונית הגדולה (1702, 1704, 1705), מלחמת הירושה הפולנית (1733-1738), מרד ורשה והקרב על ורשה (1794), מרד נובמבר (1830-1831), מרד ינואר (1863), מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), המצור על ורשה (1939), מרד גטו ורשה (1943) ומרד ורשה (1944) אשר במהלכו נהרסה העיר כמעט לחלוטין. לצד האירועים המלחמתיים שימשה העיר כמרכז בחירת מלכי פולין, מקום מפגשו של הפרלמנט הפולני (הסיים), ומוקד הניצחון הפולני על הבולשביקים בוויסלה במהלך קרב ורשה (1920), אשר היה ידוע כ"נס על הוויסלה".

למרות אירועים אלו, התפתחה העיר לבירה רב־תרבותית של מדינה אירופית מודרנית ולמרכז תרבות ומסחר לכל מרכז ומזרח אירופה.

היסטוריה מוקדמת

Mermaid of Warsaw
פסל של בת הים של ורשה (Syrenka Warszawska), הסמל של ורשה, בכיכר השוק בעיר העתיקה
Anonymous Dukes of Masovia 01
דוכסי מאזובשה מהמאה ה-16

האזור שידוע כיום כוורשה המודרנית יושב לראשונה לפני כ-1,400 שנים, כאשר כמה ממצאים ארכאולוגיים אף מתארכים את ההתיישבות באזור העיר לתקופת הברונזה (2300-600 לפנה"ס).

במרכז העיר העתיקה ניצב פסלה של בת הים - סמלה של העיר המתבסס על אגדה המסופרת בווריאציות שונות על נסיך שאיבד את דרכו ובת ים הנחתה אותו לבית משפחת דייג עני שהאכילו והלינו אותו למרות שלא ידעו שמדובר בנסיך. לדייג היו שני בנים תאומים: וארס וסאווה. לאות תודה החליט הנסיך לבנות במקום עיר ולקרוא את שמה על שם התאומים[1].

מקומות היישוב המבוצרים הראשונים בשטחי ורשה המודרנית היו בּרוּדְנוֹ, (שהוקמה במהלך המאה התשיעית או העשירית, ויַאזדוּב (Jazdów) שהוקמה במאה ה-12 או ה-13. לאחר שיַאזדוּב נבזזה ונשרפה על ידי הליטאים, התיישבות דומה הוקמה בשנת 1300 לערך, לצד כפר דייגים קטן הנקרא בשם "וֳארְשׁוֹבָה" (Warszowa) על ידי הנסיך בוֹלֵסְוָב ה-2 של מאזובשה. התיעוד ההיסטורי הראשון לקיומו של מבצר ורשה מתוארך לשנת 1313. בתחילת המאה ה-14 שימשה העיר כאחד ממקומות מושבם של דוכסי מאזובשה ונהפכה לבסוף לבירת מאזובשה בשנת 1413. במהלך המאה ה-14 נשענה כלכלתה של ורשה בעיקר על מסחר. בשנת 1529, בעקבות מצבם הכלכלי הקשה והבדלי המעמדות ערכו אנשי העיר הפיכה. אנשי העיר היו מדוכאים ביותר בשל מצבם הכלכלי הרעוע, שנבע מהבדלי מעמדות - בראש החברה עמדו אצילי העיר, ושאר העם היה במעמד חברתי-כלכלי נמוך מאוד. ורשה נקבעה כמקום מושבו של הפרלמנט הפולני, הסיים, כאשר בשנת 1569 קיבלה החלטה זו מעמד של קבע. בשנת 1573 הוקם איחוד ורשה (אשר נקרא על השם העיר), אשר ביסס חופש דת באיחוד הפולני ליטאי.

המאה ה-16 עד המאה ה-18

ממרד אזרחי וכיבושים לצמיחה כלכלית ותרבותית

Bellotto View of Warsaw from Praga
מבט אל ורשה בשנת 1770

ההבדלים ההולכים וגדלים בין המעמדות, גרמו בסופו של דבר למרד אזרחי בשנת 1525 כנגד עשירי העיר והרשויות. כתוצאה ממרד זה הוקם גוף עירוני חדש, אשר חלק את הכוח עם גופים שנוצרו על ידי האצילים: מועצת העיר ויועצי העיר. הסיפור של מרד זה שפרץ בשל הרצון לשוויון זכויות חברתי מתוארך מההפגנה הראשונה בשנת 1525.

בשל מיקומה המרכזי בין בירות האיחוד הפולני ליטאי - קראקוב (פולין) ווילנה (ליטא), נהפכה ורשה לבירת האיחוד, ובאותו הזמן גם לבירת מלכי פולין, כאשר המלך זיגמונד ה-3 החליף את עיר הבירה מקראקוב לוורשה בשנת 1596. במהלך העברת סמכויות עיר הבירה מקראקוב לוורשה, מנתה ורשה כ-14,000 תושבים, כאשר בעיר העתיקה היו 169 בתים, בעיר החדשה היו 204 בתים, ובפרווריה של העיר היו כ-320 בתים. במרוצת השנים העיר התרחבה לעבר הפרוורים - הוקמו כמה רבעים עצמאיים, שהיו רכושם של האצילים ובני המעמד הגבוה, ויושבו בהם אנשי מלאכה וסוחרים.

שלוש פעמים בין השנים 16551658 הייתה העיר נתונה תחת מצור, ושלוש פעמים היא נכבשה ונבזזה על ידי השוודים, הברנדרבורגים והטראניסלבים. הארכיטקטורה של אמצע המאה ה-17 של העיר העתיקה והחדשה של ורשה שכללה בנייה בסגנון הרנסאנס המאוחר עם רצפות גוטיות, אשר ניצלו מהשריפה בשנת 1607, שרדה למרות כל הפלישות עד לכיבוש הנאצים אשר הרסו כליל את העיר. בשנת 1700 פרצה המלחמה הצפונית הגדולה והעיר כותרה מספר פעמים. בשנת 1702 נכבשה ורשה על ידי הכוחות השוודים תחת הנהגתו של קרל השנים עשר, מלך שוודיה. במהלך כיבוש זה סבלה העיר קשות מהשלטון השוודי ופעמים רבות במהלך המלחמה נאלצה לשלם מיסים כבדים לכובש.

ב-1 בספטמבר 1704 נכבשה ורשה שוב על ידי הצבא הסקסוני בהנהגתו של אוגוסט השני לאחר חמישה ימים של הפגזות ארטילריות כבדות. באותה השנה, לאחר בריחתו של אוגוסט השני, המליכו השוודים את סטניסלאב לשצ'ינסקי כמלך הפולני. דבר זה הכריח את אוגוסט השני להכניס את פולין למלחמה לצד רוסיה (הברית נחתמה בעיר נרבה שבאסטוניה בקיץ 1704). ב-21 באוקטובר 1705 הטיל הצבא הרוסי- סקסוני מצור על העיר. ב-1707, כתוצאה מהסכם שלום בין אוגוסט השני מסקסוניה והמלך קרל ה-12 משוודיה, נכנסו הכוחות הרוסים אל העיר, אך לאחר כחודשיים עזבו אותה.

המחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 סימנו שלב חדש בהתפתחותה של העיר. ורשה נהפכה לעיר קפיטליסטית, כמו כן הצמיחה בפעילות הפוליטית, התפתחות רעיונות מתקדמים, שינויים כלכליים ופוליטיים- כל אלו השפיעו על מבנה העיר כאשר הארכיטקטורה משקפת את התקדמותה של העיר והתפתחותה. מפעלים התפתחו, מספר הפועלים גדל, מעמד הסוחרים עלה, ומספר התעשיינים ומומחי כספים צמח, וכתוצאה מכך הייתה הגירה גדולה של איכרים לעיר מהאזורים הכפריים (תהליך העיור).

ב-1792, ורשה כבר מנתה כ-115,000 תושבים, בהשוואה ל-24,000 בשנת 1754. יתר על כן, המעמד הגבוה התרחב, המעמד הבינוני התחזק וכבר היה יכול לבנות את בתיו, כך שיתאימו למעמדם החברתי החדש. אזורי מגורים חדשים התפתחו, אשר סיפקו את הצרכים והטעם של הבורגנים החדשים.

Polish-soviet war 1920 Aftermath of Battle of Warsaw
חיילים פולנים מחזיקים בדגלים סובייטים לאחר קרב ורשה (1920)

המאה ה-19 עד המאה ה-20

מאיחוד עם רוסיה לעצמאות

ורשה נשארה בירת האיחוד הפולני ליטאי עד לשנת 1795, כאשר היא סופחה לממלכת פרוסיה ונהפכה לבירת דרום פרוסיה. העיר שוחררה על ידי צבאו של נפוליאון ב-1806, וורשה הייתה שנית לבירתה של דוכסות ורשה.

Jozef Pilsudski1
הגנרל הפולני יוזף פילסודסקי

בעקבות קונגרס וינה בשנת 1815, הפכה ורשה לבירת פולין הקונגרסאית, מלוכה חוקתית בשליטתה של האימפריה הרוסית. האוטונומיה הפולנית תחת שליטה רוסית לא עברה תמיד על מי מנוחות. בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של החוקה הפולנית על ידי הרוסים, פרץ מרד בנובמבר 1830. למרות זאת, המלחמה הפולנית- רוסית בשנת 1831 נגמרה בתבוסת המורדים הפולנים, והקטנת שטחה של האוטונומיה הפולנית. ב-27 בפברואר 1861, המון ורשאי שהפגין כנגד השליטה הרוסית בעיר נורה על ידי הכוחות הרוסים, כתוצאה מהירי נהרגו 5 בני אדם.

ורשה שגשגה במהלך המאה ה-19 תחת ראש העיר סוֹקרטס סטַארְנֶקיֵוִויץ' (Sokrates Starynkiewicz), שעמד בראש העיר בין השנים 18751892. סוקרטס היה גנרל רוסי, שמונה על ידי הצאר אלכסנדר השלישי. בימי כהונתו התפתחה ורשה רבות, ונבנו בה מערכות מים וביוב שתוכננו ונבנו על ידי מהנדס אנגלי בשם ויליאם לינדלי (William Lindley), ובנו ויליאם הארלין לינדלי (William Heerlein Lindley). בעיר ניכרו ביטויים נוספים לתהליך המודרניזציה כדוגמת: החשמלית, תאורת רחוב, ומפעלי גז לתעשייה.

פולין שבה להיות עצמאית בתום מלחמת העולם הראשונה. ורשה נהפכה לבירתה של פולין העצמאית בשנת 1918 וכבר בשנת 1920 הייתה מעורבת בעוד מלחמה, המלחמה הפולנית-סובייטית, אשר הקרב העיקרי בה, קרב ורשה (1920), נערך בפרווריה המזרחיים של העיר. הכוחות הפולנים הצליחו לבסוף לעצור את הצבא הסובייטי, ולמנוע הפיכה סובייטית במדינה.

מלחמת העולם השנייה

ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך הימים בהם התנהלה המערכה נספו בוורשה כ־8,000 יהודים[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גנרלגוברנמן, אשר היה אזור שלטון גרמני.

כל מוסדות החינוך הגבוהים נסגרו מיידית, וכל האוכלוסייה היהודית, כ-300,000 בני אדם, אשר היוו 30% מכלל תושבי העיר, הועברו אל גטו ורשה. כאשר הגיע ההוראה "לחסל" את הגטו בשנת 1943 כחלק מתוכנית הפתרון הסופי של אדולף היטלר, מרדו לוחמים יהודים כנגד הנאצים, מרד שידוע כמרד גטו ורשה. למרות היות היהודים נחותים הן מספרית והן מבחינת כמות כלי הנשק, המרד ארך כמעט חודש. כאשר תמה הלחימה, כמעט כל המורדים נרצחו ומעטים בלבד הצליחו להימלט מהגטו.

ככל יהודי פולין, נרצחו בשואה גם רוב יהודי העיר ורשה. כ-685,000 מתושבי ורשה נספו במשך המלחמה, בהם 370,000 יהודים. רק כמה מאות מיהודי ורשה שרדו.

האוכלוסייה הפולנית סבלה קשות בימי שלטון הכיבוש הנאצי. על אף כישלון מרד גטו ורשה גברו הקולות בעיר שקראו למרד גלוי ורחב היקף של כלל האוכלוסייה נגד השלטון הנאצי. ביולי 1944, התקדם הצבא האדום במהירות לעבר ורשה, לאחר ששחרר שטחים נרחבים מפולין. בידיעה שסטלין היה עוין לרעיון של פולין עצמאית, נתנה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הוראה למחתרת הפולנית לנסות להשתלט על ורשה מידי הגרמנים לפני כניסת הצבא האדום. ב-1 באוגוסט 1944, החל מרד ורשה. המאבק המזוין תוכנן להמשך כ-48 שעות, אבל בסופו של דבר נמשך 63 ימים.

לאחר 63 ימי לחימה הוכרעו הלוחמים, והנהגת המרד נכנעה לנאצים. בזמן דיכוי המרד נהרגו 150,000 אזרחים. 15,000 מן הלוחמים שנותרו נפלו בשבי (אך על פי הסכם הכניעה קיבלו מעמד של שבויי מלחמה, בעוד שקודם להסכם הם נורו במקום בו נמצאו), ושארית האוכלוסייה האזרחית של ורשה, כ-180,000 איש, גורשה.

היטלר, אשר התעלם לחלוטין מהתנאים המוסכמים של הכניעה, הורה להרוס את ורשה לחלוטין, ואת מוצגי המוזיאונים והספריות - לקחת לגרמניה או לשרוף. אנדרטאות ובנייני ממשל פוצצו על ידי כוח גרמני מיוחד שמונה לכך. כ-85% מהעיר נהרסו, כולל העיר העתיקה והטירה המלכותית. העיר ורשה הפכה לעיר חרבה ברוב שטחה.

במהלך המרידה היה הצבא האדום במרחק של 30 קילומטר מוורשה, אך לא טרח להשלים את המרחק ולסייע למורדים. הרוסים סירבו לאפשר למטוסים בריטים ואמריקאים גישה לשדות התעופה שלהם, וכך נמנע סיוע אווירי שהיה יכול לסייע למתמרדים.

ב-17 בינואר 1945, לאחר תחילת המתקפה של הצבא האדום על הנאצים, נכנסו כוחות סובייטים להריסות העיר ושחררו את פרווריה מהכיבוש הגרמני. העיר כולה שוחררה במהרה על ידי הצבא האדום, אשר התקדם במהרה אל עבר לודז', כאשר הכוחות הגרמנים נערכים מחדש בנקודות מערביות יותר.

Warsaw Ghetto destroyed by Germans, 1945
אזור גטו ורשה בשנת 1945 לאחר שחרור העיר

זמנים מודרניים

הניצולים חזרו לעיר כמעט מיידית לאחר שחרורה והחלו לבנות אותה מחדש. חלקים נרחבים של העיר העתיקה שוחזרו באופן מדויק. בחלקים אחרים החלה תנופת בנייה של שדרות ושיכונים חדשים.

את שליטת הסובייטים על העיר ניתן היה לראות בבנייתו של ארמון התרבות והמדע בשנת 1955 (שבמקור היה על שמו של יוסיף סטלין). כיום משמש הבניין כבית תרבות ובו מספר תאטראות, אולמות קולנוע ואולמות כנסים.

שנות השמונים הביאו לתמורות בעיר. ב-13 בדצמבר 1981 השליטים הקומוניסטים בפולין הכריזו על משטר צבאי, כדי להגן על כוחם מפני תנועת סולידריות בראשות לך ולנסה. אבל הכלכלה הקורסת והשינויים שהתרחשו בברית המועצות גרמו לבסוף לקומוניסטים להכריז על בחירות חופשיות בשנת 1989, אשר תוצאותיהן היו תבוסה מוחלטת למפלגה הקומוניסטית. הממשלה החדשה מיד החלה ברפורמות דמוקרטיות וכלכליות רבות, ובשביל ורשה, ה"בום הכלכלי הגדול" החל[דרושה הבהרה].

גאוגרפיה

מיקום

ורשה שוכנת על שתי גדותיו של נהר הוויסלה לאורך גדותיו (כ-30 קילומטרים צפונית-דרומית וכ-28 קילומטרים לעבר המזרח) במרכזו של מחוז מאזובשה, במרחק של כ-350 קילומטרים מהרי הקרפטים ומהים הבלטי. הגובה הממוצע שלה הוא 100 מטר מעל גובה פני הים, אף על פי שיש כמה גבעות (רובן מלאכותיות) הממוקמות ליד העיר. הנקודה הנמוכה ביותר בוורשה היא לאורך גדת נהר הוויסלה (75 מטר מעל גובה פני הים), והנקודה הגבוהה ביותר היא גבעה מלאכותית בגובה 144 מטר מעל גובה פני הים.

אקלים

אקלים העיר יבשתי ומתאפיין בהבדלים גדולים בין העונות. בחורף קר ומושלג ואילו בקיץ חמים. משקעים יורדים בכל עונות השנה. מזג האוויר בפולין מושפע מן האקלים היבשתי במזרח והאקלים הימי במערב ולכן התוצאה היא שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. בשנה אחת עשוי החורף להיות נטול שלג ואילו בשנה לאחר מכן ישתקו שלגים כבדים את התחבורה במדינה למספר ימים. החודש החם ביותר הוא יולי (24 מעלות צלזיוס בממוצע) והחודשים הקרים ביותר הם ינואר ופברואר (6- מעלות צלזיוס בממוצע), החודש עם כמות המשקעים הגדולה ביותר הוא יולי (96 מ"מ). לפעמים הטמפרטורות בקיץ יכולות לזנק למעל 30 המעלות, דבר המעיק מאוד על אורח החיים בשל אי התאמתה של המדינה למזג אוויר חם שכזה. להלן נתוני הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים בעיר:

אקלים בורשה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 0 0 6 12 20 23 24 23 19 13 6 2 12
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -6 -6 -2 3 9 12 15 14 10 5 1 -3 4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 27 32 27 37 46 69 96 65 43 38 31 44 555
מקור: BBC Weather

דמוגרפיה

מבחינה היסטורית, ורשה הייתה יעד להגירה פנימית וחיצונית, בעיקר ממרכז ומזרח אירופה. לאורך השנים הייתה ורשה עיר מגוונת יחסית מבחינת אתנית. המיעוט הגדול ביותר בוורשה של לפני מלחמת העולם השנייה היה היהודים (אוכלוסיית היהודים בוורשה לפני המלחמה מנתה יותר מ-350,000 איש, אשר היוו כ-30% מכלל תושבי העיר), לצד מיעוטים גרמנים, רוסים ואחרים. עד ליום זה יש פחות גיוון אתני בעיר מאשר לפני 300 שנים. מרבית גידול האוכלוסין בעיר הוא כתוצאה מהגירה פנימית לוורשה כחלק מתהליך העיור.

כיום, אוכלוסיות ורשה מונה כ-12% של תושבים שאינם פולנים. המיעוטים העיקריים בעיר הם אוקראינים, בלארוסים ווייטנאמים.

האוכלוסייה בוורשה בין השנים 1700–2007 (באלפים):

פוליטיקה

כעיר הבירה של פולין, ורשה מהווה את המרכז הפוליטי של המדינה. כל משרדי הממשלה ממוקמים שם, כולל הפרלמנט הפולני, המשרד הנשיאותי ובית המשפט העליון. בפרלמנט הפולני, ורשה מיוצגת על ידי 31 נציגים (מתוך 460).

Warsaw 07-13 img26 Presidential Palace
משכן נשיא פולין בעיר ורשה
Sejm RP
הפרלמנט הפולני, הסיים

רשות מוניציפלית

הפרלמנט בוורשה הוא חד-ביתי במועצת העיר, והוא כולל 60 חברים.

חברי המועצה נבחרים ישירות לתקופה של ארבע שנים, כאשר כמו מרבית הגופים המחוקקים, מועצת העיר מחולקת לוועדות אשר כל אחת מהן עוסקת בתחום בממשל העיר. הצעות חוק שמועלות במועצה עוברות לאישורו הסופי של ראש העיר ("נשיא ורשה"), אשר יכול להכלילם בחוק. כאשר ראש העיר מגיש הצעת חוק, למועצה יש 30 יום לבטל את הווטו, אך רק ברוב של שני שלישים מסך חברי המועצה.

לכל אחד מ-18 רובעי העיר ישנה מועצה משלו. תפקידם הוא להתמקד בנושאים של הרובע, ובכלל זה פיקוח על חברות מוניצפליות ועל רכוש העירייה ובתי הספר, ובכך לעזור לנשיא ולמועצת העיר הכללית. ראש כל אחד מהמועצת הללו נקרא "ראש העיר" (Burmistrz) והוא נבחר על ידי המועצה המקומית, מקרב המועמדים שמוצעים על ידי ראש עיריית ורשה.

נשיאת ורשה מאז 2006 היא הבנקאית פרופ' האנה גרונקייביץ'-ואלץ, סגנית ראש מפלגת "הפלטפורמה האזרחית" (PO).

רובעי העיר

ורשה הייתה החל משנת 1945, כמו לפני מלחמת העולם השנייה, עיר מחולקת לרבעים, כאשר החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ורשה הייתה מחולקת ל-7 רבעים.

למרות רפורמה מנהלית בשנת 1975 הושארה בוורשה החלוקה לרבעים, כמו בערים קראקוב, לודז', פוזנן וורוצלב. אחרי מאורעות יוני 1976 בוורשה, צירפו לרובע אוֹחוֹטָה (Ochota) את אוּרֳסוּס (Ursus). מאפריל 1990, שבעת הרבעים הקיימים בוורשה קיבלו סטטוס של רבעים עצמאיים. גבולותיה של ורשה התרחבו עד לרובע שהיה לפני זה חלק נפרד מהעיר (וֵסוֹוָה-Wesoła), שביחד עמו ורשה מנתה 18 רבעים. משנת 2002 לוורשה יש רק רשות מנהלית אחת, כאשר לרבעים יש סטטוס של שכונות בעלי סמכויות מוגבלות בלבד.

הרובע הצפוף ביותר (נכון ל-2006) הוא אוֹחוֹטָה (9448 נפש לקמ"ר) והכי פחות צפוף הוא רובע וִלַנוֹב (414 נפש לקמ"ר). צפיפות האוכלוסין הממוצעת בוורשה היא 3,291 נפש לקמ"ר. לוורשה שני רבעים היסטוריים, "העיר העתיקה" (Stare Miasto) ו"העיר החדשה" (Nowe Miasto).

לחצו כדי להקטין חזרה

ולנובאורסינובואוורוסווהווהימוקוטובאורוסוסבמווובילאנירמברטובפראגה דרוםטארגוואקביאוומקהזוליבוז'וולהאוהוטהשרודמיישצ'הפראגה-צפוןמינסקאוטבוצקפיאסצ'נופרושקובמערב ורשהלגיונובוגרודז'יסקנובידבורוולומיןWarsaw, administrative divisions - he - colored.svg
מפת רובעי ורשה
שם בעברית שם בפולנית מספר תושבים
מוֹקוּטוֹב Mokotów 226,911
פראגה דרום Praga Południe 185,077
אוּרְסינוּב Ursynów 143,935
ווֹלָה Wola 142,025
בִילאני Bielany 135,307
שרודמיישצ'ה Warszawa-Śródmieście 134,306
טארגוּוְאֵק Targówek 122,872
בֵמּוֹוו Bemowo 107,197
אוֹחוֹטָה Ochota 91,643
בִּיאַוֹוְּמְקָה Białołęka 76,999
פראגה-צפון Praga Północ 73,207
וַאוֵור Wawer 66,094
ז'וֹליבוּז' Żoliborz 49,275
אוּרֳסוּס Ursus 47,285
ולוכי Włochy 39,778
רֵמְבֵּרְטוּב Rembertów 22,688
וֵסוֹוָה Wesoła 20,749
וִלַנוֹב Wilanów 15,188
סה"כ - 1,700,536

תרבות

תאטראות

Warszawa, ul. Senatorska 21, 25 20170516 001
תיאטרון וילקי, בית התיאטרון והאופרה הלאומיים

משנת 1833 עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, רובע התאטראות היה המקום המרכזי והחשוב ביותר למגוון רחב של תאטראות.

Chopin Intl Piano Competition 2005
אולם הקונצרטים בתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם פרדריק שופן

כיום ורשה היא בית ליותר מ-30 תאטראות גדולים אשר פזורים ברחבי העיר, כולל את התיאטרון הלאומי אשר נוסד בשנת 1765 וה"תיאטרון הגדול" בוורשה שנוסד בשנת 1778.

ורשה מושכת תושבים רבים אשר עוסקים בתחום האומנות, ועל ידי כך מוסיפים למגוון התרבותי של העיר. הפקותיהם מוצגות לרוב בתאטראות קטנים ובתי תרבות, לרוב מחוץ למרכז העיר. כמו כן, ורשה מארחת וועידות בינלאומיות בענייני תיאטרון.

מוזיקה

הודות למגוון התרבותי הגדול של העיר, כולל את "תיאטרון וְילְקי" (Teatr Wielki), האופרה הפולנית, חדר האופרה, בניין הפילהרמונית והמוזיאון הלאומי, כמו גם את התאטראות הרומאיים ואולמי הקונגרסים בתוך ארמון התרבות והמדע, ורשה מארחת הרבה אירועים ופסטיבלים.

בין שלל האירועים ניתן למצוא את: התחרות הבינלאומית לפסנתר על שם פרדריק שופן, הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה מודרנית, פסטיבל הג'אז, פסטיבל הג'אז של ימי הקיץ, פסטיבל הסתיו של ורשה, פסטיבל מוצארט, והפסטיבל למוזיקה עתיקה.

Zamek Ostrogskich
מוזיאון פרדריק שופן

מוזיאונים

בוורשה גלריות ומוזיאונים רבים. בין המפורסמים והגדולים שבהם ניתן למנות את:

Warszawa-MPW
המוזיאון לזכר מרד ורשה

סרטים

עם סיום מלחמת העולם השנייה הפכה ורשה למרכז השני בחשיבותו בהפקת סרטים בפולין, כאשר במהלך השנים הופקו בעיר מספר רב של סרטים.

אחד הסרטים המפורסמים ביותר שצולמו בוורשה ובפולין בכלל, הוא הסרט "הפסנתרן" בבימויו של רומן פולנסקי. הסרט צולם רובו בוורשה, ומגולל את סיפורו של ולדיסלב שפילמן - פסנתרן מחונן ששרד את מאורעות השואה בגטו ורשה.

כלכלה

בשנת 2008 דורגה ורשה במקום ה-35 בדירוג הערים היקרות ביותר. היא סווגה כעיר עולם על ידי "ארגון הגלובליזציה וערי העולם" ונמצאת במרחק קטן מערים כמו רומא ובייג'ינג.

עסקים ומסחר

Arkadia shopping mall, Warsaw
קניון ארקדיה, מהגדולים מסוגו בוורשה

ורשה, ובייחוד מרכז העיר (רובע שרודמיישצ'ה), היא המרכז לא של החברות הלאומיות והממשלתיות הפולניות בנוסף לחברות מקומיות ובינלאומיות. בשנת 2006 נרשמו בשטחה של העיר 304,016 חברות. משקיעים כלכליים בינלאומיים השקיעו לפי ההערכות בשנת 2002 יותר מ-650 מיליון אירו בתעשייה בעיר. כתוצאה מכך, שיעורי האבטלה בעיר הוא מהנמוכים ביותר בפולין, אשר לפי גורמים רשמיים לא עולה על יותר מ-3%.

ורשה מייצרת כ-12% מסך התוצרת הלאומית של פולין, אשר בהתאם למספר האנשים, מוערך בסביבות 290% מעל מהממוצע הכלל-פולני. התוצר הגולמי לנפש בוורשה עומד על כ-38,000$ נכון לשנת 2005. כמו כן, כלכלת העיר היא אחת מהכלכלות שמתפתחות במהרה, עם תוצר גולמי של 6.5%. העיר עצמה מרוויחה מדי שנה בסביבות 8,740,882,000 זלוטי רק ממיסים.

ורשה, ביחד עם פרנקפורט, לונדון, פריז, מוסקבה, בריסל ורוטרדם היא אחת מהערים עם הביניינים הגבוהים ביותר באירופה. 11 מגורדי השחקים הגבוהים ביותר בפולין, אשר מהם 9 בינייני ממשל, ממוקמים בוורשה. המבנה הגבוה ביותר בעיר הוא ארמון התרבות והמדע, אשר הוא הבניין השביעי בגובהו באיחוד האירופאי.

2018 Warszawa centrum
מרכז העיר ורשה

הבורסה לניירות ערך

Centrum Giełdowe w Warszawie 07
בניין הבורסה לניירות ערך בוורשה

הבורסה לניירות ערך בוורשה נוסדה בשנת 1817 והמשיכה לסחור במניות עד למלחמת העולם השנייה. היא הוקמה מחדש רק בחודש אפריל 1991, בעקבות הפסקת שליטת הקומוניסטים על כלכלת המדינה ועל איסור קיום מדיניות של שוק חופשי.

כיום, הבורסה לניירות ערך בוורשה (או בקיצור WSE), לדעת מומחים רבים, היא הבורסה הגדולה ביותר באזור. היא כעת הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בפולין, עם יותר מ-300 חברות שסוחרות בה. משנת 1991 עד שנת 2000, הבורסה לניירות ערך מוקמה, למרבה האירוניה, בבנין של המפלגה הקומוניסטית לשעבר בעיר.

בשנת 2007 חישוב רווחי הבורסה הראה רווח של 440.92 מיליארד דולר, דבר שהפך את העיר לאחד מיעדי העסקים האטרקטיביים ביותר באירופה.

תעשייה

במהלך הבנייה מחדש של ורשה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרשויות הקומוניסטיות החליטו שהעיר תהפוך למרכז תעשייתי גדול. הרבה מאוד מפעלים גדולים נבנו בעיר או קרוב אליה. ככל שכוחה של המפלגה הקומוניסטית התערער בפולין, כך גם המפעלים שהוקמו, נסגרו לבסוף בשל פשיטת רגל לאחר 1989.

מספר המפעלים ברשות המדינה עדיין נמצא בירידה, בעוד מספר המפעלים שעובדים עם חברות בינלאומית גדל בהתמדה. כמו כן, לוורשה יש את הריכוז הגדול ביותר של מפעלים לייצור דברי אלקטרוניקה ותעשיות היי טק בפולין.

תחבורה

ורשה נפגעה קשות בזמן מלחמת העולם השנייה, ושיקומה בשנות החמישים אומנם הביא לכדי הרחבתם של רחובות רבים, אך דבר שיצר גם בעיית פקקים. במאמץ להתגבר על בעיות התנועה, הוקמה מערכת תחבורה יעילה בעיר הנמצאת בכל מקום וכוללת אוטובוסים, חשמליות ורכבת תחתית.

כבישים וכבישים מהירים

המחסור של ורשה בכבישים עוקפים לעיר גורמים לכך שמרבית כלי הרכב עוברים ישירות דרך מרכז העיר. כתוצאה מבעיה זו, נמצאים בבנייה שני כבישים עוקפים. הראשון, נקרא OEW (קיצור בפולנית ל"טבעת ורשה") אשר מתוכנן להבנות כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. הכביש השני, מתוכנן להיות חלק מכביש A-2 הפולני (כביש אשר חוצה את פולין לרוחבה, מרחק של 610 ק"מ בסך הכל), וכל זאת חלק מהמיזם התחבורתי של האיחוד האירופאי "דרך E30" (כביש אשר יחצה את אירופה מהעיר קורק שבאירלנד עד לעיר אומסק שבסיביר רוסיה.

נמלי תעופה

Lotnisko Chopina w Warszawie 2018b
טרמינל 2 של נמל התעופה פרדריק שופן

לוורשה נמל תעופה בינלאומי אחד אשר נקרא אוקנציה (בשמו המלא: Port lotniczy im. Fryderyka Chopina Warszawa-Okęcie), "נמל התעופה ורשה פרדריק שופן על שם פרדריק שופן-אוקנציה", ממוקם 10 קילומטר ממרכז העיר. עם מעל 70 טיסות מקומיות ובינלאומיות ביום ומעל 12 מיליון נוסעים בשנה (2015) זהו שדה התעופה הגדול בפולין. בכל יום יוצאות מספר טיסות ישירות בין ורשה ותל אביב.

בשנת 2013 נפתח נמל תעופה נוסף בשם "ורשה-מודלין" אשר ממוקם כ-35 קילומטרים צפונית למרכז העיר. כעת (2016) השדה משרת רק חברת טיסות מוזלות, ליותר מ-30 יעדים במערב ובדרום אירופה.

תחבורה ציבורית

N14 1404ZTM
אוטובוס בקו לילה בוורשה

התחבורה הציבורית בוורשה כוללת, אוטובוסים, חשמלית, מטרו, רכבת קלה, אשר כל האמצעים התחבורתיים הללו מנוהלים על ידי ה-ZTM (רשות התחבורה של ורשה).

כמו כן, ישנם 3 סוגי קווי תחבורה מיוחדים לתיירים אשר מסומנים באות T. הראשונה היא חשמלית מיוחדת אשר פועלת בין החודשים יולי ואוגוסט. השני הוא אוטובוס בקו 100 אשר הוא אוטובוס הקומתיים היחיד בעיר, הפועל רק בסופי שבוע. השלישי הוא קו אוטובוס נוסף, קו 180, אשר פועל מדי יום ונוסע ב"מסלול המלכותי", מבית הקברות הצבאי בצפון, ליד העיר העתיקה, ודרך הרחובות היפים והמפורסמים ביותר בעיר.

אוטובוסים

Warszawa Centralna - antresola 2016 07
תחנת הרכבת המרכזית ורשאבה צנטראלנה

שירות האוטובוסים נוסע בכל רחבי העיר, גם אל רבעים אשר מרוחקים ממרכז העיר. ישנם סוגים של אוטובוסים. אוטובוסים מיוחדים מזוהים על ידי מספר הקו שלהם:

  • קווי האוטובוס 500–599 הם קווים מהירים, ורק עוצרים בתחנות מרכזיות וחשובות.
  • אוטובוסים ישירים מסומנים באות E לצד קו האוטובוס.
  • ישנם אוטובוסים, אשר נוסעים לכל האתרים החשובים של העיר, הם לא מהירים כמו שאר האוטובוסים, אבל ישנם הסברים על כל האתרים המפורסמים לאורך הדרך. אין מחיר מיוחד לסוג האוטובוס הזה, מכיוון שהוא עובד גם כאוטובוס רגיל לכל דבר. אוטובוסים אלה ממוספרים בקווים 100 או 180.
  • האוטובוס היחיד שנוסע ישירות ממרכז העיר אל שדה התעופה הוא קו 175.

מרבית התחבורה הציבורית הרגילה עובדת עד השעה 23:30. במקום התחבורה הציבורית הרגילה, מציעה העירייה קווי לילה של אוטובוסים, ניתן לזהות אותם על ידי האות N אשר נמצאת ליד קו האוטובוס. אוטובוסים אלה נוסעים כל חצי שעה לכל רחבי העיר, ומתחילים מהתחנה המרכזית.

חשמלית

134N-3801 - tył, Warszawa, 2015-08-01
חשמלית עוברת ברחובות ורשה

החשמלית הראשונה בוורשה החלה לפעול ב-11 בדצמבר 1866 ועד ה-26 במרץ 1908 היא נסעה בעזרת סוסים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תשתית החשמליות בעיר נהרסה באופן משמעותי. לאחר הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, השירות נעצר בשל הנזק שנגרם, אך השירות חזר לפעילות בשנת 1940. ב-1941 נקבעו הצבעים הקבועים של קרונות החשמלית, אשר עדיין בשימוש (צבעי צהוב ואדום כדגלה של ורשה).

לאחר מרד ורשה הייתה תשתית החשמליות הרוסה לחלוטין, אך השירות חזר לפעילות כבר ביוני 1945 לאחר חודש מסוף המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה תשתית החשמליות בעיר התפתח במהרה, וחשמליות הגיעו לכל רחבי העיר. לעומת זאת, בשנות ה-60, בעקבות מדיניות רשמית של הסובייטים אשר קידמו שימוש בדלק רוסי, שירות האוטובוסים קיבל עדיפות על גבי החשמליות, שמספר קוויהן צומצם.

לאחר נפילת הקומוניזם בשנת 1989, מערכת החשמליות בעיר קיבלה חיזוק תקציבי משמעותי. מאז 2008 הושקו בעיר מאות קרונות חדשים עם מיזוג אוויר, אשר היוו שינוי דרמטי ומרענן לרשת החשמליות בוורשה.

רכבת

קו הרכבת בעיר נחנך בשנת 1845 (קו ורשה-וינה). במחצית השנייה של המאה ה-19 קיבלה ורשה גם חיבור רכבות ישיר לסנט-פטרבורג ובהמשך גם לברלין, פריס, פראג וערים מרכזיות נוספות. כיום ורשה מהווה צומת דרכים מרכזי של קווי רכבת לכל רחבי פולין ואירופה.

התחנה המרכזית בוורשה ורשאבה צנטראלנה (Warszawa Centralna, ורשה מרכז) מהווה מרכז של קווי הרכבת בוורשה וממנה ניתן לנסוע כמעט לכל עיר מרכזית בפולין ואף אל מדינות אחרות, בעיקר אל גרמניה, צ'כיה וחבר המדינות.

קו הרקיע של העיר

בוורשה מגוון סגנונות אדריכליים. במהלך מלחמת העולם השנייה, ורשה נהרסה כמעט לחלוטין, בין אם על ידי הפצצות מהאוויר, או על ידי הרס מכוון של הנאצים במרד גטו ורשה ובמרד ורשה. 85 אחוז מהבניינים בעיר נהרסו.

לאחר השחרור מהכיבוש הנאצי, החלה בנייה מחדש של העיר. רוב הבניינים ההיסטוריים שוחזרו ביסודיות. כמו כן, הוקמו בנייני דיירים עצומים (בלוקונים), עם עיצוב מינימלי בסגנון שהיה אופייני למדינות הגוש המזרחי. תנופת בנייה מחודשת החלה עם נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה. מרחבים ציבוריים מושכים השקעות גדולות מצד משקיעים, לכן בעיר נבנו רבעים חדשים, פארקים רחבים ואנדרטאות. קו הרקיע הנוכחי של מרכז ורשה הוא דוגמה מצוינת לאדריכלות מודרנית.

Panorama of Warsaw by night
Panorama of Warsaw by night

אתרי תיירות

Warszawa Hotel Bristol P3288969
מלון בריסטול המפורסם

אף על פי שוורשה היא עיר חדשה יחסית, יש בה אתרי תיירות רבים, ובפרט העיר העתיקה ששוחזרה לאחר מלחמת העולם ה-2 שהאתרים המפורסמים בה הם הטירה המלכותית, עמוד המלך זיגמונט והמבצר. דרומה יותר נמצאים ארמונות קלאסיים, הארמון הנשיאותי, ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה, הרחוב המפורסם בעיר, אוניברסיטת ורשה ורחוב נובי שוויאט, שחוצה את אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר - שדרות ירושלים (Aleje Jerozolimskie). אחד המבנים הבולטים בוורשה הוא ארמון התרבות והמדע, מבנה גבוה שבראשו שעון וצריחים גבוהים ומחודדים. המבנה משמש כמרכז תרבות והוא אחד מסמליה המובהקים של ורשה.

הפארק העתיק ביותר בוורשה, הוא הפארק הסקסוני (Ogród Saski), אשר ממוקם כ-10 דקות הליכה מהעיר העתיקה. הפארק הגדול ביותר, ויש האומרים גם היפה ביותר בוורשה, הוא פארק "מרחצאות המלוכה" (Łazienki Park). פארק זה הוא גם עתיק מאוד- הוא הוקם במאה ה-17, ועוצב בצורתו העכשווית בסוף המאה ה-18, הוא ממוקם יותר דרומה, על ה"שביל המלכותי", כ-3 קילומטרים מהעיר העתיקה. בית הקברות הצבאי בעיר, הוא אחד מבתי הקברות העתיקים באירופה. בתוך בית הקברות ישנם הרבה מאוד פסלים, חלקם נוצרו על ידי האומנים הפולנים הגדולים ביותר של המאה ה-19 והמאה ה-20. מפני שהוא משרת את כל הקהילות הדתיות בוורשה, בין אם אלו קתולים, יהודים, מוסלמים או פרוטסטנטים, לעיתים הוא מכונה כנקרופוליס.

לא רחוק משם, נמצא בית הקברות היהודי אוקופובה, שהוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר באירופה. בית הקברות הוקם בשנת 1806 וגודלו היה 330 דונם, ובשטחו נמצאים יותר מ-200,000 קברים מסומנים, כמו גם קבר אחים של קורבנות גטו ורשה. רבים מהקברים הללו מכוסים בצמחים ונזנחו לאחר הפלישה הנאצית ובעקבותיה גם השואה.

בית הקברות נסגר במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר סיומה הוא נפתח מחדש וחלק ממנו עדיין נשאר פעיל ומשרת כיום את הקהילה היהודית בוורשה.

צפונית למרכז העיר נמצא המקום בו שכן גטו ורשה. הגטו כמעט ונהרס לחלוטין לאחר מרד גטו ורשה, אך למרות זאת, מספר בניינים ורחובות שרדו, בעיקר בגטו הקטן, אשר נסגר קודם למרד, והקרבות לא נערכו בו. הבניינים ברחוב פרוזנה הם הבניינים המקוריים אשר פעם אכלסו יהודים בגטו, ורובם נותרו ריקים לאחר המלחמה וכמוהם גם הרחוב אשר מתמלא כל שנה רק בפסטיבל היהודי בעיר. בסמוך שוכן בית הכנסת נוז'יק אשר שרד את המלחמה מכיוון ששימש כאורוות לוורמאכט הגרמני.

בית הכנסת שוחזר ושב לפעילות.

השריד האחרון לחומת הגטו נמצא ברחוב זלוטה 62.

הרובע זוֹליבוּז' מפורסם בזכות הארכיטקטורה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. בין הרובע ונהר הוויסלה ניצב המבצר של ורשה שנבנה במאה ה-19 בארכיטקטורה צבאית. ארמון וילאנוב, משכנו לשעבר של מלך פולין יאן סובייסקי, מיוחד בשל ארכיטקטורת הבארוק והגנים המרהיבים שבו.

בוורשה יש הרבה מאוד כנסיות, והמפורסמות שביניהן הן הכנסייה הכרמליטית של ורשה, קתדרלת יוחנן הקדוש וכנסיית סנט אנה.

Łazienki Królewskie w Warszawie, Pałac na Wodzie

גני "מרחצאות המלוכה"

Barbakan i Kościół paulinów pod wezwaniem Św. Ducha w Warszawie

העיר העתיקה

Warszawa Pałac Prezydencki 2011

ארמון הנשיא

2017-05-27 Plac Zamkowy w Warszawie 2

כיכר הטירה המלכותית

POL JCP ohel5

מצבות בבית הקברות היהודי "אוקופבה"

דירוגי העיר

  • הערים הגדולות ביותר באיחוד האירופאי - מקום 8.
  • מדד הערים היקרות ביותר בעולם - מקום 35 מתוך 144.
  • מדד ערים לפי רמת חיים - מקום 86 מתוך 100.
  • מדד ערים לפי רמת תברואה ובריאות - מקום 100 מתוך 215.

ערים תאומות

גלריה

Bundesarchiv Bild 146-1996-057-10A, Warschauer Aufstand, Soldat mit Flammenwerfer

חייל גרמני מכוח המשימה המיוחד שורף בתים בוורשה לאחר מרד ורשה

The Wall of ghetto in Warsaw - Building on Nazi-German order August 1940

בניית חומת גטו ורשה באוגוסט 1940

The election area statue Warsaw

מקום המלכתם של מלכי פולין בוורשה בין השנים 15751764

Poland Warsaw boundaries 1939 and 2005

שטחה של ורשה בשנת 1939 (בחום כהה) וכיום (חום בהיר).

Mauer Warschauer Ghetto

השריד האחרון לחומת גטו ורשה

Polonia Palace Hotel 02

רחוב שדרות ירושלים בוורשה (2017)

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סיפור בת הים של ורשה, באתר polish 4 kids
  2. ^ ל. ביין, פליטי ישראל ברחבי עולם, הצופה, 29 באוקטובר 1943
אוניברסיטת ורשה

אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.

ברית ורשה

ברית ורשה (ברוסית: Варшавский договор) הייתה ברית צבאית בראשות ברית המועצות. הברית הוקמה על ידי מדינות מזרח אירופה ב־14 במאי 1955 לאור משבר ברלין, וכמענה לברית נאט"ו (ובמיוחד לצירוף גרמניה המערבית לברית), כחלק מהמלחמה הקרה. הברית נחתמה בוורשה שבפולין.

בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

גטאות בשואה

בתקופת השואה בשטחי הכיבוש הנאציים במזרח אירופה במלחמת העולם השנייה, רוכזו היהודים במתחמים שנקראו "גטו". המתחמים הוקמו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בשיתוף פעולה עם המקומיים, ובמקרים רבים בשכונות וברבעים יהודים ובסמוך להם. תהליך הקמתם היה דומה ברוב שטחי הכיבוש: יהודי העיר וסביבותיה נצטוו לעבור להתגורר ברחובות או רבעים מוגדרים, שלעיתים פונו מיושביהם הלא-יהודים, כשלב מקדים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה. כ-20% מתושבי הגטו מצאו את מותם ברעב, במחלות ובירי על ידי חיילים גרמנים. בחלק מהגטאות התרחשו מרידות.

המונח "גטו" שהונהג בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, הושאל מהמונח הישן גטו, שמשמעותו שכונה סגורה, ומבודלת ליהודים, מראשית העת החדשה, במאה ה-16, עד מחצית המאה ה-19, כאשר בוטלו בהדרגה הגטאות באירופה עם כינון שוויון זכויות ליהודים. הבחירה במונח הישן, הייתה אופיינית לתעמולה הנאצית, אשר נקטה ברמייה והטעייה של הציבור הגרמני בתוך גרמניה הנאצית, כלפי מדינות אחרות בנות ברית או אויבות, והן כלפי היהודים.

היסטוריונים של השואה מנו מספר סיבות להקמתם של הגטאות. האחת, בעקבות האידאולוגיה האנטישמית הקיצונית של הנאציזם, הגטו בודד את היהודים מן החברה הכללית. השנייה, שימש כמקום ריכוז נוח, שבו עבדו או ממנו הוצאו היהודים לעבודות כפייה ולעיתים אף שולחו למחנות ההשמדה.

והשלישית, למעשה, שימש הגטו כאמצעי חיסול של האוכלוסייה היהודית בגטו עצמו עקב תנאי המחיה הצפופים, התברואה הלקויה והתזונה הדלה.

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש. הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.

הארגון היהודי הלוחם

הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa‏ (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.

הארגון פתח במרד גטו ורשה בפעולה ראשונה בינואר 1943 (במאי אותה שנה הצטרף גם אצ"י), כמו גם בפעולות התנגדות נוספות, וכן במרד ורשה בשנת 1944.

הגוש המזרחי

בזמן המלחמה הקרה המונח - הגוש המזרחי (או הגוש הסובייטי) תיאר את ברית המועצות ואת בעלות בריתה במרכז אירופה (גרמניה המזרחית, צ'כוסלובקיה והונגריה) ובמזרח אירופה (פולין, בולגריה, רומניה ועד שנות השישים של המאה ה-20 גם אלבניה). מדינות הגוש היו גם חברות בארגון הכלכלי קומקון.

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה לא הייתה חלק מהגוש המזרחי או מברית ורשה, למרות שהיא מדינה קומוניסטית, מנהיגה, יוסיפ ברוז טיטו, עלה לשלטון בזכות פועלו כפרטיזן במהלך מלחמת העולם השנייה. בניגוד לשאר המדינות הקומוניסטיות, טיטו, לא מונה על ידי ברית המועצות ולא הביע כל נאמנות אליה. יוגוסלביה הצטרפה מאוחר יותר לברית המדינות הבלתי-מזדהות.

בדומה ליוגוסלביה, הממשלה הסטליניסטית באלבניה גם עלתה לשלטון בעצמה ולא כמינוי של הצבא האדום. אלבניה התרחקה מברית המועצות לאחר הפיצול הסיני-סובייטי, והביעה תמיכה בסין ולא בברית המועצות.

המדינות בגוש המזרחי נהגו להענות לתכתיבי ברית המועצות (עקב עוצמתה הצבאית) שהשתלטה עליהן לאורך מספר שנים, פוליטית, כלכלית, צבאית ותרבותית, במה שכונה לימים שיטת הסלאמי. בשנת 1953 פרצה במזרח גרמניה התקוממות של עובדים שדרשו רפורמות כלכליות. ההתקוממות דוכאה על ידי משטרת מזרח גרמניה והצבא האדום ובעקבותיה הצטרפה מזרח גרמניה ב-1954 לברית ורשה. בשנת 1956 פלש הצבא האדום להונגריה לאחר שהממשלה הפרו סובייטית הוחלפה בממשלה דמוקרטית יותר. כשמנהיגיה הקומוניסטים של פולין ניסו לבחור מנהיג חדש למפלגתם, הם קיבלו אולטימטום מהצבא האדום, שדרש לבטל את הבחירה. גם צ'כוסלובקיה זכתה לראות את הטנקים הסובייטים נכנסים לבירתה בשנת 1968 לאחר שהחלו תהליכי דמוקרטיזציה במדינה.

בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הביעו מדינות הגוש המזרחי תמיכה מלאה בעמדות הפלסטינים במאבקם נגד ישראל.בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נודעה המערכת העולמית כמערכת דו גושית. בסוף שנות ה-80, אחרי נפילת חומת ברלין, בנובמבר 1989 והתפוררות ברית המועצות, הגוש המזרחי קרס וזה גרם לסיומה של המלחמה הקרה.

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) - חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18. החלוקה בוצעה ב-3 פעימות - בשנים 1772, 1793 ו-1795. במהלך המלחמות הנפוליאוניות הישות המדינית הפולנית, שלא הייתה במעמד של מדינה, הוקמה מחדש לתקופה קצרה בשם דוכסות ורשה, אך בשנת 1814 חזר המצב הישן. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה מחדש המדינה הפולנית.

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא הגדול מבין שלושת מחנות ההשמדה שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז׳ץ, סוביבור וטרבלינקה).

הרציחות במחנות אלו היו חלק מהשמדת יהודי אירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ("הפתרון הסופי"). אומדן כל הנספים בטרבלינקה נע בין 870,000 ל-880,000 בני אדם, מהם 99.5% היו יהודים.

י"ד בניסן

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

יד ושם

יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.

כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שפעלו להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם.

השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:

המוסד זכה פעמיים בפרס ישראל. בשנת תשל"ג זכה בפרס עבור מפעל ההוצאה לאור של פנקס הקהילות, ובשנת תשס"ג זכה בפרס על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA: [wuʨ] (מידע • עזרה)) היא העיר השלישית בגודלה בפולין (אוכלוסייה בת כ-700,000 איש). העיר ממוקמת במרכז המדינה, מדרום־מערב לוורשה, ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן לעיר של תעשיית הטקסטיל, במידה רבה הודות ליוזמת תושביה היהודים. ועל שום כך דבק בה הכינוי "מנצ'סטר הפולנית".

ערב מלחמת העולם השנייה הגיעה הקהילה היהודית בלודז' לכ-225,000–233,000 נפשות, והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה. פעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון יידיש. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', הגטו השני שהוקם בשטחי הכיבוש הגרמני. מרבית הקהילה היהודית הושמדה בשואה.

מזוביה

מָזוֹביה (בפולנית: Mazowsze, בלטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הווייוודות (פרובינציית) של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ולובלין, בדרום בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז'. ווייוודת מזוביה חופפת את רובו של האזור ההיסטורי מזוביה, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממזרח פודלסיה ומצפון-מערב לודז', ואינו כולל חלקים מדרום ומזרח ווייוודת מזוביה.

מזוביה היא הווייוודה הגדולה ביותר בשטחה בפולין וכך גם המאוכלסת ביותר – אוכלוסייתה עומדת על למעלה מחמישה מיליון תושבים. מבחינה היסטורית, למזוביה חשיבות רבה בהתפתחותה של פולין, ומבחינה גאוגרפית היא המהווה את מרכז אגן הניקוז של נהר הויסלה. מזוביה היא ווייוודה מישורית במיוחד, ובניגוד לחלקים אחרים בפולין, היא חסרה אגמים וגבעות. כחמישית משטח הווייוודה מכוסה ביערות, וחלק ניכר אחר מכוסה בשטחים חקלאיים וכפריים.

בירתה של מזוביה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורשה, השוכנת במרכזה. במקביל, היא משמשת בירתה של פולין כולה. ערים גדולות נוספות הן ראדום, פלוצק ושדליץ.

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה. גבולותיו של אזור זה אינם מוגדרים באופן חד-משמעי. יש המגדירים את האזור כאזור המערבי להרי האורל ולהרי הקווקז עד גבולה המערבי של רוסיה, יש המוסיפים את המדינות הצמודות לגבול זה (מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות ויש הכוללים באזור זה את כל מדינות ברית ורשה. מכיוון שחלק מרוסיה נמצא באסיה, רק חלק ממנה נחשב למזרח אירופי ולא כל שטחה. המזרח אירופאיים הם ברובם המכריע ממוצא אתני משותף- הסלאבים, ובני הדת הנוצרית-אורתודוקסית.

מרד

מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות. מונח כללי זה מקיף אוסף של התנהגויות, החל מאי ציות אזרחי ועד לניסיונות מאורגנים ואלימים להרוס סמכות מבוססת.

שימוש נפוץ במונח הוא כדי לתאר התנגדות חמושה כנגד ממשלה מבוססת, או שלטון כובש. אבל הוא יכול לתאר גם תנועת התנגדות לא אלימה. אלו המשתתפים במרידות מכונים "מורדים".

הסיבות הנפוצות ביותר לביצוע מרד הן תגובה לתנאי מחיה קשים או כחלק מהפיכה צבאית. מרד נחשב לעבירה חמורה על ידי השלטונות שכלפיהם הוא מופנה, וגורר עונש כבד מצדם, במיוחד בעת מלחמה.

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד האזרחי הראשון בעולם והמרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודיים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון נואש למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה.

על אף האמצעים הדלים שעמדו לרשותם, הצליחו המורדים לגרום אבדות לא מבוטלות לכוחות שהופעלו לדיכוי המרד, לפחות בימים הראשונים שלו, וחיסול גטו ורשה העסיק כוחות נאציים משמעותיים במשך כמעט ארבעה שבועות. המרד היה חסר סיכוי מלכתחילה, והסתיים בהריסתו המוחלטת של הגטו, ובגירוש התושבים שנותרו בחיים למחנות ההשמדה הנאציים. מרבית הלוחמים שהשתתפו במרד נהרגו במהלכו, אך חלק קטן מהם הצליח להיחלץ מהגטו בדרכים שונות ולהמשיך ללחום במחתרת נגד הנאצים.

מרד ורשה

מרד ורשה היה התקוממות כושלת של המחתרת הפולנית נגד צבא הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. דיכוי המרד על ידי הצבא הנאצי היה אכזרי ביותר, ובמהלכו נהרגו לפחות 200 אלף אזרחים פולנים והעיר ורשה נחרבה כמעט כליל.

המרד החל ב־1 באוגוסט 1944 כחלק מהתקוממות כוללת של צבא המחתרת הפולני, שקיבלה את שם הקוד מבצע סופה. במהלך המרד ניסה צבא המולדת (Armia Krajowa) הפולני, לשחרר את בירת פולין, ורשה, מהכיבוש הנאצי, לפני הגעת כוחות הצבא האדום אל העיר. הכוחות הפולניים בוורשה נכשלו בניסיונם להשתלט על נקודות מפתח בעיר ועל הגשרים על נהר הוויסלה, וניהלו קרב נואש נגד כוחות נאציים עדיפים עד שהוכרעו סופית ב-2 באוקטובר, לאחר 63 ימים של לחימה. הטענות הפולניות ביחס להתנהגות הנהגת ברית המועצות והצבא האדום במהלך המרד, עדיין מעוררות מחלוקת עד לימינו. יש הטוענים כי הסיוע הרוסי למורדים לא היה רחב די הצורך והקשה על הצלחת המרד. עם סיום הלחימה פתחו הנאצים בהרס שיטתי של מבנים בוורשה שעדיין נותרו שלמים עם תום הקרבות וגירשו רבים מתושבי העיר.

סמל המרד - האותיות PW - הן ראשי התיבות בפולנית של "פולין לוחמת".

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

פולין הקונגרסאית

פולין הקונגרסאית, או פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское) הוא כינויה המקובל של "ממלכת פולין", ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה. פולין הקונגרסאית התקיימה בשנים 1815–1863, כאשר הייתה למעשה פרוטקטורט של האימפריה הרוסית. בתקופה זו פולין הייתה במעמד של מלוכה חוקתית, עם צבא ובית מחוקקים משלה, כשהצאר הרוסי הוא גם מלך פולין באוניה פרסונלית.

השם "פולין הקונגרסאית" על שם קונגרס וינה שיצר אותה.

דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי
אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשוודיה: סטוקהולם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.